חדשות כלכלה

15 שנה לרשות איסור הלבנת הון: הישגי הרשות, שינוי ארגוני ויעדים לעתיד

דבריה של ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, בכנס לציון 15 שנה להקמת הרשות שהתקיים הערב.

היום בשעה 15:30 התקיים באוניברסיטת תל-אביב כנס לציון 15 שנה להקמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. בכנס, שנערך באולם "כס המשפט", נשאו דברים וישתתפו שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, המנהלת הכללית של משרד המשפטים, ראש אח"מ היוצא והנכנס, פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ראש רשות המיסים, המפקחת על הבנקים, ראשי הרשות בעבר ובכירים נוספים.

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, סקרה את הישגי הרשות, את קפיצת המדרגה בשיתופי הפעולה עם גופי האכיפה, המתבטאת בין היתר בגידול חד בפעילותה המודיעינית ובתרומתה לחקירות הלבנת הון ומימון טרור, בייזום פרואקטיבי של פרשיות ובשיפור מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, וכן את האתגרים והיעדים לעתיד.

סקירת פעילות והישגי הרשות

1. קפיצת מדרגה בשיתופי הפעולה של הרשות עם גופי האכיפה

בשנים האחרונות ניכר גידול חד בפעילותה המודיעינית של הרשות. בחמש השנים האחרונות חל גידול של כ-100% הן בבקשות גופי האכיפה למידע מהרשות והן בהפצת פראפרזות מודיעיניות מהרשות לגופי האכיפה. בעיקר בשנתיים האחרונות ניכרת עליה חדה בשימוש במודיעין פיננסי (FIN-INT) ע"י גופי האכיפה במכלול חקירותיהם.

הרשות מבצעת פעילות מודיעינית יזומה רבה, בין השאר באמצעות הקמת "בנק יעדים" והכללתם בהצלחה בפעילות כוחות המשימה, המוקד המודיעיני המשולב; פיתוח מודלי החשדה סטטיסטיים לחשיפת מוקדי הלבנה וטרור; וביצוע פרויקטים מיוחדים לאיתור תופעות הלבנת הון בקנה מידה משמעותי בתחומים בסיכון מוגבר, דוגמת נדל"ן, מזומן, מלביני הון מקצועיים, שחיתות שלטונית.

2. פרואקטיביות מול הסקטור הפרטי

העמקת הקשר עם הגופים המדווחים ותיקוני חקיקה הובילו לעליה ניכרת במספר ואיכות הדיווחים, המסייעים לרשות בניתוח והצפת חשדות. בשנים האחרונות חל גידול של כ- 74% במספר הדיווחים הבלתי רגילים, אשר צפוי להימשך נוכח צירופם של סקטורים מדווחים נוספים והעליה במודעות לנושא. בייחוד ראוי לציון הזינוק של 350% במספר הדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני שירותי המטבע (צ'יינג'ים) בשנתיים האחרונות. יש לציין לצד הגידול הכמותי, ישנה עליה דרמטית באיכות הדיווחים, והם מהווים תרומה משמעותית לעבודת הרשות.

את השיפור הניכר באיכות הדיווחים המבוצעים ע"י מכלול הסקטורים ניתן לייחס, במידה רבה, למאמצי הרשות להדרכות הסקטורים השונים, ולעלייה ברמת המודעות של הסקטור הפרטי לדרישות הלבנת הון. בשנים האחרונות, ביצעה הרשות מעל 200 מפגשי משוב והדרכה לסקטורים המפוקחים, מתוכם כ-15 כנסים לסקטור נותני שירותי המטבע בהם נכחו כ-700 איש.

