שוק ההון, מסחר ומטבע חוץ

זה רשמי: רשות ההגבלים העסקיים מתנגדת למיזוג מזרחי טפחות – בנק אגוד

העלמת בנק אגוד עלולה לפגוע בתחרות המועטה ממילא על לקוחות פרטיים במערכת הבנקאית

בחודש יולי 2017 הודיע בנק מזרחי טפחות על כוונתו לרכוש את בנק אגוד בחודש נובמבר 2017 חתמו 2 הצדדים על הסכם לפיו בנק מזרחי טפחות ירכוש את בנק אגוד לפי שווי של 1.44 מיליארד שקל. עסקה כזו כוללת אישור של מספר רגולטורים עיקריים והם הפיקוח על הבנקים ורשות ההגבלים העסקיים. כמובן, על קיום ההסכם יכולים להשפיע גם רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות המסים, בעלי מניות בבנק אגוד, וועדי עובדים.

עד כה נתקבלו אישור של הפיקוח על הבנקים שהוא מעוניין בביצוע העסקה שהיא "תתרום" לכולם, שהם הבנקים עצמם, עובדי בנק אגוד ואפילו לקוחות הבנק. עם זאת, ועדת הכספים הודיעה כי היא מסרבת להסכם מסוג זה כיוו שהוא פוגע בתחרות. לאחר שבשבוע שעבר נשמע בתקשורת שרשות ההגבלים הודיעה על סירוב, רק היום ניתן בוודאות להגיד באופן רשמי.

הערב, הודיעה רשות הגבלים עסקיים על ידי ממלא מקום הממונה ההגבלים העסקיים, עו"ד אורי שוורץ כי הוא מתנגד לעסקת המיזוג בין בנק אגוד לבנק מזרחי טפחות.

רקע – מערכת הבנקאית

המערכת הבנקאית בישראל ריכוזית מאוד והיא מלווה בבעיות תחרותיות רבות, אחת הבעיות העקריות היא חסמי כניסה גבוהים. כבר עשרות שנים שלא נפתח בנק חדש בישראל ומספר הבנקים רק הולך ומצטמצם.

כיום בישראל יש רק 6 קבוצות בנקאיות שמספקות ללקוחות פרטיים שירותי עובר ושב ושירותים נוספים. 6 הקבוצות כאמור הם: בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט, בנק הבינלאומי ובנק אגוד. בנק איגוד הוא הבנק הקטן ביותר מ-6 הקבוצות הללו והתמריצים שלו והפעולות התחרותיות שהוא מבצע שונים משמעותית מאלו של הקבוצות האחרות. כך למשל, זה הבנק היחידי שמציע ריבית על הפלוס בחשבון.

עלויות המעבר בין בנקים ללקוחות הפרטיים הן גבוהות מאוד ומהוות חסם משמעותי בעת מעבר בין בנקים. על פי בדיקות רשות ההגבלים העסקיים, שיעור המעבר השנתי בין בנקים הוא 2% בלבד. הבנקים מודעים לכוח העצום שיש להם ובנוסף לעלויות המעבר הגדולות, הם מפלים לרעה בין הלקוחות השונים כדי לגבות את המחיר המקסמלי מהם.

הלקוחות כמעט ולא מקבלים תנאים טובים יותר בין על ידי איום שהם יעברו לבנק אחר. לא רק, אלא שהבנקים מבצעים פעולות שימור על מנת לאתר לקוחות שמעוניינים לעזוב ולפנות אליהם ראשית. מכיוון שחלק מהלקוחות הם "לקוחות שבויים", הרי שהתחרות היא רק על הלקוחות הלא שבויים, בתחרות על לקוחות אלו גודל הבנק משפיע ישירות על התמריצים ואופי הפעולה.

הבנקים הגדולים משמרים את הקיים. מבין הבנקים הבינוניים, רק בנק מזרחי טפחות, מדגיש את האפשרות לעבור בין הבנקים ולא מספק הצעת ערך ברורה לציבור. בנק אגוד הוא הבנק הקטן היחידי שלא נמצא בבעלות בנק גדול ולכן מספק הצעת ערך כספית ברורה ואטרקטיבית ביחס לשאר הבנקים. גם האופן שבו הבנק משווק את ההצעה הזו, שונה משמעותית לשאר הבנקים ובהשוואה לבנקים אחרים ונראה כי אף בנק לא פועל בצורה כזו, אפילו בנקים קטנים בבעלות בנק אחר.

