דין ומשפט

תביעה: הקבלן מסר דירה באיחור של שנה וחצי ומסרב לפצות את הרוכשים

בני זוג רכשו דירת 5 חדרים מהחברה הקבלנית שוהם התחדשות עירונית בע"מ, במסגרת פרויקט תמ"א 38 אותה ביצעה החברה באשדוד. על פי ההסכם בין הצדדים, התחייבה החברה למסור את הדירה לבני הזוג באוקטובר 2014, אך בפועל הדירה נמסרה לידיהם בסוף אפריל 2016 – באיחור של כשנה וחצי.

הזוג מכרו את דירתם בסמוך למועד המעבר המתוכנן, אך רק אז נודע להם שחל עיכוב במסירת הדירה, והם נאלצו לשכור דירה חלופית.

על פי חוק המכר, אם חל איחור העולה על 60 יום מהמועד המוסכם למסירת הדירה, על החברה הקבלנית לפצות את רוכשי הדירה, בפיצוי שערכו כ-150% משכר הדירה הממוצע של דירה דומה לדירתם המושכרת באותו איזור – וזאת על כל חודש איחור במסירה – בחל מיום הפיגור הראשון. היות והעיכוב במסירת הדירה הגיע כמעט לשנה וחצי, חובה של החברה לבעלי הדירה על סעיף זה הצטבר לכדי 140 אלף שקלים.

בני הזוג פנו לחברה והציעו לה לקזז את סכום חוב הפיגורים מיתרת התשלום עבור דירתם – אך נתקלו בסירוב. החברה ניסתה לנצל את מצוקתם, ולצמצם את חובותיה כלפיהם – בכך שדרשה מהם תשלומים נוספים בגין שינויים ותוספות בסך כ-96,000 שקלים – למרות שבהסכם שנחתם בין הצדדים הוסכם במפורש כי כל השינויים והתוספות בדירה לפני מסירתה לא יהיו כרוכים בתשלום נוסף.

עקב הסכסוך פנתה החברה לבני הזוג במכתב בו היא טוענת כי העיסקה בין הצדדים בטלה.

לדברי עו"ד המייצג, לאחר שבני הזוג הפקידו את יתרת תשלומי הדירה בידי החברה, בקיזוז ימי הפיגור במסירה – הואילה החברה למסור לרשותם מפתח לדירה, אך זאת רק לצורך אחסון חפצים. לדברי עו"ד יוזוק, עם כניסתם לדירה, גילו בני הזוג ליקויי בניה רבים, שהוערכו על ידי שמאי מומחה בסך של כ-200,000 שקלים נוספים.

חרף ניסיונות הידברות בין הצדדים, ולאחר שהחברה סירבה לרשום את זכויותיהם של בני הזוג בדירה – הגישו בני הזוג תביעה נגד החברה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע – על סך 340 אלף שקלים.

תחילת הפרשה

הפרשה החלה כאשר בני הזוג חתמו עם חברת 'שוהם התחדשות עירונית בע"מ' על הסכם מכר לרכישת דירה בת 5 חדרים באשדוד. הדירה נבנתה כחלק מפרויקט תמ"א 38 ברחוב אצ"ל 5 בעיר, והוסכם כי בני הזוג יעבירו לחברה, בתחנות מוסכמות את מלוא ערכה בסך של 1,550,000 שקלים.

על פי הסכם המכר, התחייבה החברה למסור לבני הזוג את הדירה בתוך 14 חודשים ממועד החתימה על ההסכם, כלומר עד אוקטובר 2014, כאשר הדירה ראויה למגורים ופנויה מכל אדם וחפץ. אלא שבפועל, הדירה נמסרה להם רק לקראת סוף אפריל 2016.

לדברי עו"ד, בטרם הגיע מועד המסירה על פי החוזה, ורק לאחר שפינו את דירתם הקודמת (מתוך אמונה ותכנון להכנס לדירה במועד שנקבע), למדו בני הזוג מהחברה כי מסירת דירתם תתעכב למועד בלתי ידוע (שלימים, כאמור, התברר כתקופה בת 18 חודשים).

החברה ניסתה להשית עלויות מנופחות בסך כ-96,000 ₪ על הרוכשים

לדברי עו"ד, "החברה הקבלנית ניסתה, לכאורה, לנצל את מצוקתם בני הזוג, ולשפר עמדה מולם, תוך הפחתת הפיצויים בגין האיחור הרב במסירת הדירה, וזאת במגוון טענות שונות ומשונות".

