עסקים וסטארט-אפ

משרד האוצר מעוניין לקדם ולעודד חברות פינטק (FinTech)

משרד האוצר פרסם קול קורא לקבלת מידע אודות הקמת Regulatory Sandbox בישראל עבור חברות פינטק בישראל

משרד האוצר מעוניין לקדם ולעודד את פעילותן של חברות היי טק בתחום הפיננסי – חברות פינטק (FinTech), מתוך הבנה כי החסם הרגולטורי מהווה משוכה עיקרית לפעילות חברות אלו בישראל. בעקבות כך, נבחנת האפשרות להקמת Regulatory Sandbox בישראל, אשר מטרתו היא לאפשר סביבה רגולטורית מקלה ומותאמת לחברות פינטק, על מנת ליהנות מהתועלות שעולם ההיי טק מציע, תוך כדי מיתון רמת הסיכון שהציבור נחשף אליה.

רעיון ה- Regulatory Sandbox לתחום הפינטק יוסד לראשונה בבריטניה על ידי ה- FCA, ויושם מאז בעוד מספר מדינות. במסגרת התכנית החברות תזכינה להקלות רגולטוריות לזמן מוגבל, על מנת שתוכלנה לפעול בתקופת התוכנית, וזאת תוך ליווי ובקרה צמודים של הרגולטור.

מטרה נוספת היא לאפשר למידה של גורמי הממשלה, כך שבתום תקופת התוכנית יוכלו לבחון האם נדרשות התאמות ברגולציה, על מנת שחברות פינטק יוכלו לפעול באופן קבוע. בישראל, התכנית נדרשת באופן מיוחד הן בשל תעשיית הפינטק המפותחת והן בשל הימצאותם של מספר רב של רגולטורים המפקחים על התחומים הפיננסים.

עוד יצוין, כי בישראל הוקמו חברות פינטק רבות אך רק מעטות מהן פועלות בשוק הישראלי, כך שהצרכן הישראלי נהנה פחות מחדשנות טכנולוגית בתחום הפיננסי, דבר שהיה יכול להגביר את התחרות בשוק הפיננסי כולו. משרד האוצר מעוניין לבחון האם השקה של התכנית צפוי להגדיל את מספר החברות הפועלות בשוק הישראלי ומציעות את שירותיהן לצרכן הישראלי.

המשרד מבקש את התייחסות הציבור אודות מאפייני התכנית הרצויה לשוק הישראלי, בדגש על ההיבטים הבאים:

  1. מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתן מתמודדות חברות הפינטק כאשר הן מבקשות לפעול בישראל ולהציע את המוצר שלהן לצרכן המקומי. במידה והיה ניסיון לפעול בישראל, נבקש לדעת באילו חסמים ספציפיים נתקלת.
  2. הסרה של אילו חסמים היו מובילים לפעילות רבה יותר של חברות פינטק בשוק הישראלי.
  3. מהם תחומי הפעילות של החברות בישראל, ומהן התחומים בהם התכנית נדרשת במיוחד. לדוגמא: העברות תשלומים, ביטוח, אשראי, חיסכון, מסחר, השוואת עלויות וכו'.
  4. האם התכנית צריכה לתת מענה רק לחברות שאופן פעילותם החדשני והטכנולוגי לא מותאם לרגולציה הישראלית, או גם לחברות אחרות המתקשות להתמודד עם הרגולציה הישראלית. ככל שהתשובה הינה גם לחברות אחרות, אנא פרטו את הסיבות המצדיקות חריגה מהרגולציה הקיימת.
  5. מהם הכלים הבסיסיים אשר נדרש להעניק לחברה במהלך התכנית. לדוגמא: תנאי רישיון מקלים, הקלות בפעילות הרגולטורית השוטפת, חיבור למערכות תשלומים, התמודדות עם היבטים של מניעת הלבנת הון וכו'.
  6. מהם כללי הפעילות הספציפיים אשר נדרש להחיל על החברות במהלך התכנית בתחומים הרלוונטיים: מניעת הלבנת הון, הגבלות על היקף פעילות וכו'. ניתן גם להתייחס לרגולציה במדינות מקבילות.
  7. משך הזמן הרצוי לחברות בתכנית.
  8. מתוך מטרה שהחברות ימשיכו לפעול בישראל גם לאחר תום תקופת התוכנית: כיצד רצוי שחברה תערך לשלב סיום התוכנית וכיצד עליה לפעול בתום התוכנית, בדגש על מעבר ממצב פעילות עם הקלות רגולטוריות, במהלך התכנית, לתקופה שלאחר התכנית, אז יצופה מהחברה לעמוד בכל דרישות הרגולציה הישראלית.

המעוניינים להגיש את עמדתם, ישלחו מסמך תמציתי לדואר אלקטרוני בכתובת Itzikd@mof.gov.il עד לתאריך 3 בספטמבר, 2017. אורכו של המסמך לא יעלה על 10 עמודים, בפונט דיויד 12, רווח של שורה וחצי.

**המשרד יהיה ראשי לעשות שימוש בתוכן המסמכים שיוגשו לצורך הקמת התכנית.

מעל 1,300 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close