הרשות אף בדקה את החלק של בנק אגוד מכל מעברי הבנק שחלים בישראל ונראה כי באזורים בהם בנק פועל, החלק שלו בשיעור המעבר גדול יותר מהבנקים הגדולים. כך נראה כי ב-20 ערים שהבנק פועל שיעור המעבר שלו הוא 10% וב-6 ערים אחרות, שיעור המעבר הוא 30% ויותר.

שיעור מעבר בנקים
שיעור מעבר בנקים

ההחלטה של רשות ההגבלים

כתוצאה מהמיזוג, סביר להניח כי האסטרגטיה הייחודית שהבנק נוקט כבנק הקטן לא בבעלות בנק אחר, תיעלם. לאף בנק וכולל בנק מזרחי טפחות לא יהיה תמריץ להציע הצעת ערך כזו או אחרת. ככל שהבנק גדול יותר, הוא יהיה פחות מעוניין בביצוע הצעות כאלו כיוון שהוא פוגע ברווחיות שלו והדבר יגרור תחרות בשוק הבנקאות בישראל ואז רק הבנקים יפסידו מזה.

זאת ועוד, שעליית מחירים תגרום לפגיעה בלקוחות ולא יהיה אינטרס לעבור ללקוח שכן הוא לא יספק הצעת ערך כזו, הלקוחות לא יוכלו לשפר את התנאים שלהם. לא רק שמיזוג בנק מזרחי טפחות בנק אגוד לא יתרום לתחרות, אלא שרכישת בנק אגוד תקרב את בנק מזרחי טפחות לעבר 2 הבנקים הגדולים וכך מערכת התמריצים שלו תפחת עוד יותר.

רשות ההגבלים הוסיפה כי בנק אגוד ובנק מזרחי טפחות הם המתחרים הגדולים ביותר בתחום מתא אשראי לשוק היהלומים, כאשר בשוק זה יש עוד 2 מתחרים נוספים. פעילות בתחום אשראי ליהלומים הוא תחום שדורש ידע והקמת סניף במתחם הבורסה ליהלומים, כל שמדובר גם כאן על חשש לעליית מחירים.

הרשות סיכמה ואמרה כי יש חשיבות לקיומו של בנק אגוד במערכת הבנקאית שכן הוא פועל עם תמריצים ייחודיים ודרך פעולה ייחודית לעומת האחרים. זאת לנוכח העובדה שחסמי הכניסה להקמת בנק בישראל הם גדולים מאוד.

מיזוג מזרחי טפחות אגוד - נקודות עיקריות
מיזוג מזרחי טפחות אגוד – נקודות עיקריות

שאלות ותשובות

למה 5 בנקים לא מספיקים בישראל?

תחרות היא לא רק עניין של מספר שחקנים בשוק, אלא גם החסמים בשוק, מידת העצמאות שלהם, תמריצים שלהם והשפעתם על התחרות. בישראל מערכת הבנקאות ריכוזית, לא תחרותית ומתן התמריצים שונה בין השחקנים. במקרה זה, נוכחות בנק קטן – משמעותי.

למה לא לאשר את המיזוג כדי לחזק את מזרחי טפחות?

רשות ההגבלים נועדה כדי לחזק את התחרות לטובת הצרכן ולא לחזק מתחרה כזה או אחר מול הבנקים. הטענה לפיה בנק גדול ירצה להתחרות עם בנק גדול בישראל – לא נכונה. המוטיבציה של בנק מזרחי לרכוש את בנק אגוד היא לא לצורך חיזוק התחרות.

על פי בדיקת רשות ההגבלים העסקיים: לבנקים גדולים אין תמריץ להתחרות אחד בשני והם נוטים לשמר את נתח השוק שלהם ולגבות מחירים מקסימליים.

איך בנק גדול מתנהג בצורה שונה מבנק קטן?

בנק גדול חושש להתחרות בצורה אגרסיבית ולהציע טוב יותר ללקוח כיוון שהוא יורה לעצמו ברגל, לקוחות אחרים ירצו את אותם תנאים והוא יפסיד מכך. בנק קטן לא חושש שכן יש לו מעט לקוחות ופוטנציאל הלקוחות החדשים גדול יותר.

