דין ומשפט

פרקליטות המדינה דוח 2016: פחות תיקי חקירה; יותר רכוש נתפס; רק 33% מהעתירות לבגץ התקבלו

הדו"ח השנתי של פרקליטות המדינה

בשנת 2016 התרחשו מספר התפתחויות מרכזיות בפרקליטות: פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) התפצלה ממחוז תל אביב (אזרחי) והחלה פעילותה בחודש אפריל 2016; הואץ תהליך ההקמה של יחידת הסייבר; הוחלט על הקמת המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, המהווה הרחבת הפעילות של המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, שעסקה בהנחיית התובעים בתחום התכנון והבנייה; ונמשך פרויקט עדכון הנחיות פרקליט המדינה, במסגרתו פורסמו עד היום למעלה מ-30 הנחיות פרקליט מדינה חדשות ומחודשות בשורה ארוכה של נושאים, מרביתן בתחום הפלילי.

הדו"ח כולל לראשונה נתונים אודות פעילות מחלקת הבג"צים, מח"ש, יחידת הסייבר, המחלקה למשפט העבודה והמחלקה הפיסקאלית, וכן נתונים על שיעור ההרשעות ושיעור הסדרי הטיעון במשפטים הפליליים שהסתיימו ב-2016, המשך מגמת הירידה בתיקי החקירה המועברים לפרקליטות מהמשטרה, וכן עלייה בשווי הרכוש שתפסה המשטרה בשלבי החקירה הראשונים, כמו גם עלייה משמעותית של 26% בנתוני החילוט הסופי שבית המשפט אישר בסוף ההליך.

הפניות לנושאים ונתונים בולטים המובאים בדו"ח:

 

הפרקליטות הפלילית

תיקי פרקליטות

הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר ע"י חטיבת התביעות במשטרת ישראל. בשנים 2014-2011 נרשמה מגמת עלייה בכמות תיקי החקירה שהועברו לפרקליטות, ובהתאמה בכמות תיקי הפרקליטות הפליליים שנפתחו בעקבותיהם.

עם זאת, ב-2016 נמשכה זו השנה השנייה מגמת הירידה במספר תיקי החקירה. בשנה זו הועברו 34,959 תיקי חקירה מהמשטרה לעיון הפרקליטות, ירידה של כ-6% ביחס ל-2015, ונפתחו 29,497 תיקי פרקליטות.

מספר תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה למחוזות הפרקליטות הפליליים בשנים 2011-2016
מספר תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה למחוזות הפרקליטות הפליליים בשנים 2011-2016

כ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2016 עסקו בעבירות אלימות, כ-14% בעבירות מין, כ-13% בעבירות הונאה וכ-8% בעבירות רכוש. יצוין, כי תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, ותיק פרקליטות יכול להוליד יותר מכתב אישום אחד.

בכ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2016 המליצה המשטרה לסגור את התיק, אך הסמכות להכריע בתיקים אלה היא של הפרקליטות, שכן העבירות שיוחסו בהם לחשודים הן עבירות המצויות בסמכות הטיפול של הפרקליטות. בשנה זו נגנזו במחוזות הפרקליטות כ-24,600 תיקים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום. כ-21% מהתיקים (כ-5,100 תיקים) נסגרו משום שהועברו לטיפול גוף תביעה אחר (בעיקר התביעה המשטרתית).

79% מהתיקים נגנזו במחוז מבלי שהוגש כתב אישום, כאשר עילות הגניזה המרכזיות הינן חוסר ראיות מספיקות (60%), מצבים בהם נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישום (23%) וחוסר אשמה (11%). התיקים שנגנזו יוחסו לכ-21,870 חשודים.

התפלגות עילת הסגירה בתיקי פרקליטות שנסגרו ללא הגשת כתב אישום
התפלגות עילת הסגירה בתיקי פרקליטות שנסגרו ללא הגשת כתב אישום

תיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד)

מב"ד הוא תיק שנפתח בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה האם להגיש כתב אישום או לגנוז אותו באחת מעילות הגניזה. בשנים האחרונות הפרקליטות שמה לה כמטרה מרכזית לצמצם את מלאי התיקים הממתינים להכרעה בכלל, ובפרט את מלאי התיקים הממתינים להכרעה תקופה של למעלה משנתיים, ובין שנה לשנתיים.

