שוק ההון

אגרת חוב (אג"ח) – מה זה, אילו סוגים יש והאם כדאי להשקיע בה?

אגרת חוב (אג"ח בקצרה) היא אחד ממכשירי ההשקעה הסולידיים ביותר בשוק ההון ובאמצעותה ניתן להשקיע כסף בשוק ההון. אג"ח שונה מאשר מניה, למרות ששתיהן מכונות נייר ערך ונמצאות בשוק ההון / בבורסה.

אם אתם מעוניינים לדעת מה זה אג"ח, אילו סוגים קיימים וכיצד משקיעים בה, הכתבה הזו מיועדת בשבילכם.

מהי אגרת חוב (אג"ח)?

אגרת חוב, או בשמה המקוצר אג"ח (באנגלית – Bond), היא נייר ערך המכונה שטר חוב או בהגדרה נוספת – תעודת התחייבות לתשלום חוב. איגרת חוב היא הדרך של גופים שונים בשוק ההון לבקש הלוואה תמורת התחייבות להחזיר אותה בתוספת ריבית ולעיתים הצמדה למדד או למט"ח.

כדי לפשט את העניין, כאשר צרכנים מעוניינים ליטול הלוואה, הם בדרך כלל פונים אל הגוף הפיננסי שלהם (או שהם פונים אל הצרכנים), כמו בנק, גוף מוסדי או נותן אשראי אחר. הגוף הפיננסי מקנה את ההלוואה והם חותמים על תעודת התחייבות להחזרת הכסף.

נחזור לעניין, גופים יכולים לבקש הלוואה גם דרך גוף פיננסי, אך הם יכולים גם לבקש הלוואה ישירות משוק ההון באמצעות אגרת חוב (אג"ח). המשקיעים בשוק ההון, מלווים את הכסף אל אותו גוף לווה מסויים על ידי רכישת אגרת חוב שאותו גוף הנפיק, וזאת כנגד התחייבות הגוף להחזרת הכסף בתוספת פיצוי של ריבית.

ממש דומה להלוואה רגילה שאתם מכירים, בסופו של דבר, המשקיעים מקבלים חזרה את הכסף שהם הלוו וכן את הריבית.

מאפיינים של איגרת חוב

לכל איגרת חוב יש מאפיינים משלה שהופכים אותה לנייר ערך שונה מהאחרים. אלו הם המאפיינים שלה:

  • נייר ערך סחיר – איגרת חוב היא נייר ערך הניתן לרכישה ולמכירה בשוק ההון. כלומר, משקיע שמעוניין להחזיר את ההלוואה שנתן, יכול למכור את שטר ההתחייבות בשוק ההון ולקבל תמורתו כסף חזרה.
  • משך חיים ממוצע (מח"מ) – זוהי התקופה המשוקללת לפידיון מלא של קרן האג"ח ותשלומי הריבית שלה. ככל שמשך החיים גדול יותר, אי הוודאות לגבי אותו גוף גדל ולכן הריבית גבוהה יותר.
  • משך חיים כללי – איגרת חוב מונפקת לתקופה מסויימת שיכולה לנוע בין שנה בודדת לאף 15 שנים ויותר.
  • מקנה ריבית והצמדה – אגרת חוב מקנה למחזיק בו התחייבות להחזרת הכסף ולרבות הריבית עליה. יש גם מקרים בהם הריבית צמודה או משתנה ועשויה להיות גבוהה יותר.
  • אג"ח היא לא מניה – אגרת חוב היא הלוואה בסך הכל והיא לא מקנה שותפות בחברה כמו בעל מניות, כמו כן היא לא מאפשרת זכות הצבעה באסיפות כלליות.
  • סולידית יותר – איגרת חוב נחשבת סולידית יותר לעומת מניה או אופציה, משום שהיא התחייבות קבועה בין החברה הלווה לבין המשקיע המלווה, שמתחייבת להחזיר את הכסף ולכן אין השפעה ישירה של שוק המניות או ביצועי החברה. בנוסף, בעת פירוק חברה, מחזיקי אג"ח (נושים) בעלי זכות קדימה בקבלת נכסים בפירוק חברה.
  • לא רק תאגידים, גם הממשלה – בשונה ממניות, ממשלה יכולה להפניק אג"ח כדי לקבל הלוואה משוק ההון, הממשלה לא יכולה להפניק מניות של עצמה.

