חדשות כלכלה

מבקר המדינה: ליקויים חמורים בהליך מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות

הביקורת העלתה כי יש לעגן את שיטת נבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות שתכליתה בחירת המועמדים הטובים והאיכותיים ביותר

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח מיוחד "מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות".

מדינת ישראל מחזיקה בכ-80 חברות ממשלתיות, בהן העוסקות בתחומים מרכזיים הנוגעים לחייהם של אזרחי המדינה, כמו חשמל, מים, דיור, נמלי הים, תשתיות תחבורה ותרבות. בחברות אלו נכללות חברות מהגדולות במשק, ובהן חברת החשמל לישראל בע"מ, חברת התעשייה האווירית לישראל בע"מ, חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ, חברת רכבת ישראל בע"מ, חברת מקורות חברת המים בע"מ וחברת דואר ישראל בע"מ.

62 מתוך החברות הן חברות עסקיות המעסיקות כ-60,000 עובדים. שווי כל נכסיהן נאמד ב-178 מיליארד ש"ח ושווי כל הכנסותיהן עומד על כ-67 מיליארד ש"ח. פעולתן של החברות הממשלתיות מוסדרת בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.

הנגע של מינוי עובדים מסיבות פוליטיות או אישיות מתקיים שנים

על אף האיסור בחוק ובפסיקה, הנגע של מינוי עובדים למשרות במשרדי ממשלה, ברשויות מקומיות ובחברות ממשלתיות מסיבות פוליטיות או אישיות מתקיים במשך שנים.

כזכור, בחודש יולי 2017 (לפני כחצי שנה) החליטה ועדת השרים לחקיקה לתמוך ב"חוק הג'ובים". הצעת החוק עוסקת בהקלת מינויים של שרים לשעבר וראשי רשויות מקומיות לשעבר לדירקטורים מטעם המדינה בחברות ממשלתיות.

בחודש נובמבר 2013 הכריז שר האוצר דאז מר יאיר לפיד על פי המלצות מבקר המדינה, על הקמת נבחרת דירקטורים שתשמש מאגר שממנו יבחרו השרים מועמדים לדירקטוריונים של החברות שבאחריותם. ואכן באותה שנה בחרה רשות החברות הממשלתיות לראשונה נבחרת של מועמדים, כדי שתשמש מאגר שממנו יבחרו השרים דירקטורים לחברות הממשלתיות. מאז בחרה הרשות עוד שתי נבחרות, האחרונה שבהן בשנת 2017.

יצירת המאגר היא מהלך חיובי ונכון בדרך לאימוץ שיטת מינויים ראויה. עם זאת, בתהליך יצירת המאגר יש ליקויים לא מעטים, ועל הרשות לפעול לתיקונם המידי במטרה להפוך את הנבחרת לכלי יעיל בתהליך הבחירה של דירקטורים לחברות הממשלתיות.

בחודשים יולי 2016 – פברואר 2017 בדק משרד מבקר המדינה את אופן מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. הבדיקה נעשתה ברשות החברות ובדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר, במשרד לשירותי דת, במשרד להגנת הסביבה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובמשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

נכון לחודש מאי 2017, בחברות ממשלתיות רבות לא היה יו"ר, לא נקבע מניין הדירקטורים המזערי הדרוש לקיום ישיבה ושיעור משרות הדירקטורים שאוישו היה בממוצע כ-50%. כמו כן נמצאו מקרים שבהם נמשך תהליך מינוי המועמדים חודשים רבים.

להלן פירוט לגבי כמה מהליקויים המרכזיים:

ליקויים בבניית נבחרת הדירקטורים

השיטה לבחירת המאגר שממנו יבחרו השרים מועמדים לדירקטוריונים של החברות שבאחריותם, אינה מעוגנת בחקיקה והרשות התעכבה כשלוש שנים בהעברת הצעה לתיקון החוק. תנאי הסף והניקוד של המועמדים לנבחרת אינם ברורים וחד-משמעיים.

העדר אסדרת הליך תואם נבחרת

שר רשאי לבחור במועמד שלא מתוך הנבחרת. במקרה כזה הוא אמור לעבור הליך "תואם נבחרת". שרים בחרו להעביר לדיון בוועדה מועמדים שנבחרו בהליך תואם נבחרת ואינם עומדים בתנאי הסף, או כאלו שכלל לא עברו את ההליך. הבחירה במועמדים באמצעות הליך זה לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף.

ליקויים בפעילות הרשות ובפעילות שרים לקראת דיוני הוועדה לבדיקת מינויים

שרים ועוזריהם אינם מקפידים על אימות הפרטים שהמועמדים ממלאים בשאלון הייעודי. רשות החברות הממשלתיות לא גיבשה נוהל לאופן כתיבת חוות הדעת של הרפרנט מטעמה על דירקטורים ששרים מבקשים לחדש את כהונתם. חוות הדעת הן סובייקטיביות, לא שיטתיות ולא אחידות ולעתים הן אינן משמעותיות ואינן מבוססות דיין. הרשות אינה עוקבת באופן רציף אחר השתתפות הדירקטורים בישיבות דירקטוריון, ואינה פועלת על פי חוק לפיטוריו של דירקטור הנעדר מישיבות דירקטוריון.

איוש חסר בדירקטוריונים

במאי 2017, מתוך 61 חברות ממשלתיות ל-39 לא היה יו"ר, ל-15 לא היה קוורום, ל-8 לא היה מינימום לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 54%. מתוך 13 חברות בנות ממשלתיות ל-10 לא היה יו"ר, ל-4 לא היה קוורום, ל-5 לא היה מינימום לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 47%. מתוך 14 חברות מעורבות ל-11 היה חסר יו"ר, ל-6 לא היה קוורום, ל-5 לא היה מינימום לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 43%.

תיעוד חסר של דיוני הוועדה וליקויים בהרכבה

לא נמצא ברשות תיעוד מלא של דיוניה של הוועדה לבדיקת מינויים וזאת בניגוד לכללי מינהל תקין; אין מצוינים בתרשומות הפנימיות שמות הנוכחים בכל דיון, ולרוב אין מפורטים מהם הנימוקים בעד או נגד ההחלטה שהתקבלה.

תהליך בחירה שאינו בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה

נמצאו מקרים שבהם הבחירה במועמדים על ידי כמה שרים לא נעשתה על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ועל כן לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף.

ליקויים במערכת המחשוב של הרשות

על אף ההשקעה הכספית הניכרת במערכת "אדם מילא" המיועדת לניהול נבחרת הדירקטורים, היא אינה עונה על מלוא צורכי הרשות. אין ממשק בין מערכת זו למערכת "נועם" שבה מנוהלים פרטי הדירקטורים, על אף קיומו של מידע חופף ביניהן.

הצורך באסדרת מעורבותה הרבה של הרשות בתהליך הבחירה

הרשות מעורבת לכל אורך תהליך מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. מעורבותה הרבה ויכולת ההשפעה שלה על מינוי דירקטורים מגבירים את המתח בינה לבין השרים האחראים לחברות הממשלתיות.

לדעת מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא על רשות החברות הממשלתיות ועל השרים להמשיך לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה כדי לקדם את מוסד "הדירקטוריון". יש לעגן את שיטת נבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות שתכליתה בחירת המועמדים הטובים והאיכותיים ביותר. זאת תוך שמירה על שוויון הזדמנויות והיעדר משוא פנים תוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים, לרבות אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים כפי שנעשה בעבר, שבסופו של דבר פוגעים בתפקוד החברות הממשלתיות, ובמשתמע באינטרס הציבורי.

מעל 1,300 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close