שוק ההון

השקעות המונים – איך להשקיע במיזם הייטק או סטארטאפ באינטרנט?

עולם ההשקעות, כמו שאר התחומים, מתפתח ומצייג הזדמנויות השקעה מגוונות, אחת מהן היא השקעות המונים בחברות הייטק או סטארטאפ. כל אחד יכול להיות משקיע בחברה כזו ולהנות מפירותיה כשאר תגדל.

מי שמעוניין להשקיע ולקבל מידע על תחום זה, הכתבה הזו עבורו.

מה זה השקעות המונים?

השקעות המונים (Crowd Investing) או בשמו הנוסף "מימון המונים הוני" הוא שיטה שבה המשקיעים מקבלים מניות או אגרות חוב של חברה או מיזם תמורת השקעתם הכספית. זאת ועוד שמדובר על שיטה שמבוססת מימון המונים (וכאן שמה), כאשר יזמים מעוניינים לגייס כסף עבור המיזם תמורת חלוקת הון (מניות / אג"ח) החברה ופונים לקהל הרחב ההמון.

במבט ראשון נראה כי אין הבדל בין השקעות המונים לבין השקעות בשוק ההון (בבורסה), שכן כך או כך המשקיעים מקבלים הון תמורת השקעה, אך יש הבדלים רבים שנפרט אותם גם בהמשך. עד אז, חשוב לדעת כי מדובר על גיוס המונים באמצעות רכז הצעה – אתר אינטרנט שמתווך בין משקיעים לבין יזמים – אשר מפוקח על ידי רשות ניירות ערך.

משקיעים שמשקיעים כסף בשיטת השקעות המונים דרך רכז הצעה, זכאים לקבל את התנאים והזכויות כמו משקיעים רגילים אחרים: אם הם רכשו מניות, אז הם נחשבים בעלים במיזם בשיעור מסויים, אם הם רכשו אגרות חוב, אז הם נחשבים נושים (מי שחייבים להם כסף) עד שתוחזר ההלוואה.

מה ההבדל בין השקעות המונים לבין השקעות בבורסה?

יש הבדלים רבים בין השקעה דרך מימון המונים לבין השקעה בשוק ההון. כמו למשל:

  • סוג חברה – השקעת המונים בחברה אינה הופכת אותה לחברה בורסאית או חברה ציבורית. בשונה מחברות נסחרות בבורסה שהן ציבוריות.
  • סחירות – לא ניתן לסחור במניות בשוק הציבורי, אלא רק בשוק סגור של משקיעים במיזם.
  • חובת דיווח – חברות במימון המונים לא כפופות לתקנות וחובות שחלות על תאגידים מדווחים בבורסה.
  • סוגי ניירות ערך – השקעות המונים ניתנת על ידי מניות או אגרות חוב בלבד. אין אפשרות להשקיע בשיטות אחרות כמו אופציות, נגזרים, מדדים וכד'.
  • מגבלות – השקעות המונים מוגבלת לעומת השקעה בבורסה, יש תקנות שקובעות מה הסכום המקסימלי שניתן להשקיע במיזם ואף כמה כסף המיזם רשאי לגייס.
  • סוג מיזם – השקעה המימון המונים בעיקר במיזמים קטנים ובסטארטאפים בתחילת הדרך שהם גם בעלי סיכון גבוה, בבורסה (שוק ההון) התאגידים הם בדרך כלל יציבים יותר וגדולים. כך או כך, המיזמים חייבים להיות תאגידים שהתאגדו בישראל.
  • הכל או כלום – בשיטת השקעת המונים אם החברה לא מגייסת את הסכום המלא שקבעה, היא לא מקבלת כלום והכסף חוזר למשקיעים. בהשקעות בבורסה הדבר לא רלוונטי כמובן.

מהו רכז הצעה?

מיזם או חברה לא יכולים לפנות באופן ישיר לציבור, אלא על ידי רכז הצעה או בורסה לניירות ערך.

