צרכנות פיננסית

הכספים הכלואים: תוך 4 חודשים עובדים יהיו זכאים למשוך את פיצויי הפיטורין

ועדת הכספים אישרה היום לקריאה שניה ושלישית, תיקון ל-3 סעיפים לחוק פיצויי פיטורין שמטרתה להסדיר את כספי פיצויי פיטורין ושחרורם לעובדים שהפסיקו לעבוד.

בהתאם לנתונים של רשות שוק ההון, קיימים קיימים כספי פיצויים כלואים בסך 7.5 מיליארד שקל במאות אלפי חשבונות בהם הזכאות לכספי הפיצויים לא ידועה. הבעיה נוצרה כתוצאה מכך שמעסיקים לא דרשו את כספי הפיצויים מהחברות המנהלות של קופות גמל ולא הודיעו להם על הזכאות של העובד לכספים אלו.

עובדים שמעוניינים למשוך את כספי הפיצויים שלהם, נדרשים לקבל זכאות והסכמה של המעסיק הקודם. לעיתים, אישור כזה מורכב שכן בחלק מן המקרים, יחסי עובד-מעביד הסתיימו זה מזמן וזה מורכב למדי, נוסף לכך לעיתים קשה לאתר את המעסיק ומסיבות שונות בין היתר, סגירת פעילות עסקית, מכירת עסק ועוד.

ההסדר החדש מאפשר שחרור כספים כלואים מתוך קופות הגמל בגין פיצויי פיטורין בבעלות העובדים, על רקע שעל פי הוראות החוק הקיים נדרשת הסכמה של המעסיק לשחרור הכספים וכן על מנת למנוע מצבים כאלו בעתיד.

כדי לא להיכנס לעומק לעניין דיני עבודה ושינוי חוקים, ועדת הכספים סבורה כי התיקון לחוק צריך להתבצע באמצעות סעיף הנוגע למשיכת פיצויים על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לעניין קופות גמל.

התיקון להצעת החוק קובעת כי מעסיק יחוייב לשחרר את כספי פיצויי הפיטורין של של העובדים תוך 4 חודשים בלבד מסיום העסקת העבודים. האסדרה קובעת בונסף כי כלל המעסיקים יחויבו לשחרר את כספי הפיצויים תוך 4 חודשים, גם על עובדים שסיימו לעבוד אצל המעסיק טרם חקיקת החוק – דבר שצפוי לשחרר מיליארדי שקלים לציבור.

עם זאת, אם סבור המעסיק כי הכספים לא מגיעים לעובד על פי ההסכם בינהם או סיבה חוקית אחרת – העובד לא יהיה זכאי לכספים אלו, אז על המעסיק חלה החובה להוכיח זאת תוך 4 חודשים אלו. כך למשל, המעסיק יחויב להנפיק מסמכים כגון פסק דין הקובע כי העובד לא זכאי לכספים אלו או הצגת הסכם בין המעסיק לעובד שכספים אלו לא שייכים לעובד וזאת שהעובד יתן הסכמה במועד לאחר העסקתו.

אם המעסיק לא פנה בתקופה זו אל קופת הגמל / קרן הפנסיה עם המסמכים המעידים על אי זכאות העובד, אז העובד יוכל לקבל את הכספים ללא אישור המעסיק בתום 4 החודשים שאחר סיום העסקה.

2 הבדלים בין הצעת משרד האוצר לבין הצעת ועדת הכספים

ועדת הכספים קבעה כי כספי הפיצויים לא נחשבין כשכר עבודה בבעלות העובד, כך למעשה הוועדה מנעה את המיסוי הכפול של הכספים: מיסוי על הפרשה ומיסוי על משיכה. האוצר רצה לקבוע אום כשכר עבודה.

ועדת הכספים קבעה כי החוק יחול רטרואקטיבית על כל העובדים שסיימו לעבוד ויקבלו תוך 4 חודשים מחקיקת החוק, האוצר הגיש מתווה רק שנתיים אחורה.

עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש ועדת הכספים: "היה לנו חשש בחוק ההסדרים לקיים דיון על סעיף 14 שקיים שנים רבות לעניין יחסי עבודה בין עובדים למעסיקיהם, שכן לא רצינו לשנות זאת בהינף יד".

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני: "פטרנו את נושא הכספים התקועים תוך מניעת אפשרות של מיסוי כפול, במידה והאוצר מעוניין בשינוי כולל בדיני העבודה עליו להביא זאת בחקיקה מוסדרת".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, גב' דורית סלינגר: "אני מברכת על אישור הצעת החוק שתאפשר לחוסכים למצות את זכויותיהם לכספי פיצויים מול הגופים המוסדיים והמעסיקים".

עוד בנושא

  • המסלקה הפנסיונית – כך תוכלו לדעת איפה הכסף שלכם ומה לעשות איתו
  • הר הכסף – מדריך איתור כספים אבודים – חסכונות פנסיוניים ופוליסות ביטוח חיים
  • הר הכסף 2 – מדריך איתור כספים אבודים – חשבונות בנק ופיקדונות
  • הר הביטוח – מדריך איתור ביטוחים כפולים – פוליסות וכתבי שירות



בואו להיות חברים שלנו בעמוד הטלגרם - t.me/protocolil

תגיות

אבי פסח

כותב במגזין העסקים פרוטוקול. אוהב חדשות מעניינות, יוצר תוכן, בוגר תואר ראשון. אימייל פניות בנושאי האתר: avi@protocol.co.il

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close