נכון לסוף שנת 2016 נותרו בפרקליטות רק 43 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים (לעומת 116 תיקים בסוף 2015) ואשר טרם התקבלה בהם החלטה סופית (כולם בשלבי טיפול מתקדמים). ב-96 תיקים נוספים התעכבה קבלת ההחלטה הסופית מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות.

כ-72% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2016 על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם (כ-21,100 תיקים), למעלה ממחציתם יועדו לגניזה ע"י המשטרה.

כתבי אישום

במהלך שנת 2016 הוגשו במחוזות הפרקליטות כ-4,500 כתבי אישום, ירידה של כ-16% ביחס ל-2015, בה הוגשו 5,339 כתבי אישום. מחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 37% לבתי המשפט המחוזיים, 9% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה. בשליש מכתבי האישום שהוגשו בשנת 2016 העבירה המרכזית היתה עבירת אלימות, כ-15% עסקו בעבירות מין ו-9% בעבירות הונאה.

התפלגות כתבי אישום שהוגשו לפי העבירה המרכזית שנכללה בכתב האישום
התפלגות כתבי אישום שהוגשו לפי העבירה המרכזית שנכללה בכתב האישום

הדו"ח מפרט את התפלגות כתבי האישום לפי מחוזות ובפילוח של נושאים. כך למשל, במחוזות ירושלים, חיפה והצפון תופסות עבירות האלימות את הנפח הגדול ביותר בכתבי האישום (בין 37 ל-41 אחוזים). במחוז ת"א, לעומת זאת, רק 22% מכתבי האישום עיקרם בעבירות אלימות.

במחוז זה הוגש השיעור הגדול ביותר של כתבי אישום בגין עבירות מין (17% לעומת 12% למשל במחוז ירושלים), וכן השיעור הרב ביותר באופן משמעותי של עבירות הונאה (18% לעומת 6-8% ביתר המחוזות). השיעור הרב ביותר של כתבי אישום בגין עבירות סמים הוגש במחוזות ת"א והמרכז.

תוצאות ההליכים הפליליים שהסתיימו ב-2016

בשנת 2016 הופיעו פרקליטי פרקליטויות המחוז הפליליות בכ-89,000 דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ, כ-70% מההופעות היו בפני ערכאה ראשונה.

בשנת 2016 הסתיימו בבתי המשפט כ-4,900 הליכים שיפוטיים שהתנהלו כנגד כ-6,500 נאשמים. 84% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 6% נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא יורשעו ("אי הרשעה") ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום.

77% מתוך 90% הנאשמים שהורשעו או שעניינם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הרשעתם התקבלה במסגרת הסדר טיעון, ואילו 23% הורשעו בלא שהוצג הסדר טיעון בעניינם. 85% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק. רק 1% מהסדרי הטיעון הושג עוד בטרם הוגש כתב האישום. חשוב לציין כי אין מדובר בהכרח בהליכים שיפוטיים שנפתחו בעקבות כתבי אישום שהוגשו בשנת 2016.

התפלגות תוצאות ההליכים השיפוטיים שהסתיימו, לפי תוצאות ההליכים
התפלגות תוצאות ההליכים השיפוטיים שהסתיימו, לפי תוצאות ההליכים

ערעורים פליליים

בשנת 2016 טופלו בפרקליטות כ-3,600 ערעורים פליליים, מתוכם כ-2,900 ערעורים לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ (רובם המכריע ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה על ידי יחידות התביעה המשטרתית) וכ-700 ערעורים לבית המשפט העליון. מרבית הערעורים (87%) הוגשו מטעם הנאשמים, ורק 13% הוגשו ע"י המדינה.

ככלל, רובם המוחלט של הערעורים מוגשים על גזר הדין, כאשר יתר הערעורים מוגשים על הכרעת הדין או על הכרעת הדין וגזר הדין גם יחד.

במהלך שנת 2016 התקבלו בבית המשפט העליון פסקי דין בכ-80 ערעורים פליליים שהגישה המדינה, כאשר 62% מהם התקבלו (57% התקבלו באופן מלא ו-5% התקבלו באופן חלקי), ואילו 24% נדחו ו-14% נמחקו. בשנה זו הכריע ביהמ"ש העליון גם ב-520 ערעורי נאשמים, כאשר יותר ממחציתם (53%) נדחו, כשליש מהם התקבלו (13% התקבלו באופן מלא, 20% התקבלו חלקית) ו-14% מהם נמחקו.

