חדשות כלכלה

יום עסקים – איך הוא מוגדר ואיך לחשב ימי עסקים בביצוע עסקאות ופעולות?

בביצוע עסקאות רבות, כמו רכישות של מוצרים או שירותים או הסכמים שונים, מצויינת המילה יום עסקים או כמה ימי עסקים, וחשוב להבין את הכוונה. יש הבדל בין יום עסקים לבין יום רגיל, וכדאי מאוד לדעת האם ימים אלו כוללים חגים ושבתות או לא.

אחת הסיבות הגדולות לכך שאנשים מתבלבלים בין סוגי חישוב אלו, מכיוון שחוקים ותקנות שונות לעיתים משתמשים במינוח כזה ולעיתים במינוח אחר. כדי להבין זאת, חשוב ראשית להבין את החוקים המקוריים שלפיהם החישוב נעשה.

מטרת הכתבה היא להסביר את המינוח הזה לכל אחד בעת ביצוע עסקה או פעולה שבה נקבעה הוראה בעניין תקופה.

מה זה יום עסקים?

יום עסקים הוא מינוח מקובל אצל בתי עסק רבים שמטרתו לקבוע עבורם ובעיקר עבור הלקוחות שלהם מהו יום פעילות עסקית או יום עבודה בעסק. במילים אחרות, המטרה שלהם לקבוע מהם ימים ושעות הפעילות שלהם, שבהם הם פועלים או מעניקים שירות ללקוחות.

מבחינת הוראות החוק והדינים השונים, אין הגדרה יסודית של מהו יום עסקים כדי שחוקים אחרים יכולים להתבסס עליה. במילים אחרות, יום עסקים מוגדר בחוקים מסויימים כדי לפרש את ההוראות והסעיפים הבאים לאחר ההגדרה לגבי אותו חוק במיוחד.

כך למשל, יום עסקים בתחום הבנקאות שונה מיום עסקים בתחום הפנסיה ושונה מאשר לפי תחום הצרכנות. אלא שגם עסקים יכולים לקבוע הסכם או חוזה אחיד בו הם קובעים כי המוצר יסופק תוך מספר של ימי עסקים, מבלי להסביר מה הכוונה יום עסקים והדבר מבלבל.

חישוב של דוגמאות על כך בהמשך.

אוכלוסיית יעד – מי זכאי?

כל אדם שזכאי או חייב בפעולה מסויימת שבה מוקצבת תקופה המחושבת לפי ימים או ימי עסקים. אדם זה יכול להיות צרכן, מבוטח, חוסך, עמית, לקוח של בית עסק או תאגיד בנקאי.

יום עסקים לפי חוק הפרשנות

במקרה ואין הסבר או הגדרה, מחשבים יום עסקים לפי חוק הפרשנות בעניין תקופה. כלומר, בעת חישוב תקופה של ימי עסקים, הפרשנות היא כך:

  • במקרה שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום מסויים, אותו יום לא מובא במניין חישוב המספר.
  • במניין ימי התקופה נחשבים גם ימי מנוחה, ימי פגרה, או ימי שבתון לפי חוק, אלא אם כן הם הימים האחרונים בתקופה.
  • תקופה קצובה במספר חודשים או שנים, לאחר אירוע מסויים, מסתיימת בחודש האחרון באותו מספר יום בחודש. אם אין כזה יום, אז ביום האחרון בחודש.
  • זמן יום עסקים נחשב החל מחצות הלילה ועד חצות הלילה ביום שלאחריו.

כלומר, יום עסקים הוא כל יום – כולל ימי שישי, שבת, חגים, שבתון – אך לא אם אלו ימים בסוף התקופה. כמו כן, בעת ביצוע עסקה ביום כלשהו – יום זה לא נחשב יום עסקים אלא רק לאחריו.

כמו כן, לפי חוק החוזים, במקרה שבחוזה אחיד לא נקבע פירוש ברור, וסעיפים בו ניתנים לפירושים שונים – הפירוש יבוצע לפי רעת מי שניסח אותו ולטובת הצד השני. למשל אם בית העסק לא הסביר מהו יום עסקים – אז יחושב לפי יום רגיל.

