רכב ותחבורה

הכלכלן הראשי: יבואני רכב בישראל – ריכוזיות, רווחיות גבוהה, תחרות נמוכה

הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום סקירה על ענף יבואני רכב בישראל. הסקירה כללה נתונים אודות הרוויחות הגבוהה בענף, שיעור רווחיות חריג וגם הריכוזיות.

בעשר השנים האחרונות נרשם גידול חד ביבוא כלי רכב. כך, מרמה של 168 אלף רכבים חדשים שנמכרו בשנת 2006, רמה הנמוכה ב-11 אחוזים ממספר כלי הרכב החדשים שנמכרו בתחילת העשור הקודם, החלה מגמה של גידול מתמשך במספר כלי רכב שנמכרו, עד לרמת שיא של קרוב ל-290 אלף כלי רכב חדשים שנמכרו בשנת 2016

הגידול החד ביבוא כלי הרכב הוא פועל יוצא של מספר גורמים, בכלל זה העלייה ברמת החיים, ירידת הריבית במשק, כניסתן לתחום של חברות הליסינג והפחתת המיסוי על כלי הרכב, החל מ-2006. כך, בזמן ששיעור מס הקניה האפקטיבי (בשקלול הטבות "המיסוי הירוק") ירד ביותר מ-20 נקודות אחוז בשנים 2006-2015, גדלה ההוצאה של משקי הבית על כלי רכב בשיעור ריאלי של 60 אחוזים.

מקובל לחשוב שהמדינה היא הנהנית העיקרית מהגידול החד ביבוא כלי רכב (חרף העובדה ששיעור המס ירד בצורה משמעותית).

אחד הגורמים "התורמים" לסברה זו הינה העובדה שבניגוד לדוחות יבואניות הרכב, שמרביתן חברות פרטיות, נתוני הכנסות המדינה ממיסוי רכב הינם גלויים. מיקוד זה שופך, לראשונה, אור על רווחי ורווחיות יבואניות הרכב בעשר השנים האחרונות, על בסיס דוחות חברות לרשות המסים. מובן, שבשל הסודיות החלה על נתוני החברות הפרטיות, הצגת הנתונים תהיה ברמה המצרפית של הענף. די בכך יהיה כדי לערער את תקפותה של הסברה לעיל.

יבואני הרכב - רווח מצרפי ושיעור רווח לפני מס
יבואני הרכב – רווח מצרפי ושיעור רווח לפני מס

הממצאים מלמדים כי בשנים 2013-2014 נע הרווח המצרפי של שתים-עשרה יבואניות הרכב בין 1.9-2 מיליארד ₪ לשנה, סכום הגבוה ריאלית פי שניים מהרווח בשנת 2006, טרם הגידול החד ביבוא כלי הרכב. במקביל, נרשם גידול חד בשיעור הרווחיות, אל רמה ממוצעת של 9.3 אחוזים, שיעור רווחיות חריג לענף המסחר.

אף כי במהלך התקופה גם נרשמו שנתיים חלשות יחסית, 2009 ו-2012, אלו הושפעו בעיקר מהפיחות החד בשקל באותן שנים (כמו גם השפעות המשבר העולמי על תוצאות 2009 והמחאה החברתית ב-2011). מנגד, בולטת העובדה שהגידול ברווחיות יבואני הרכב נרשם בשנים בהן חל ייסוף חד של השקל. דהיינו, יבואני הרכב אינם "מגלגלים" את השפעות הייסוף למחיר לצרכן. ממצאים דומים עלו בעבודה מוקדמת שנערכה לגבי יבואני המזון.

במצטבר, משנת 2007, בה החל הגידול החד ברכישות כלי רכב חדשים, ועד לשנת 2014, צברו שתים-עשרה יבואניות הרכב רווח מצרפי של 14.1 מיליארד ₪ (במחירי 2014). דהיינו, רווח שנתי ממוצע של 1.6 מיליארד ₪. בהשוואה לשנים 2003-2006 זהו גידול ריאלי של 72 אחוזים. לשם השוואה, הכנסות המדינה השנתיות ממס קניה ומכס על כלי רכב גדלו באותה תקופה בשיעור ריאלי של 16 אחוזים בלבד (על רקע הפחתת שיעור מס קניה).

כפי שצוין לעיל, התפתחות הרווחיות של יבואני הרכב דומה לזו שנמצאה בקרב יבואני המזון, בפרט הממצאים לפיהם בתקופות של ייסוף של השקל, שיעור הרווחיות עולה באופן חד.

