קריירה והשכלה

פיצויי פיטורים – מי זכאי לקבל תשלום פיצויים עקב פרישה מעבודה ומתי?

עובד זכאי לקבל פיצויי פיטורים (פיטורין או התפטרות) במקרים שונים כמו למשל בעת פרישה מעבודה, הפרשות לפנסיה או במקרים נוספים. הפיצויים ניתנים למשיכה או להפרשה וחיסכון בפנסיה.

כתבה זו נועדה לספק הסבר לגבי הזכאות ומידע נוסף.

מה זה פיצויים?

פיצויי פיטורים או בקיצור, פיצויים, הם סכומי כסף שהעובד זכאי לקבל בעת פרישה מעבודה כמו עזיבה, פיטורין או התפטרות. הפיצויים מגיעים לעובד כדי לפצות אותו בשל עזיבת מקום העבודה ועד מציאת עבודה או משרה מתאימה חלופית.

הרעיון הוא שהעובד התחייב למקום העבודה וייתכן שבחר כמה חלופות ולכן אם חלילה הוא נדרש לפרוש מהעבודה, הוא עשוי להתקשות במציאת מקום חלופי, למרות שהוא כבר התחייב להוצאות שונות וייתכן שנטל כבר אשראי או משכנתא. בנוסף, לא תמיד העובד זכאי לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה עד לאיתור מקום עבודה חדש – ולכן הפיצויים הם סכום כסף מאוד חשוב לעובד.

פיצויי פיטורים מהווים שכר בנוסף לשכר הרגיל של העובד והוא לא יכול להיות חלק מהשכר. כך שמעסיק לא יכול לכלול את הפיצויים בשכר הרגיל שהעובד מקבל.

צו הרחבה של פנסיה חובה בא במקום סעיף 14 וקובע כי הפרשה של פיצויים לחיסכון פנסיוני מזכה את העובד באותם שיעורי הפרשות פיצויים בין אם העובד פוטר או התפטר.

מי זכאי לקבל פיצויים (פיצויי פיטורים)?

לפי חוק פיצויי פיטורים ותקנותיו, הזכאות חלה בהתאם לסיבת עזיבת מקום העבודה:

1. פיטורין על ידי המעסיק

עובד שפוטר על ידי המעסיק לאחר השלמה של שנת עבודה – זכאי לקבל פיצויים. לפני השלמה, לא מזכה בפיצויים.

אם המעסיק פיטר את העובד סמוך לפני תום שנת עבודה ראשונה, הדבר נראה כאילו המעסיק נמנע מלשלם אותם ולכן דבר זה ייחשב כזכאות לקבלת פיצויים. אם המעסיק נפטר, הזכאות היא דומה לפיטורים על ידי מעסיק.

2. התפטרות על ידי העובד

באופן כללי, עובד שהתפטר לא זכאי לקבל פיצויי פיטורים.

עם זאת, יש מקרים שבהם עובד התפטר והחוק מכיר זאת כאילו הוא פוטר, כמו למשל:

  • עובד שנפטר (ישולם לשאיריו).
  • התפטרות בשל מצב בריאותי לקוי שלו או של בן משפחה (בן/בת זוג או ידוע בציבור, ילד לרבות אם מאומץ או חורג, הורה, נכד, הורה הורה, הורה של בן/בת הזוג שגר איתו וכלכלתו עליו).
  • התפטרות של הורה עקב לידה, קבלת ילד לאימוץ, קבלת ילד מאם פונדאית, קבלת ילד למשפחת אומנה – והכל תוך 9 חודשים.
  • התפטרות עקב שהיה במקלט לנשים מוכות.
  • התפטרות לרגל העתקת מגורים (בנסיבות מסויימות).
  • הרעה מוחשית בתנאי עבודה.
  • התפטרות של עובד עונתי לאחר 3 עונות ושלא הובטחה לו עבודה רצופה.
  • התפטרות של עובד סמוך למועד של: גיוס לשירות סדיר, גיוס לשירות לאומי / אזרחי, התנדבות למטרה ציבורית, גיוס למשטרת ישראל או שירות בתי הסוהר.
  • התפטרות לרגל הגעה לגיל פרישה.
  • התפטרות בשל בחירה לראש עיר או לסגנו.
  • חילוף קבלנים במקום העבודה.
  • גם אי חידוש חוזה משמעו פיטורים ע"י המעסיק.

3. סעיף 14 / פנסיה חובה

החל משנת 2008 מונהגת בישראל פנסיה חובה שקובעת כי העובד והמעסיק חייבים להפריש לביטוח פנסיוני מקיף של העובד. העובד מפריש לתגמולים והמעסיק מפריש גם לתגמולים וגם לפיצויי פיטורים.

צו הרחבה לפנסיה חובה קובע כי הפרשה כזו של פיצויי פיטורים, יכולה להחליף את הפיצויים לפי החוק שמעסיק נדרש לשלם אם העובד פוטר. המשמעות היא שכל סכום כסף שהופרש לפנסיה החובה – מזכה את העובד באותם פיצויים. ללא קשר אם הוא פוטר או התפטר, תוך שנה או לאחר שנה.

כמובן, שאם העובד פוטר והופרש לו רק חלק מהפיצויים לתוך החיסכון הפנסיוני, המעסיק יידרש לבצע השלמה עד לשיעור הפיצויים בהתאם לחוק.