מבחינת זמן יום העסקים, הוא מתחיל בחצות הלילה בשעה 00:00 באותו יום, ועד ל-00:00 ליום הבא.

לדוגמה:

צרכן רכש מוצר חשמלי ולאחר 15 ימים חזר לחנות וביקש להחזיר את המוצר. החנות הסבירה כי עובדת גם בשישי ובמוצאי שבת ולכן אלו ימי עסקים. מי צודק? (תשובה: הצרכן).

הסבר: תקנון הגנת הצרכן (ביטול עסקה) קובעות כי הצרכן רשאי להחזיר את המוצר, גם אם האריזה נפתחה אך אם לא נעשה חיבור לחשמל בתוך 14 ימים.

הוראה זו נקבעה לפי חוק הפרשנות ולכן היום הראשון (יום הרכישה) אינו נחשב יום עסקים בעניין ביטול עסקה. לכן הצרכן רשאי להחזיר את המוצר כי הוא החזיר ביום ה-14. זאת ועוד, אם היום ה-14 היום האחרון היה יום שבת, אז הצרכן יכול להחזיר את המוצר עד יום ראשון בשעה 23:59:59!

דוגמה נוספת:

צרכן הזמין מוצרים לבית בחנות, ונאמר לו כי יגיעו תוך 30 ימים לפי טופס ההזמנה. לאחר 30 ימים הצרכן פנה לבית העסק בזעם מדוע לא קיבל את המוצרים ודרש פיצוי או ביטול עסקה. בית העסק טען כי 30 ימים הם ימי עסקים שלא כוללים שישי ושבת. מי צודק? (תשובה: הצרכן).

הסבר: מכיוון שבית העסק לא הסביר שמדובר על ימי עסקים ולא ציין במפורש שהם לא כוללים שישי ושבת, הרי שהם נחשבים ימים קלנדריים רגילים.

יום עסקים בנקאי

יום עסקים בתאגידים בנקאיים מוגדר לפי הוראות ניהול בנקאי תקין של בנק ישראל. ההוראות קובעות כי יום עסקים – למעט יום שבת, יום שבתון, שני ימי ראש השנה, ערב יום כיפור ויום כיפור, שני ימי חג סוכות (הראשון, ושמיני עצרת / שמחת תורה), פורים, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות, חג שבועות, וכן תשעה באב. בנוסף, המפקח על הבנקים יכול לקבוע במקרים חריגים יום אחר.

זמן יום עסקים הוא מסיום סיום העסקים הקודם ועד סיום יום העסקים הנוכחי. תום יום העסקים הוא בשעה 18:30 בכל יום עסקים, ובשעה 14:00 בימי שישי וערב היום המוחרג לפי הגדרה לעיל – אך לא בימי ערב יום שבתון, ערב פורים, ערב תשעה באב, היום שקדם לערב יום כיפור – או שעה אחרת שקבע המפקח על הבנקים במקרים חריגים.

הערה: כל בנק יכול לקבוע את השעה המאוחרת ביותר שבה יסתיים יום העסקים אצלו, והכל עד השעה בפסקה קודמת.

בדרך כלל פעולות שמבוצעות לפני סיום יום עסקים, נרשמות בחשבון הלקוח באותו יום. במידה ופעולה בוצעה לאחר סיום יום העסקים, היא נחשבת כאילו בוצעה ביום העסקים הבא. חשוב לציין כי בהתאם לחוק הפרשנות, יום ביצוע הפעולה לא נחשב יום עסקים.

לדוגמה:

לקוח הזמין צ'קים ביום ראשון לפני סוף יום העסקים ונאמר לו כי הם יונפקו לאחר 3 ימי עסקים. לפיכך, הצ'קים צריכים להיות מוכנים ביום חמישי, מכיוון שיום ראשון אינו נחשב יום עסקים.

