שוק ההון, מסחר ומטבע חוץ

ועדת הכספים אישרה: מימון המונים לחברות הייטק

ועדת הכספים אישרה תקנות שיאפשרו לחברות היי-טק בראשית דרכן וליזמים קטנים, לגייס כסף מהציבור שלא באמצעות הבורסה – באמצעות מימון המונים

המהלך נועד להרחיב את אפיקי האשראי החוץ-ממסדי והרחבת אפיקי ההשקעה והנגשתם לציבור הרחב, בין השאר כחלופה לאשראי הבנקאי.

מימון המונים: ועדת הכספים אישרה היום (ב') בתקנות ניירות ערך, שמסדירות אפיק חדש יחסית לגיוס הון מהציבור, שהחל להתקיים בעולם החל משנות ה- 90' והתרחב מאוד עם התחזקות האינטרנט. מדובר בגיוס ובמימון המונים, היינו גיוס הון מהציבור הרחב לצורך מטרות מסוימות, בין השאר ע"י חברות היי-טק צעירות שעקב עלויות יקרות של הנפקה בבורסה, בוחרות לפנות ישירות לציבור הרחב לגיוס הון לצורך פעילותן ולאחר-מכן הציבור ייהנה אף הוא מהרווחים, במידה שיהיו כאלה.

התקנות קובעות הסדרה של התחום ובין השאר, מסדירות את פעילותו של גורם המכונה 'רכז הצעה', שמתווך בין החברה/היזמים, שמציעים את ניירות הערך שלהם, לבין הציבור הרחב. כאמור, שיטה זו של 'מימון המונים' קיימת זה מכבר, במדינות רבות בעולם.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בירך על התקנות וציין, כי "ועדת הכספים רואה לנכון לקדם ולשכלל את שוק ההון ובכלל זה את אפיקי ההשקעה עבור הציבור. ריבוי אפשרויות לגיוס הון יגדיל את התחרות בקרב כלל הגורמים, נותני האשראי ואף מול הבורסה".

כיום חברות רוצות לעשות באמצעות מימון המונים שימוש לגיוס הון לפעילות השקעות

מ"מ היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, שרה קנדלר, הסבירה את הרקע לתקנות: "מימון המונים כדרך לגיוס הון מהציבור הרחב, באמצעות גיוס סכומים קטנים מהרבה מאוד אנשים, התחיל במיזמי אומנות בשנות ה- 90' ואף בפוליטיקה. מדובר בגיוס תרומות או עבור תמורה לא כספית, כמו למשל להוצאת ספר והתמורה כשהספר ייצא לאור מקבלים את הספר או במקרים של תמורות אחרות. זה לא תחת חוק ניירות ערך, אך כיום חברות רוצות לעשות במימון המונים שימוש לגיוס הון לפעילות השקעות.

כלומר באמצעות ניפוק ניירות ערך, כך שהציבור ישתתף ברווחים של החברה ולא באמצעות הבורסה וכד'. זה כבר נכלל בחוק ניירות ערך וכל הצעה של ניירות ערך לציבור מחייבת תשקיף, לדעת מי אתה (מי שמנפיק (א"ק)), מה אתה ומה החברה שלך עושה. יש הסדרה בעניין. כאן אנחנו מקדמים הסדר חלופי הרבה יותר מקל מההסדר הקבוע בחוק ניירות ערך בהנפקת ניירות ערך לציבור. זה קיים בהרבה מקומות בעולם בארה"ב, באיטליה, בבריטניה ועוד".

יכולת לגייס כסף מהציבור הרחב בקלות יחסית

קנדלר ציינה, שיש להסדר החלופי שהתקנות החדשות מציעות יתרונות וחסרונות וכי התקנות יוצרות את האיזון הנדרש ביניהם: "יתרון; יכולת לגייס כסף מהציבור הרחב בקלות יחסית. חברות טכנולוגיית עילית בראשית דרכן, שגיוס בבורסה יקר מדי עבורן וגם לציבור המשקיעים, מכניסים אפיקי השקעה חדשים, תחרות עם הבנקים בנושא אשראי והפחתת התלות בגופים הבנקאיים. החיסרון; שאנחנו כרשות ניירות ערך, מוותרים על כלי מרכזי של תשקיף וגילוי מתמשך לאורך זמן כנדרש בחוק ניירות ערך.

