חדשות כלכלה

הביקורת בשלטון המקומי 2018: בזבוז כספי ציבור, טוהר מידות ומינהל תקין

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2018. הביקורת מקיפה בנושאים שונים לעניין ביטחון, בטיחות, מכרזים והתקשרויות, מקרקעין, קבלת עובדים, אישור תקציבים ועוד.

הדוח כולל את הביקורות של משרד מבקר המדינה ברשויות המקומיות וכן את ההמלצות השונות. כך נראה כי במרץ 2018 כמעט רבע מהאוכלוסיה לא קיבלה מיגון תקני על ידי הרשויות המקומיות. גם במוסדות חינוך אין מיגון תקני.

משרד הביטחון

אחד הנושאים הכספיים שעליו מדבר הדו"ח הוא נושא גביית ארנונה על ידי הרשויות המקומיות ממשרד הביטחון. הדוח מצביע על התנהלות לא ראויה של משרד הביטחון במגעיו עם הרשויות המקומיות. כך למשל, משרד הביטחון לא איפשר למודדים מטעם הרשויות המקומיות להגיע אל מתקני צה"ל זאת למרות שסיווגם הביטחוני מאפשר להם לעשות זאת. הרשויות נאלצות לתבוע את משרד הביטחון ונגרמות מחלוקות מיותרות.

בנוסף לא גובשו תקנות המסדירות את תשלום הארנונה של מחנות צה"ל ומתקני משרד הביטחון – דבר שגורם למחלוקת מיותרת ובזבוז כספי ציבור. בנוסף, חלק מהרשויות המקומיות פוטרות את משרד הביטחון מתשלום ארנונה וזאת בניגוד לפקודת מסי העירייה.

עיריית אשדוד

הדוח כולל התנהלות של עיריית אשדוד לעניין חלוקת כרטיסים חינם לעובדי הרשותה המקומיץ הדוח של מבקר המדינה קובע כי חלוקת כרטיסים כאמור לנבחי ציבור ועובדי הרשות שלא במסגרת תפקידם היא אסורה. מהמידע של המשכן לאומנויות נראה כי 2 החברות העירוניות קיימו אירועים ומופעים בהם חולקו מעל 15 אלף כרטיסים שונים בסכום העולה על 1 מיליון שקל.

עיריית אשדוד ושני התאגידים העירוניים שלה, פעלו בכל הקשור לחלוקת כרטיסי ההזמנה בהליכים פגומים, בחוסר שוויוניות ושקיפות, בניגוד לכללי המינהל התקינים ולהנחיות משרד הפנים, ובחלק מהמקרים אף עולה חשש למשוא פנים בחלוקתם. העירייה התרשלה בתפקידה, דבר שהוביל לחלוקת כרטיסים שלא כדין, בין היתר, לעובדים בעירייה ובשני התאגידים העירוניים, לחברי מועצת העירייה ולגורמי תקשורת. במהלך הביקורת נמסר לעובדי משרד מבקר המדינה מידע חלקי, לא מדויק ובחלקו גם לא מהימן על חלוקת הכרטיסים, תוך כדי פגיעה בסדרי המינהל התקין.

עיריית גבעת שמואל

עיריית גבעת שמואל העניקה תמיכות לשתי תנועות נוער – בני עקיבא ועזרא ולעמותת הכדורסל – אליצור גבעת שמואל. התבחינים (הקריטריונים) שאישרה מועצת העירייה למתן תמיכות למוסדות אלו לא כללו פירוט ולא קבעו את משקלו של כל תבחין. כמו כן, בתבחינים בתחום הספורט חסרה טבלת ניקוד כנדרש על פי העקרונות שנקבעו בפסיקה כדי להבטיח הליך שקוף והוגן.

בניגוד לנוהל התמיכות, עד שנת 2017 לא ניתנו כלל חוות דעת של היחידות המקצועיות בעירייה המופקדות על התחום שבו פועלים מוסדות הציבור שהגישו בקשות לתמיכה. העירייה לא קבעה מהם שיעורי התמיכה העקיפה הנובעת מהשימוש של תנועות נוער וקבוצת ספורט במתקניה, לא גבתה דמי שימוש כנדרש ולא נתנה לכך ביטוי בתקציבה.

