דין ומשפט

הודעה לבג"ץ מטעם המדינה במסגרת העתירות נגד החקיקה המטילה מיסוי על ריבוי דירות

המדינה הגישה לבג"ץ הודעה במסגרת העתירות נגד החקיקה המטילה מיסוי על ריבוי דירות [פרק י"ב לחוק ההתייעלות הכלכלית] (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018).

ההודעה הוגשה בהתאם להחלטת בג"ץ, בה התבקשה התייחסות המדינה לרעיון שהועלה על ידי היועץ המשפטי לכנסת בדיון האחרון, לפיו יוחזרו הליכי החקיקה מיסוי על ריבוי דירות לשלב של ליל ה-15.12.2016. בתמצית, בהודעת המדינה נאמר כי לאחר ששר האוצר שקל היטב את הסוגיה הוא מסר שאינו מסכים לה בשל השלכותיה על שוק הדיור. בנוסף, המדינה סבורה כי על פניו ההצעה מעוררת קושי משפטי במישור סמכות הממשלה והכנסת להסכים למתווה זה.

בהודעת המדינה, שהוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ורן רוזנברג ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר כי בעקבות החלטת בג"ץ הובאה הסוגיה לפתחו של שר האוצר, ובתום שקילתה שקול היטב, מסר השר כי הוא אינו מסכים להצעה, בין היתר, בשים לב להשלכות המיידיות שעשויות להיות לביטול החוק על שוק הדיור אחר שהושגה מגמה חיובית המתבטאת בירידה במספר הדירות להשקעה לחודש, וכן התמתנות חדה בעליית מחירי הדיור.

לא ניתן לבטלו אך מכוח הסכמת הממשלה או הכנסת

בנוסף, נאמר בהודעה, אחר בחינת ההיבטים המשפטיים הכרוכים ברעיון המוצע בזמן שעמד לרשות המדינה, היא סבורה כי על-פני הדברים מעורר הרעיון קושי משפטי במישור סמכות הממשלה והכנסת לתת הסכמתם למתווה האמור, וכן במישור הדרך בה ניתן לבטל או לתקן דבר חקיקה. זאת, משום שהחזרת הליכי החקיקה לשלב בו היו נתונים ב-15.12.2016 – לצורך קיום הדיון השני בוועדת הכספים מחדש והצבעה מחודשת על הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית – משמעותה היא ביטול ההצבעה שהתקיימה בוועדת הכספים לאישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ואף ביטול ההצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

לפיכך, משמעותו של מהלך כאמור היא ביטול החוק לאחר שהליך החקיקה הושלם והחוק פורסם ברשומות. בשונה ממקרה בו מושב הדיון אל הרשות המינהלית לצורך קיומו מחדש של ההליך המינהלי (או חלקו), מהלך אשר הרשות המינהלית שקיבלה את ההחלטה מוסמכת להסכים לו, הרי מקום שעסקינן בתקיפת חוק שאושר במליאת הכנסת ופורסם ברשומות בספר החוקים, לא ניתן לבטלו אך מכוח הסכמת הממשלה או הכנסת.

ישנו קושי בביטול החוק

עוד נאמר בהודעת המדינה, כי ישנו קושי בביטול החוק על דרך של מתן תוקף להסכמה דיונית של הממשלה ושל הכנסת, בלא הכרעה שיפוטית לפיה קמה עילה לביטול החוק מחמת פגם בהליך חקיקתו. לכך יש להוסיף, כי מתווה מסוג זה אינו מעמיד הנחיה ברורה לעניין אופן ניהול הליכי החקיקה, ומותיר עמימות באשר להשלכות ביטול החוק על הציבור בתקופת הביניים.

מעבר לרמה המעשית, ברמה העיונית המדינה סבורה שנכון יהיה להתייחס לסוגיה זו לאחר שהרשות המחוקקת, אשר השאלה מונחת בעיקר לפתחה, תציג לגביה עמדה מלאה וסדורה.

משרד האוצר שב ומודיע לבג"ץ במסגרת ההודעה, כי החליט לקבל על עצמו לפעול לפי נוהל העבודה שהציע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), אבי ליכט, ככל שהייעוץ המשפטי לכנסת יסכים אף הוא לפעול על-פי הנוהל, על-מנת להבטיח את הדדיות הפעולה המשתקפת בנוהל. הנוהל מבקש לתאם בין היועצים המשפטיים באשר לסדרי העבודה לעניין העברת תיקונים לנוסח החוק ומועדיהם, ומשכך הוא אמור לתרום לשיפור בהבניית הליך החקיקה. בטווח הארוך דרך המלך לפתרון הקשיים יכול שתהיה בעיגון סדרי הליך החקיקה בתקנון הכנסת. המשיבים יגישו את הנוהל לבית המשפט, ככל שיתיר להם לעשות כן.

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close