חדש: מעל 1,000 חברים כבר הצטרפו! קהילת הפייסבוק הרשמית "זכויות וחובות" - בה ניתן לשאול שאלות ולקבל מידע. הצטרפו עכשיו בחינם

מדד המחירים לצרכן עדכני נכון להיום – מהו מדד מעודכן ואיך מחושב?

מדד המחירים לצרכן הוא אחד המדדים החשובים ביותר המתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיו נקבעים הצמדות שונות וניכויים. המדד מתפרסם אחת לחודש כאשר אחוז השינוי הוא לעומת מדד של חודש קודם, מדד בנקודות ואף רכיביו השונים.

מטרת העמוד הזה הוא לספק מידע על המדד כולל נתונים עדכניים.

מה זה מדד המחירים לצרכן?

מדד המחירים לצרכן (Consumer price index) הוא מדד המודד את השינוי החל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לצריכת סל קבוע של מצרכים ושירותים, המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית. כלומר, המוצרים הכלולים בסל הם קבועים (באותה איכות ובאותה כמות) ולכן השינוי לאורך הזמן מבטא שינויי מחיר בלבד.

מדד המחירים לצרכן לא נועד לשקף את יוקר המחייה בכלל ובישראל בפרט. משום שביוקר המחיה לא נכללים רק שינויים במחיר לאורך זמן, אלא גם שינויים באיכות ובכמות של מוצרים ושירותים בסל, שינויים בגודל המשפחה, שינויים בגודל הכנסות המשפחה וכו'.

מטרת מדד המחירים לצרכן היא למדוד את השפעת השינויים במחירים על גודל ההוצאה הדרושה למשקי בית ולכן הסל כולל רק מצרכים ושירותים המיועדים לתצרוכת ולא לחיסכון.

מועד פרסום מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן מתפרסם ב-15 בכל חודש השעה 18:30 עבור חודש קודם. אם התאריך חל ביום שישי או ערב חג, המדד מפורסם בשעה 14:00. אם חל באותו יום, חג או שבת, אזי המדד מפורסם יום אחד לפני, ב-14 בחודש.

מדד המחירים לצרכן – נתונים עדכניים

הנה הנתונים המעודכנים ביותר של גובה מדד המחירים לצרכן העדכני היום:

נתוני מדד המחירים לצרכן בשנים האחרונות (שיעור האינפלציה):

מדד שנה נוכחית מחושב עד המדד הידוע של החודש האחרון.

מוצרים ושירותים כלולים בסל מדד המחירים לצרכן

כל התשלומים שמשקי הבית צריכים להוציא בעת קניית מוצרים ושירותים – כלולים במדד. כמו:

  • מסים עקיפים (כמו מע"מ) – שהצרכן צריך לשלם כחלק מהמחיר הכולל של מוצר או שירות. למרות שהמסים מועברים לקופת המדינה לצריכה ציבורית ולא לתצרוכת משקי הבית.
  • מיסים עירוניים (כמו ארנונה) – שהצרכן צריך לשלם על דירה וכחלק מהוצאות הדיור.
  • אגרות ורישיונות – שהצרכן צריך לשלם כמו אגרת טלויזיה, רישיון רכב וכדומה.

אולם, הוצאות הבאות לא כלולות למרות שהן לתצרוכת וזאת בשל קשיי מדידה:

  • מיסים ישירים – למרות שמהם הממשלה מספקת שירותים לציבור, קבלת שירותים אלו אינה נובעת באופן ישיר מתשלום המס על ידי הצרכן.
  • תרומות ומסים למפלגות ולארגונים.
  • הוצאות ריבית על אשראי שלקחו צרכנים למימון תצרוכת, בגלל קושי חישוב ריבית אפקטיבית.
  • הוצאות על הימורים.

עוד חשוב לציין כי הוצאות לצרכי חיסכון לא כלולים, כמו:

  • ניירות ערך ואגרות חוב.
  • פוליסות ביטוח עבור חיסכון כמו ביטוח חיים. אולם פוליסות ביטוח לתצרכות כמו ביטוח רכב, ביטוח דירה וכדומה – כן כלולים במדד.
  • תשלומים לקופת גמל ולקרן ביטוח.
  • מלק מהוצאות על רכישת נכסי תצרוכת (כמו החזרי משכנתא).