לפני מתן אישור לביצוע פרויקט מן הראוי שיוצגו לפני חברי מועצת העירייה הנתונים הרלוונטיים להחלטתם כדי שההחלטה תתקבל לאחר שבחנו את מכלול הצרכים ואת כל ההיבטים התכנוניים והכספיים ולאחר ששקלו את כל השיקולים הענייניים. להזמנות שנשלחו לחברי מועצת העירייה לקראת הדיון במועצה באישורי התב"רים לא צורפו דברי הסבר ונתונים רלוונטיים לצורך קבלת החלטה מיטבית ולקיומו של הליך תקין כנדרש.

ברוב המקרים מצביעים חברי המועצה על כל התב"רים המועלים באותה ישיבה כמכלול, באופן שלא מאפשר לחברי המועצה להביע עמדה נפרדת לגבי כל תב"ר כראוי.

עיריית פתח תקווה

פנקס הזכויות במקרקעין של העירייה אינו כולל את כלל נכסי העירייה, כנדרש בתקנות הרשויות המקומיות ולפיכך גם המידע בספר ההקצאות, הכולל רישום כל ההקצאות של נכסי העירייה, אינו מעודכן.

במועד סיום הביקורת, מתוך 283 נכסים (מבנים או קרקעות) שהיו בשימוש עמותות והיו אמורים לעבור הליך הקצאה: רק 75 (כ-27%) מוסדרים, 137 (כ-48%) נמצאו בהליך הסדרה, ו-71 (כ-25%) לא החלו כל עיקר בהליך הקצאה. העירייה איפשרה למשתמשים בנכסים ללא הקצאה להמשיך להשתמש בנכסים במשך שנים ולא נקטה פעולות אפקטיביות להוצאתם מהנכס, להסדרת השימוש בו או לחיובם בתשלום דמי שימוש ראויים. כמו כן איפשרה העירייה לעמותות להמשיך להשתמש בנכסים ללא תשלום דמי שכירות וללא תשלום הוצאות החזקתם (את הוצאות החשמל והמים שילמה העירייה).

עיריית ראשון לציון

מאז 2006 פעלו עיריית ראשון לציון והוועדה המקומית לאישורה של תכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים, בפארק האגם, שהגישה חברה ב' ולמתן היתרי בנייה, להקמת מתחם בשטח עיקרי של 6,037 מ"ר ושטחי שירות של כ-4,450 מ"ר הכולל מרכז קונגרסים, אולם אירועים ושדרת מסחר. בשנת 2010 החכירה העירייה ליזם ללא מכרז קרקע בשטח של 8,387 מ"ר, שבה החזיקה בפארק האגם, וכעבור חמש שנים מכרה לו את הקרקע, אף זאת ללא מכרז.

מגרש ששטחו 43,369 מ"ר, השוכן צמוד לאגם, הוחזק בבעלות משותפת ("מושע") של עיריית ראשון לציון ושל מאות בעלים פרטיים אחרים. בספטמבר 2006 הגיש היזם לוועדה המקומית תכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים (להלן – תכנית האיחוד והחלוקה) שכללה, בין היתר, את המגרש המקורי.

העירייה חתמה עם היזם באוגוסט 2010 הסכם חכירה להחכרת מלוא זכויותיה על מגרש א' ללא מכרז שלא כדין. בעשותה כן הסתמכה מועצת העירייה על חוות דעתו של היועץ המשפטי החיצוני שלה לשעבר עורך דין רועי בר, שמדובר ב"חלקת השלמה".

חוות הדעת השמאית מאפריל 2010, שקבעה את דמי החכירה, התבססה על זכויות בנייה למלונאות ולאולמות אירועים, ואילו היתרי הבנייה שניתנו ביולי 2011 ובמאי 2012 התירו בניית אולמות אירועים ושטחי מסחר. אף שהמסחר משנה את ייעוד החכירה שעליו הוסכם בהסכם החכירה, לא אישרה העירייה בכתב ומראש את השינוי ונתנה את הסכמתה למתן היתר בנייה למסחר.

