חדשות כלכלה

התכנית לקידום הבריאות הדיגיטלית אושרה – 900 מיליון ₪

הממשלה אישרה ביום ראשון (25.3.2018) החלטה שהוגשה על ידי ראש הממשלה ושר הבריאות, השרה לשוויון חברתי ושר האוצר בנושא אימוץ עיקרי תכנית לאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית כאמצעי לשיפור הבריאות וכמנוע צמיחה, המתוקצבת בכ-900 מיליון ₪ לחמש שנים, כשכמחצית מהסכום במימון המשרד לשוויון חברתי.

התכנית גובשה על ידי צוות ממשלתי בין משרדי בהובלת מטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי, יחד עם משרד רה"מ, משרד האוצר, משרד הבריאות, רשות החדשנות, מל"ג/ות"ת ומשרד הכלכלה והתעשייה.

התכנית צפויה לקדם את ישראל כשחקן משמעותי בתחום הבריאות הדיגיטלית בעולם, שוק שמוערך כי יגלגל כ-600 מיליארד ₪ בשנה. על פי ההערכות השמרניות, במסגרת התכנית שתאשר הממשלה עשוי המשק הישראלי ליהנות מהכנסה של כ-12 מיליארד ₪ בשנה.

כך, למשל, במסגרת התכנית יקודמו שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות בישראל ובין חברות, יזמים וחוקרים. נכון להיום, מספר חברות ההזנק הפעילות בתחום הבריאות הדיגיטלית מוערך בכ-470, כאשר כ-7 אחוזים מחברות ההזנק הנוסדות מדי שנה בישראל הן בתחום הבריאות הדיגיטלית. התוכנית כוללת קידום רגולציה בנושא שימושים בנתונים המצויים בידי ארגוני הבריאות, בין היתר על ידי אותן חברות, שתאפשר מימוש הפוטנציאל הגלום בנתונים לפיתוח טיפולים וכלי אבחון רפואי חדשניים, תוך שמירה מלאה על פרטיות המטופלים.

התכנית הלאומית כוללת את הקמת מיזם "פסיפס" – תשתית מידע לאומית למחקרי בריאות בתחום הגנטיקה והמידע הרפואי עבור פיתוח פתרונות של רפואה מותאמת אישית באמצעות ניתוח מעמיק של Big Data. התכנית תכלול קהילה של מתנדבים אשר יתרמו בהסכמה מדעת מידע קליני, מידע גנומי וסוגי מידע נוספים אודותיהם, קהילת חוקרים, תשתית מידע וכלים למחקר.

פרויקט זה יוכל להביא לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הטיפול וההתמודדות עם מחלות כגון מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלות כליות, סרטן, צליאק, אוטיזם, ADHD, קרוהן, אלרגיות, פוסט טראומה, דיכאון, חרדות ומחלות נפש נוספות. עלות המיזם צפויה לעמוד על 239 מיליון ₪.

תועלות הבריאות הדיגיטלית לאזרח בקצה:

רפואה מונעת ופרדיקטיבית

במסגרת ניטור וניתוח מתקדם, אפשר יהיה לזהות אנשים בסיכון למחלה מסוימת בהתבסס על המידע שקיים כיום בקופות חולים ובבתי החולים, כך שניתן יהיה לזהות ולטפל בשלב מוקדם של המחלה ואף למנוע התפרצות מחלות. כך, לדוגמא, בישראל מתרחשים למעלה מאלף מקרי מוות בשנה מסרטן המעי הגס בשל גילוי מאוחר.

פתרון ישראלי שפותח מאפשר באמצעות בדיקות דם שגרתיות, לזהות סיכון לחלות בסוג זה של מחלת הסרטן בשלבים מאוד ראשוניים של המחלה, שהרופא המטפל לא יכול להבחין בהם.

רפואה מותאמת אישית

שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים לניתוח וניטור מאגרי המידע יאפשר העמדת פרוטוקול טיפול מותאם אישית לכל מטופל. כך למשל, פותחה טכנולוגיה המשפרת משמעותית את הדיוק בפענוח בדיקות לאבחון סרטן, באמצעות כלים לעיבוד תמונה. דוגמא נוספת לפתרון ישראלי שפותח המתבסס על מידע גנטי ועל נתונים נוספים, מאפשר התאמה מידית של תרופות נוגדות דיכאון למטופל, ברמת דיוק של 70 עד 80 אחוזים כבר בתחילת הטיפול.

זאת לעומת רמת דיוק מקובלת של 30 עד 40 אחוזים בשיטות הקיימות, אשר דורשות פעמים רבות חודשים ארוכים של ניסיונות באמצעות מתן תרופות שונות, עד למציאת התרופה המתאימה למטופל. חברות נוספות פיתחו טכנולוגיה, המאפשרת להתאים למטופל הלוקה בסרטן תרופות, המתאימות לשלב ולסוג הגידול שממנו הוא סובל ולטיפול שספציפית עבורו, יהיה עם הסיכויים הגבוהים ביותר להחלמה מהמחלה.