בשנה החולפת התקבלו בבתי המשפט המחוזיים פסקי דין בכ-136 ערעורים שהגישה המדינה. כ-57% מבין ערעורים אלה התקבלו באופן מלא או חלקי (35% התקבלו, 16% התקבלו חלקית, 6% הוחזרו להמשך דיון בבתי משפט השלום) והיתר נדחו או נמחקו. בשנה זו הוכרעו במחוזי גם 453 ערעורי נאשמים בתיקים שנוהלו ע"י הפרקליטות, כאשר 56% מהם נדחו, 35% התקבלו (רק 13% התקבלו באופן מלא, 21% התקבלו חלקית ו-1% הוחזר לבימ"ש השלום).

אכיפה כלכלית משולבת

כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי. בחילוט סופי הכוונה היא להעברה של רכוש (הקשור לעבירה או רכוש בשווי רכוש שהולבן) לקניינה של המדינה, במטרה להגיע לתוצאה צודקת יותר, לעקר את הכדאיות שבפשיעה, למנוע המשך ביצוען של עבירות נוספות תוך שימוש ברכוש ולהגביר את ההרתעה.

לטובת העמידה ביעד זה, בשנים האחרונות הוקמו במחוזות הפרקליטות חוליות אכיפה כלכלית (למעט במחוז חיפה, שם מצויה החוליה בעיצומו של תהליך הקמה). חוליות האכיפה מונות ככלל 3 פרקליטים: פרקליט בעל מומחיות בתחום הפיסקאלי, פרקליט בעל מומחיות בתחום הלבנת הון, ארגוני פשיעה וחילוט ופרקליט בעל מומחיות בתחום האזרחי-מינהלי.

שווי הרכוש שנתפס בשלבי החקירה הראשונים ע"י המשטרה בשנת 2016, בתיקים שבליווי הפרקליטות, עמד על כ-753 מיליון שקל. מדובר בעלייה של כ-11% ביחס ל-2015, אז נתפסו כ-675 מיליון שקל.

שווי הרכוש שנתפס על ידי המשטרה בשנים 2012-2016 (במיליוני ₪)
שווי הרכוש שנתפס על ידי המשטרה בשנים 2012-2016 (במיליוני ₪)

שיעור הכספים והרכוש שנלקחו מהעבריינים בתום ההליך המשפטי מורכב מנתוני החילוט הסופי שבית המשפט אישר בסוף ההליך, גובה עיקולי המס והקנסות שהושתו על הנאשמים ומסכומים נוספים, כגון השבה לקורבנות עבירה. בשנת 2016 עמד סכום זה על כ-629 מיליון שקל במצטבר (כ-171 מיליון שקל קנסות; כ-186 מיליון שקל עיקולי מס וכ-272 מיליון שקל חילוט סופי) – עלייה של כ-26% ביחס לשנה שקדמה לה.

היקף הסכומים שנקלחו מעבריינים בתוך ההליך המשפטי בשנים 2012-2016 (במיליוני ₪)
היקף הסכומים שנקלחו מעבריינים בתוך ההליך המשפטי בשנים 2012-2016 (במיליוני ₪)

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הינה מחלקה בפרקליטות המדינה, גוף עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי במשטרה, שבו משרתים חוקרים, פרקליטים ועובדי פרקליטות ובראשו עומד מנהל בדרג של פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה. מדובר במחלקה ייחודית, המתאפיינת בשילוב דיסציפלינות מקצועיות שונות (עבודת פרקליטות, חקירות, מודיעין) ופועלת ככוח משימה משולב.

בסמכות מח"ש לחקור חשדות לעבירות שבוצעו בידי שוטרים ואשר העונש בצידן עולה על שנת מאסר אחת. מח"ש מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה יחד עם אנשי משטרה, וכן חשדות הנוגעים לביצוע עבירות ע"י אנשי שב"כ במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים).

במהלך 2016 התקבלו במח"ש החלטות לגבי 773 תיקים בהם נחקרו שוטרים תחת אזהרה (במרבית התיקים נחקרו למעלה משני שוטרים בכל תיק). כ-31% מתיקי החקירה הסתיימו בהעמדת שוטר אחד או יותר לדין פלילי או משמעתי. בכ-68% מבין התיקים שטופלו, מוצתה החקירה באופן זה שהתקבלה בהם החלטה להעמיד לדין פלילי או משמעתי, או לחלופין, התיק נסגר לאחר שהחקירה הגיעה לכלל מיצוי, קרי לחקר האמת, כשעילת הגניזה היא חוסר אשמה של השוטר (לאחר שנמצא כי פעל כדין) או חוסר עניין לציבור, להבדיל מחוסר ראיות או על"ן (עבריין לא נודע).

