דין ומשפט

אושרה בוועדת הכנסת הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית על פרשת פישמן

במקביל מקדמת ועדת הכנסת הצעת חוק שתחייב את הבנקים וחברות האשראי להגיע אל ועדת החקירה הפרלמנטרית ולמסור לה מידע

ועדת הכנסת בראשות ח"כ יואב קיש אישרה את הקמתה של ועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, שתדון בנושא התנהלות הבנקים והרגולטורים בפרשת אליעזר פישמן. במקביל להקמת ועדת החקירה מקדמת ועדת הכנסת הצעת חוק שמטרתה להרחיב את סמכויותיהן של ועדות חקירה פרלמנטריות, לפיה יחויבו גופים ציבוריים (בהם הבנקים וחברות האשראי) שיזומנו להופיע ולמסור לה מידע על פי דרישה.

בפתח הדיון אמר יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש: "ההתייחסות של איפה ואיפה היא אם כל חטאת ובמסגרת הוועדה יבדקו נותני האשראי והרגולטורים שלהם. כולנו חייבים את הבחינה הזאת לאזרח הפשוט, שהוא בסופו של דבר זה ששילם את המחיר הכבד על כל אותן תספורות".

עוד הוסיף ח"כ קיש, כי "בסופו של דבר אף אחד לא בא לחפש אדם כזה או אחר והאמירה הזאת מופנית במיוחד כלפי הלווים עצמם- פישמן ואחרים שהגיעו לסיטואציות האלה ויצרו את אותם מצבים. הם אולי ניצלו פרצות אבל לא נשים אותם על המוקד. הכוונה היא להתמקד במערכת שמסביב שכשלה במבחן התוצאה הסופית".

איתן כבל יעמוד בראש הוועדה

ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה ומי שיעמוד בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית אמר כי "זה לא עניין של מה בכך שכנסת ישראל החליטה להתאחד סביב הנושא הזה ולשים בצד ענייני קואליציה ואופוזיציה" והוסיף "אם מישהו חושב שנצא לדרך קצוצי כנף או מעבר לכך, זה לא יקרה. אנחנו מתכוונים לעשות עבודה ולהביא כבוד לכנסת ישראל ולציבור בישראל".

מצד חברי הכנסת הרבים שנכחו בדיון נרשמה הסכמה רחבה ביחס לצורך בהצעת החוק, חלקם בסייגים מסוימים. מנגד עמדו הרגולטורים, שהביעו חשש מהרחבת סמכויותיה של ועדת החקירה. יו"ר הרשות לניירות ערך פרופ' שמוליק האוזר אמר כי "הצעת החוק הזאת עלולה להיות הרסנית לחברות הציבוריות ולמשק כולו. בניגוד לבנקים וחברות הביטוח חברות ציבוריות לא חייבות להיות ציבוריות, הן יכולות להיות פרטיות ולגייס ממקורות אחרים. הצעת החוק הזאת תרתיע אותן, הן לא יגיעו לכאן בצורה שכזאת ויעדיפו להיכנס למחשכים ולא להיות שקופות כלל. אנחנו הפנים של החברות הציבוריות, תזמנו אותנו, שימו אותנו על המוקד ואנחנו ניתן את הדין, לא הן. אתם פוגעים במשקיעים ובציבור".

המפקחת על הבנקים חדוה בר אמרה "נשתף פעולה עם הוועדה ונסייע לה לרדת לחקר האמת, אנחנו רואים בכך אחריותנו במלוא מובן המילה. עם זאת, הצעת החוק הזאת היא קיצונית ויוצרת סכנה אמיתית לפעילות העסקית במשק הישראלי".

בנוגע לחובת מסירת המידע הוסיפה המפקחת בר כי "לא יהיה נכון לפגוע בחסינות המידע הסודי שקיים מהחקירות והביקורות של הרשות לניירות ערך ושל הממונה על שוק ההון. היציבות הפיננסית בישראל נשמרה במהלך המשבר הכלכלי העולמי בזכות האפקטיביות של גורמי הבקרה והפיקוח וצריך לשמר אותה". הממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר הוסיפה כי "אם החברות יהיו כאן על המוקד לא תהיה לאזרחי ישראל פנסיה".