לדבריו, החברה הקבלנית ניסתה להשית על בני הזוג עלויות נוספות של כ-96 אלף שקלים – לאחר שמסרה לידיהם מסמך שכותרתו "הצעת מחיר" שכלל אינו חתום על ידי הצדדים. המסמך דן בשינויים ובתוספות שחלקם בוצעו בפועל, אך החברה לא הייתה זכאית לקבל תמורה עבורם – וחלקם לא בוצע כלל. לדברי עו"ד יוזוק – דרישה זו של החברה נגועה בחוסר תום לב וסותרת את הסכם המכר. לדבריו, סעיף בנספח להסכם קובע כי כל השינויים הפנימיים בדירה אינם בתוספת כל תשלום.

"החברה ניסתה לבטל את העיסקה"

ב-23.4.17 שלחה החברה את מכתבה האחרון לבני הזוג, לפיו ההסכם בין הצדדים בטל, ועליהם לפצות את החברה בפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם. לאחר מספר ניסיונות הידברות בין הצדדים, אשר לא צלחו, השיבו בני הזוג במכתב מטעמם, ובו העלו מפורשות טענת קיזוז חובות מיתרת סכום הרכישה – וזאת בגין האיחור במסירה ובגין הליקויים הרבים שנמצאו בדירה. אל מכתב זה צירפו בני הזוג חוות דעת שמאית וחוות דעת מהנדס.

על פי התביעה, אותה הגישו בני הזוג באמצעות עו"ד יוזוק, חוק המכר קובע מנגנון פיצוי בשל איחור במסירת דירה שלא ניתן להתנות עליו, אלא לטובת רוכש הדירה. חוק המכר קובע מפורשות, כי כאשר הקבלן אינו מוסר את הדירה מעבר למועד הקבוע בחוזה ומעבר ל-60 ימי איחור נוספים – יישא הקבלן בפיצוי רטרואקטיבי מיום המועד הקבוע בהסכם, ועד ליום המסירה בפועל.

"והנה למרות הוראות החוק, בחרה החברה הקבלנית שלא לפצות את התובעים", טוען עו"ד יוזוק. "למרות זאת, ניסו התובעים להגיע עם הנתבעת לפשרה ולסיים את כל המחלוקות – אך כל ניסיונות התובעים העלו חרס".

"הדירה נמסרה לצורכי אחסון בלבד"

על פי התביעה, פנו בני הזוג פעם אחר פעם על מנת ליישב את המחלוקת ולקבל את הדירה לידיהם. לבסוף, כך על פי התביעה – נאותה החברה למסור לידיהם את הדירה – "אולם גם המסירה היתה תוך ניסיון ערמומי מצדה לטעון כי מדובר במסירת דירה "לצורכי אחסון בלבד" – כלומר לא למגורים בפועל – זאת, כאשר החברה ידעה על מצוקתם הרבה של בני הזוג, שהיו ללא דירה במשך שנה וחצי, ולמרות שידעה כי כניסתם לדירה מיועדת למגוריהם – ובפרט לאחר ששילמו לה את התשלום האחרון – למעט 100,000 שקלים שקוזזו בשל האיחור במסירה" טוען עו"ד.

"היעלה על הדעת שהתובעים ישלמו את התשלום האחרון כדי לקבל את הדירה לצורך איחסון חפצים?", תוהה עו"ד יוזוק. ומוסיף כי "החברה הנתבעת בחרה להתעלם מהודעת הקיזוז, לא חזרה מהודעתה על בטלות ההסכם, ואינה פועלת לרישום הדירה על שם התובעים בלשכת רישום המקרקעין".

בשל כך החליטו בני הזוג להגיש תביעה נגד החברה באמצעות עו"ד עמנואל יוזוק, ובמסגרתה הם מבקשים מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לפסוק, כי לאור הודעת הקיזוז, התובעים שילמו את מלוא התמורה בעד הדירה ומשכך הם הבעלים החוקיים שלה. בנוסף, מתבקש בית המשפט להורות ל"שוהם התחדשות עירונית בע"מ" לרשום את הדירה בפנקס הבתים המשותפים על שם התובעים, כשהיא נקייה מכל עיקול, שיעבוד או זכות צד ג' כלשהו. פרט לכך, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טירחת עורכי דין. התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close