משקלות קבוצות התצרוכת הראשיות במדד – עדכון הסל

מאז ינואר 1999 משקולות המדד מתעדכנים בכל שנתיים. זאת בהתאם לתקנות של ארגון העבודה הבין-לאומי (International Labour Organization) לעריכת מדד המחירים לצרכן, הממליצות לעדכן את סל המדד לעתים תכופות, על מנת להקטין הטיות אפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסייה.

החל מחודש ינואר 2023, משקלות סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2020 ו-2021 (במחירי שנת 2022).

תקופת הבסיס של המדד המעודכן נקבעה בשנת 2022 = 100.0 נקודות. בכל פעם שתקופת הבסיס משתנה, הרי היא מאופסת מחדש ל-100.0 נקודות, ואולם בין התקופות חלו שינויים ולכן על מנת לספק מדד עדכני, חייבים לקשר בין 2 תקופות הבסיס.

ניתן לקשר את תקופות הבסיס בין המדד המעודכן למדד הקודם על ידי הכפלת המדד המעודכן במכפיל הקשר. מקדם הקשר שווה למדד הממוצע בתקופת בסיס אחרונה על בסיס תקופת הבסיס הקודמת, וזאת חלקי 100.

סל התצרוכת של מדד המחירים לצרכן מבוסס על ממצאים מסקרי הוצאות משקי הבית המבוצעים בקרב מדגם מייצג של משקי הבית מדי שנה. בסקרים אלה נאספים פרטים על הרכבו של הסל, שאותו נוהגים לקנות משקי הבית.

כאמור לעיל, מדד המחירים לצרכן כולל מוצרים ושירותים לתצרוכת ולא לחיסכון ועל כן במדד כלולים הקבוצות הבאות:

  1. מזון (ללא פירות וירקות) – לחם דגנים ומוצרי בצק; בשר, עופות, דגים ומוצריהם; שמנים ומרגרינה; חלב ומוצריו; ביצים; סוכר, ריבה וממתקים; משקאות; מוצרי מזון שונים; ארוחות מחוץ לבית.
  2. ירקות ופירות – ירקות טריים; פירות טריים; ירקות קפואים, כבושים ומשומרים; פירות משומרים ויבשים.
  3. דיור – שירותי דיור בבעלות דיירים, שכר דירה, הוצאות דיור אחרות (תיווך, עריכת חוזים וביטוח).
  4. תחזוקת הדירה – חשמל, גז, מים וכדומה; תחזוקה ושיפור הבית; חומרים ומוצרים לתחזוקת משק הבית; ארנונה למגורים; שירותי עזרה לבית.
  5. ריהוט וציוד לבית – ריהוט, ציוד חשמלי לבית, ציוד לא חשמלי לבית, כלי מיטה וחפצי קישוט לבית.
  6. הלבשה והנעלה – מוצרי הלבשה ומוצרי הנעלה.
  7. בריאות – שירותים רפואיים, ריפויי שיניים, תרופות ועזרים רפואיים.
  8. חינוך, תרבות ובידור – שירותי חינוך, שירותי תרבות ובידור.
  9. תחבורה ותקשורת – שירותי תחבורה ושירותי תקשורת.
  10. שונות – סיגריות וטבק, שירותים אישיים וקוסמטיקה, תכשיטים ושעונים, תיקים ילקוטים וכדומה.

לכל אחת מקבוצות המוצרים והשירותים לעיל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם מדד משלו. לדוגמה: מדד ירקות ופירות, מדד בריאות וכדומה. פרט נוסף חשוב לציין כי מקור הנתונים לקביעת ערך התצרוכת של משקי הבית הוא סקר הוצאות המשפחה. כך מעודכן ומחושבים קבוצות התצרוכות השונות עבור האוכלוסיה.

חישוב מדד המחירים לצרכן

על מנת לחשב את מדד המחירים לצרכן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בודקת אילו מוצרים ושירותים מהווים חלק מסל התצרוכת של משקי הבית על פי סקר הוצאות משקי הבית וזאת בהתאם לחמישוני הכנסה פנויה לנפש סטנדרטית. לאחר מכן נקבע המשקל של כל קבוצת התצרוכת הראשית מתוך המדד הכללי. כמו כן, נקבעת הכמות של כל מוצר ושירות בקבוצת התצרוכת.

בהמשך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) אוספת ומחשבת את השינויים במחירים של כל מוצר ושירות והשינויים במחירים הללו משפיעים על מדד קבוצת התצרוכת ובכך על המדד עצמו.

