עסקים וסטארט-אפ

חברות הזנק (סטארטאפ) בישראל – ב- 2015 היו 2355 פעילות, נפתחו 359, נסגרו 185

חברות הזנק (סטארט-אפ) בישראל 2015-2010

דמוגרפיה של חברות הזנק (חברות פעילות, פתיחות וסגירות)

בשנים 2015-2010, שנרשמו ברשויות המס ובמוסד לביטוח לאומי ושגילן עד 6 שנים. בשנת 2015 פעלו בישראל 2,355 חברות הזנק – מדובר בירידה של 3% לעומת שנת 2014, שבאה לאחר עלייה רצופה החל משנת 2010. במהלך התקופה גדל מספר חברות ההזנק ב-4.4% בממוצע בשנה.

החל משנת 2014 חלה ירידה במספר של חברות ההזנק שנפתחו, זאת בנוסף לעלייה במספר החברות שפועלות יותר משש שנים ונגרעות ממצבת חברות ההזנק, לכן אנו מזהים ירידה במספר חברות בשנת 2015.

בשנים 2013-2010 חל גידול במאזן חברות ההזנק, מ-300 ל-476. אולם החל משנת 2014 חלה ירידה של 20% בממוצע שנתי במספר החברות שנפתחות, בנוסף לעלייה של 33% בממוצע שנתי במספר החברות שנסגרות. שינוי זה מוביל לירידה המשמעותית במאזן בשנים 2015-2014.

מספר חברות ההזנק הפעילות, 2015-2010
מספר חברות ההזנק הפעילות, 2015-2010 מקור:למ"ס

חברות הזנק שנפתחו בשנים 2015-2010

פדיון, הוצאות ומשרות שכיר

מחזור החיים של חברת הזנק מתחלק לשלושה שלבים עיקריים: שלב ההתהוות (הכולל תתי-שלבים כגון pre-seed  ו-seed) ובו מתעצבים קבוצת היזמים, הרעיון הטכנולוגי והמטרה וכן נערכות בחינות היתכנות בסיסיות ונעשה חיפוש של מימון משמעותי לפעילות. השלבים הבאים הם שלבי הפיתוח והצמיחה (Early R&D, R&D, Initial  Growth וכדומה).  נתוני המאגר מאפשרים לנו הצצה נדירה למחזור החיים, כפי שהוא משתקף מדיווחי החברות לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי.

בין השנים 2015-2010 נפתחו בישראל כ-2,775 חברות הזנק, 420 (15%) מתוכן נסגרו עד שנת 2015. הפדיון (הממוצע לחברה) בחברות ההזנק נמוך מההוצאות (הכוללות תשומות המוכרות למע"מ ושכר) בשנות הפעילות הראשונות. נקודת האיזון בין הפדיון לחברה ובין ההוצאות לחברה מתרחש בשנת הפעילות הרביעית.

הירידה בפדיון בשנת הפעילות השלישית נובעת ממספר חברות בעלות פדיון גבוה שפעלו 5 שנים בלבד, ולכן הן לא נכללו בחישוב הממוצעים בשנה השישית.

פדיון, הוצאות ומשרות שכיר ממוצעים לחברת הזנק לפי שנת פעילות
פדיון, הוצאות ומשרות שכיר ממוצעים לחברת הזנק לפי שנת פעילות. מקור: למ"ס

מחזור חיים ודפוסי פעילות בחברות הזנק

השונות בין חברות ההזנק גדולה מאוד הן בנקודת ההתחלה (הרעיון ההתחלתי, גודל הגיוס הראשוני, מספר המשרות וכדומה) והן בתוצאה (שרידות החברה, מספר המשרות, גובה השכר ופדיון וכו'). על פי תרשימים קבוצות שונות של חברות הזנק המחולקות לפי שיעור השנים שבהן הפדיון שלהן היה גבוה מההוצאות (להלן 'פער חיובי') מסך השנים שפעלו. למשל, חברת הזנק שפעלה במשך 4 שנים והיה לה 'פער חיובי' בין פדיון להוצאות במשך שנתיים תקבל שיעור של 50% ותיכלל בקבוצה המתאימה. המטרה של חלק זה היא לספק נתונים על השונות בין חברות ההזנק ומחזור החיים המשתקף מהן.

