כסף

חוק אשראי הוגן – מהו ומה הריבית המקסימלית על הלוואות?

בחודש אוגוסט 2017 אושר חוק אשראי הוגן בכנסת שמחליף את קודמו חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות וקובע, בין היתר ריבית מקסימלית על הלוואות. החוק היה אמור להיכנס לתוקף תוך 15 חודשים מפרסומו, קרי בחודש נובמבר 2018, אך נדחה שוב בגלל שהתקנות הנלוות לחוק לא אושרו.

החוק עושה סדר בכל הנוגע להלוואות על ידי הגופים הפיננסיים ולרבות מגדיר את הריביות השונות. החוק נועד על מנת כדי להגן על ציבור הלווים.

חוק אשראי הוגן – מה זה?

בחודש אוגוסט 2017 אושר תיקון מספר 5 של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות משנת 1993, ומאז שינה את שמו לשם חוק אשראי הוגן. חוק אשראי הוגן הוא חוק שמסדיר מחדש את כל ההלוואות הניתנות על ידי הגופים הפיננסיים. אם בעבר, החוק הקודם היה מסדיר רק את ההלוואות והאשראי הניתן על ידי גופים חוץ בנקאיים, אזי החוק החדש חל על כל הגופים הפיננסיים (שעליהם נפרט בהמשך).

אחד התיקונים העיקריים של החוק הוא הריבית המקסימלית של הלוואה, שחל על כל הגופים הפיננסיים שמספקים אשראי. עד לכניסת החוק, לא הייתה כל מגבלה על הריבית הניתנת על ידי הבנקים. אולם, החוק הגביל את הריבית המקסימלית של גופים חוץ בנקאיים לריבית מקסימלית של 2.25 (שניים ורבע) במכפלת העלות הממוצעת על אשראי לא צמוד שמפרסם בנק ישראל מדי חודש.

למעשה, החוק מגדיר תקרה אחידה של ריבית לכל הגופים הנותנים אשראי – ללא יוצא מן הכלל. הוא גם קובע את ריבית הפיגורים המקסימלית ואפילו מתי הריבית היא ריבית פלילית של השוק האפור. בנוסף, החוק מגדיר מהי עלות ממשית של אשראי, ולבסוף את העונשין על גופים שיעברו על החוק.

עוד חשוב להוסיף כי חוק אשראי הוגן חל על כל יחיד בישראל ואף על תאגיד. כלומר, כל אדם בישראל, בין אם הוא אדם פרטי או עוסק (עוסק פטור או מורשה), שכיר או עצמאי או כל הגדרה אחרת של אדם יחיד. גם על אשראי הניתן לעסקים קטנים ובינוניים. כמו כן, החוק חל גם על תאגידים בישראל לפי רשות התאגידים. אולם, הלוואה לפי החוק לא תיחשב הלוואה על פי חוק ניירות ערך, כדוגמת אג"ח ותעודות התחייבות אחרות.

החוק היה אמור להיכנס לתוקף לאחר 15 חודשים מפרסומו, כלומר בחודש נובמבר 2018, אולם הוא נדחה לכל היותר לעוד 12 חודשים (נובמבר 2019) או עד 6 חודשים ממועד פרסום תקנות ראשונות של החוק.

מיהם המלווים ועל מי החוק מפקח?

החוק מגדיר כי מלווה הוא כל מי שנותן הלוואה וכל מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי. החוק לא מוגבל רק לגופים חוץ בנקאיים אלא אם לתאגידים בנקאיים. בנוסף, החוק חל גם על המלווים המוסדיים:

  • תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק.
  • מבטח (חברת ביטוח).
  • חברה מנהלת (חברה שמנהלת חיסכון כמו קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה וכד').
  • בעל רישיון למתן אשראי.
  • בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.
  • בעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי (הלוואה חברתית כמו P2P).

למעשה, החוק חל על כל הגופים הללו ומדובר על גופים שמפוקחים על ידי המפקח על הבנקים או המפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

על אילו סוגי הלוואות החוק חל?

