דין ומשפט

חוק נציבות תלונות הציבור על הפרקליטות – אושר סופית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016. מדובר בהצעה ממשלתית של שרת המשפטים איילת שקד ובהצעה פרטית של ח"כ ציפי לבני.

הצעת חוק נציב תלונות הציבור על הפרקליטות קובעת, כי שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון פנים והיועץ המשפטי לממשלה, ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, ימנו נציב שיברר תלונות על פרקליטים. שר המשפטים יוסמך להעביר את הנציב מתפקידו, לאחר שיקבל את הסכמת השר לביטחון פנים והיועץ המשפטי לממשלה. הנציב הוסמך לברר תלונות גם על היועץ המשפטי לממשלה וכן על יחידת התביעה המשטרתית. אולם התביעה הצבאית נותרה מחוץ לחוק.

עוד נקבע, כי הנציב לא יברר תלונות על שיקול דעתו המשפטי של פרקליט. במידה ותתעורר שאלה האם מדובר בשיקול דעת משפטי, הנציב יפנה ליועץ המשפטי לממשלה אשר יכריע בשאלה. הביקורת המערכתית על הפרקליטות, תבוצע ע"י מבקר המדינה, באמצעות צוות מיוחד שיוקם לטובת ביקורת זו.

בדברי ההסבר נכתב: "למערך התביעה וייצוג המדינה בערכאות חלק חשוב ומשמעותי במערכת אכיפת החוק. מערך זה הוא חלק מבסיס דמוקרטי איתן. הגופים והיחידים הנמנים על מערך זה נדרשים להפעיל שיקול דעת מקצועי ובלתי תלוי. אולם, דווקא משום חשיבות  אמון הציבור בגופים אלה יש להכפיפם לביקורת שכן אין אדם החף מטעויות ואין מערכת שאינה דורשת תהליך פיקוח לקחים."

מטרת החוק המוצע היא לספק לכל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה או מחדל של מייצגי המדינה בערכאות, כתובת שאליה יוכל להפנות את טענותיו, להגיש תלונה לבדיקה ובירור מקצועי באופן שיביא להגברת אמון הציבור מייצגי המדינה בערכאות

יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי: מטרת החוק המוצע היא לספק לכל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה או מחדל של מייצגי המדינה בערכאות, כתובת שאליה יוכל להפנות את טענותיו, להגיש תלונה לבדיקה ובירור מקצועי באופן שיביא להגברת אמון הציבור מייצגי המדינה בערכאות. לצד זה, החוק המוצע שומר על עקרון עצמאות מייצגי המדינה בערכאות. עיקרון זה משמעו מתן אפשרות למייצגי המדינה בערכאות לעסוק במלאכתם בלא מורא, תוך שמירה על חופש פעולתם ושיקול דעתם המשפטי.

ח"כ ציפי לבני: נציבות הביקורת עוסקת בעייני בדמוקרטיה. תנאי יסודי בדמוקרטיה הוא אמון הציבור במערכות ובמיוחד במערכות אכיפת החוק שמחזיקות את חירותו של האדם במדינה דמוקרטית. אין אדם מעל החוק ואין גוף שחסין מביקורת.  לא רק שאני לא רוצה לרפות את ידיהם של אנשי הפרקליטות אלא לחזק אותם ואת אמון הציבור בהם.

אמון הציבור במערכת המשפט הוא אחד הנכסים היקרים ביותר שיכולים להיות במדינה דמוקרטית

ח"כ רויטל סוויד: אמון הציבור במערכת המשפט הוא אחד הנכסים היקרים ביותר שיכולים להיות במדינה דמוקרטית. זה אדן בסיסי שכאשר הוא נמצא האזרחים במדינת ישראל יכולים להיות רגועים. מערכת משפט, בית משפט עליון, בתי המשפט בכלל, פרקליטות, מערכת תביעה וגם מערכת האכיפה.