התפלגות ההחלטות שטופלו במחלקה לחקירות שוטרים בשנת 2016
התפלגות ההחלטות שטופלו במחלקה לחקירות שוטרים בשנת 2016

יחידת הסייבר

יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה עוסקת בתיקים פליליים הנחקרים ברובם ביחידת הסייבר הארצית של המשטרה ובתיקים בעבירות מידע הנחקרים ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. כמו כן, היחידה מלווה פרקליטים מיחידות הפרקליטות השונות בתיקים שהתעוררו בהם שאלות מתחום זה ומתווה המדיניות בתחומים שונים בתחום הסייבר והסיגינט.

במהלך שנת 2016 טופלו ביחידת הסייבר כ-20 תיקים שכללו עבירות של חדירה לחומר מחשב, הפצת סוסים טרויאנים, גניבת מידע ממוחשב, מרמה וזיופים מקוונים, הטרדה מינית באמצעות האינטרנט, החזקת מאגרי מידע בלתי מורשים ועוד. ב-8 מהתיקים הוגש כתב אישום, 8 נגנזו מבלי שהוגש כתב אישום, ב-2 טרם התקבלה החלטה ו-2 נוספים מצויים בהליכי שימוע.

משימה נוספת של יחידת הסייבר היא אכיפה אלטרנטיבית כלפי עבירות ביטוי במרחב המקוון: הסרת תכנים אסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש במנוע החיפוש, חסימת גישה אל התכנים והשעיה או הרחקה של משתמשי אינטרנט. מאז תחילת הפעילות בתחום הועברו ליחידה כ-2,250 תכנים המפרים לכאורה את החוק, רובם ככולם (91%) מהווים לכאורה הסתה לאלימות ולטרור.

70% מהתכנים הוסרו בעקבות פעילות יחידת הסייבר, 7% הוסרו חלקית, 19% לא הוסרו והשאר מצויים עדיין בשלבי טיפול או שהוחלט שאין מקום לטפל בבקשה.

התפלגות התיקים שטופלו ביחידת הסייבר לפי סטטוס הטיפול
התפלגות התיקים שטופלו ביחידת הסייבר לפי סטטוס הטיפול

 

הפרקליטות האזרחית

תיקי פרקליטות

הפרקליטות האזרחית פועלת כנאמן הציבור בייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ומינהליים, לשם הגנה על זכויות הציבור, שלטון החוק וסדרי מינהל תקינים, לשמירה על נכסי המדינה והקופה הציבורית ולקידום האינטרס הציבורי. פרקליטויות המחוז האזרחיות עוסקות במגוון רחב של נושאים והליכים בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים של כל מחוז ומחוז.

פרקליטויות המחוז האזרחיות מייצגות את המדינה בכל הערכאות בתחומי המחוז ובכל סוגי ההליכים האזרחיים והמינהליים בהם נדרש ייצוג של רשויות המדינה, או בהם מתייצב היועץ המשפטי לממשלה. תיקי הפרקליטות האזרחית מחולקים באופן גס לשמונה מהויות תביעה מרכזיות – נזיקין, מקרקעין, נכים, עבודה, חיובים, מיסים, משפט מינהלי ומעמד אישי.

בשנת 2016 נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות כ-21 אלף תיקי פרקליטות (עלייה של כ-5% ביחס ל-2015).

תיקי פרקליטות שנפתחו בפרקליטות האזרחית
תיקי פרקליטות שנפתחו בפרקליטות האזרחית

חמישית מהתיקים עסקו בתחום המעמד האישי, 15% בתחום המינהלי, 13% בתחום הנזיקי, 12% בתחום המקרקעין (בהם כ-1,000 תיקי תביעות לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין) ו-9% בדיני עבודה.

התיקים שנפתחו במהלך שנת 2016 לפי מהויות התביעה
התיקים שנפתחו במהלך שנת 2016 לפי מהויות התביעה

המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה

המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה מטפלת בתיקים המתנהלים בביהמ"ש העליון, הן בייצוג המדינה בערעורים והן כיוזמת הליכי ערעור. המדינה גם מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה כאשר התייצב בתיקים בהם המדינה אינה צד.