מועצת העירייה החליטה למכור את זכויותיה על המגרש ליזם, גם הפעם בלי לפרסם מכרז פומבי כנדרש. נמצא כי מועצת העירייה חזרה והסתמכה בהחלטתה זו לפטור את המכירה מחובת מכרז על חוות הדעת שנתן שבע שנים קודם לכן היועץ המשפטי החיצוני דאז, ולפיה מדובר ב"חלקת השלמה".

השומה המוסכמת התבססה, בין השאר, על הסכמות בין העירייה לבין היזם שבגינן הופחתה הערכת השמאי. בחישוב השטחים בשומה המוסכמת הובאו בחשבון רק 1,902 מ"ר מסחר ולא 2,177 מ"ר מסחר, כמתאפשר על פי הוראות התכנית המפורטת החלה על המגרש וכפי שהותר בפועל בהיתר הבנייה, ואף נבנה בפועל. פער זה של 275 מ"ר גרם לקביעת שווי נמוך בכ-800,000 ש"ח לטובת היזם.

אף על פי שהיה כאמור במצב של חשש לניגוד ענייניים לכאורה, השתתף ראש העירייה בחודשים יולי 2014 עד מרץ 2015 בישיבות פנימיות של העירייה בנושא עסקת המקרקעין עם היזם, ואף היה ממוען באופן מתמשך לתכתובות בנושא שלחלקן אף הגיב והתייחס.

הוועדה המקומית שאמורה הייתה להיות אמונה על ניהול הליכי תכנון תקינים ומלאים בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה ותקנותיו לטובת ציבור התושבים, נתנה את היתרי בנייה שלא כדין, בלא שהיזם הגיש תכנית בינוי לאישור הוועדה המחוזית כדרוש בתכנית המפורטת. בכך סיכלה הוועדה המקומית את קיומו של הליך תכנון המבוסס על ראייה תכנונית כוללת ואפשרה קביעת עובדות מוגמרות על ידי היזם.

עיריית רחובות

בית התרבות ברחובות נבנה בסוף שנות השישים של המאה העשרים, והוא סיפק פעילויות תרבות לתושבי העיר רחובות וליישובי הסביבה. ביוני 2011 הוציאה חברת ה.ל.ר לקבלן שנבחר לביצוע עבודות שיפוץ בית התרבות צו התחלת עבודה. העבודות תוכננו להסתיים כעבור תשעה חודשים, במרץ 2012. הקבלן החל בשיפוץ המבנה במהלך שנת 2011.

במאי 2018, יותר משש שנים לאחר המועד המתוכנן לסיום העבודות, טרם הושלם שיפוץ בית התרבות. במהלך תקופה זו גדל התקציב הכולל של הפרויקט מ-6 מיליון ש"ח בקירוב ל-11 מיליון ש"ח בקירוב.

בשנת 2008 פרסמה העירייה מכרז לביצוע עבודות בנייה, שיפוץ ותחזוקה של מבני ציבור. היא הגדירה את המכרז כ"מכרז מסגרת" לבחירתם של כמה קבלנים, שייחתם עמם "חוזה מסגרת" ועל פיו הם יתחייבו לבצע כל עבודה מהסוג המפורט במכרז שיזמינו העירייה או חברת ה.ל.ר במהלך תקופת המכרז. בעקבות המכרז נבחרו שלושה מציעים.

העירייה וחברת ה.ל.ר מסרו את עבודות שיפוץ בית התרבות לקבלן א', שהיה אחד משלושת המציעים הזוכים – קבלן שהעניק לעירייה שירותים כבר לפני פרסום המכרז. עיריית רחובות וחברת ה.ל.ר לא קבעו אמות מידה לבחירת הקבלן ואף לא נימקו בכתב את בחירתן בו מבין שלושת הזוכים במכרז המסגרת.

בניגוד לתנאי המכרז וחוזה המסגרת, עיריית רחובות וחברת ה.ל.ר לא דרשו מהקבלן ערבות לביצוע העבודות בפרויקט בית התרבות בשיעור 10% מהיקף העבודות, משמע – ללא כל סיבה הן ויתרו לקבלן על ערבות בגובה חצי מיליון ש"ח ויותר. יתר על כן, בשנת 2013, בניגוד לתנאי ההסכם, שחררה העירייה ערבות בסך 50,000 ש"ח שנתן הקבלן כתנאי לחתימה על הסכם המסגרת, הגם שטרם סיים את עבודתו בפרויקט. התנהלות זו פגעה למעשה בהבטחת זכויותיהן של העירייה ושל חברת ה.ל.ר, ועומדת בניגוד גמור לכללי המכרזים, לכללי מינהל תקין ולעקרון השוויון.

