כסף

הגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות – אושר סופית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (חוק הבנקים).

חוק הבנקים – מוצע להפריד בין שני הבנקים הגדולים שהוגדרו כ"בנק בעל היקף פעילות רחב" ובין שתי חברות כרטיסי האשראי שבבעלותן. ההפרדה תבוצע תוך שלוש שנים מיום התחילה, ואולם אם בתקופה זו פחת שיעור החזקותיו של הבנק בחברת כרטיסי האשראי ל- 40% או פחות, ו-25% לפחות מאמצעי השליטה הונפקו לציבור – החובה תחול בתום ארבע שנים מיום התחילה.

כמו כן, מוצע להפחית את שיעורי ההחזקה של הבנקים בשב"א, כך שאדם לא ישלוט ולא יחזיק במפעיל יותר מ-10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה, ולחייב בנקים בעלי היקף פעילות רחב לצמצם ב- 50% את סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי, כך שמסגרת אשראי ללקוח לא תופחת לסכום נמוך מ-5,000 ₪. מוצע לקבוע כי תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לבקשת לווה, לשעבד את אותו הנכס בשעבוד נוסף, נחות בדרגתו, לטובת נושה אחר שאינו התאגיד הבנקאי. וכן מוצע להקים תשתית מחשוב וחובת מכירה של שירותי מחשוב, תפעולם והשכרת מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי מחשוב ותפעול. ולבסוף, מוצע לקבוע הוראות לעניין שירות השוואת עלויות פיננסיות ואת הפיקוח והאכיפה של ההסדר המוצע.

בדברי ההסבר נכתב: "ביום ט"ז בסיוון התשע"ה ( 3 ביוני 2015 ) מינו שר האוצר ונגידת בנק ישראל את הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (ועדת שטרום). בוועדה כיהנו נציגים מבנק ישראל, ממשרד האוצר, ממשרד המשפטים, מרשות ההגבלים העסקיים וכן נציגי ציבור ואקדמיה. הוועדה התבקשה להמליץ על הצעדים הנדרשים להגברת התחרות ולהפחתת הריכוזיות בתחומי השירותים הבנקאיים ושירותים פיננסיים נוספים .בפרט, התבקשה הוועדה להמליץ בדבר הכנסת "שחקנים" חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, לרבות באמצעות הפרדת הבעלות בחברות כרטיסי האשראי מן הבנקים וכן צעדים משלימים נדרשים והסרת חסמים לקידום התחרות כאמור.

חמש קבוצות בנקאיות השולטות בכ– 94% מסך נכסי המערכת הבנקאית ובכ– 95% מכלל האשראי הבנקאי במשק

הוועדה מצאה, כי המערכת הבנקאית, שהיא השחקן המרכזי באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים בישראל, מאופיינת בריכוזיות גבוהה ומורכבת מחמש קבוצות בנקאיות השולטות בכ– 94% מסך נכסי המערכת הבנקאית ובכ– 95% מכלל האשראי הבנקאי במשק .שתי הקבוצות הבנקאיות המובילות במערכת הבנקאית דומות בגודלן ומחזיקות בכ– 60% מכלל נכסי המערכת הבנקאית ואף יותר מכך – באשראי הבנקאי הניתן לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית. שלוש קבוצות בנקאיות נוספות מחזיקות בכ– 37% , והיתר מוחזק באמצעות קבוצות בנקאיות קטנות אחרות . מבנה ריכוזי זה של המערכת נשמר באופן יציב במהלך כמעט שני העשורים האחרונים, ונלווים לו חסמי כניסה גבוהים לגופים אחרים המבקשים לספק שירותים אלה וחסמי מעבר של לקוחות. הצעת החוק באה לעגן בחקיקה את המלצות הוועדה שיישומן טעון חקיקה ראשית."

ההצעה נידונה בוועדת הרפורמות בראשותו של ח"כ אלי כהן, אך בעקבות מינויו לשר הכלכלה מוקדם יותר היום, הציג את ההצעה ח"כ רועי פולקמן, שאמר: אני חושב שההצעה הזאת תביא לתוצאות הרצויות בשוק האשראי הישראלי, תגביר את התחרות, תביא להפחתת עלויות האשראי, דבר שייטיב עם הציבור ויהווה עוד נדבך במאמצים האדירים שמוביל שר האוצר, מפלגת כולנו והבית הזה להפחתת יוקר המחיה. אין ספק שרק תחרות תוביל להפחתה של סכומי העתק שהציבור משלם לבנקים. לצערי, מזה עשורים לא הוקם בישראל בנק חדש, ומשנת 2000 לא נכנס לישראל סולק חדש לשוק האשראי. הממצאים מלמדים שחסמי הכניסה לשוק גבוהים מאוד, וכדי לעודד כניסת שחקנים חדשים, נדרשות הקלות ותמריצים.

שר האוצר משה כחלון ומפלגת כולנו הגיעו עם אג'נדה ברורה לכנסת, בה אנחנו מחויבים לציבור הישראלי ומוכנים להילחם בכל מוקדי הכוח המונופוליסטים כדי להביא לצמצום פערים והורדה ביוקר המחיה. חוק זה מסמל יותר מכל דבר אחר עד עכשיו את האג'נדה הזאת, והוא אחד מ-50 רפורמות חברתיות שעברו עד עכשיו, אבל הוא הסמל של המאבק הזה במונופוליזם.

