חדשות כלכלה

רשות ההגבלים מקדמת הצעת חוק נגד יבואנים המונעים תחרות

תזכיר החוק להסרת חסמים בתחום היבוא שפרסמה רשות ההגבלים העסקיים נועד כדי למנוע פגיעה בתחרות בדרך של סיכול או צמצום התחרות מיבוא מקביל

ליבוא ישנה חשיבות רבה כמחולל תחרות במשק הישראלי. נפוצים שני מסלולי יבוא עיקריים: יבוא "מורשה" ויבוא "מקביל".

בדרך כלל, יבואן של סחורה מתקשר בחוזה עם ספק הטובין, וספק הטובין מעניק לו מעמד של יבואן מורשה של מוצריו. לעומת זאת, יבואן מקביל אינו קונה את הסחורה ישירות מספק הטובין המקורי אלא בדרכים אחרות, למשל מעודפי מלאי של מפיצים של ספק הטובין במדינות אחרות, או מרשתות קמעונאיות.

התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת משמעות רבה, בעיקר בהיבט התחרות על המחיר. יבוא מקביל יכול להוזיל מחיר לצרכן, בנסיבות מתאימות, על ידי ניצול הזדמנויות של ארביטראז' בינלאומי: היבואן המקביל קונה טובין בשווקים שבהם המחיר שגובה הספק הבינלאומי נמוך מזה שהוא גובה עבור טובין המיועדים לשוק הישראלי, או עודפים מסיטונאי גדול בעל כוח קניה משמעותי.

רכישת המוצר במחיר המוזל עשויה להתגלגל, בתורה, לצרכן הישראלי. התחרות מיבוא מקביל אף עשויה להיות מקור התחרות העיקרי על ליבו של הצרכן מקום שבו מסיבות שונות לא מתקיימת תחרות בין-מותגית עזה ויבואן מורשה מחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא.

הדין הישראלי הכיר בחשיבותו של היבוא המקביל כמחולל תחרות ובחוקיות של יבוא מקביל.

למשל, ע"א 7629/12 אלעד מנחם סויסה נ'TOMMY HILFIGER LICENSING LLC).

הסביר בית המשפט העליון כי – "בישראל … נקודת המוצא לדיון ביבוא מקביל היא שפעולה במתכונת זו היא מותרת, במישור העקרוני. למעשה, בחירה זו נראית חיונית במיוחד בהקשר הישראלי לנוכח הנתונים המאפיינים את המשק הישראלי – שבו התנאים התחרותיים הם מוגבלים (ואף מעוררים חשש לריכוזיות-יתר הפוגעת בתחרות בהתחשב, בין השאר, בגודלו הקטן יחסית, בתלות הכמעט מוחלטת ביבוא במגזרים תעשייתיים רבים, ובהיותו מבודד מבחינה כלכלית מסביבתו הקרובה."

מניעה של פגיעה בתחרות

תכליתו של תיקון החוק היא למנוע פגיעה בתחרות בדרך של סיכול או צמצום התחרות מיבוא מקביל על ידי היבואן המורשה של טובין. כך, למשל, הוועדה מצאה כי יבואנים רשמיים עלולים לנקוט בפרקטיקות שתכליתן למנוע גישה של יבואנים מקבילים לערוצי ההפצה הקמעונאיים, תוך ניצול לרעה של כוח השוק המצוי בידיהם.

הגדרת היבואן המורשה אשר אליו מכוונת הצעת החוק כוללת הן את מי שמביא לישראל או מפיץ בישראל מוצרים המיוצרים בחו"ל על פי הרשאה של היצרן הזר, והן את מי שמייצר בישראל ומפיץ בישראל מוצרים של מותג בינלאומי. בשני המקרים עשויה להתבצע פעילות דחיקת תחרות מיבוא בלתי מורשה, פעילות אשר עלולה לפגוע משמעותית בתחרות ובצרכן.

יבואן מורשה עשוי להחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא גם אם הוא אינו בעל מונופולין בשוק המוצר הרחב יותר, ונתח השוק שלו נמוך מ-50%. בהתאם, מוצע תיקון חקיקה המסמיך את הממונה על הגבלים עסקיים לתת הוראות בדבר צעדים שעליו לנקוט על מנת למנוע את החשש לפגיעה משמעותית בתחרות מיבוא מקביל.

צעדים קונקרטיים למנוע פגיעה

על פי סמכות זו, הממונה יורה על צעדים קונקרטיים שיש לנקוט כדי למנוע את הפגיעה. בדומה לסמכות הממונה לתת הוראות לבעל מונופולין או לחברי קבוצת ריכוז, הפרה של הוראות הממונה כמוה כהפרה של חוק ההגבלים העסקיים, ועשויות להיות לה השלכות פליליות, מנהליות ונזיקיות.

יתרונו המרכזי של התיקון המוצע הוא שבכך יתאפשר לממונה לפעול נקודתית כנגד מי שפוגע בתחרות מחד גיסא, אך מאידך גיסא לא יוטל בחוק איסור התנהגות גורף החל על כלל היבואנים המורשים, ואשר עלול למנוע שימוש בפרקטיקות עסקיות לגיטימיות ופרו-תחרותיות.

מוצע כי סמכות הממונה לתת הוראות ליבואן מורשה כאמור בתזכיר זה תיקבע במסגרת הוראת שעה מוגבלת בזמן, של שלוש שנים אשר ניתן יהיה להאריך בשלוש שנים נוספות, על מנת שניתן יהיה להעריך במהלך תקופה זו אם עדיין עומד הצורך בסמכות כאמור, ולבחון את השלכותיה ותועלתה.

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close