כסף

איסור על מעורבים בהליכי הוצאה לפועל, לרכוש את הנכסים שהוחרמו באותם הליכים

יו"ר ועדת הכספים גפני: "ועדת הכספים תקדם בחקיקה – איסור על מי שמעורבים בהליכי הוצאה לפועל, לרכוש את הנכסים שהוחרמו באותם הליכים"

ועדת הכספים תקדם חקיקה שתאסור על כונסי נכסים, פקידי בנק, עורכי דין וכל מי שקשורים בתיקי הוצאה לפועל, לרכוש נכסים שהם עצמם היו שותפים להליכי הוצאתם מדי בעליהם המקוריים

חברי ועדת הכספים הביעו שאט נפש מהתופעה. "שפל מוסרי קשה שמחייב תיקון בחקיקה"

בתום דיון קשה שהתקיים הבוקר (ג') בוועדת הכספים בעקבות גילוי תקשורתי, לפיו פקידי בנק רכשו דירות שהוחרמו מאנשים שלא עמדו בתשלומי המשכנתא ושהם עצמם (הפקידים) היו מעורבים בהליכי כינוס הנכסים שלהן, הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שהוועדה תקדם חקיקה שתאסור לחלוטין את האפשרות שמי שמעורבים בהליכי כינוס נכסים, יירכשו בעצמם את הנכסים שהוחרמו, הם ובני משפחותיהם.

חברי ועדת הכספים הביעו שאט נפש מהתופעה הזו וטענו ש"יתכן שמדובר בשפל המוסרי הגדול ביותר אליו הגענו כחברה, אז אם אין מוסר, יהיה חוק!".

הדיון שהתקיים ביוזמת חברי הכנסת יעל גרמן (יש עתיד), איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני), אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), אילן גילאון (מר"צ), בעקבות כתבה ששודרה בערוץ 10 בשבוע שעבר, היה דיון קשה ואנשים שפונו מבתיהם הציגו את סיפורם. נטען שבחלק מהמקרים נפתחה חקירה משטרתית וכי במקרה אחד, המשטרה המליצה על הגשת כתב אישום.

בדיון עלה, שאותם פקידי בנק שרכשו את הדירות שהוחרמו, רכשו אותן בתנאים נוחים, תוך שהבנקים מונעים מהחייבים, הבעלים המקוריים של הדירות, להגיע להסדרים כגון פריסת החוב וכד'. חברי הכנסת הביעו תרעומת קשה על-כך שקיום תופעה כזו בכלל התאפשר ודרשו התערבות מיידית של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

ח"כ יעל גרמן: "מהתחקיר של מתן חודורוב בערוץ 10 התברר שיש פקידי בנקים שלאחר שמטפלים בעצמם במימוש משכנתא ומנשלים בעלי דירה מדירתם, ממהרים לרכוש את אותה הדירה במחירים מופחתים. במקרים שהוצגו בכתבה, אותן פקידות שטיפלו בנישול הדיירים מדירתם, הן אלו שרכשו את הדירות.

אני מבינה שהנושא אושר בבית המשפט, אך אין ספק שהוא אנומלי, סיפור של חוסר צדק, של ניגוד אינטרסים מובהק. יש אינטרס של הבנקים לנשל את הבעלים מדירותיהם על-מנת שפקידיהם יוכלו לרכוש אותן". גרמן יזמה הצעת חוק פרטית בנושא יחד עם חברי הכנסת אילן גילאון (מר"צ) ומיקי לוי (יש עתיד).

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "בעיני זה אחד הדברים היותר מזעזעים. לאו דווקא עובדים בדרגים הכי בכירים בבנקים, אך בגלל זה מצופה מהם שיפעלו בהתאם לכללים אתיים מאוד ברורים. הכי מקומם שמתגובות הבנקים לא היה ברור האם יש כללים אתיים כאלו והאם הרגולטור, בנק ישראל, קובע כאלה כללים. פקידי בית משפט, פקידי בנקים וכונסי נכסים לסוגיהם, יש להם נגישות למידע וכתוצאה מזה, הם יכולים להניח את ידיהם על הנכס בתנאים מאוד כדאיים.