חברות הזנק שהיה להן פער חיובי עד לרבע מתקופת פעילותן ונותרו פעילות

קבוצה זו היא הגדולה ביותר ומהווה 58% מכלל חברות ההזנק. ניתן לראות כי למרות שלחברות אלה לא היה פער חיובי לאורך כל התקופה, העלייה בממוצעים השונים לאורך התקופה מעידה על מציאת מקורות מימון הולמים וכי הפדיון מתחיל לצמוח משנת הפעילות הרביעית.  שכיחותן של חברות ההזנק מתחומי התרופות, מדעי החיים, המכשור הרפואי והאגרו-טק גבוהה בקבוצה זו יותר מאשר בכלל חברות ההזנק. זאת מכיוון שהם מתאפיינים בטווחי פיתוח והבשלה ארוכים יותר.

חברות הזנק שהיה להן פער חיובי עד לרבע מתקופת פעילותן ושנסגרו במהלך התקופה הנסקרת

קבוצה זו מהווה 11% מסך חברות ההזנק. בדומה לממצאים ולמודלים תאורטיים, בחברות הזנק שנסגרות  ישנה עלייה בפעילות בשלוש השנים הראשונות ולאחר מכן דעיכה עד לסגירה. ניתן לראות שמספר משרות השכיר אינו גדל בממוצע מעבר ל-3 משרות והפדיון נותר נמוך עד אפסי ביחס להוצאות.

חברות הזנק שהיה להן פער חיובי ביותר ממחצית מתקופת פעילותן

קבוצה זו מהווה 20% מכלל חברות ההזנק. היא מרכזת בתוכה את המיזמים המוצלחים ביותר שהיה להם פער חיובי בין הפדיון להוצאות כבר בשנה הראשונה, והוא גדל לאורך הזמן. ייתכן שחלק מחברות אלה עשו תהליך אינקובציה באוניברסיטאות, בבתי חולים ובחברות אם (spinoffs) או במאיצי חברות הזנק למיניהם. תהליך זה מאפשר יציאה מהירה עם מוצר לשוק. בנוסף לכך, כיום נפוץ בקרב חברות ההזנק בתחומי התכנה לשחרר גרסה ראשונית בשלב מוקדם לשווקים, ולפתח אותה בהתאם למשוב מהצרכנים, ואכן שכיחות חברות התכנה (כולל מערכות מידע) בקרב חברות אלה גבוה משכיחותן בכלל האוכלוסייה.

שכר למשרת שכיר

במהלך השנים 2015-2010, גדל השכר למשרת שכיר בחברות הזנק ב-32%, פי 2.3 מהגידול בשכר למשרת שכיר במשק בתקופה זו.

בחברות שבהן לכל היותר עשר משרות שכיר, השכר למשרת שכיר בשנת 2015 היה כ-211 אלף ש"ח. בחברות שבהן 50-20 משרות שכיר, השכר למשרת שכיר כ-267 אלף ש"ח. בחברות שבהן יותר מ-50 משרות שכיר, השכר למשרת שכיר נמוך יחסית (כ-260 אלף ש"ח), שכן חברות אלה כללו משרות שכיר שאינן בתחום המו"פ.

פיזור גיאוגרפי

התרשים הבא מציג השוואה גאוגרפית של פתיחות וסגירות לפי מחוז. גודלו של העיגול מבטא את מספר חברות ההזנק הפעילות בכל מחוז. עיקר הפעילות של חברות ההזנק בישראל מתרכזת במחוזות תל אביב והמרכז. 75% מחברות ההזנק ו-83% ממשרות השכיר שבהן מרוכזים במחוזות אלו.