לכאורה, יש בממצא זה כדי להפתיע, שכן, על אף העובדה שבדומה לענף המזון, גם בתחום הרכב בולטת התופעה של יבוא בלעדי, עדיין בענף הרכב קיים מגוון נרחב של דגמים ליבואנים שונים, לעומת היעדר מגוון דומה בענף המזון. הסבר אפשרי, לעובדה לפיה חרף המגוון הרחב יחסית של דגמים בידי יבואנים שונים, מתקבלים ממצאים שיש בהם כדי להעיד על רמת תחרותיות נמוכה בענף, הועלה במסגרת דוח "הועדה הגברת התחרותיות בענף הרכב" ("ועדת זליכה"), כאשר זה מרמז על קיומו של מנגנון המביא לתיאום מחירים. עפ"י דוח הועדה, נמצא כי "ישנן תתי קבוצות מחירים אשר סביבן מתקבצים מספר מכוניות וכלי רכב, כאשר המחירים בכל תת קבוצה שכזו נעים על פי רוב בטווח של כ-5000 שקלים בין הרכב הזול לרכב – היקר באותה תת קבוצה.. לסיכום, ניתן לומר כי הצרכן כמעט אדיש לגבי בחירת מותג ספציפי באותה רמת מחיר. כל שנותר לקונה הוא לבחור את רמת המחיר המתאימה לו".

כאשר בוחנים את התפתחות הריכוזיות בענף, באמצעות שניים מהמדדים המקובלים למידת ריכוזיות, מדד הרפינדל-HHI ומדד CR4 (המייצג את משקלן של ארבע החברות הגדולות בענף), נמצא כי אמנם ערכי שני מדדים אלו ב-2014 נמוכים מרמתם בשנת 2006, אולם עדיין אין בכך כדי להבטיח קיומה של תחרותיות גבוהה בענף. בהקשר זה נציין כי מבדיקה שערכנו בקרב יבואני המזון אף נמצאו ערכים נמוכים יותר של מדדים אלו, אולם עדיין הממצאים הצביעו על רווחיות חריגה של יבואי המזון שאף הלכה ועלתה בעשור האחרון. כמו-כן, שני מדדים אלו מצביעים על גידול מחודש בריכוזיות הענף בשנים 2012-2014.

בשנת 2014 ריכזו ארבע החברות הגדולות בענף למעלה ממחצית (55 אחוזים) מסך המחזור של יבואני הרכב.

העובדה לפיה מדובר בארבע חברות ותיקות בענף, שלגביהן גם כבר קיימים במערכת רשות המסים הדוחות לשנת 2015, מאפשרת לבחון בטווח ארוך יותר של שנים את התפתחות הרווחים ושיעור הרווחיות שלה.

במונחים כספיים הסתכם הרווח המצרפי של ארבע יבואניות הרכב הגדולות בשלוש השנים האחרונות (2013-2015) ב-3.9 מיליארד ₪. דהיינו, בממוצע, כל אחת מחברות אלו הרוויחה בשלוש השנים האחרונות סכום מצטבר של כ-1 מיליארד ₪. יצוין כי שלוש מארבע חברות אלו הינן פרטיות.

זווית נוספת לאופן בו השתנה שיעור הבעלות על כלי רכב ניתן למצוא בנתוני הלמ"ס על השינויים בשיעור זה בחלוקה גיאוגרפית. כך, בולטת העובדה לפיה הגידול החד ביותר בשיעור הבעלות על רכב נרשם בנפות פריפריאליות (אשקלון ועכו). מנגד, בנפת ת"א נרשם גידול מינורי של 1 נקודת אחוז בין השנים 2006-2014.

לסיכום, הממצאים בעבודה זו, שופכים אור על רווחיותם החריגה של יבואניות הרכב, אשר מרביתן חברות פרטיות. הממצאים מחזקים את הצורך ביישומה, הלכה למעשה, של "התכנית להגברת התחרותיות בענף הרכב" של משרד התחבורה, בפרט בכל האמור ביחס להרחבת אפשרויות היבוא של כלי רכב חדשים. נציין כי תכנית זו, אשר אושרה בכנסת ביוני אשתקד, כוללת מספר צעדים משמעותיים, בכלל זה הרחבת האפשרויות של היבוא המקביל, ובכך, בדומה לרפורמה אחרת בתחום המזון ("רפורמת הקורנפלקס"), עשויה להביא להוזלת מחירם לצרכן של הרכבים החדשים. עם זאת, מאחר ומידת הצלחתה של התכנית תלויה, בין היתר, בגורמים לגביהם אין למדינה יכולת השפעה, כמו יצרני הרכב (ו"הברית" בינם לבין היבואנים הרשמיים), יתכן ויהיה מקום לשקול צעדים נוספים על מנת להבטיח הגברת התחרות בענף זה.

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close