בנוסף, המחלקה האזרחית הינה יחידת המטה של פרקליטות המדינה בתחום האזרחי הקובעת מדיניות משפטית בתיקים האזרחיים ומנחה את מחוזות הפרקליטות. בשנת 2016 טיפלה המחלקה האזרחית בכ-350 הליכים בבית המשפט העליון, 90% מהם היו ערעורים נגד המדינה. למעלה ממחצית ההליכים שהמדינה יזמה היו בקשות לדיון נוסף על פסקי דין של ביהמ"ש העליון.

אכיפה אזרחית

היחידה לאכיפה אזרחית היא יחידת מטה אסטרטגית בפרקליטות המדינה. היחידה אחראית על ייזום הליכים אזרחיים לשם שמירה על נכסי המדינה, הקופה הציבורית, התקינות השלטונית והתמודדות עם תופעות של הפרות בוטות של החוק. אכיפה אזרחית היא שם כולל להליכים אזרחיים ומינהליים יזומים על ידי המדינה, להבטחת זכויות קנייניות, כספיות, חוקיות ואינטרסים ציבוריים של המדינה.

לצד התביעות היזומות שמגישה המדינה, מתבטאת האכיפה האזרחית בשילוב ידיים של גופי האכיפה והרגולציה בהובלת הפרקליטות, ושימוש במגוון כלים אזרחיים ומינהליים לשם אכיפת החוק ולמקסום האפקטיביות כתוצאה מפעולתם המשותפת. לצד תפקידיה אלה, מפקחת היחידה לאכיפה אזרחית על הליכים משפטיים המנוהלים ע"י עורכי דין חיצוניים במיקור חוץ.

מטרת מנגנון מיקור החוץ הינה לאפשר לפרקליטויות המחוז להתמקד בתיקים השלטוניים והמשמעותיים, לרבות בתחום האכיפה האזרחית.

בדומה ל-2015, גם במהלך השנה החולפת הוגשו מטעם המדינה הליכים יזומים בסך כולל של כ-400 מיליון שקלים, כאשר 60% מהתביעות היזומות שהוגשו במחוזות וע"י המחלקה לאכיפה אזרחית עסקו בתחום הנזיקין, 22% עסקו בתחום המקרקעין ו-18% עסקו בתחום החוזים, חיובים וקניין רוחני. ב-2016 נפסקו לטובת המדינה בהליכים שיזמה סכומים של כ-305 מיליון שקל, מהם 230 מיליון במסגרת בוררות ים המלח.

בשנת 2016 התקיימו 46 מבצעי אכיפה אזרחית משולבת, בין היתר בתל אביב, ירושלים, באר שבע, חיפה, פתח תקווה, אשקלון, לוד, רמת הגולן, קריית שמונה, נצרת, קריית מלאכי, נס ציונה, שפיים, חצור, עין גב, שדה עוזיה, מתקן חולות, רהט, שגב שלום, הודיה, באר טוביה, שדה צבי, תלמי בילו, אחיסמך ועוד.

פריסת מבצעי האכיפה האזרחית המשולבת
פריסת מבצעי האכיפה האזרחית המשולבת

מחלקת הבג"צים

הדו"ח השנתי כולל לראשונה נתונים אודות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. מחלקה זו אחראית על ייצוג משרדי הממשלה, רשויות שלטוניות נוספות והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט המינהלי והחוקתי.

בשנת 2016 נפתחו במחלקת הבג"צים כ-2,630 תיקים, מהם 82% עסקו בעתירות לבג"ץ, 6% רשות ערעור על פסקי דין מחוזיים בעתירות אסירים ו-5% ערעורים על פסקי דין מינהליים. כרבע מהעתירות לבג"ץ עסקו במעצרים מינהליים וכרבע נוסף בעניינים הקשורים לאזור יהודה ושומרון.

התפלגות העתירות לבגץ בשנת 2016 לפי נושאים
התפלגות העתירות לבגץ בשנת 2016 לפי נושאים

במהלך שנת 2016 הסתיימו כ-1,800 עתירות שהתנהלו בבג"ץ (אין מדובר בהכרח בהליכים אשר החלו בשנת 2016). שני שלישים מהעתירות נדחו. כשליש מהעתירות התקבלו באופן מלא או חלקי. ברובם המכריע של ההליכים שהתקבלו חלקית (87%) הושגה פשרה בין המדינה לבין העותרים, בלא צורך בהתערבות בית המשפט. כך גם ביחס לעתירות שהתקבלו במלואן – בכ-81% מעתירות אלה הסכימה המדינה לעתירה ובית המשפט לא נדרש להכריע בהן.