כמו כן פרסמה הרשות בשנתיים האחרונות שורה ארוכה של הנחיות ודגלים אדומים בנושאים בסיכון (נדל"ן, יהלומים, גילוי מרצון, מימון טרור, נותני שירות עסקי, עמותות, גישה מבוססת סיכון ועוד). כמו כן, הרשות מקיימת מפגשי שולחנות עגולים עיתיים לעדכון הסקטור הפיננסי בדבר טרנדים בעולם הפשיעה הכלכלית לשיפור הבנתם הסיכונים, פרסמה הנחיות בדבר שימוש בביטויי מפתח ע"י המדווחים ועוד.

3. העמקת התרומה למאבק במימון טרור

הרשות פעילה בתחום המאבק במימון הטרור, בשיתופי פעולה עם גופי הביטחון בישראל. בשנה האחרונה נרשמה עליה של 147% בהיקף הפעילות עמם. דוגמא לתרומת הרשות ניכרת בטיפול משותף ביעד לאומי משמעותי, יחד עם השב"כ, משטרת ישראל ורשות המסים, המדגים הצלחה בפעילות האכיפה הכלכלית המשולבת. במסגרת זו סייעה הרשות הן למיפוי פעילות מימון הטרור לפני הפעילות, והן לזיהוי ערוצי זרימת הכספים האלטרנטיבית לאחר הפעילות ("הרגל המסיימת").

4. הובלת תהליכים לאומיים

הרשות מובילה את הליך הצטרפות ישראל לארגון ה-FATF, לרבות הביקורת הבינלאומית שיבצע הארגון על מדינת ישראל במרץ 2018. לשם עמידה בהצלחה בביקורת ישנו צורך בהשלמת שורת תיקוני חקיקה רבים, ובפרט הרגולציה הפיננסית, ההכרזות, צמצום המזומן ועוד [תקנות לנותני שירות אשראי, נותני שירותים פיננסיים, הקדמת כניסתו לתוקף של צו המבטחים, תיקון צו הדואר ועוד].

מאמצי השנים האחרונות, של הרשות בשיתוף מכלול הגופים הרלוונטיים ובייחוד ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הובילו לשיפור וקידום ניכרים במשטר בישראל. במסגרת זו ניתן לציין את החלת המשטר על סקטורים חדשים: עורכי דין, רואי חשבון, יהלומנים, נותני שירותי אשראי, נותני שירותים פיננסיים, זירות מסחר, P2P; הוספת עבירות מס כעבירות מקור והסמכת הרשות להחלפת מידע ישירה עם רשות המסים; החלפת מידע ישירה עם הרשות לניירות ערך ומח"ש; הסמכת הרשות להעברת מידע ישירה לרגולטורים הפיננסיים; הורדת סף הדיווח במעברי גבול; חוק המאבק בטרור; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים; תיקון צווי איסור הלבנת הון לסקטור הפיננסי.

5. העמקת הפעילות במישור הבינלאומי

הרשות פועלת לקידום ושימור מעמדה של ישראל בארגונים הבינלאומיים. כפועל יוצא מכך שלמרבית החקירה הכלכליות ישנם היבטים בינלאומיים, ניכר גידול חד בהקיפי פעילות הרשות בתחומים אלו. בחמש השנים האחרונות חל גידול של כ 145% במספר הבקשות היוצאות לחו"ל, ושל כ-69% במספר הבקשות הנכנסות לרשות.

כמו כן, יש לציין את זכייתה של הרשות בפרס הראשון בתחרות החקירה הכלכלית הטובה בעולם של ארגון האגמונט לשנת 2016, המעיד על איכות עבודתה ושיתופי הפעולה העמוקים עם גורמי אכיפה, בארץ ובעולם.

 

שינוי ארגוני ברשות

בשנתיים האחרונות בוצע, בליווי מנכ"לית משרד המשפטים, מהלך של שינוי ארגוני ברשות.

במסגרת השינוי יועלה עבודת הרשות, הועמקו שיתופי הפעולה עם גופי האכיפה, הושם דגש על הפעילות המודיעינית היזומה, ניתן דגש לשיפור איכות הדיווחים לרשות והנחיית הסקטור הפרטי, מעבר לערוצי דיווח מקוונים, וכן קידום המשטר בישראל לצד המשך מיצובה של ישראל כגורם מקצועי מוביל במישור הבינלאומי.