חוק הבנקים – מטרתו להוריד את עלויות האשראי במשק

ח"כ יוסי יונה: חוק הבנקים כפי שאנחנו מכנים אותו, שנועד למעשה להתמודד עם הריכוזיות במגזר הפיננסי, כאשר המטרה בסופו של יום היא להוריד את עלויות האשראי במשק. עכשיו, ברור שזו הכוונה וברור שכל אחד מאתנו רוצה לברך, אם התוצאה הזו המיוחלת אכן תבוא לעולם. אבל בוודאי שקיים פער, כפי שאנחנו יודעים, במקרים רבים בין הכוונה לבין התוצאה שלה.

יש מקום לערוך את ההבחנה החשובה בין האשראי הצרכני לבין אשראי עסקי. אנחנו יודעים שנים ארוכות שאחת מן הבעיות שניצבות לפתחו של המשק הישראלי היא בכך שרובו של האשראי הולך למיעוט מאוד-מאוד קטן של אנשים במגזר הפרטי, במגזר העסקי. ולכן יש חשיבות מאוד גדולה  כדי לעודד או כדי ליצור אפיקי אשראי לעסקים הקטנים. זו מטרה חשובה, זו מטרה ראויה.

עידוד אשראי צרכני? במציאות מתוקנת ההכנסה מאפשרת לממן רמת החיים!

אבל גם מצד שני ואני מעלה את השאלה עד כמה אנחנו רוצים לעודד את האשראי הצרכני. כלומר, האשראי הצרכני, מה משמעו? שאנשים לוקחים הלוואות מהבנק, או שייקחו מגופי האשראי, כדי לממן את רמת החיים שלהם. במציאות מתוקנת הרי שההכנסה שלהם צריכה להיות כזו שמאפשרת להם לממן את רמת החיים שלהם.  וישנו חשש מאוד משמעותי שהתחרות הזו שאנחנו רוצים לקדם בתחום של האשראי תעודד עוד ועוד לקיחת אשראי, שלא זו בלבד שזה יכול לבשר איזשהו משבר כלכלי עתידי משעה שהאנשים לא יוכלו להחזיר את הכסף הזה אבל שאנחנו שמים את יהבנו על אשראי במקום על להרוויח מזיעת אפיך, וזו יכולה להיות בעיה מאוד-מאוד גדולה.

ח"כ חיים ילין: החוק הזה לא יתחיל לפעול או שיתחיל לפעול עוד שלוש-ארבע שנים, לא לפני זה. למה? המגבלות הגדולות ביותר שהיו בשביל לפתוח בנק או מתחרה לבנק או כל דבר שלא יהיה, הם היו עצומות: אחד, הון עצמי מאוד גבוה. שתיים, תשתית. שלוש, מידע. שלושת המרכיבים האלה הם המרכיבים הבסיסיים שבעצם מביאים לפתיחת בנק. החוקים יש בהם הרבה היגיון ויש להם מטרות טובות, בפרקטיקה הניהולית בלהקים את הבנק הזה, שום בנק לא יקום. שום בנק לא יקום, תאמינו לי, בארבע השנים הקרובות, אין חיה כזאת, אלא אם בחקיקה בעצם נוכל לבוא ולהגיד מידית, כל בנק שרוצה לקום שיש לו את ההון העצמי ויש לו את המידע ויש לו את הכול, הוא יכול לעשות את זה תחת התשתית של אותם בנקים.

היום זה יום מאוד משמעותי לשוק הפיננסי במדינה

שר האוצר משה כחלון השיב בשם הממשלה: היום זה יום מאוד משמעותי לשוק הפיננסי במדינה. שנים דיברו על זה, וכולם חושבים שהגיע הזמן להוריד את מחירי העמלות, דמי הניהול והשירותים שהבנקים נותנים.  במשא ומתן הקואליציוני ביקשנו מספר דברים, אבל התנאי הראשון שלי היה רפורמה בבנקאות. ידענו שזה קשה ושאם זה דבר שלא נעשה הרבה שנים אחורנית כנראה שזה מורכב.

רוב האשראי ניתן למעט מידי אנשים. החלוקה של הכסף איננה נכונה. כמעט ואין מעבר בין בנקים וכשאין מעבר זה סימן שגם אין תחרות.  כסף זה חלק מאמצעי ייצור ואלה נמצאים בגוף ריכוזי. 50 שנה לא קם בנק במדינה, אם זה עסק שמרוויח למה לא קם עוד בנק? למה מספר הבנקים רק הצטמצם? כי היו חסמי כניסה וכל מי שניסה לפתוח בנק התקפל והלך. הכח של הבנקים הוא בפריסה, לכן הכנסנו את האינטרנט וככה כל אייפון הוא סניף. התשובה היא הטכנולוגיה. בקריאה שלישית תמכו 64 ללא מתנגדים.

עוד בנושא

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

תגובה אחת

  1. אחרי שהמדינה הטילה מגבלות על השימוש במזומן אך מתבקש שהמדינה תתפעל ותתחזק על חשבונה את אמצעי התשלום האלקטורני.
    כלומר במקום שאני אצטרך לשלם לשב"א עמלה על גיהוץ כרטיס דירקט על המדינה לאפשר לי כעוסק לחייב את חשבון הבנק של הלקוח ללא עמלה.
    ממש כשם שהמדינה בונה כבישים ולרוב אינה גובה עמלה אין שום סיבה שבעולם שעל הכביש הבנקאי יגבו כסף.

    1. ההצעה שלך מצויינת אדר, אך בספק כי המדינה תקח על עצמה פרויקט זה. כמו כן, היא לא תתערב ביחסים עסקיים בין עסקים וחברות ותתן לתחרות לפעול לבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close