השינוי במדד נאמד על פי שינויי המחירים לצרכן של כ-1300 מוצרים ושירותים, שמחיריהם נאספים על ידי סוקרים, פקידה בשטח, בטלפון ובאינטרנט, בכ-3,500 חנויות, עסקים ומשקי בית בכ-100 יישובים. מחירי שכר דירה נאספים בסקר טלפוני בקרב יותר מ-12,000 מדווחים בשנה ב-88 יישובים ברחבי הארץ.

כדי להבטיח שהמדד ישקף אך ורק שינויים במחירים של המצרכים ולא שינויים הנובעים מטיב המצרך או מכמותו, נעשה ווידוא שרישום המחירים של המצרכים הנאספים בחנויות, יכוון מדי חודש לאותו המצרך. לשם כך נקבעת הגדרה מפורטת לכל אחד מהמוצרים והשירותים הכלולים במדד. ההגדרה מתארת במפורט את תכונות המוצר, כגון: גודל, כמות, משקל, סוג אריזה וכדומה.

כך למשל, אם חלק של מוצר במדד הכללי הוא 1% והמחיר של המוצר עלה ב-50% לעומת חודש קודם. בהינתן כי שאר המוצרים ללא שינוי, שינוי המחיר של מוצר זה יגרום לעלייה במדד ב-50% * 1% = 0.5%. כלומר, באותו חודש המדד יעלה ב-0.5%.

הרחבות נוספות

להלן מידע מורחב בנושא.

מה זה אינפלציה?

אינפלציה הוא מונח מעולם הכלכלה אשר מתאר עלייה של רמת המחירים במשק. כאמור לעיל, רמת המחירים במשק מחושבת על ידי מדד המחירים לצרכן ולכן כאשר המדד עולה – האינפלציה עולה, ולהפך.

כאשר הלמ"ס מפרסמת את המדד לשנה מסויימת ובו נקבע כי המדד עלה בכל השנה X% – אזי האינפלציה באותה שנה היא X%. דפלציה היא מצב הפוך מאשר אינפלציה.

מטרות ושימושים – מדד המחירים לצרכן

למדד המחירים לצרכן יש חשיבות גבוהה והוא נקבע למטרות שונות, והם:

  • הצמדה – מדד המחירים לצרכן משמש בסיס לחישוב הצמדה של חוזי שכר ומשכורות של עובדים, מדרגות מס הכנסה שעובדים משלמים, חוזים בשוק ההון (ניירות ערך, הלוואות, חסכונות) וכן של הסכמים פיננסיים (תשלומי משכנתא, דמי מזונות, פרמיות ביטוח ועוד)
  • מודל כלכלי – מדד המחירים לצרכן משמש כמודד שינויים ברמת המחירים של סחורות ושירותים לתצרוכת של משפחות. זהו אחד ההיבטים החשובים ביותר בעולם הכלכלה ומצב המשק ולכן הוא משמש באינדקטור לאינפלציה.
  • מדד ניכוי – מדד המחירים לצרכן משמש כמדד ניכוי של ערך התצרוכת של האוכלוסיה אליה הוא משתייך, כלומר הפיכת סדרות נתונים במחירים שוטפים לסדרות נתונים במחירים קבועים (ריאליים). במילים אחרות, הדבר מאפשר לדעת האם רמת החיים של הפרט השתנתה.
  • חקירת מחירים – סדרת המחירים ומדדי המחירים שעל פי מדד המחירים לצרכן, יחד עם מחירי יצרנים ותשומות שונות, מאפשרות ניתוח מגמות המחירים בשווקים השונים, חשיוב מתח המחירים ועוד.

מידע נוסף

חקיקה ופסיקה

  • פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], תשל"ב-1972
  • מילון מונחים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

חדש: מעל 1,000 חברים כבר הצטרפו! קהילת הפייסבוק הרשמית "זכויות וחובות" - בה ניתן לשאול שאלות ולקבל מידע. הצטרפו עכשיו בחינם

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? תתמכו בנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים. תרומה לפרוטוקול


האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור?

הוספת משוב

אם אהבת את הכתבה והיא עזרה לך, אפשר לעזור לנו...
נשמח לקבל ממך ביקורת בעמוד ה-Google שלנו כאן: g.page/protocolil