חוק אשראי הוגן חל על כל הלוואה הניתן על ידי המלווה ללווה, ובין היתר:

  • הלוואה מתאגיד בנקאי.
  • הלוואה לדיור (משכנתא).
  • הלוואה מחברה מנהלת (קופת גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכד').
  • הלוואה מגוף חוץ בנקאי לרבות חברת אשראי (מנפיקי כרטיסי חיוב) או צ'יינג'ים למינהם.
  • הלוואה מגוף שנותן שירותי אשראי ופיקדון.
  • הלוואה הניתנת על ידי גמילות חסדים.
  • הלוואה מאת קרן המספקת אשראי.
  • הלוואה מחברת ביטוח.
  • הלוואה מאת מערכת לתיווך אשראי.

חוזה הלוואה – עריכה, תיעוד וחובת גילוי

קבלת הלוואה חייבת להיות באמצעות מסמך בכתב עם תיעוד של הלקוח, לרבות באמצעות חתימה. המלווה חייב למסור ללקוח את חוזה ההלוואה טרם החתימה כדי שיוכל לעיין בפרטים וכמובן העתק מיד לאחר החתימה. החוק מבהיר בבירור כיצד המסמך ייראה וזאת כדי למנוע אותיות קטנות שמשפיעות משמעותית על ההסכם.

מסמך הגילוי יכלול את כל הדברים שהלווה חייב לדעת: פרטים אישיים, שמות הלווים, ערבים, סכום ההלווה, הסכום שניתן בפועל ללווה בעת כריתת ההסכם וכן שיעורי הריבית ביחס לסכום ההלוואה, לרבות חישובי ריבית דריבית לפי מועדי פירעון ההלוואה.

בהלוואות עם ריבית משתנה או צמודה, חובה לציין את בסיס הצמדה או הריבית, הרכיבים של ההלוואה שצמודים או משתנים, מועדי שינוי וכל דבר רלוונטי אחר.

כמו כן, המלווה חייב לציין את שיעורי העלויות והתוספות, ככתוב בהמשך הכתבה, את סכומי התשלומים, תקופת ההלוואה, טבלת סילוקין ועוד. לבסוף, חובה לציין מה יקרה במקרה של פיגורים ואי תשלום, נקיטת הליכים, זכות לפירעון מוקדם ועוד.

שיעור העלות הממשית של האשראי

לראשונה, החוק קובע כי שיעור ההלוואה / האשראי הוא לא רק שיעור הריבית הנקובה, אלא שמדובר בעצם על הריבית האפקטיבית של ההלוואה. מקובל להתייחס כי הריבית הניתנת על ידי התאגידים הפיננסיים, מצויינת במונחים של ריבית נומינלית / נקובה, שזו למעשה הריבית שלא לוקח בחשבון שום עלות נוספת של ההלוואה.

עם זאת, החישוב הנכון ביותר היא הריבית הניתנת בפועל – ריבית אפקטיבית. שלוקחת בחשבון את העלויות האחרון כמו עמלת פירעון מוקדם, תשלום ריבית מראש, אופן חיוב וחישוב הריבית ועוד.

שיעור העלות הממשית של האשראי היא היחס שבין כל התוספות של ההלוואה לבין הסכום שקיבל בפועל הלוואה, בחישוב שנתי. למעט סכומים שהוצאו מהתוספות.

ריבית מירבית על הלוואה

הריבית המקסימלית על הלוואה מוגדרת "שיעור העלות המרבית של האשראי" והיא בעצם הריבית המקסימלים שמלווה רשאי לקבוע בחוזה ההלוואה ולגבות מהלווה (בשיעור שנתי כמובן). החוק קובע את הנוסחה של הריבית המירבית, הן לטווח ארוך והן לטווח קצר.

