באוגוסט האחרון הוקמה וועדה בין מחלקתית ברשות ניירות ערך לבחינת אסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור. תפקידה העיקרי של הוועדה, בראשותם של ד"ר גתית גור-גרשגורן, הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך, ועו"ד מוטי ימין, מנהל מחלקת תאגידים הפורש, היה לבחון את תחולת חוק ניירות ערך על הצעות והנפקות לציבור בישראל המבוססות על רישום מבוזר (distributed ledger).
הוועדה התבקשה ללמוד ולאפיין מיזמים אלה, להכין סקירה השוואתית של הדין במדינות שונות בעולם ולהמליץ על מתווה מדיניות רגולטורית, בתחומים הנוגעים לדיני ניירות ערך. זאת, תוך חתירה לאיזון בין עידוד חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על ציבור המשקיעים.
הוועדה הציבה 2 מטרות:
- המטרה הראשונה היא להגביר את הוודאות בכל הנוגע לתחולת דיני ניירות ערך על התחום, מתוך הבנה כי ודאות זו חיונית גם להתפתחות התעשייה בישראל וגם לשמירה על אמון המשקיעים בשוק ההון.
- מטרה נוספת היא לבחון האם יש צורך בגיבוש המלצות עתידיות בעניין החלת דיני ניירות ערך בתחום זה. כל זאת, מתוך ראיה כי תחום חדש זה מאתגר את כללי האסדרה הקיימים וכי יתכן שיש צורך להתאימם בהמשך.
בפני הוועדה הופיעו גופים רבים הפעילים בזירה: רגולטורים אחרים מישראל, אנשי מפתח בתעשייה, מפתחים ויזמים שביצעו או צפויים לבצע הנפקת מטבע קריפטוגרפי, גופי השקעה, איגודים מקצועיים וכן גופי ייעוץ מקצועי ובכללם משרדי עורכי דין וראיית חשבון. כמו כן, קיימה הוועדה שיחות בנושא עם גורמים שונים מחו"ל.
מסקנות הוועדה כוללות שורה של המלצות:
1. מטבע קריפטוגרפי ייחשב נייר ערך לפי מכלול הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה לגופו על רקע תכליות החוק.
2. מטבעות קריפטוגרפיים המקנים זכויות דומות לאלו של ניירות ערך מסורתיים כמו מניה, אגרת חוב או יחידת השתתפות ייחשבו לנייר ערך.
3. מטבעות קריפטוגרפים שנועדו לשמש כאמצעי תשלום, סליקה או חליפין בלבד, שלא במיזם ספציפי, שאינם מקנים זכויות נוספות, ושאינם נשלטים על ידי גורם מרכזי, לא ייחשבו לנייר ערך.
4. מטבעות קריפטוגרפיים המגלמים זכות למוצר או שירות ונרכשים למטרת צריכה ושימוש בלבד, לא ייחשבו לנייר ערך. בהקשר זה הבחינה הרלבנטית היא של מטרת הרכישה בפועל, כך שהעדר יכולת שימוש אמיתית בטוקן בשלב ההנפקה או אפשרות לסחור בו בשוק משני עשויים ללמד כי רכישתו אינה למטרה צרכנית אלא למטרת השקעה.
5. יש לשקול שימוש והרחבה של מסלולי גיוס ייעודיים קיימים ועתידיים עבור ICOs, ובכלל זה לבחון: אסדרה מקלה לביצוע הצעה לציבור של מטבעות קריפטוגרפיים בהיקפים מוגבלים; האפשרות לגייס באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים בפלטפורמות של מימון המונים; קביעת מסגרת זמנית לצורך התנסות בהנפקות של מטבעות קריפטוגרפיים וליווי יזמים בהקשר זה, במתכונת של ארגז חול רגולטורי (Sandbox); ובחינת האפשרות להסתמך על רגולציה זרה החלה בנושא של מטבעות קריפטוגרפיים.
6. אם תהיינה ICOs על פי תשקיף, תידרש התאמה של דרישות הגילוי מכוח חוק ניירות ערך למאפיינים היחודיים של תחום זה, כפי שנעשה ביחס לתחומי פעילות אחרים (נדל"ן, גז ונפט, ביומד, ועוד).
7. בחינת השאלה האם הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים המהווים ניירות ערך נחשבת הצעה לציבור בישראל תיעשה לפי מאפייני ההצעה. הצעה לא תיחשב להצעה לציבור בישראל אם מאפייניה מלמדים בבירור כי אינה מיועדת לציבור בישראל (למשל, על ידי שפת ההצעה, העדר שיווק, פרסום ופנייה לציבור משקיעים בישראל). הוועדה מעלה לדיון את השאלה אם יש צורך בהתאמת מבחני ההצעה הקיימים לאופי המבוזר והבין-טריטוריאלי של הנפקות מטבעות קריפטוגרפיים.
לאור החדשנות, המורכבות והדינאמיות של התחום, שההתייחסות הרגולטורית אליו עודנה בהתהוות, הן בארץ והן בעולם, עבודת הוועדה צריכה להיבחן בראי הזמן. נוכח ההתפתחויות המהירות בתחום זה, דברים רבים עשויים להשתנות בתחום בתוך זמן קצר ולהאיר את ממצאי הוועדה באור שונה.
יו"ר רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה, הודתה לחברי הוועדה על עבודתם המאומצת, המקצועית והמקיפה ואמרה כי "הרלבנטיות של רגולטור טמונה ביכולתו לגשר ולאזן בין התפתחויות טכנולוגיות שקידמה מביאה עמה לשם מילוי המנדט שלשמו הוקם".
גואטה ציינה, כי "התעשייה המבוססת על טכנולוגיית הרישום המבוזר (DLT) היא תעשייה חדשנית בעלת פוטנציאל לשנות וליעל את העולם הפיננסי, כפי שאנו מכירים אותו. מאפייניה הייחודים של ישראל ומעמדה העולמי בתעשייה זו, יכולים להביא לכך שלתעשייה זו תהיה תרומה לצמיחת המשק הישראלי.