סוגים של אגרות חוב

קיימים שני סוגים של אגרות חוב – איגרת חוב ממשלתית וכן איגרת חוב קונצרנית. הנה פירוט שלהם:

1. אגרת חוב ממשלתית

גם הממשלה צריכה כסף כדי לשלם את ההתחייבויות שלה על שירותים ציבוריים הניתנים על ידה, בנוסף לגביית מיסים. איגרת חוב ממשלתית היא שטר חוב של הממשלה שהוא נסחר בבורסה – כלומר הציבור נותן כסף למדינה למימון הוצאותיה במסגרת תקציב המדינה.

אג"ח של המדינה מונפקת באמצעות היחידה לניהול החוב ההמשלתי של החשב הכללי שבמשרד האוצר.

קיימים 3 סוגים של אגרות חוב ממשלתיות:

  • אג"ח ממשלתית קבועה (לשעבר "שחר") – איגרת חוב בריבית קבועה שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן.
  • אג"ח ממשלתית משתנה (לשעבר "גילון") – איגרת חוב בריבית משתנה, לא צמודה למדד המחירים לצרכן. כלומר, משתנה לפי ריבית מק"מ (לפי ריבית בנק ישראל).
  • אג"ח ממשלתית צמודה (לשעבר "גליל") – איגרת חוב אשר צמודה למדד המחירים לצרכן.

בעבר הייתה גם אג"ח ממשלתית דולרית ("גלבוע") שהיא הייתה צמודה לדולר, אך היא אינה מוצעת יותר.

בנוסף, גם בנק ישראל מנפיק אג"ח ייעודית:

  • מלווה קצר מועד (מק"מ) – איגרת חוב ללא ריבית וללא הצמדה לתקופה של עד שנה אחת. ה-"ריבית" פה היא הניכיון בין שער הקניה לשער הפידיון ובכך יש תשואה מסויימת.

כמו אג"ח קונצרניות (כתוב בהמשך), גם לממשלה יש דירוג אשראי לפי פרסום גופי דירוג אשראי. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך הממשלה יכולה לגייס חוב במחיר נמוך יותר (כלומר ריבית נמוכה יותר).

2. אגרת חוב קונצרנית

סוג נוסף היא איגרת חוב קונצרנית, כלומר אגרת חוב המונפקת על ידי חברה (תאגיד) שתחליף ללקיחת הלוואה באמצעות גוף פיננסי באמצעות בנק. גוף קונצרני יכול להיות חברה ציבורית שמניותיה נסחרות אף הן בבורסה, ויש מקרים בהם מניות החברה לא נסחרות בבורסה, כמו חברה פרטית או חברה ממשלתית.

אגרות חוב קונצרניות מסוכנות יותר מאשר אגרות חוב ממשלתית, ברוב המקרים, שכן הסיכוי שתאגיד יפשוט רגל / יחדל לפעול, הוא גבוה יותר מאשר הממשלה.

אגרות חוב קונצרניות נבדלות בינהן לפי החברה המנפיקה, ככל שלחברה יש חוסן פיננסי גדול יותר וכן יותר ביטחונות להחזקת הכסף למשקיעים, כך הסיכון נמוך יותר ולכן גם הסיכוי (הריבית, התשואה) נמוך יותר בהתאם לכך.

יש חברות דירוג אשראי שמדרגות את החברות הללו, ככל שדירוג האשראי גבוה יותר, כך הסיכוי נמוך יותר. יש אגרות חוב שאפילו לא נמצאות בדירוג ההשקעה, מדובר על אג"ח זבל שההשקעה בהן מסוכנת יותר – לכן גם הריבית שהן מספקו גבוהה יותר.