1. הלוואה לטווח בינוני וארוך (מעל 3 חודשים)

בהלוואה מכל הסוגים, בין אם היא ניתנת על ידי מלווה רגיל או מלווה מוסדי, הריבית המירבית היא:

  • הלוואה בשקליםריבית בנק ישראל + 15%.
  • הלוואה במטבע חוץ – ריבית הליבור (או ריבית של בנק מרכזי) + 15%.

לדוגמה: אם ריבית בנק ישראל היא 0.25%, אז הריבית המירבית היא = 15.25%.

2. הלוואה לטווח קצר (עד 3 חודשים)

במידה ומדובר על הלוואה שאי אפשר להאריך אותה או לחדש בתנאים דומים, הניתנת על ידי מלווה מוסדי, הריבית המירבית היא:

  • תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק – ריבית בנק ישראל (או ריבית הליבור) + 15% + 5%.
  • חברה מנהלת, מבטח, בעל רישיון למתן אשראי / שירותי פיקדון ואשראי / הפעלת מערכת תיווך באשראי – ריבית בנק ישראל (או ריבית הליבור) + 15% + 5%.

כלומר, הריבית לטווח קצר, היא תהיה תוספת של 5% על הריבית לטווח ארוך או בינוני. או בקיצור – ריבית בנק ישראל + 20%.

לדוגמה: אם ריבית בנק ישראל היא 0.25%, אז הריבית המירבית היא = 20.25%.

ריבית פיגורים מירבית

חוק אשראי הוגן קובע גם את ריבית הפיגורים המקסימלית שניתן לגבות על הלוואה. שיעור ריבית הפיגורים המירבי הוא שיעור העלות המירבי של האשראי במכפלת 1.2, בחישוב שנתי. כלומר:

  • הלוואה לטווח ארוך / בינוני – ריבית (בנק ישראל / ליבור) + 15%, וכל זה כפול 1.2.
  • הלוואה לטווח קצר – ריבית (בנק ישראל / ליבור) + 20%, וכל זה כפול 1.2.

לדוגמה (אם ריבית בנק ישראל 0.25%):

  • טווח בינוני / ארוך – (15.25% * 1.2) = 18.3%.
  • טווח קצר – (20.25% * 1.2) = 24.3%.

ריבית שוק אפור (ריבית פלילית / עונשין)

לראשונה חוק אשראי הוגן קובע בנוסף לכך מהי הריבית האסורה לגביה שהיא ריבית עונשין (של השוק האפור). למעשה, ריבית שהיא עשויה לגביה היא:

  • הלוואה בשקלים – ריבית בנק ישראל + 30%.
  • הלוואה במט"ח – ריבית הליבור (או בנק מרכזי אחר) + 30%.

פירעון מוקדם על ידי המלווה

החוק מגדיר גם באילו מצבים ניתן לפרוע את ההלווה על ידי המלווה ובכך הוא מספק הגנה למלווה ותמונה ללווה. החוק קובע כי מלווה רשאי להקים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, אם יש חשש ממשי לאי פירעון ההלוואה, הסיכון לאי פירעון ההלוואה גדל בשיעור ניכר או אם הייתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה או אם התקיימו תנאים אחרים שמחייבים ביצוע מיידי של פעולה.

במידה ומלווה מעוניין להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, הוא נדרש לשלוח ללווה התראה על הקדמת מועד הפירעון שבה יפרט בין השאר גם את הדרכים שהלווה יוכל לעשות כדי למנוע את הקדמת הפירעון המוקדם, וזאת תוך תקופה של 21 ימים לכל הפחות. כמו כן יציין במכתב כי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלווה לפירעון מידי ותתווסף עליה ריבית הפיגורים ממועד העמדה לפירעון ועד למועד התשלום בפועל.

אילו הוצאות לא בתוך הריבית המירבית?

תוספת היא כל סכום נוסף שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל, כמו למשל עמלת פירעון מוקדם וכד' – הוצאות אלו כלולות בתוך הריבית המירבית.