רכז הצעה הוא גוף שמפעיל מערכת אינטרנטית למימון המונים, שבה מיזמים וחברות יכולות להציע את ניירות הערך שלהן לציבור גם במודל של מימון המונים הוני, או במילים אחרות – השקעות המונים. על רכז הצעה של הוראות חוק ותקנות שקובעות מה עליו לעשות כדי להגן על ציבור המשקיעים כמו למשל לוודא את האזהרות השונות, שהמשקיעים עומדים בהוראות החוק ובמגבלות, שהמשקיעים נרשמים במרשם ניירות ערך וכן מספק מיקום בו המיזמים יכולים להעביר דיווח למחזיקי ניירות הערך.

מהם סוגי המשקיעים?

בתחום זה קיימים 3 סוגי משקיעים:

  • משקיע רגיל – משקיע יחיד / בודד / פרטי שיכול להשקיע במיזם דרך השקעות המונים במגבלות מסויימות לפי היקף ההכנסה שלו בהתאם למדרגות ועד 1.2 מיליון שקל לשנה.
  • משקיע מוביל – כמו קרן הון סיכון או אדם עם התמחות בביצוע השקעות בחברות, אשר ביצע לפחות 5 השקעות קודמות בחברות פרטיות בסכום כולל שעולה על 2 מיליון ₪. חייב להיות ללא קשר עסקי או מקצועי לחברה שמציעה ניירות ערך או לבעל השליטה או לנושאי משרה וזאת בשנתיים האחרונות (למעט כהונה כדירקטור ללא תשלום).
  • משקיע כשיר – בעל הון והכנסה של מעל 1.2 מ' ₪ בשנה, גוף מוסדי, מבטח, תאגיד בנקאי או גורם אחר לפי חוק ניירות ערך. לא חלות עליו כלל מגבלות.

קיומו של משקיע מוביל או משקיע כשיר בהשקעה, יכול להוות אינדיקציה מסויימת שהגורם הזה בדק את ההצעה והחליט להשקיע בה.

מגבלות על השקעה – כמה אפשר להשקיע?

התקנות קובעות מגבלות מסויימות על משקיעים מסויימים וזאת כדי להגן על משקיעים פחות מנוסים כדי להגן על הכספים שלהם בסופו של דבר. להלן המגבלות:

  • משקיע רגיל / יחיד –
    • הכנסה שנתית עד 350,000 ₪ – יכול להשקיע עד 10,000 ₪ בהצעה אחת או עד 20,000 ₪ בכמה הצעות וכמה רכזים במהלך 12 חודשים.
    • הכנסה שנתית בין 350,001 ₪ לבין 750,000 ₪ – יכול להשקיע עד 30,000 ₪ בהצעה אחת או בכמה הצעות וכמה רכזים במהלך 12 חודשים.
    • הכנסה שנתית בין 750,001 ₪ לבין 1,200,000 ₪ – יכול להשקיע עד 5% מהכנסתו בהצעה אחת או בכמה הצעות וכמה רכזים במהלך 12 חודשים.
  • משקיע מוביל –
    • אין מגבלות השקעה, אך כדי להיחשב מוביל, חייב להשקיע בהצעה לפחות 10% מתוך הסכום הכולל שהשקיעו המשקיעים.
  • משקיע כשיר –
    • אין מגבלות השקעה.

מגבלה על גיוס כסף – כמה אפשר לגייס במיזם?

ככתוב בתת כותרת קודמת, יש מגבלה על משקיעים יחידים / רגילים – בהתאם להכנסה השנתית שלהם. בנוסף, יש גם מגבלה על סך הגיוס שחברה או מיזם יכולים להציע במסגרת רכז הצעה.

התקנות קובעות כי חברה שמציעה ניירות ערך באמצעות מימון המונים, יכולה לגייס בין 4 לבין 6 מיליון שקל בתקופה של 12 חודשים רצופים בין אם בהצעה אחת או בכמה הצעות. כאשר הסכום הזה מפולח באופן הבא:

  • הסכום המקסימלי הבסיסי – 4 מיליון שקל.
  • משקיע מוביל שהשקיע בהצעה – תוספת של 1 מיליון שקל.
  • דוח בדיקה של רשות החדשנות או הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים – תוספת של 1 מיליון שקל.

