דין ומשפט

התחמקות ממס, ארגוני פשיעה, חשבוניות פיקטיביות והונאה – עבירות בסיכון גבוה להלבנת הון

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים מפרסמת את ממצאי הערכת הסיכונים הלאומית בתחום הלבנת ההון

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים מפרסמת את ממצאי הערכת הסיכונים הלאומית בתחום הלבנת ההון. הערכת הסיכונים הלאומית נועדה לסייע למגזר הציבורי והפרטי לזהות את סיכוני הלבנת ההון במדינה, להבין את הסיכון הפוטנציאלי של תופעות אלה למערכת הפיננסית ולביטחון הלאומי, להכיר את הפעולות הנדרשות להתמודדות עמן ולשמש בסיס לקביעת מדיניות וסדרי עדיפות בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור.

ההערכה בוצעה בהתאם להמלצות ארגון ה- FATF (Financial Action Task Force), המתווה סטנדרטים בינלאומיים על פיהם נדרשות מדינות לזהות ולהעריך את הסיכונים הפרטניים והייחודיים שלהן להלבנת הון ומימון טרור.

בין עבירות המקור שזוהו בסיכון גבוה להלבנת הון, ניתן לציין עבירות התחמקות ממס, ארגוני פשיעה, חשבוניות פיקטיביות והונאה, בעוד שעבירות ניירות ערך ועבירות רכוש זוהו כעבירות בסיכון נמוך להלבנת הון. בין התחומים שזוהו כתחומי פעילות בסיכון גבוה לתופעות הלבנת הון נכללים נותני שירותי מטבע, שימוש במזומן, פשיעה בינלאומית, נדל"ן וישויות והסדרים משפטיים, בעוד שרכישת זכיות ופעילות מסחר והברחת טובין זוהו כתחומי פעילות בסיכון נמוך להלבנת הון.

הערכת הסיכונים הלאומית בתחום הלבנת ההון בוצעה במהלך שנתיים של עבודה מאומצת על ידי מכלול גופי האכיפה והרגולציה הפיננסית, ומושתתת על איסוף נרחב של נתונים ומידע איכותני וכמותי.

הערכת הסיכונים הלאומית מורכבת משלושה מסמכים עיקריים:

  1. הערכת סיכונים לאומית בתחום הלבנת הון – כוללת ניתוח סיכונים הנובעים משני היבטים שונים: עבירות מקור, ודפוסים, שיטות ואמצעי הלבנת הון. ניתוח המידע כולל נתונים ותובנות של גופי האכיפה המשולבים עם הערכות הסיכון הסקטוריאליות של המערכת הפיננסית.
  2. הערכת סיכון של המערכת הפיננסית – מקבץ הערכות סיכון סקטוריאליות בהן הרגולטורים הפיננסיים העריכו את סיכוני הלבנת הון הספציפיים אשר רלבנטיים בכל אחד מהסקטורים הפיננסיים. סיכונים אלה עשויים להיות שונים מאלה שזוהו בהערכת הסיכונים הלאומית, וזאת בשל מאפיינים ספציפיים של הסקטור המוערך.
  3. הערכת סיכונים לאומית בתחום מימון טרור – הערכת סיכון שבוצעה על ידי גופי מודיעין וביטחון, יחד עם שותפים רלבנטיים נוספים, וכוללת הערכה של סיכוני טרור ומימון טרור (המסמך אינו פומבי).

כל אחד מהסיכונים שזוהו אופיין ודורג בהתאם להיקף האיום שהוא מהווה לאור השווי והשכיחות שלו, ובמקביל זוהו ודורגו אמצעי ההתמודדות שקיימים במדינה כדי להתמודד עם האיום. כך למשל נבחנו קיומן של נקודות תורפה בחקיקה או באכיפה, ומהם אמצעי הבקרה המיושמים באותו מקרה. עוד נבחנו התוצאות הנגרמות מהסיכון, הן במונחי הפסד כלכלי, והן בהקשר להשפעה על החברה והמדינה. בהתאם לממצאים אלה, שוקלל הדירוג הסופי של כל אחד מהסיכונים שזוהו.

הערכת הסיכונים, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, בוצעה בהובלת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובהשתתפות מכלול גורמי האכיפה, הרגולטורים והסקטור הפרטי. מטעם גורמי האכיפה השתתפו משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, רשות המסים, רשות ניירות ערך, מחלקת יעוץ וחקיקה (פלילי), יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, הרשות להגבלים עסקיים, רשות התאגידים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, והרשות למאבק בסמים.

מטעם הרגולטורים השתתפו נציגי בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הממונה על נותני שירותי מטבע, המפקח על בנק הדואר, המפקח על היהלומים והממונה על נותני שירות עסקי.

הסקטור הפרטי תרם משמעותית

הסקטור הפרטי תרם משמעותית להערכת הסיכונים, הן במתן נתונים הנוגעים לסיכונים השונים הגלומים בפעילותם, בשירותים שהם נותנים ובסוגים מסוימים של לקוחות, והן במידע לגבי סוג והיקף הבקרות הננקטות לצמצום הסיכונים השונים. כמו כן, התקבלו הערכות סיכונים של הבורסה ליהלומים, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, ונותני שירותי נאמנות.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מברך את הרשות לאיסור הלבנת הון וכלל העוסקים במלאכה על ביצוע העבודה המעמיקה, שבאמצעותה יכירו כלל הרשויות בישראל והסקטור הפרטי את סיכוני הלבנת ההון הטמונים בתחומים השונים וישפרו את יכולת ההתמודדות עמם. היועץ המשפטי מנדלבליט סבור כי זיהוי והכרת הסיכונים העדכניים העומדים בפנינו הינו חלק מרכזי ביכולת הפעולה האפקטיבית של גופי האכיפה בתחום הלבנת ההון, ובכוונתו להפיץ תוכנית פעולה בתעדוף מוגבר, לשם שיפור יכולת המדינה להיאבק בעבריינות בתחום.

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר: "סקר הסיכונים הלאומי הינו צעד משמעותי במאבק בעבריינות הלבנת ההון בישראל, ותוצאותיו תשמשנה את כלל הגורמים בתחום, ביניהם המחוקק, רשויות האכיפה, והסקטור הפיננסי כבסיס לתכנית פעולה רב שנתית להתמודדות אפקטיבית עם סיכוני הלבנת ההון בישראל. המדובר בפרוייקט לאומי ראשון מסוגו למיפוי מכלול הסיכונים בתחום, ואני מודה לכל גופי הממשל ולסקטור הפרטי אשר השקיעו תשומות רבות בפרוייקט ותרמו להצלחתו."

מעל 1,200 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close