קריירה והשכלה

הפסקה בעבודה – כמה זמן מגיע לעובד ביום?

אחד מתנאים הבסיסיים ביותר שעובדים זכאים לקבל היא הפסקה בעבודה, בין אם היא לצורך אוכל, שתיה, שירותים, או אפילו מנוחה. עובדים לא נדרשים לבקש זאת מהמעסיק והוא מחויב לתת את הזכות הזו לעובד.

למרות זאת, יש כמה שאלות חשובות שנשאלות לגבי הפסקות במהלך העבודה, כמה זמן מגיע לעובד, כיצד זהה מחושב, האם משלמים על הזמן ועוד.

הפסקה בעבודה

על פי חוק שעות עבודה ומנוחה וכן לפי ההיתר הכללי, עובדים זכאים לקבל הפסקות מהעבודה וזאת כמובן לפי אורך יום העבודה (מספר שעות עבודה ביום), אורך שבוע העבודה (מספר ימי עבודה בשבוע) וכן סוג העבודה (עבודת כפיים או עבודה שהיא לא עבודת כפיים).

החוק והיתר, מחייבים את המעסיק לספק את ההפסקה לעובד ואינם יכולים למנוע מהעובד לגשת להפסקה. כמו כן, עובד לא יכול לוותר על ההפסקה, גם אם הוא מבקש. הזכות חלה על כל עובד, לא משנה אם הוא עובד נוער, גמלאי, עובד עד גיל הפרישה או אחר.

יחד עם זאת, למעסיק הסמכות לקבוע אילו שעות הן שעות עבודה ואילו שעות/דקות הם זמן הפסקה, כך שלעובד תהיה אפשרות לצאת להפסקה במהלך יום העבודה לצרכים שונים. נוסף על כך, המעסיק ראשי להגדיל את כמות ההפסקות בעבודה ואת אורכן (מעבר להוראות החוק כמובן) וזאת לפי שיקול דעתו.

חשוב לציין: המידע בכתבה זו הוא מה שקבוע בחוק, תקנות או הוראות אחרות. אך במקרה בו לעובד יש תנאים מיטיבים מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה אישי – הוא יהיה זכאי לפי התנאים המיטיבים כל עוד הם לא גורעים מהחוק אלא מוסיפים עליו.

מי זכאי לקבל הפסקה בעבודה?

הזכות לקבל הפסקה בעבודה לצורך מנוחה או אוכל, נקבעת לפי סוג העובד:

  1. עבודת כפיים – עובד המועסק בעבודת כפיים זכאי להפסקה אם יום העבודה שלו הוא 6 שעות ומעלה.
  2. עבודה שאינה עבודת כפיים – עובד שלא בעבודת כפיים זכאי להפסקה באופן הבא:
    • שבוע עבודה של 5 ימים – אם יום העבודה שלו הוא 9 שעות ומעלה.
    • שבוע עבודה של 6 ימים – אם יום העבודה שלו הוא 8 שעות ומעלה.
    • יום לפני מנוחה שבועית או לפני חג – אם יום העבודה הוא 7 שעות ומעלה.

הערה: עבודת כפיים היא מילה לא מוגדרת בחוק, אולם מקובל להניח עובד המועסק בעבודת כפיים הוא עובד שהמטרה של עבודתו היא יציר כפיו (כלומר: מעשה ידיו), לעומת זאת עובד שאינו עובד בעבודת כפיים הוא מי שעבודתו היא להשתמש לצורך ביצוע העבודה בידיו. כלומר, "עבודה פיזית" בדך כלל היא עבודת כפיים, אולם גם עבודה לא פיזית עשויה לעיתים להיחשב כעבודה פיזית.

כמה זמן מגיע לעובד לקבל הפסקה בעבודה?