קיימים 2 סוגים של אגרות חוב קונצריות:

  • איגרת חוב קונצרנית רגילה – מקנה את הריבית וכן את הקרן בסוף תקופה, כמו הלוואה רגילה.
  • איגרת חוב להמרה – זוהי איגרת חוב שניתן להמיר אותה למניה לפי יחס המרה.

מה ההבדל בין מניה לבין איגרת חוב?

הן מניה והן אגרת חוב, הן ניירות ערך שנסחרות בשוק ההון. יחד עם זאת, מניה היא נייר ערך המקנה את הזכות להיות שותף בחברה על ידי הפיכה לבעל מניות ולהשפיע עליה באמצעות אסיפות כלליות של בעלי מניות.

בזמן זה, אגרת חוב היא תעודת התחייבות שהופכת את המשקיע לנושה (מי שחייבים לו כסף), אך היא אינה מקנה את הזכות להיות שותף בחברה או להשפיע על האסיפות הכלליות בה.

עוד חשוב לציין כי בחדלות פירעון או במקרים של חובות בחברה, נושים הם בדרך כלל בעלי זכות קדימה על פני בעלי מניות ולכן הן פחות מסוכנות. במקרים כאלו, נושים הופכים להיות הגורם שקובע ומחליט מי יכניס השקעה לחברה ועוד החלטות חשובות.

מהן הדרכים להרוויח באמצעות השקעה באג"ח?

משקיעים יכולים להרוויח באמצעות השקעה באג"ח ב-2 דרכים:

  1. רווח הון – אגרת חוב היא נייר סחיר בשוק ההון ומחירו מושפע לפי הביקוש וההיצע. לכן משקיע יכול למכור את איגרת החוב ולהרוויח את הפער שבין מחיר הרכישה / קניה לבין מחיר המכירה.
  2. רווח ריבית – איגרת חוב מקנה ריבית לשיעורין (לפי תקופות) וכן את הקרן בסוף התקופה. לכן, משקיע יכול להרוויח את הריבית שהאג"ח משלמת לו.

מס על רווחי הון

על רווחים שנוצרו משוק ההון בכלל, ומאגרת חוב בפרט, משלמים מס רווחי הון. המס הוא 15% על הכנסות הוניות שאינן צמודות מדד ועל 25% על הכנסות הוניות שכן צמודות מדד מחירים לצרכן. כמו כן, ניתן לקזז הפסד כנגד רווח הון ובכך להקטין את המס לתשלום.

איך משקיעים או סוחרים באגרות חוב?

ניתן לסחור או להשקיע באיגרות חוב באמצעות הבורסה בכמה דרכים. לצורך כך, אפשר לפנות לחבר בורסה ולפתוח אצלו חשבון למסחר ואז לבצע את הרכישה תמורת תשלום של עמלות או דמי ניהול לפי מחשבון עמלות מסחר בבורסה. להלן הדרכים:

  1. רכישה ישירה של אגרות חוב הנחסרות בבורסה.
  2. רכישה של קרן נאמנות, שהיא מכשיר השקעה המנוהל על ידי מנהלי תיקים.
  3. רכישה של קרן סל על מדד שבו נמנות חברות עם אג"ח קונצרני.

כמובן, שאולי חלקכם לא יודע, אך הגופים המנהלים את פנסיית החובה שלנו עשויות להשקיע באגרות חוב כאלו או אחרות, לפי מסלול ההשקעה. בנוסף, חיסכון מסוג קרן פנסיה מושקע גם באג"ח ייעודיות של הממשלה המקנות תשואה בטוחה מטעם המדינה.

מי עוד משקיע באגרות חוב? גופים מוסדיים רבים משקיעים באגרות חוב, לרבות קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות נאמנות, בנקים, מוסדות ומשקיעים שונים.

למידע נוסף אודות אג"ח בנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב בקישור זה.

מעל 1,200 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close