אז איפה המוטיבציה לפרוס את המשכנתא כמה שיותר, או למכור את הנכס במחיר הגבוה ביותר. אין להם את התמריץ למכור במחיר הכי גבוה, הכי אטרקטיבי. בנק ישראל צריך להעביר הנחייה שניגוד אינטרסים כזה לא יכול להתקיים".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "צפיתי בתחקיר ולא האמנתי שדבר כזה יכול להתרחש. פקיד/ת בנק, רואים את כל הנתונים ואת המצוקה ואז משתלטים על הנכס לאחר שבטח עשו חישובים שאם הם יפרסו את החוב או יעשו מאמץ לפרוס אותו, לא יוכלו להשיג לעצמם את אותו הנכס. זו הפרת אמונים! יש לקבוע שדבר כזה לא יוכל להתקיים גם בקרב פקידי בית המשפט או בהוצאה לפועל. יש לקונה בחוק שמחייבת תיקון. הם טוענים שזה עבר את כל ההליכים בבית המשפט, אז אולי זה כשר אבל זה מסריח. יש לתקן את העיוות הזה".

ח"כ אילן גילאון (מר"צ): "תמיד אני חושב שאחד הדברים הנוראים שקורים לפוליטיקאי, זה שהוא כבר לא יכול להזדעזע מכלום. אבל הנה המקרה שמוכיח את ההיפך. זה משווה אותנו לעורבים, לחיות שעורבות לטרף. לאיזה שפל מוסרי אפשר עוד להגיע?! זה יונק מאיזשהו מקום, זה בחברה שהרקמה המוסרית-חברתית שלה הולכת ונפרמת. יש דברים שאסור אפילו לחשוב עליהם. ועתה, עלינו לתקן את המצב".

ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): "צריך להוסיף להצעת החוק גם עורכי דין מפרקי נכסים, כונסי נכסים וגם קבלנים שמוציאים למכרז את המשך בינוי הבניין והמקורבים הם הראשונים שזוכים".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "שלחתי מכתב בעניין למפקחת על הבנקים, חדוה בר. זה בלתי נתפס שמישהי עוברת ליד הבית שהיה פעם ביתה והפקידה שנתנה לה את המשכנתא או שמולה היא התנהלה בנושא החוב, נמצאת היום בדירה שלה. איך אנחנו נתפסים כחברה נוכח דבר כזה? איך אנחנו נתפסים מבחינה מוסרית?! זה גובל בפלילים. זו לקונה בחוק וחובה עלינו לתקנה".

סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד: "הבעיה הגדולה לא נמצאת בפקידים של הבנקים אלא דווקא בכונסי הנכסים, בבני המשפחות שלהם ובעובדי הרשות האכיפה והגבייה ובני משפחותיהם, שמוכרים להם את הנכס במחיר נמוך, שאפילו לא מחזיר את כל הכסף לבנק והלקונה בחוק ההוצאה לפועל, יש לקבוע שבעל עניין לא יוכל לבצע רכישה של נכס שעוקל. יש לקבוע עוד, שבמקרים שמגלים שנעשתה מכירה כזו לא ראויה, שניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור והמכירה תתבטל".

פעילה בקרן להגנה מהבנקים, בתיה לי'צי שפונתה מביתה שנרכש ע"י פקידת בנק: "פינו אותי לאחר חוב של בין 60 ל- 70 אלף ₪. פניתי לכונס וביקשתי פריסת חובות. בעלי מרוויח 3,800 ₪, אני משלמת משכנתא 2,500 ₪ ויש לי 3 ילדים. מה ענה לי הכונס? גברת אם לא תשתקי אני אעלה לך את המשכנתא ל- 4,000 ₪.