רציפות בעבודה לעניין פיצויים בשל פיטורים / התפטרות

הפיצויים ניתנים לעובד שהשלים שנת עבודה רצופה, לפי הוראות החוק. אולם, חשוב לדעת מהי רציפות ומה קורה במקרים בהם נעדר ממקום עבודתו במהלך תקופות שונות. למעשה, התקופות הבאות נחשבות כתקופה שבה העובד עבד לעניין רציפות בעבודה:

  • שירות צבאי ושירות חלקי. למעט שירות צבאי מלא לפי חוק.
  • שירות מילואים.
  • מנוחה שבועית (שבת) או חג שבו לא עובדים (לפי חוק, נוהג או הסכם), וכן אחד במאי.
  • חופשה שנתית.
  • חופשה או פגרה בשכר שניתנה לעובד לפי חוק או בהסכמת מעסיק.
  • חופשה או פגרה לא בשכר שניתנה לעובד לפי חוק או בהסכמת המעסיק.
  • שביתה או השבתה.
  • תאונה או מחלה.
  • ימי אבל במשפחה, שטעמי דת או נוהג לא העובד נעדר מהעבודה.
  • אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
  • הפסקה אירעית ללא ניתוק יחסי עובד מעביד (חופשה ללא תשלום) או הפסקה תוך ניתוק יחסים שלא עולה על 6 חודשים.

גובה פיצויים – מהו סכום פיצויי פיטורים?

שיעור הפיצויים לפי החוק הוא שכר חודש אחד עבור כל שנת עבודה (כ-8.33% לחודש בממוצע). עובד עונתי זכאי לקבל שיעור חלקי שהם פיצויים יחסיים לפי השכר וחודשי העונה.

השכר ממנו מחושבים הפיצויים הם השכר האחרון של העובד ערב פרישתו / עזיבתו מעבודה. עם זאת, אם השכר שלו השתנה ברגע האחרון, כמו למשל אם הוא הוקטן – אזי החישוב יבוצע לפי השכר בחודש שלפני הקטנת השכר.

נוסף לכך, גובה הפיצויים לא יכולים להיות פחותים יותר מאשר שכר המינימום במשק.

עם זאת, במקרה של הפרשה לפנסייה חובה, המעסיק נדרש להשלים את הפיצויים, לפי השכר האחרון רק עבור החלק שלא הופרש לפנסיה. למשל, אם שיעור ההפרשות הן 6% לפיצויים והעובד עבד במשך שנתיים, אז המעסיק נדרש לשלם 2.33% הפרש מתוך השכר האחרון עבור כל השנים (אם השכר נותר קבוע או גדל עם הזמן). כמובן, שאם השכר הוקטן לאורך זמן, אז החישוב יבוצע עבור כל שנה בנפרד.

בנוסף, לעניין רביעת סכום הפיצויים לא מובאים בחשבון:

  • שירות צבאי או שירות צבאי מלא על פי התחייבות לקבע.
  • שירות חלקי העודפת על 120 יום.
  • חופשה או פגרה שלא בשכר העודפת על 14 ימים לשנת עבודה, למעט תקופה בה עובדת זכאית לדמי לידה.
  • הפסקה בגלל תאונה או מחלה, שאינה בתשלום ובתנאי שאינה עולה על 30 יום לשנת עבודה עם זכות צבירה.
  • הפסקה שהיא חופשה ללא תשלום העודפת על 7 ימים בשנה.

מתי המעסיק חייב לשלם פיצויים?

לפי חוק הגנת השכר, המועד לתשלום פיצויי פיטורים הוא המאוחר מבין אלה:

  • יום הפסקת יחסי עבודה.
  • המועד שנקבע לפי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או צו הרחבה.
  • יום שנקבעה זכות מסויימת לפי הסכם או צו בנקודה קודמת.
  • אם הזכות מותנית במילוי תנאי מסויים מצד העובד או תקופה מסויימת, אז ביום מילוי התנאי או סיום אותה תקופה.

בדרך כלל מדובר על יום הפסקת יחסי עובד-מעביד.

עם זאת, המעסיק רשאי להפריש את הכספים עד 15 יום לאחר יום זה, שרק אם תעבור תקופה זו, הדבר ייחשב הלנת פיצויי פיטורים.

הפרשות חודשיות לפנסיה או לקופת חיסכון פנסיוני – המעסיק נדרש לעשות זאת בכל חודש עד ה-15 לחודש העוקב עבור החודש הקודם.

רכיבי שכר מהם מחשבים פיצויי פיטורים

נכתב מקודם כי השכר לחישוב הפיצויים הוא השכר האחרון של העובד. אולם, מהו אותו שכר? האם ברוטו או נטו? עם שעות נוספות או בלי? ובכן.. התקנות הנלוות קובעות כי רכיבי השכר שבאים בחשבון שכר עבודה לפיצויים הם:

  • שכר יסוד.
  • תוספת ותק.
  • תוספקת יוקר מחייה.
  • תוספת משפחה.
  • תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית.

אם אין רכיבים אלו, אז לפי השכר הרגיל של העובד ללא תוספות. עוד חשוב להוסיף, כי תשלום חלף שכר – נחשב שכר יסוד, כמו דמי חופשה, דמי מחלה וכד' (במדריכים באתר מופיע האם זה כלול או לא).

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


הירשמו לקבלת חדשות ומידע למייל

המשוב שלך חשוב לשיפור התוכן

האם העמוד הזה עזר לך? האם קיבלת תשובות לכל השאלות שלך? האם תמליץ/י עליו?

זהו משוב אנוניני והמידע נועד לשיפור התוכן. המשוב לא נועד לשאלות ואנחנו לא עונים כאן.

למידע נוסף ניתן להגיב לכתבה זו בהמשך או לפנות בטופס בעמוד ייעודי.

תגיות

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close