התפלגות העתירות לבגץ שהסתיימו בשנת 2016 לפי תוצאות ההליך
התפלגות העתירות לבגץ שהסתיימו בשנת 2016 לפי תוצאות ההליך

המחלקה למשפט העבודה

המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה מרכזת ומנחה את תחומי הפעילות השונים של משפט העבודה והביטחון הסוציאלי. חלק נכבד מעבודת המחלקה מתרכז בייצוג המדינה בתיקים ובערעורים הנדונים בבית הדין הארצי לעבודה.

זאת, הן בהליכים מתחום משפט העבודה הקיבוצי ומשדה משפט העבודה הפרטי; הן במסגרת פעילות הממשלה כמעביד והן תחת כובעה של המדינה כמסדירת תחום משפט העבודה והביטחון הסוציאלי.

במהלך שנת 2016 נפתחו בערכאות השונות כ-200 תיקים, בהליכים המרכזיים המצויים בטיפול המחלקה, מחציתם עסקו בערעורים לבית הדין הארצי לעבודה בתביעות של הפרט, 24% עסקו בעתירות לבג"ץ נגד פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, 11% בערעורים לבית הדין הארצי בסכסוכים קיבוציים, 10% בערעורים לבית הדין הארצי כערכאה ראשונה, בתיקים המבקשים לתקוף החלטות של משרד העבודה והרווחה או משרד הפנים בכל הנוגע לרישיונות והיתרים של קבלני כוח אדם, ניקיון ושמירה או חברות פרטיות להבאת עובדים זרים מחו"ל, ו-6% היו התייצבות כבאי כוח היועץ המשפטי לממשלה בתיקים שונים.

המחלקה הפיסקאלית

המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה היא יחידת מטה האחראית על תחום המיסים, בהיבט האזרחי ובהיבט הפלילי. חלק ניכר מתיקי המס שבטיפול המחלקה הם בעלי השלכות רוחב עצומות, הן מבחינת האופן בו הם חלים על החייבים והעוסקים במשק והן מבחינת היקפם הכספי. המחלקה הפיסקאלית אחראית על ייצוג המדינה בבית המשפט העליון בתיקי מס אזרחיים ופליליים, ובעתירות לבג"ץ המעוררות שאלות בתחום המיסוי.

כן מעורבת המחלקה בעתירות מנהליות, בתובענות ייצוגיות, ובתביעות שונות שמוגשות נגד רשות המיסים, או בתביעות שמערבות שאלות מיסוי וגביה מינהלית – בפרט בתיקים בהם מתבקשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה בענייני מס.

במהלך שנת 2016 נפתחו בבית המשפט העליון כ-130 תיקים בהליכים המרכזיים המצויים בטיפול המחלקה, 90% מהם הליכים שהוגשו נגד המדינה. בשנה זו התקבלו פסקי דין בכ-15 ערעורים אזרחיים שהגישה המדינה ובכ-65 ערעורים אזרחיים שהוגשו נגדה. 62% מערעורי המדינה התקבלו ו-25% נוספים התקבלו חלקית ואילו 13% נדחו. לעומת זאת, 85% מערעורים שהוגשו נגד המדינה נדחו, 13% התקבלו חלקית ורק 2% התקבלו במלואם.

התפלגות ההליכים המרכזיים בבית משפט בשנת 2016 לפי סוג
התפלגות ההליכים המרכזיים בבית משפט בשנת 2016 לפי סוג

 

כוח אדם בפרקליטות

בפרקליטות מועסקים כ-1,800 עובדים, מהם כ-1,000 פרקליטים. בקרב הפרקליטים, כ-66% הן נשים. הפרקליטות היא גוף צעיר יחסית: כמחצית מהפרקליטים הם בני פחות מ-39. בשנת 2016 חל גידול של כ-16% במספר בני המיעוטים המועסקים בפרקליטות. נכון לסוף שנת 2016, הועסקו בפרקליטות 140 בני מיעוטים, המהווים כ-8% מכלל העובדים, כאשר מחציתם פרקליטים.

התפלגות כוח האדם בפרקליטות לפי מגדר
התפלגות כוח האדם בפרקליטות לפי מגדר

 

עוד בנושא:

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close