דין ומשפט

ועדת החוקה אישרה: הרחבת ההפטר לחייבים מוגבלים באמצעים

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 57) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ח-2018- שיזמו הח"כים מרב מיכאלי ודוד ביטן.

הצעת החוק כוללת חמישה תיקונים להסדר ההפטר שחוקקה הכנסת ובהם הבניית שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל ביחס לאופן בחינת התנאי שלחייב אין נכסים "בעלי ערך" הניתנים לעיקול או מימוש. הרשם ייקח בחשבון את עלויות המימוש של הנכס ויבחן את התועלת לנושים ממימוש הנכס בהתחשב בעלויות המימוש ועוד.

התיקון מבהיר כי הבחינה אם לחייב יש נכס "בעל ערך" צריכה להיות בחינה מהותית ולא טכנית, ואם הנכס בסופו של דבר לא יניב תועלת של ממש לנושים, אזי אין בו כדי למנוע את כניסת החייב למסלול ההפטר. בנוסף, שיקול הדעת של הרשם יורחב כך שיהיה רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בתנאי המקל יותר של תשלום של 18 מתוך 36 התשלומים האחרונים לפי צו התשלומים, ובלבד שישלים את התשלומים החסרים במועד הגשת הבקשה.

בנוסף, הפעלת שיקול הדעת של הרשמים לכניסה למסלול ההפטר גם אם אין עמידה בצו התשלומים לא תוגבל רק לנסיבות שבהן אי העמידה בצו התשלומים נבעה מ"הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב" או מ"נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו". עוד מוצע לאפשר לרשם ההוצאה לפועל לעשות שימוש בהליך ההפטר כבסיס לגיבוש הסדר לפירעון חוב מוסכם בין החייב לנושים שהסכימו להסדר. לבסוף, מוצע להאריך את תוקף הוראת השעה שאמורה לפקוע בספטמבר 2018.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "במסגרת הסדר ההפטר ניסינו לעזור לאנשים במצוקה הגדולה ביותר אבל התברר שהמספרים של הפונים בפועל למסלול ההפטר רחוקים מהפוטנציאל ולפי ההוצל"פ שני דברים עיקריים יוצרים חסמים בנושא ההפטר- הגדרת נכס שיצרה מצב שאפילו מכונית שערכה 7000 ₪ נחשבת נכס ובגינה נשללת האפשרות להפטר ונושא שני הוא רציפות התשלומים שגם אם אדם הפסיד תשלום אחד נשללת ממנו האפשרות לגשת להפטר.

כל נושא ההפטר אינו פשוט כי לוקחים אדם שחייב כסף ומשחררים אותו כדי שיתחיל מחדש. החברה רוצה לתת הזדמנות חדשה אבל תמיד יש לזכור את הצד השני של תום לב. יש איזה גבול שבו אסור שהתהליכים ינוצלו לרעה. אדם שחייב 2 מיליון ₪, חוב כזה גבוה פוגם בנושא של תום הלב באופן עקרוני, ללא קשר לאיש עצמו. בסכומים כאלו זה לא חובות שלוקחים בשביל לקנות לחם לילדים. או שהאדם איבד את תום הלב ופעל במכוון או שזה מה שמוקרן לציבור. אני לא רוצה שיזלזלו בכניסה לחובות ויחשבו שמקסימום ההפטר יסדר הכול, שלא יבנו על כך שייכנסו לחובות ובסוף הכל יסתדר. ברגע שמסירים את החסם, המשמעות היא הסרת חסם תום הלב ולזה אני לא מוכן".

עו"ד מירב זוהרי ממשרד המשפטים: "אנחנו פחות מסתכלים על היחס בין תום הלב לסכומים, שכן יכולים להיות חייבים שלקחו סיכון עסקי וקיבלו החלטות לא נכונות. לא הכל נעשה בחוסר תום לב. הניסיון הוא לזהות את החובות הצרכניים הפשוטים שאנחנו רוצים לתת להם מענה ולכן הגענו לסכום של 800,000 ₪ בגלל שרובם מסתבכים בסכומים של כמה מאות אלפים. בסכומים הגבוהים לא נכון לתת הפטר בשיטה זו אלא נכון יותר שיעשו הליך של חדלות פירעון מסודר. עם זאת ביחס לחייבים שחובם תופח לאחר שנים שהם במערכת הפתרון הוא לקבוע תקרה של עד 2 מיליון שקלים ובלבד שסך החובות המקוריים בקרן היו 400,000 ₪.

עו"ד אביטל בגין מהסיוע המשפטי: "אצלנו יש המון תיקים של חייבים משנות ה-90 שחבו כמה אלפי שקלים שצמחו למיליונים. השאלה של התנהלות כלכלית רציונלית היא לא רק של החייב אלא גם של הבנקים שדוחפים לחייבים הלוואות והשאלה היא אם המוחלש צריך לשלם את כל המחיר".

תומר מוסקוביץ מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה השיב לטענות: "צריך לזכור שזה לא שמי שלא נכנס לתיקון נזרק ל"מדבר הגבייתי". מדובר על אוכלוסייה קטנה של אלפי תיקים ולכן מי שחובו לא עובר 800,000 ₪ יכנס להסדר ומי שהקרן שלו אינה עולה על 400,000 ₪ בעת פתיחת התיק בהוצל"פ וחובו הכולל ריבית והצמדה אינו עולה על 2 מיליון ₪ יכנס גם כן. בכל מקרה בעוד שנה וחצי יופעל חוק חדלות פירעון אל אלו שלא ייכללו".

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

אבי פסח

כותב במגזין העסקים פרוטוקול. אוהב חדשות מעניינות, יוצר תוכן, בוגר תואר ראשון. אימייל פניות בנושאי האתר: avi@protocol.co.il

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close