פניתי לבנק שיבוא לקראתי, פניתי לשרי אריסון, לנשיא המדינה, כולם אמרו תפני לכונס. כיום אני גרה בשכירות כבר 12 שנה במחיר 2,200 ₪ שזה על חשבון האוכל של הילדים שלי. אני גרה בשכירות בצפת אחרי שהוציאו אותי מהבית. בעלי שירת 26 שנה בצבא, 3 ילדיי בצבא. בשביל מה?!".

פעילה נוספת בקרן להגנה מהבנקים ומי שבעצמה נושלה מביתה, פנינה ברוך אטיאס: "ביקשתי מהבנק לפרוס את החזר החוב אך סורבתי. הרבה אנשים עוברים את השישה חודשים ואז הכונס שם את כל שטר המשכנתא לפירעון, וזה קריטי, ברגע הזה זה גזר דין מוות של המשפחה. לא משנה אם המשפחה סילקה את החוב. אצלי בעצם סילקנו את הפיגורים ונשאר התשלום לכונס. אותו לא מעניין. חודש אחד של פיגור כבר יש את צו הפינוי. פה נדרש תיקון. יש לבדוק את הנושא בכללותו".

אטיאס סיפרה, ש"שווי ערך הנכס היה מעל 2 מיליון ש"ח ושטר המשכנתא 690 אלף ₪. אחרי 12 שנה, כבר שילמתי את הקרן ולא הריבית. אני לקוחה של הבנק כבר 30 שנה אבל אין חסד נעורים. יכולתי לפרוע את כל המשכנתא הייתי רק זקוקה לזמן, שיפרסו לי את החוב. כדי לשלם להם נאלצתי לקחת הלוואה מבנק אחר. אם היו מורידים לי את ההחזר החודשי ל- 3,000 ₪ הייתי עומדת בכל התשלומים. יש אינטרס ברור לכונסי הנכסים, לא רוצים שהבנק יגיע להסדר, אחרת איך יקבלו את שכר הטרחה השמן שלהם?!".

יו"ר הקרן להגנה מהבנקים, ירון שגיא: "לקח לנו הרבה מאוד זמן לשכנע את המשפחות להופיע, כי יש חשש להופיע לפני הבנקים". שגיא הציג מייל שכונס נכסים שלח לפקידת בנק וציין שהוא לא מזכיר את שם הבנק כי הדבר נמצא בחקירת משטרה. "המשטרה העבירה המלצות לפרקליטות בבקשה להגשת כתב אישום. כונס הנכסים במייל מנחה לפקידת בנק: "נא העבירי הצעה של תפחת מ- 1.9 מיליון ₪".

זה קשר לקוי לחלוטין. אנחנו מבקשים לעשות תיקון בחוק שהאנשים האלה יוכלו לקבל פיצוי אחורה על מה שקרה להם. נודע לנו שפקידי בנק קונים את הדירות עושים עליהם תשואות של עשרות אחוזים במכירה חודש אחרי הוצאת הדיירים והדיירים עצמם, חסרי אונים מול המפלצת הבנקאית. הסיבוב הזה בין כונס הנכסים לבין הפקידה מאפר עשיית רווח על חשבון אנשים שפונו מבתיהם".

נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ', אמר שכל הסיפור הוא חלק מהמציאות הבעייתית של פינוי אנשים מדירות. אין ספק שחייבים לעצור את המצב שהמפנה הוא גם הקונה. זו אמירה נכונה. הרצון שלנו כבנקים הוא לא להגיע למצב הזה. יחד עם זאת, צריך לזכור שלא מדובר בתופעה! בכלל, היתה ירידה בפינוי אנשים מבתיהם. ב- 2015 רק עשרות בודדות, פחות מ- 50 מקרים. בעבר היו מאות.

