דין ומשפט

אושר סופית: סמכות השיפוט המשמעתי של רואי חשבון תועבר לוועדת משמעת חיצונית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק רואי חשבון (תיקון מס' 9), התשע"ח-2018 לאחר שאושרה בועדת החוקה בחודש מרץ. 18 תמכו ללא מתנגדים, 8 נמנעו.

כיום מצויה סמכות השיפוט המשמעתי של רואי החשבון בידי מועצת רואי החשבון, אשר מרכזת בידיה את סמכויות החקירה, ההחלטה והאכיפה של הדין המשמעתי. המודל הקיים של שיפוט משמעתי בידי מועצה בהליך שאופיו אינקוויזיטורי מעורר קשיים, שכן למועצה אין את הכלים המתאימים לחקור את המקרים המובאים לפניה. ריכוז סמכויות החקירה, ההחלטה והאכיפה בידי גוף אחד, הוא המועצה, יש בו כדי לשבש את מראית פני הצדק ולהעלות ספקות בטוהר ההחלטה שמתקבלת ובצדקתה.

לכך מצטרף קושי שנובע מהעדרו של גורם שישמש תובע ויביא לפני המועצה, לצד טיעוניו של הנילון ובאי כוחו, את הנימוקים שמנגד. מצב זה הביא לאורך השנים לנטייה לענישה מקלה. כמו כן, נוכח אופייה הקולגיאלי של המועצה, רבים המקרים שבהם קיים ניגוד עניינים בין מי מחברי המועצה לבין עניין קונקרטי המובא לפניה

ההצעה תהסדיר מחדש את נושא השיפוט המשמעתי של רואי החשבון ולהעביר את סמכות השיפוט המשמעתי ממועצת רואי החשבון לוועדת משמעת, שתפעל כטריבונל מעין שיפוטי עצמאי. כמו כן מוצע להסדיר בצורה מפורטת יותר את סמכויות המועצה והפיקוח על המקצוע.

ועדת המשמעת מוסמכת לנקוט באמצעי משמעת של התראה, נזיפה, קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקובע בחוק העונשין (כיום עד 75,300 ₪), דין משמעתי למתמחים בראיית חשבון וכן דין משמעתי למשרדי רואי חשבון, תוך אפשרות להטלת קנס עד סכום של 904,000 ₪ למשרד וכן איסור על אימון מתמחים חדשים באותו משרד, התליית רישיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים, עד סיום ההליכים או ביטול רישיון (הוועדה תדון באפשרות להרשעת רואי חשבון בעבירות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין הם ראויים לעסוק בראיית חשבון).

ועדת המשמעת תמנה שלושה חברים, אשר שניים מהם ימונו לאחר התייעצות עם המועצה: יו"ר הוועדה- מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי, בעל ידע בחשבונאות, רואה חשבון שהוא עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון במשך שבע שנים לפחות; רואה חשבון שאינו עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון בשירות לכל במשך שבע שנים לפחות, שמתוכן עסק במשך חמש שנים לפחות בפעולות ביקורת דוחות כספיים ודוחות מס. תלונה על עבירת משמעת של רואה חשבון תוגש למועצה ותתברר בידי חוקר- עובד המדינה, שהוא רואה חשבון או בעל השכלה אקדמית בחשבונאות, שהשר הסמיכו לכך. התובע לפני ועדת המשמעת יהיה עורך דין, עובד המדינה, שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.

על החלטה של ועדת המשמעת רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.

כמו כן, אם שוכנעה הוועדה כי נוהל הליך טורדני או קנטרני, היא רשאית לחייב את הנקבל או את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה בסכום שלא יעלה על שיעור שקבע השר אם קבע.

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

אבי פסח

כותב במגזין העסקים פרוטוקול. אוהב חדשות מעניינות, יוצר תוכן, בוגר תואר ראשון. אימייל פניות בנושאי האתר: avi@protocol.co.il

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close