בסופו של דבר הגענו למצב שאנחנו עמדנו בפני מלאכת חקיקה שבה היינו צריכים לאזן בין מצד אחד העובדה שאין גוף שהוא חסין מביקורת, אין גוף שאיננו מבוקר, אין גוף שהוא באיזו דרך  מורם או נישא מעל ביקורת, במובן של לבחון היכן הוא שוגה?  אם הוא שוגה? היכן הוא טועה? ומה הוא יכול לתקן? זה מחד.  מאידך, יש הרבה מאוד אזרחים, ציבור, שרוצה לבוא ולהביע את דעתו ולהתלונן ולומר ולבקר ולהגיש תלונה גם כנגד הפרקליטות.

ח"כ יעל גרמן: אנחנו שוכחים שמרבית התיקים המנוהלים בבתי המשפט הם תיקים של עמך ישראל, הם תיקים של הציבור, הם תיקים של אנשים מן השורה, שלעתים לא יכולים אפילו להרשות לעצמם לקחת ייצוג משפטי.

חשוב גם לדעת, שסך הכול התיקים האזרחיים פי 50% מן התיקים הפליליים, ובוודאי ובוודאי שבתיקים האזרחיים אנחנו מדברים על האיש ועל האישה מן השורה.

ועל אלה בא החוק הזה להגן, ואת קולם בא החוק הזה להשמיע, כי בד בבד, לצד הרצון לשמור על עצמאות הפרקליטות וגורמי התביעה שלנו, עלינו לזכור שיש ציבור שמרגיש לפעמים שהוא נפגע, ואין לו כתובת לפנות אליה.

ח"כ מיכל רוזין: אני חושבת שבסופו של דבר באמת יצא חוק מאוזן שמאזן בין שני דברים, מצד אחד, החשש באמת מהשפעה פוליטית, מאפקט מצנן, מסוג של הפחדה על הפרקליטות שהתחילה בשנים האחרונות סביב, אי-אפשר להתכחש לכך, ככל שיש יותר חקירות נגד נבחרי ציבור, ככל שהפרקליטות מעורבת בעמידה מול נבחרי ציבור מאוד מאוד חזקים. ומצד שני, וגם את זה צריך להגיד, יש לה גם כוח רב מאוד מול האזרח והאזרחית.

ופעמים רבות מכיוון שההליך הפלילי שלנו פעמים רבות הוא כזה, שיטת הממשל והמשפט שלנו היא כזאת, שבה הרבה פעמים הנפגע עבירה, למשל, או האזרח, לא תמיד מיוצג, לא הוא זה שמיוצג על-ידי הפרקליטות בבית המשפט, אלא האינטרס הציבורי. כאשר מגיע פרקליט לבית המשפט על-פי החוק שלנו הוא לא מייצג את נפגע העבירה, הוא פועל בשם הציבור. הוא פועל בשם הציבור כדי כמובן לאכוף את החוק, כדי כמובן להשיג צדק, כדי להרשיע את החשוד בעבירה לטובת האינטרס הציבורי.

צריך ללמוד מתרבות התחקירים בחיל האוויר. אחרי כל גיחה עושים תחקיר. זו מטרת החוק

שרת המשפטים איילת שקד: ביקורת היא לא על מנת למצוא אשמים אלא על מנת להשתפר. צריך ללמוד מתרבות התחקירים בחיל האוויר. אחרי כל גיחה עושים תחקיר. זו מטרת החוק. אנשי פרקליטות המדינה עושים עבודה חשובה ביותר בבתי המשפט, ובהגנה על החוק והצדק. יחד עם זאת, מרוכז בידיהם כוח אדיר ונכון שיהיה גוף ביקורת עם קשב לאזרח. בחודש הקרוב אמנה נציב חדש שיחליף את הנציבה הילה גרסטל, אשר ביססה את נציבות הביקורת. אני גאה שזכיתי להביא חוק המעגן את פעילותו של הגוף ומניח יסודות טובים להמשך עבודתו לאורך שנים רבות.

87 תמכו בהצעה ללא מתנגדים.

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close