בימים אלו מרחיבה הרשות את שורותיה ומחפשת עובדים חדשים. המשרות מופצות לרשימת התפוצה של הרשות (באתר האינטרנט).

 

אתגרים ויעדים להמשך

1. צמצום סיכוני הלבנת הון במערכת הפיננסית:

לשם המשך צמצום סיכוני הלבנת ההון במערכת הפיננסית ושיפור המשטר בישראל, אני סבורה כי יש צורך במעבר למשטר אחיד לכל הגופים המפוקחים, במקום מתווה ריבוי הצווים השונים הקיים היום. המצב הנוכחי מוביל לחוסר בהירות פרקטי וצורך בתיקון אינסופי של כל אחד מהצווים (מעל 10), לצד פערים בהסדרים השונים. בנוסף, לטעמנו יש מקום לתת דגש לגישה המבוססת סיכון אשר תותאם על ידי כל מפוקח לסיכוני הפעילות המבוצעים על ידו.

בנוסף, יש לוודא כי משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור יוחל בהקדם האפשרי על מכלול הסקטורים הפיננסיים הרלוונטיים, ובדחיפות מירבית השלמת התקנת הצווים על נותני שירותי אשראי, נותני שירותי נכס פיננסי, P2P, ומטבעות וירטואליים (הנכללים כולם במסגרת חוק בריס).

יש להדגיש כי האסדרה היא זו שתאפשר צמיחה ופריחה, מקומית וגלובלית, של סקטורים אלו. החלת המשטר על כל אחד מהסקטורים הללו תאפשר צמצום ההדרה הפיננסית, ה-De-risking, וניהול סיכונים מושכל ומיטבי מצד שאר הגופים הפיננסים במשק הפועלים עם אותם גופים.

בנוסף, יש לקדם יוזמות ממשלתיות לטיפוח תחום הפינטק, על מנת שישראל תוכל להוביל גם בתחומים אלו, דוגמת הקמת sandbox רגולטורי, בשיתוף עם מכלול גופי הממשל הרלוונטי.

2. המשך קידום המשטר בישראל:

יש להמשיך ולקדם המשטר בישראל. בראש ובראשונה, יש לפעול לצמצום השימוש במזומן בכלכלה הישראלית. כידוע, המזומן הינו הכח המניע את הכלכלה השחורה ואת מעגלי הפשיעה בישראל. עלינו להשכיל לצמצם סיכון זה, כפי שעשו כבר חלק ניכר ממדינות העולם המערבי. (כך למשל במרבית מדינות מערב אירופה, ניתן להשתמש במזומן עד לסכום של בין 1000-3000 יורו).

בנוסף, יש לפעול להשלמת ההסדרה של סקטורים בסיכון, דוגמת הגמ"חים (שהינם בעלי מאפייני פעילות של מוסד פיננסי וכיום אינם מפוקחים בהיבטי הלבנת הון); וכן תחום הנאמנויות, מסחר במתכות יקרות (זהב) ומתווכי נדל"ן (כאשר הם מעורבים בהיבטים הפיננסיים של העסקה); והגברת השקיפות בישויות והסדרים משפטיים.

כמו כן, יש לשפר את ארגז הכלים העומד לרשות גופי האכיפה לצורך תפיסת רכוש שמקורו בפשיעה, ולקדם את הצעת חוק החילוט, המאפשרת בין השאר חילוט בהתאם לחזקת אורח חיים עברייני, חילוט בשווי של תקבולי עבירה, וחילוט אזרחי במגוון נסיבות רחב יותר.

בתחום מימון הטרור ומימון נשק להשמדה המונית (פרוליפרציה), על מדינת ישראל להשלים בדחיפות תיקוני חקיקה לעניין אימוץ הכרזות מועצת הביטחון.

עוד בנושא

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close