רקע והסבר על הצעת החוק שמקדמת ועדת הכנסת:

עד היום לא הוסדרו סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה פרלמנטרית בחוק, אלא רק בתקנון הכנסת, הקובע כי "לוועדת חקירה פרלמנטרית יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה קבועה בכל הנוגע לסדרי דיון, לזימון לוועדה ולקבלת מידע, ככל שהכנסת לא קבעה אחרת". אי לכך הבהיר יועמ"ש הכנסת איל ינון בחוות דעת שהפיץ לחברי הכנסת כי במסגרת החוק הקיים לא ניתן להרחיב את סמכויותיה של ועדת החקירה מעבר לסמכויות הניתנות היום לוועדות הקבועות בכנסת".

על פי הצעת החוק ועדת חקירה פרלמנטרית תהיה רשאית לזמן לישיבותיה, בנוסף לגורמים אותם רשאית לזמן ועדה קבועה של הכנסת (נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית), גם נושא משרה ועובד בחברה ציבורית או מי שהיה נושא משרה או עובד בחברה ציבורית בתקופה שבה עוסקים דיוני הוועדה.

בהגדרה זו נכללים גם נציגי הבנקים וחברות האשראי, שידרשו ככל הנראה להגיע לוועדה ולמסור מידע אודות ההלוואות שהעניקו לפישמן לאורך השנים. מי שזומן ולא הופיע לדיון, תוכל ועדת החקירה ברוב חבריה להחליט על הוצאת "דרישה להתייצב" בכתב.

דרישה להמצאת מידע

כמו כן מוצע לקבוע כי מי שזומן או קיבל דרישה להתייצב ימסור לוועדת החקירה מידע ומסמכים המצויים ברשותו כפי שיקבע יושב ראש הוועדה, ואם לא עשה כן, רשאית הוועדה להחליט על הוצאת "דרישה להמצאת מידע".

במקרה שבו מי שנדרש להמציא מסמכים סבר כי אין למסור אותם לוועדה, לשם הגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ או קשרי מסחר בינלאומיים שלה, או להגנה על זכות או חסיון שבדין יהיה עליו למסור אותם ליושב ראש הוועדה, אשר יחליט אם להעבירם לחברי הוועדה, והוא יוכל להחליט כי הם יידונו בישיבה חסויה וכי פרסומם יהיה אסור. במקרה כזה, מי שהתבקש למסור את המידע יהיה רשאי לבקש כי ועדת החקירה תקיים דיון נוסף בהחלטת יושב הראש.

אי התייצבות או אי מסירת מידע לפי החוק יהוו עבירה פלילית שדינה קנס.

בנוסף, יושב ראש הכנסת יהיה רשאי לקבוע כי מי שלא התייצב או לא מסר מסמכים בניגוד להחלטת הוועדה, ולא הראה טעם צודק לכך, לא יהיה רשאי להשתתף בישיבות של ועדות הכנסת לתקופה שיקבע ושלא תעלה על ששה חודשים, וכך גם אדם הפועל מטעמו או למענו, לרבות שדלן. יושב ראש הכנסת יהיה רשאי להחליט כאמור גם ביחס לגוף או לחברה שבו המוזמן הוא עובד או נושא משרה באותה עת.

בנוסף, מוצע לקבוע כי בכל ישיבה של ועדת החקירה ינכחו לפחות מחצית מחבריה. חבר ועדה שלא יגיע לפחות למחצית מישיבותיה, לא יורשה להצביע על מסקנות הוועדה.

עדכון

מליאת הכנסת אישרה הצעת ועדת הכנסת בעניין הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על התנהלות הבנקים והרגולטורים בנושא הסדרי האשראי.

שם הוועדה: "ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקים גדולים"

חברי הוועדה:

  • ח"כ איתן כבל יו"ר
  • ח"כ יואב קיש
  • ח"כ איילת נחמיאס ורבין
  • ח"כ דב חנין
  • ח"כ חיים ילין
  • ח"כ רועי פולקמן
  • ח"כ בצלאל סמוטריץ'
  • ח"כ יגאל גואטה
  • ח"כ רוברט אילטוב

בעד הצביעו 19 חברי כנסת ולא היו מתנגדים

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close