בדוח בדיקה מופיעים ממצאים ומסקנות לגבי המיזם / החברה, לרבות התכנית העסקית שלה, פעילות החברה ועוד.

כמה משקיעים יכולים להשקיע?

חברות שמעוניינות להיות ציבוריות, חייבות לצרף תשקיף שמפרט את כל המידע הדרוש למשקיעים כדי לאמוד את השקעתם ולרבות הסיכוי והסיכון. חוק ניירות ערך קובע כי ניתן להציע ניירות ערך לציבור מבלי הצורך לפרסם תשקיף בתנאים לפי תקנות ניירות ערך בעניין סעיפים 15א עד 15ג לחוק.

פטור מביצוע תשקיף נועד לחברות סטארטאפ ומיזמים שונים שרוצים לגייס כסף מהציבור ללא הפרה של הוראות החוק. התקנות לפי פסקה קודמת קובעות כי מספר המשקיעים המירבי שניתן להציע את המניות לציבור ללא צורך בפרסום תשקיף הוא – 35 ניצעים.

כלומר, בהשקעות המונים, בדרך כלל ניתן להשקיע עד 35 משקיעים בלבד, שכן אם למעלה מכך, המיזם מחויב בפרסום תשקיף שהוא מפורט ומסובך.

מסמכי הצעה – מה חשוב לקרוא?

מסמכי הצעה הם המסמכים החשובים ביותר שיש למשקיעים, חשוב לקרוא אותם בעיון לפני ההשקעה במיזם. המסמכים כוללים בין היתר את המידע הבא:

  • החברה – פרטים על החברה, תחום עיסוק, אנשי מפתח בחברה ועוד.
  • הצעה – סכום גיוס שהחברה מבקשת, כמות ומחיר ניירות ערך, תאריך יעד להיענות להצעה, משקיעים מובילים אם יש, דוח בדיקה אם יש ועוד. בנוסף, ההצעה צריכה לכלול גם את ייעוד ההשקעה והתכנית לשימוש בכספי ההשקעה.
  • מצב כלכלי ועסקי – הצעות קודמות של החברה, דוחות כספיים, דוח דירקטוריון, תכנית עסקית, מידע משפטי של החברה ועוד.
  • מבנה בעלות וההון בחברה – מיהם בעלי השליטה החברה, בעלי עניין, השקעות שבוצעו, הון כספי, בעלי תקפידים בכירים (יו"ר דרקטוריון, מנכ"ל ובעל השליטה).
  • סיכונים – החברה צריכה להבהיר גם את הסיכונים והמגבלות הכרוכים בהשקעה ואזהרות נוספות. כך למשל, השפעה על דילולים במניות מהשקעה עתידית, מכירת נכסים מהותיים של החברה, עסקאות עם בעלי עניין ועוד.

מימוש ההשקעה – איך לקבל את הכסף שהושקע חזרה?

מכיוון שניירות הערך לא רשומים למסחר בבורסה, המשקיע יכול לממש את ההשקעה בדרכים מוגבלות בלבד. הגבלה כזו לא שוללת את הזכות של המשקיעים למכור את ניירות הערך והכל בהתאם להוראות הדין והזכויות.

בעניין אגרות חוב, השקעה בהן צפוייה להסתיים בהתאם לתנאי ההצעה, שכן יש תאריך מימוש סופי שבה החברה מחזירה את ההשקעה לנושה.

בעניין מניות, ההשקעה עשויה להימשך לזמן בלתי מוגבל, אך ניתן לממש בתנאים הבאים:

  • הנפקה ראשונית לציבור (IPO) – זהו מקרה בו החברה הופכת להיות חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה. המניות של המשקיעים הופכים להיות סחירים וניתנים למימוש.
  • מכירת החברה – כאשר החברה נמכרת לחברה אחרת, החברה הרוכשת קונה את כל המניות של המשקיעים ובכך הם מקבלים את סך התמורה בהתאם לשווי הרכישה.
  • הצטרפות למשקיע מוביל – משקיע יכול "להצטרף" לעסקה שעושה משקיע מוביל או בעל עניין (מחזיק 5% לפחות) במניותיו בחברה. המשקיע המוביל / בעל העניין חייב לתת גילוי זמן סביר מראש, כאשר משקיע רגיל יכול להצטרף באותם תנאים ובאותו היחס.