אם הוא היה מזמין בשעה 19:00 דרך האתר למשל, הצ'קים היו מוכנים רק ביום שישי. כי פעולה לאחר יום עסקים נחשבת ביום העסקים הבא (יום שני בדוגמה) ולכן החישוב נעשה החל מיום שלישי.

דוגמה נוספת:

לקוח הפקיד צ'ק לפני תום יום עסקים, מתי הזיכוי ייהפך לסופי? לפי החוק, הזיכוי ייחשב לסופי לאחר 3 ימי עסקים מיום הסליקה (יום ההפקדה).

לפיכך, אם הלקוח הפקיד את הצ'ק ביום ראשון בבוקר, זהו יום הסליקה, הכסף יהיה נגיש ללקוח החל מהשעה 18:31 ביום רביעי.

יום עסקים – פנסיה וביטוח

יום עסקים בעולם הפנסיה מחושב בהתאם לחוק השקעות משותפות בנאמנות. ההגדרה בחוק קובעת כי יום עסקים הוא כל יום מימות השבוע שבו רוב התאגידים הבנקאיים פתוחים, למעט אם הוא ערב מנוחה לפי פקודת סדרי שלטון ומשפט (שהם ימי חג רשמיים בישראל).

בנוסף לכך, בהתאם לעמדת רשות שוק ההון משנת 2014, הוסבר מחדש כי יום עסקים בעולם הפנסיה והביטוח. לכן, יום עסקים הוא כל יום למעט – ימי שישי, שבת, שבתון, ערב ראש השנה ו- שני ימי ראש השנה, ערב יום הכיפורים ויום הכיפורים, חג ראשון של סוכות (ערב חג וחג), שמיני עצרת של סוכות (ערב היום ואותו יום), פוריןם, ראשון של פסח (ערב חג וחג), שביעי של פסח (ערב והחג עצמו, שמחת תורה), ערב חג וחג שבועות, פורים, יום העצמאות ותשעה באב.

בעניין זמן יום העסקים, הוא נחשב כי הוא מתחיל בתום יום העסקים הקודם ועד סופו בשעה 18:30 באותו יום עסקים. כמו בעולם הבנקאות.

לדוגמה:

עמתי מעוניין להעביר את קרן הפנסיה שלו מחברה מנהלת אחת לשניה. תוך כמה זמן חייבת הקרן הקודמת להעביר את יתרת הכסף לקרן החדשה? לפי הוראות התקנות נקבע בתוך 10 ימי עסקים מהיום בו הועברה הבקשה.

לפיכך, אם החברה המנהלת מעבירה בקשה לחברה הקודמת להעביר את הכסף ביום ראשון, אז החל מיום שני מחשבים 10 ימי עסקים. לכן, במקרה והבקשה מפורטת ומלאה, החברה הקודמת חייבת להעביר עד סוף יום ראשון, שבועיים לאחר יום הראשון בדוגמה זו.

במידה והחברה טרם העבירה ביום ראשון זה, היא פועלת בניגוד לתקנות ונדרשת לפצות את החוסך בריבית פיגורים לפי השיעור שנקבע במשרד האוצר ועבור כל תקופת האיחור.

הוראות חוק רלוונטיות לכתבה זו

  • הוראות ניהול בנקאי תקין, בין הבנק לבין הלקוח – כללי.
  • חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981.
  • חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.
  • חוק הפרשנות, תשמ"א-1981.
  • חוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994.
  • הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), התשנ"ב-1992.
  • תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א-2010.
  • תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008.
  • תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


הירשמו לקבלת חדשות ומידע למייל

המשוב שלך חשוב לשיפור התוכן

האם העמוד הזה עזר לך? האם קיבלת תשובות לכל השאלות שלך? האם תמליץ/י עליו?

זהו משוב אנוניני והמידע נועד לשיפור התוכן. המשוב לא נועד לשאלות ואנחנו לא עונים כאן.

למידע נוסף ניתן להגיב לכתבה זו בהמשך או לפנות בטופס בעמוד ייעודי.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close