בנקים גדולים דואגים לחיזוק המותג והמוניטין, בנקים קטנים מתמקדים בהצעת ערך ללקוח. נוסף לכך, בנקים גדולים נוטים לקבל לקוחות חדשים יותר כגון קטינים בעקבות ההורים שלהם, בנקים קטנים צריכים להשקיע מאמצים לכך.

האם בנקים מפלים בין לקוחות?

כן. לבנקים יש את היכולת להפלות בין סוגים שונים של לקוחות ולהרוויח מכך. עלויות המעבר הגדולות בין בנקים והקושי להשוות בין ההצעות השונות בגלל מורכבות סל המוצרים הבנקאי, מהווה תמריץ לבנקים להשתמש באסטרטגיית שבי. כלומר לגבות כמה שיותר כסף מהלקוח למעט אלה שמנסים לשפר את תנאיהם.

מהו חשבון הפוך?

הייחודיות של חשבון הפוך היא בכך שהוא מציע בצורה פומבית ללקוחות חבילת הטבות אטרקטיבית ממוקדת מחיר וזאת כדי למשוך אליו לקוחות מעבירי המשכורת. הוא הבנק היחידי העצמאי שעושה זאת.

אומרים שבנק אגוד לא יעיל, איך ישפיע על התחרות?

קיימים 2 מדדי יעילות בהם באמצעותם הבנקים והפיקוח על הבנקים מודדים יעילות:

  1. יחס היעילות – סך ההוצאות התפעוליות ביחס לסך ההכנסות ברוטו.
  2. עלות ליחידת תפוקה – סך ההוצאות התפעוליות ביחס לסך הנכסים בבנק.

על פי המדד הראשון, עד 2016 בנק אגוד היה הבנק הפי פחות יעיל ובעקבות התייעלות, מדד היעילות עלה. עם זאת, במדד השני בנק אגוד נמצא במקום טוב יחסית.

המדד הראשון מהווה יתרון ממשי לבנקים גדולים אשר נהנים מהוצאות תפעוליות קטנות ביחס להיקף הפעילות ולכן ברור שאי אפשר לצפות מבנק קטן להיות יעיל על פי מדד זה. בעולם אפילו מקנים הקלות רגולטוריות לבנקים קטנים – בישראל זה לא קורה.

עם זאת, לבנק אגוד יש משקולות שפוגעות בו:

  • תלות במערכת המחשוב שמספק לו הבנק המתחרה – בנק לאומי.
  • הסכמי שכר צמודים לשכר עובדי בנק לאומי ופוגעים בגמישות הבנק בהיבט כח אדם.

ההשפעה התחרותית של הבנק נובעת מכך שהוא מציע תמריצים ייחודיים הגורמים לו לפעול באופן ייחודי ולהציע הצעות אטרקטיביות. הוא מצליח לגייס שיעור משמעותי של לקוחות מעבר לנתח השוק שלו ולהשפיע על התחרות בקרב הלקוחות שהם "לא שבויים".

אבל יש הקלות במתן רישיונות בנק, לא?

רשות ההגבלים ערכה שיחות עם גורמים במערכת הפיננסית וגורמים שמעוניינים להיכנס. שיחות הכוללים יכולות וסבירות של כניסת מתחרים חדשים לשוק וזאת לאחר שמעל 40 שנים לא קם בנק חדש בישראל ואפילו לא ניתן רישיון כזה. הרשות לא השתכנעה כי יוזמות של הקלות יתממשו בקרוב.

האם אין חשש שבנק אגוד ייסגר?

על פי חוק הגבלים עסקיים, יש התייחסות למצב בו החלופה היחידה להמשך קיומה של חברה נרכשת היא על ידי מיזוג או רכישה גם אם הנושא מעלה סביר לפגיעה בתחרות. עם זאת, בעניין עסקה זו, אף אחד מהצדדים לא טען טענה כזו מעולם ואפילו לא הפיקוח על הבנקים שהוא אחראי על יציבות הבנקים במערכת.




בואו להיות חברים שלנו בעמוד הטלגרם - t.me/protocolil

תגיות

אלברט שובייב

מייסד מגזין פרוטוקול ועורך ראשי. בוגר תואר ראשון בכלכלה ובניהול. יזם ושותף במיזמים שונים. מייל פניות באתר: albert@protocol.co.il

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close