הבנקים משתדלים מאוד להגיע לפריסת חובות ואף מחיקת חובות כדי למנוע כמה שניתן, פינוי אנשים מבתיהם". לשאלת יו"ר הוועדה, גפני, אמר טיבי, כי "יש הנחיות בבנקים נגד תופעה כזו אבל המקרים האלה הם מקרים לא בעייתיים, כי בשניהם מדובר דווקא על פקידי בנקים שלא היה להם קשר להלוואות. בכל מקרה, אין תופעה כזו! פקיד בנק ממחלקת התביעה לא יכול לראות את המחשבים איפה שניתנת ההלוואה. במקרים האלה, הדירות עמדו בתהליך כינוס במשך זמן רב ולא ניתנו הצעות. 4 ערכאות אמרו שהבנק צודק ומטרתו של הבנק וגם של הכונס להביא לתוך קופת הכינוס את הסכום המרבי. אז היתה כתבה בערוץ 10".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) הביע תרעומת על דבריו: "אני מתפלא. לאחר 10 שנים בשירות הציבורי, אני יודע מהו ניגוד עניינים וכמה הכללים מחמירים כשמדובר בפקידי ממשלה, אנשי ובנבחרי ציבור. אפילו ניגוד עניינים כמעט מופרך אסור וכאן אתה אומר שפקיד באותו בנק שנתן את המשכנתא ועתה מתנהל מול חייב אין ניגוד אינטרסים??! זה כשל אתי-מוסרי ממדרגה ראשונה ועלינו להתכנס עם חוק איפה שאין מוסר, איך הפקידים בבנקים לא רואים מה הם עושים".

רן מלמד מעמותת ידיד: אמנם מספר הפינויים הולך וקטן, אך מספר צווי הכינוס לא, כי משתמשים בזה כאיום. הבעיה, שברגע שיש כינוס נכסים ולחייב יש עוד חובות, אז גם אם יש הסדר, אז בגלל חוב של 3,000 ₪ על ארנונה, ייקחו לו את הדירה וייפגעו בהסדר. הבנקים תקועים, כי לא ניתן להגיע להסדר בלי ששולם שכר טרחת עורכי  הדין לפני. את הנושאים האלה צריך גם לתקן בחקיקה".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "האבסורד הולך ומתגבר שמי שמשלם לעו"ד זה דווקא החייב, בעוד שהוא לא מייצג אותו ואם מייצג אותו חייב לדאוג לאינטרס שלו, אך כאן האינטרס של העו"ד חופף לזה של הבנק. צריך להפריד גם את הנושא הלקוח-עו"ד ולשאול את מי מייצג העו"ד ומי משלם לו".

עודדה פרץ מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל: "אני כבר 25 שנה בפיקוח על הבנקים ואם יש תופעה אז אנחנו לא יודעים עליה, עד הכתבה. אך בעקבות המקרים האלו, יש תהליכים ונוציא מסר למערכת הבנקאית בעקבות הדיון הזה בוועדת הכספים, שמקרים כאלו לא יישנו".

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון בקריאה לאיגוד הבנקים להציג לוועדה את ההנחיות בתוך המערכת הבנקאית בנושא, לפיקוח על הבנקים להציג גם הם את ההנחיות החדשות שיצאו והודיע כי "יקדם הצעת חוק שתכלול את זו של שלושת חברי הכנסת, שתעסוק לא רק בפקידי הבנקים אלא בכל הגורמים הקשורים להליכי כינוס נכסים והוצאה לפועל, שאף אחד מהם או מבני משפחותיהם, לא יוכל לרכוש נכסים שהם היו קשורים בהליכים נגד בעליהם. "אך מעל לכל" אמר גפני, "יש להקשיח את הנושא של פינוי, שיהיה קשה מאוד לפנות משפחה מדירה. אך ברגע שמתפנה לא ניתן לרוכש או לעשות בה עסקים. אני קורא לאיגוד הבנקים לבחון גם הנחיות בדבר פיצויים לאותם אלו שנפגעו".

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close