במחוז תל-אביב השכר למשרת שכיר הוא הגבוה ביותר (254 אלף ש"ח). במחוז הדרום השכר למשרת שכיר הוא הנמוך ביותר (כ-195 אלף ש"ח), 77% מהשכר למשרת שכיר במחוז תל אביב.

פתיחות, סגירות ומספר חברות פעילות לפי מחוז, 2015
פתיחות, סגירות ומספר חברות פעילות לפי מחוז, 2015 מקור: למ"ס

תחום פעילות

חברות ההזנק סווגו לארבעה עשר תחומי פעילות.  כ-61% מסך משרות השכיר בחברות ההזנק היו בתחומי הפעילות תכנה ומערכות מידע. כמו כן, השכר למשרת שכיר בתחום הפעילות מוליכים למחצה הוא הגבוה מבין תחומי הפעילות ועומד על כ-328 אלפי ש"ח.

משרות שכיר ושכר למשרת שכיר לפי תחום פעילות, 2015
משרות שכיר ושכר למשרת שכיר לפי תחום פעילות, 2015 מקור: למ"ס

איילות

חברות הזנק מסוג איילות (Gazelles) הן חברות הפעילות עד 5 שנים ובהן 10 משרות שכיר ומעלה, ושיעור הגידול השנתי הממוצע במשרות שכיר שבהן לאורך תקופה של שלוש שנים עולה על 20%. בשנת 2015, ל-201 חברות הזנק היו שיעורי צמיחה גבוהים והוגדרו כאיילות, כ-8.5% מסך חברות ההזנק שפעלו בשנה זו.

בשנת 2015, בחברות הזנק מסוג איילות, השכר למשרת שכיר והפדיון למשרת שכיר היו גבוהים (258 אלף ש"ח ו-715 אלף ש"ח, בהתאמה), לעומת חברות הזנק אחרות (238 אלף ש"ח ו-475 אלף ש"ח, בהתאמה).

תמיכה ממשלתית

במהלך השנים 2015-2010, כ-14% מחברות ההזנק קיבלו מענק לביצוע מו"פ מהמדען ראשי במשרד הכלכלה (כיום רשות החדשנות). מענקים אלו הסתכמו ב-762 מיליוני ש"ח. חברות אלו העסיקו כ-3,800 משרות שכיר בשנת 2015, שילמו שכר כולל של 947 מיליוני ש"ח ורשמו פדיון בגובה 910 מיליוני ש"ח.

6% בלבד מתוך חברות ההזנק שקיבלו מענק נסגרו במהלך התקופה, לעומת 16% מהחברות שלא קיבלו מענק.

בחברות הזנק שלא קיבלו מענק היו 8.2 משרות שכיר בממוצע לעומת 10.4 בחברות שקיבלו מענק. בקרב חברות שקיבלו מענק, השכר למשרת שכיר בשנת 2015 היה גבוה במעט מזה שבחברות שלא קיבלו מענק, ואילו הפדיון למשרת שכיר בחברות שקיבלו מענק היה נמוך משמעותית.

ההתפלגות לפי גודל פדיון דומה באופן חלקי. שיעור חברות ההזנק שבהן היה הפדיון עד 1 מיליון ש"ח גבוה יותר בקרב חברות שקיבלו מענק לעומת אלה שלא קיבלו. שיעור החברות הזנק שבהן היה הפדיון בין 10-5 מיליוני ש"ח גבוה יותר בקרב חברות שלא קיבלו מענק מהמדען הראשי.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


הירשמו לקבלת חדשות ומידע למייל

המשוב שלך חשוב לשיפור התוכן

האם העמוד הזה עזר לך? האם קיבלת תשובות לכל השאלות שלך? האם תמליץ/י עליו?

זהו משוב אנוניני והמידע נועד לשיפור התוכן. המשוב לא נועד לשאלות, ניתן להגיב לכתבה זו בהמשך.

תגיות

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close