לפעמים אם יהיו חובות לא יהיו שומרי סף קלאסיים, כגון רואי חשבון וחתמים ויש סכנה להונאות. לכן הלכנו על איזון. רגולציה מידתית שמוותרת על הגנות קיימות, אך הגבלת סכומי הגיוס וסכום ההשקעה של כל אדם מהציבור עד 20 אלף ₪ בשנה, שגם אם אנשים יפסידו, וכפי הנראה יפסידו, כי יש הרבה מיזמים חדשים ולא כולם יצליחו, ההפסדים יהיו מינוריים יחסית. בנוסף, הגיוס המותר לחברה נע בין 1-3 מיליון ₪. כמו-כן, פיקוח עקיף באמצעות 'רכז ההצעה', שנדרש לרישיון מאיתנו ועובר בחינות כישורת ומהימנות וזו הזרוע הארוכה שלנו שלא נעשה פיקוח ישיר".

המשקיעים יצטרכו לקבל את כל האזהרות שיהיו בפלטפורמה הזו לגיוס הון

עוד ציינה, כי "המשקיעים יצטרכו לקבל את כל האזהרות שיהיו בפלטפורמה הזו לגיוס הון. מה שלא נמצא בהצעה אלא בהצעה נפרדת אלו הן 'פלטפורמות פסיביות', היינו פלטפורמה שמשקיעה עבורך את הכסף וההשקעות אנונימיות. כלומר, משקיעים עבורך, בונים לך תיק השקעות מסוים ואתה לא יודע בדיוק מה אתה משקיע. זה יוסדר בתקנות נפרדות. כאן בתקנות שלנו היום, מדובר בפלטפורמה שאתה כן יודע במה אתה משקיע ומשקיע ישירות".

נוכח החשש כי התקנות כפי שהן עם חובת תשלום האגרות לרשות ניירות ערך, עקב החלת הפיקוח שלה על החברות והיזמים שייבחרו באפיק זה, יביאו לכך שהאפיק יהיה יקר מדי עבורן, הציע ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), שאגרת המינימום על הלוואה, על גיוס ההון, תעמוד על 5,000 ₪ בלבד במקום 10,000 ₪ כפי שהופיע בנוסח התקנות המקורי. כמו-כן, הציע טרכטנברג שהאגרה המקסימלית תעמוד על 50 אלף ₪ על גיוס של 2.5 מיליון ₪ ומעלה. זאת על-מנת לוודא שתהיה כדאיות באפיק הזה על-פני גיוס אשראי בנקאי.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נענה לדרישת ח"כ טרכטנברג ופנה ליו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, וביקש ממנו את הסכמתו.

בתחילה הסביר האוזר כי "לא נכון להוריד את גובה העמלות על גופים מפוקחים מסוימים, שכן אם מורידים את עלות הפיקוח ממישהו, גורם או גורמים מפוקחים אחרים יישאו בעלויות. תקציב רשות ניירות ערך, ובכלל זה עלות הפיקוח, ממומנים ע"י האגרות המשולמות ע"י החברות המפוקחות ולא באמצעות התקציב הממשלתי". יחד עם זאת, נוכח החשש האמיתי שהאפיק לא יהיה מספיק אטרקטיבי לחברות ויזמים קטנים ונוכח דרישת ועדת הכספים, נענה האוזר לבקשה והוסיף: "בסוף צריך לפקח. כל המיזמים האלה, קם אדם בבוקר ורוצה לגייס הון. בהנחה שהכל כשר, אחוז הכישלונות יהיה גבוה מאוד והרבה אנשים יפסידו כספים. ויכולים גם להיות דברים לא כשרים".

בסיכום הדיון, בירך יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, על ההגעה להסכמות שאיפשרו את אישור התקנות ואמר, כי "ועדת הכספים רואה לנכון לאפשר כל מהלך שתכליתו לפתוח את שוק נותני האשראי לתחרות ובכלל את האפשרויות השונות לגיוס הון למיזמים שונים. הוועדה תמשיך לקדם כל דבר שיסייע בהשגת המטרה הזו גם בעתיד".

עוד בנושא:

בואו להיות חברים שלנו בערוץ הטלגרם - t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד. יש לכם מידע חשוב לספר לנו? כתבו לנו דרך המייל האדום.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close