אחרי שהבנו מי זכאי לקבל הפסקות בעבודה, כעת נסביר כמה זמן מגיע לעובד:

1. הפסקה לצורך מנוחה או אוכל

  • במהלך ימי העבודה בשבוע – עובד זכאי לקבל הפסקה בת 45 דקות (3/4 שעה) ביום עבודה. זאת ועוד, 30 דקות (חצי שעה) מתוך ההפסקה, חייבים להיות רצופים.
  • לפני יום מנוחה שבועי או ערב חג – הפסקה של חצי שעה לפחות.
  • מקסימום הפסקה – החוק קובע כי ההפסקה ביום לא תעלה על 3 שעות.

בהפסקה של 30 דקות, עובד רשאי לצאת מהעבודה, פירוט בהמשך. זמן ההפסקה לא נמנה עם שעות העבודה ולכן מעסיק רשאי לנכות זאת, אלא אם כן העובד נדרש להישאר בעבודה (פירוט בהמשך).

2. הפסקה לצורך שירותים

עובד זכאי להפסקה לצורך שימוש בחדר השירותים לפי הצרכים שלו. החוק אינו מגביל עובד בעניין כמה זמן או כמה פעמים הוא זכאי ללכת לשירותים או לשהות בו, אלא לפי הצרכים. עובד לא צריך להתבייש או להמתין עד לסוף יום העבודה או ההגעה לבית. בנקודה זו נוסיף כי מעסיק חייב לדאוג כי יש חדר שירותים תקין ראוי לשימוש העובדים במקום העבודה או בקרבתו.

מיותר לציין כי הפסקות אלו מהוות חלק בלתי נפרד משעות העבודה ומעסיק אינו רשאי לנכות משכר העובד.

3. הפסקה לצורך תפילה

היתר כללי לפי החוק, קובע כי עובד רשאי להפסיק את העבודה לצורך תפילה לפי דרישת הדת שלו. זמן התפילה נקבע במקום העבודה לפי צרכי העבודה ואילוצה ולפי דרישת דתו של העובד. בהתאם להיתר, אם שעת הזריחה היא לאחר 06:30 ועובד מתחיל לעבוד ב-7 או 8, והוא מנוע בגלל הדת להתחיל את העבודה ולא מתפלל בעבודה, רשאי לאחר עד חצי שעה.

יחד עם זאת, איחור ככתוב מקודם, או יציאה להפסקה בעבודה לצורך תפילה, אינו נחשב כחלק מזמן העבודה ולכן המעסיק רשאי לנכות את הזמן הזה, אלא אם כן העובד השלים שעות אלו במהלך היום או ביום אחר לפי הסכמת המעסיק.

האם אפשר לצאת מהעבודה במהלך ההפסקה?

בעת הפסקה של 30 דקות או יותר, עובד רשאי לצאת ממקום עבודתו.

עם זאת, אם הנוכחות שלו בעבודה היא הכרחית לתהליך העבודה או לשם הפעלת הציוד והשימוש בו, וזאת בתנאי שהמעסיק דרש מהעובד להישאר במקום בעבודה. נדרש עובד להישאר במקום העבודה ככתוב מקודם, זמן ההפסקה ייחשב כחלק משעות העבודה.

ניכוי שכר בגלל הפסקה בעבודה

כפי שכתוב לעיל, יש כמה סוגי הפסקות שעובד זכאי לקבל בהתאם לצורך שלו. עם זאת, חשוב לדעת האם הפסקה היא בתשלום או שהמעסיק רשאי לנכות את זמן ההפסקה.

  • הפסקה של אוכל או מנוחה אינה מזכה את העובד בתשלום שכר. המעסיק רשאי לנכות את כל משך זמן ההפסקה מהעובד ביום. אם העובד נדרש להישאר במקום העבודה אם המעסיק דרש והנוכחות שלו הכרחית, זמן ההפסקה ייחשב כחלק משעות העבודה ומעסיק לא רשאי לנכות.
  • הפסקה של שירותים מזכה בתשלום שכר ומעסיק לא רשאי לנכות כלל מהעובד.
  • הפסקה של תפילה לא מזכה בתשלום והעובד רשאי להשלים את השעות באותו יום או יום אחר לפי החלטת המעסיק.