רפואה מנטרת ויוזמת

ניטור באמצעות מכשירים ואיתור מידי של מקרי מצוקה ושל אירועים הדורשים תגובה רפואית מהירה והתערבות יזומה. דוגמה לכך הנו פתרון ישראלי המתריע על מצבים מסכני חיים באמצעות חיישן הממוקם מתחת למזרן של המטופל, המנטר דופק, קצב נשימה ותנועה בזמן שינה. החיישן מאפשר למשל להציל את חייהם של תינוקות הסובלים מדום נשימה פתאומי במהלך השינה.

גישת המטופל במרכז

הגברת מעורבות המטופל במצבו הבריאותי ובתהליך קבלת ההחלטות הרפואיות לגביו. כך למשל, פתרונות שונים מאפשרים לחולי סכרת לעקוב אחר תוצאות בדיקות הסוכר היומיות שהם מבצעים, וממליצים על מינון תרופות בהתאם. אמצעים דיגיטליים שונים מאפשרים לבתי חולים ולקופות חולים לרכז את המידע הרפואי הקיים אודות מטופל ולהציג אותו במחשב האישי של המטופל או באפליקציה באופן ידידותי, כך שמטופלים יוכלו להיות מעורבים ופעילים יותר בטיפול הרפואי הניתן עבורם ובשיפור מצבם הבריאותי.

רפואה מרחוק

יישומים ואמצעי תקשורת המאפשרים להעניק למטופל טיפול רפואי מרחוק, כאשר הוא והמטפל לא נמצאים פיזית באותו מקום. כך לדוגמא, התפתחו בשנים האחרונות בישראל שירותים המאפשרים למטופלים לעבור תהליך טיפול שיקומי מהבית, באמצעות מכשירים שונים ומעקב מרחוק של המטפל אחר ביצועיהם.

שיפור האפקטיביות הטיפולית והניהולית בארגוני בריאות

באמצעות שימוש במערכות מידע וקבלת החלטות מבוססת נתונים. פתרונות אלו מסייעים למוסדות רפואיים הנמצאים במצוקת משאבים לנצל בצורה יעילה יותר את המשאבים הקיימים וכך לשפר את הטיפול הרפואי.

דוגמאות לפרויקטים במסגרת התכנית (הסכומים מתייחסים ל-5 שנים):

  1. פיתוח כלים טכנולוגיים תומכים וביצוע פעולות נדרשות ליישום הרגולציה בדבר שימושים משניים בנתוני בריאות (50 מיליון ₪).
  2. תמרוץ ארגוני הבריאות לעידוד שיתופי פעולה עם האקדמיה ועם התעשייה בתחום הבריאות הדיגיטלית (78 מיליון ₪).
  3. פריסת תיק קליני ממוחשב בארגוני בריאות בהם קיים פער בנושא (109 מיליון ₪).
  4. מעבר לתיעוד נתוני בריאות במערכת הבריאות בישראל בשפת קידוד (טרמינולוגיה רפואית) עדכנית (89 מיליון ₪).
  5. הקמת בנק דגימות, אחד או יותר לצרכי טיפול ומחקר (50 מיליון ₪).
  6. פיתוח יכולות טכנולוגיות להטמעת פתרונות חדשניים בארגוני הבריאות, על בסיס תשתית מערכת "איתן" (30 מיליון ₪).
  7. קידום והרחבת מערך "תמנע" – תשתית מחקר לנתוני עתק (Big-Data); ובחינת הקמת מרכז לאומי לריצוף גנטי.
  8. עידוד מחקר ופיתוח וניסויי חלוץ (פיילוטים) של חברות ויזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית, המתבצעים בשיתוף פעולה עם ארגוני הבריאות בישראל (65 מיליון ₪).
  9. הקמת "מעבדות לחדשנות טכנולוגית", שייעודן לקדם חדשנות ולחזק שיתופי פעולה בין תאגידים רב לאומיים לבין חברות הזנק ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית (32 מיליון ₪).
  10. הגברת הפעילות במהלכי שיווק וייצוא של פתרונות בריאות דיגיטלית לחו"ל, וליווי חברות זרות בתחום הבריאות הדיגיטלית לביצוע השקעות בישראל (10 מיליון ₪).
  11. השתתפות של ישראל בפרויקטים של מוסדות פיננסיים בין-לאומיים בתחום הבריאות הדיגיטלית (14 מיליון ₪).
  12. תכנית למענקי מחקר אקדמי בתחום הרפואה המותאמת אישית (70 מיליון ₪).
  13. עידוד פיתוח קורסים אקדמיים דיגיטליים, בתחומי ההייטק ומדעי הנתונים.
  14. פיתוח תכנית לעידוד שיתופי פעולה רב-מגזריים (מגזר ציבורי, מגזר פרטי, מגזר שלישי) בקרב בכירים מתחום הבריאות הדיגיטלית (9 מיליון ₪).
  15. קידום פעולות שיווק וחשיפה לתחום הבריאות הדיגיטלית (3.5 מיליון ₪).
  16. בחינת הקמת תשתית טכנולוגיה וסימולציה, שתשמש לקידום יזמות ופיתוח תעשייתי בתחום הגנת הסייבר בהיבטי בריאות דיגיטלית.



בואו להיות חברים שלנו בעמוד הטלגרם - t.me/protocolil

תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול Protocol הינו מגזין עסקים, פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, פיננסים, נדלן, טכנולגיה, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, פנסיה, עסקים ויזמות, השקעות, סביבה, אנרגיה, שיווק, טגנולוגיה, בארץ ובעולם.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close