עם זאת, יש הוצאות שלא כלולות בריבית המירבית, והם:

  • ריבית פיגורים.
  • אגרות רישום ובדיקת שעבודים וביטחונות במרשמים ציבוריים, כמו מרשם המשכונות וכד'.
  • הערכת שמאי עבור שעבוד.
  • שכר טרחת עורך דין עבור ייפוי כוח נוטריוני, תצהיר ומתן שירותי נאמנות.
  • ביטוח משכנתא – ביטוח חיים או ביטוח מבנה / נכס.
  • הוצאה סבירה שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלום כמו הוצאה שכ"ט עו"ד.
  • הקצאת בטוחה שמעמידה המדינה או גורם אחר לפי המפקח על הבנקים או המפקח על שוק ההון וביטוח.
  • עמלת הקצאת אשראי – הגבוה מבין הבאים (סכומים צמודים למדד ינואר 2018):
    1. 30 ₪.
    2. הלוואה עד 10,000 ₪, הנמוך מבין אלה:
      • 100 ₪.
      • 1.5% מסכום ההלוואה.
    3. הלוואה מעל 10,000 ₪ לפרק זמן של עד 10 ימים:
      • 1% מסכום ההלוואה.
    4. הלוואה מעל 10,000 ₪ לפרק זמן של מעל 10 ימים, הנמוך מבין אלה:
      • 200 ₪.
      • 1% מסכום ההלוואה.

חוק המזומן עם חוק אשראי הוגן

חוק המזומן קובע מגבלה על מתן או קבלת כסף במזומן בעת עסקאות שונות בין צדדים. חוק המזומן אינו מגביל החזקת מזומן, אלא ביצוע עסקאות כאשר מזומן הוא אמצעי תשלום בעסקה.

פעולה בנקאית כמו הפקדה או משיכת כספים אינה מצויה תחת מגבלות חוק המזומן. לכן, בעת קבלת הלוואה דרך מלווה מסוגים האמורים לעיל, וקבלתו באמצעות חשבון הבנק, ניתן למשוך את הכספים ללא בעיות.

ניכיון צ'קים במסגרת חוק אשראי הוגן

ניכיון צ'קים היא פעולה בה הופכים צ'ק דחוי למזומן. כלומר, בפעולה כזו, הגוף הפיננסי מקנה הלוואה שניתן למשוך אותה במזומן או לבנק, ובעת משיכת הצ'ק ביום הפירעון, הגוף הפיננסי מזכה את הלקוח בסכום הצ'ק ובכך הלקוח פורע את ההלוואה.

תמורת מתן האשראי במקרה זה, הגוף הפיננסי לוקח ריבית ולמעשה מנכה מהערך של הצ'ק את סכום הריבית עבור הפעולה. הגוף הפיננסי במקרה זה לא יכול לגבות ריבית שהיא גבוהה יותר מהריבית שנקבעה על פי חוק אשראי הוגן.

כמו כן, הגוף הפיננסי חייב לציין את הריבית הממשית של האשראי והריבית המירבית של האשראי בעת הכנת ההסכם.

אשראי הוגן במסגרת מאגר נתוני אשראי

מאגר נתוני אשראי הוא מאגר שמציין את כל ההתחייבויות של צרכן בישראל. במאגר אפשר למצוא איפה הלקוח לקח אשראי ובאילו סכומים וריבית שניתנה, האם יש בעיות תשלומים של הלקוח, מהו מוסר התשלומים ועוד מידע חשוב.

לפני שגוף פיננסי ייתן הלוואה, הוא יכול לקבל הסמכה מהלקוח שעניינה – בדיקת המידע לגביו במערכת ועד לפני מתן האשראי ולצורך קביעת תנאי האשראי. כל גוף פיננסי שנותן אשראי במסגרת החוק, מחוייב להעביר את המידע לגבי אותו לווה למערכת נתוני האשראי של בנק ישראל. לווה, רשאי לקבל דוח ריכוז נתונים ושם מצויינים הפרטים הללו.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close