במקומות עבודה שבהם הסכם קיבוצי או לפי נוהג, מעסיק מוריד 24 דקות ביום עבור ההפסקות ובכך במקום עבודה עם שבוע עבודה בן 5 ימים, עבור עבודה של 9 שעות ברוטו, העובד מקבל תשלום נטו עבור 8 שעות ו-36 דקות. בגלל שבוע עבודה מקוצר בן 42 שעות, היום ה-5 העובד צריך לעבוד 8 שעות ברוטו ויקבל עבור אותו יום, 7 שעות ו-36 דקות נטו.

אגב, כך למשל, עובד שרואה בתלוש השכר שלו שהוא עובד 8:36 שעות נטו ביום, יכול לוודא כי נוכה ממנו 24 דקות. במספר עשרוני, 8:36 שעות הוא 8.6 שעות (36 דקות חלקי 60 דקות = 0.6 שעות).

במידה והמעסיק והעובד סיכמו על הפסקות נוספות במהלך יום העבודה, שהן מהוות חלק משעות העבודה – המעסיק יהיה חייב לשלם עבורן.

הפסקה נוספת בעבודה בגלל שעות נוספות

עובד יכול לעבוד לא רק 8 או 9 שעות לפי שבוע העבודה שלו. לעיתים הוא נדרש בהתאם לצרכי העבודה והמעסיק להישאר במקום העבודה גם שעות נוספות.

חוק שבוע עבודה ומנוחה או ההיתרים לפיו, קובעים כי ההפסקה בת 45 דקות היא לעובד שעובדים 8-9 שעות (בהתאם לשבוע העבודה) לפחות. כך למשל, אם עובד, עובד 10, 11 או 12 שעות עבודה ביום, הוא אינו זכאים על פי חוק לקבל הפסקה נוספת.

יחד עם זאת, מקומות עבודה רבים, מאפשרים לעובד שעובד שעות נוספות (10, 11 או 12 שעות) לצאת להפסקה נוספת אם מקובל כך במקום העבודה או בהתאם להסכם, צו או חוזה בין העובד לבין המעסיק.

ניכוי שעה נוספת או חלק ממנה בגלל הפסקה

בעניין שונה מכתוב מקודם, חשוב לדעת איך מחושבים שעות נוספות כאשר יש הפסקה. מכיוון שזו שאלה בנושא שעות נוספות, לא נרחיב עליה הרבה.

כאשר עובד יוצא להפסקה (אוכל או מנוחה), המעסיק רשאי לנכות זאת מהשכר של העובד – עד כאן זה ברור ולא חידשנו כלום מהכתוב מקודם בכתבה זו. אולם, כאשר העובד עובד שעה נוספת, התשלום בגינה הוא גבוה יותר משעה רגילה.

במקרה כזה, חשוב לציין כי מעסיק לא רשאי לנכות מהשעה הנוספת את זמן ההפסקה, לצורך "השלמת" השעות הרגילות ותשלום מופחת בגין אותו חלק מהשעה.

תלונה על המעסיק בגלל הפרה

אם המעסיק מפר את זכות העובד לקבלת, בין היתר, הפסקה ככתוב מקודם, ניכוי בגין ההפסקה או בעיה אחרת מכוח זכות זו – העובד רשאי להגיש תלונה למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה.

מה עוד חשוב לדעת?

חשוב להוסיף, לא קיימות הפסקות עישון בעבודה, הפסקות כאלו הן חלק מהפסקה למנוחה ככתוב לעיל. המעסיק לא נדרש לספק הפסקה כזו לעובד, ואם תחול על חשבון מנוחה, היא כמובן תנוכה משכר העובד. אולם, בחודש ספטמבר 2015 ניתן פסק דין של בית הדין לעבודה הקובע כי עובד זכאי לקבל הפסקה של 10 לצורך עישון או התרעננות היא מותרת והמעסיק נדרש לשלם כל עוד ההפסקות לא עולות על 40 דקות ביום, שכן הן פוגעות בעבודה.

שר העבודה רשאי להתיר למעסיקים מסויימים לסטות מהוראות החוק, אם נראה כי זה מצדיק או מחייב למטרת סדרי העבודה או טובתו של העובד.

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close