אף שהעירייה וחברת ה.ל.ר קיבלו דיווחים רבים כי הקבלן מפר את תנאיו של חוזה המסגרת ואת הסיכומים שגיבשו אתו בנושאים שונים – היעדרות מנהל העבודה והאחראי לבטיחות מטעם הקבלן; ביצוע עבודות שונות בידי הקבלן בניגוד להנחיותיו של מהנדס הקונסטרוקציה, שהתריע כי נבצר ממנו לבצע את תפקידו כמפקח עליון על העבודות; אי-עמידה בלוחות הזמנים שהקבלן התחייב להם – הן לא מילאו את חובתן, לא נקטו פעולות מספיקות לאכיפת חוזה ההתקשרות אתו ולהפסקת ליקויים אלה ואף החליטו לאפשר לו להמשיך בעבודתו.

בינואר 2014 חתמו חברת ה.ל.ר והקבלן על הסכם פאושלי, שקבע כי לקבלן ישולמו 6.43 מיליון ש"ח כולל מע"ם עבור כל רכיבי העבודה. הסכם זה הגדיל ב-1.17 מיליון ש"ח בקירוב, כולל מע"ם, את סכום ההתקשרות שנקבע בצו התחלת העבודה עם הקבלן; וב-2.58 מיליון ש"ח בקירוב, כולל מע"ם, את סכום עלות העבודות שנשארו באחריות הקבלן לאחר העברת חלקן לקבלנים אחרים.

המועצה האזורית מטה בנימין

יקורת שפורסמה בדוח אשתקד לא כללה ממצאים שהסתמנו כבר אז. לכן היה צורך להמשיך ולבדוק עוד נושאים לגבי מ.א. מטה בנימין. הביקורת הנוכחית מעלה פגמים חמורים במינוי עובדים בכירים במועצה האזורית מטה בנימין, ובהם בחירת מועמדים שבעת זכייתם במכרזים חלקם לא עמדו בתנאי הסף המתחייבים. עולה חשש שתוצאות מכרזים נקבעו מראש ותנאי הסף הותאמו למידותיהם של אלה אשר המועצה חפצה ביקרם. בפרט היו פגומים תהליך קבלת ההחלטות והאופן שבו מונה הגזבר לשעבר לתפקיד שנברא במיוחד עבורו.

המועצה האזורית חבל מודיעין

בחודש דצמבר 2016 קיימה המועצה התכנסות במלון יוקרה, באילת. השתתפו בה 87 נבחרים ועובדים של המועצה ושל התאגידים שלה, 80 בני זוג ו-12 ילדים. המועצה והחברה הכלכלית מימנו את ההתכנסות בסך של כ-513,000 ₪.

בגין התכנסויות דומות שהתקיימו באילת בשנים 2009 – 2016 הוציאו המועצה והחברה הכלכלית סכום הנאמד בכארבעה מיליון ש"ח (כחצי מיליון ש"ח לשנה). השתתפו בהן בין היתר שומרי הסף במועצה, ובהם מבקר המועצה.

השתתפותם של בני הזוג והילדים בהתכנסות מומנה באופן חלקי על ידי המועצה והחברה הכלכלית. מימון זה מהווה מעין הטבה פסולה. יתרה מזאת סכום המימון לא נזקף לעובדי המועצה ועובדי התאגידים שלה כהכנסה לצורך תשלום מס הכנסה. בנוסף, לעובדים שהשתתפו בהתכנסות ניתנה מתנה שעלותה 310 ₪ לעובד, אולם לא זקפו זאת כהכנסה לצורך תשלום מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי.

בואו להיות חברים שלנו בערוץ הטלגרם - t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד. יש לכם מידע חשוב לספר לנו? כתבו לנו דרך המייל האדום.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close