האם יש דיבידנד?

דיבידנד הם כספים שהחברה מחליטה לחלק לבעלי מניות בה. הדיווידנד מבוסס בעיקר על רווחי החברה במהלך תקופה מסויימת כמו שנה אחת. משקיעים דרך השקעות המונים יכולים גם לקבל דיבידנד בהתאם לסוג המניות ולהחלטת החברה בחלוקת הרווחים.

הצעה של אגרות חוב באופן מבוזר

החל מחודש אפריל 2018, רכזי הצעה יכולים להציע הצעה של אגרות חוב באופן מבוזר במסגרת השקעות המונים. לפי מודל זה, רכז הצעה בונה "תיק אג"ח" לכל משקיע כך שהתיק מורכב ממספר אגרות חוב של חברות מציעות. סכום ההשקעה בכל חברה לא יכול להעלות על 5% מסך ההשקעה של אותו משקיע – כלומר זהו אחוז החשיפה לכל חברה בתיק הוא עד 5% בלבד.

רכז הצעה לא יכול לגלות למשקיעים את זהות החברה שבהן השקיע, למעט מקרים בהם החברה לא פורעת במועד את תשלומי הקרן או הריבית הקבועים באגרות החוב שלה.

מגבלה על סכום הגיוס לחברה במקרה זה הוא דומה לסכום של השקעות המונים במסלול רגיל. אולם, מגבלת השקעה במקרה זה שונה מאשר מסלול רגיל של השקעות המונים, הנה הפירוט:

  • הכנסה של עד 500,000 ₪ בשנה – יכול להשקיע עד 50,000 ₪ בהצעה אחת או בכמה הצעות במשך תקופה של 12 חודשים עוקבים.
  • הכנסה של 500,000 ₪ בשנה ומעלה – יכול להשקיע עד 10% מהכנסתו בהצעה אחת או בכמה הצעות במהלך 12 חודשים.

בנוסף, אם תיק ההשקעות של המשקיע מבוזר עוד יותר, וההשקעה באגרות חוב של כל חברה מציעה לא עולה על 1% מסכום ההשקעה הכוללת שלו – הוא יכול להשקיע עד 250,000 ₪ במהלך 12 חודשים.

איך להשקיע באמצעות השקעות המונים?

כדי להשקיע במסגרת השקעות המונים, על המשקיע להיכנס לאחד מאתרי האינטרנט של רכזי הצעה שמאפשרים מימון המונים הוני, לפעול לפי כתבה זאת, לעיין בכל סוגי ההשקעות השונות באתר רכז ההצעה, לקרוא את המידע על המיזם / החברה ולרבות מסמכי ההצעה ואז להשקיע בחברה.

אלו הם רכזי ההצעה:

  • אקזיטוואלי (ExitValley).
  • טוגדר (Together – TGT).
  • פאנדאיט (Fundit).
  • פיפלביז (Pipelbiz).

מה עוד חשוב לדעת?

  • השקעה במיזמים וחברות סטארטאפ עשויה להיות מסוכנת ויכולה להביא לאובדן כספי ההשקעה.
  • ההצעה לא כפופה לדיני ניירות ערך ודיני החברות. רשות ניירות ערך לא בודקת, לא נותנת אישור לפרסום ההצעה. החברה לא כפופה להוראות גילוי וממשל תאגידי לטובת הגנה על המשקיעים.
  • ניירות ערך לא רשומים למסחר בבורסה ולכן יש מגבלה על סחירותם.
  • החברה חייבת במתן דיווחים שוטפים במערכת רכז הצעה, כמו למשל: דוחות כספיים, מידע שהחברה התחייבה למסור למשקיעים, שינוי בהחזקות בעלי השליטה ונושאי משרה.
  • החברה אינה מחוייבת במידע מקיף כמו לפי הוראות רשות ניירות ערך, אלא מידע מופחת בלבד.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close