קריירה והשכלה

שי לחג לעובדים – האם המעסיק חייב לתת מתנה לעובד בחגים, מה הסכום ועוד

החגים בישראל מתקיימים בכל כמה חודשים, ברובם מגיע לעובדים תשלום דמי חגים וחשוב גם לדעת מה לגבי הענקת שי לחג לעובדים, מתנה או כסף ועוד. הוראות דיני העבודה משתנים בהתאם לסוג העבודה ומקום העבודה.

מטרת הכתבה היא לספק הסבר בנושא.

מהו שי לחג לעובדים?

שי לחג או מתנה לחג, הוא כל מתנה שהמעסיק או מקום העבודה מעניק לעובדיו עבור החגים השונים ובעיקר לקראת חג ראש השנה וחג פסח. בחלק מן מקומות העבודה אף מוענקים הטבות נוספות לקראת החגים, ביוזמת המעסיק או ביוזמת ועד העובדים.

הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, המתנה הניתנת לעובדים עבור החג יכולה להיות בכסף, בשווי כסף כמו תלושים או תווי קניה, ויכולה להיות בטובין שהיא מתנה פיזית כמו סל מוצרים. כמובן, יש מקומות עבודה בהם שי לחג ניתן בצורה מעורבת, כמו כסף ואף טובין ביחד.

האם המעסיק חייב לתת חג לחג לעובדים?

חוקי העבודה השונים בישראל בענייני זכויות עובדים וחובות מעסיקים, אינם מחייבים את המעסיק לתת שי לחג לעובדים. לכן, כאשר מעסיק מחליט להעניק זאת לעובד, ההחלטה נתונה לשיקול דעתו הבלעדית של המעסיק. במילים אחרות, זו לא זכות שהעובד זכאי לקבל בה על פי חוק.

עם זאת, יש מקרים בהם המעסיקים כן מחוייבים להעניק שי לחג לעובדים. קיימים מקרים כאלו בהתאם לסוג האוכלוסיה, בין אם מדובר על חובה לפי הסכם קיבוצי, צו הרחבה או אפילו חוזה עבודה אישי. כמו כן, המעסיק עשוי להעניק לפי נוהג במקום העבודה.

מקובל כי שי לחג, אם הוא ניתן על ידי המעסיק, אז הוא ניתן ב-2 חגים: ראש השנה ו- פסח. אולם, ייתכן כי המעסיק יעניק עוד מתנה לחג כמו למשל בחג ט"ו בשבט וכד'. ההטבה עשויה להשתנות אצל מעסיקים מסויימים כך שבחלק מהם ניתנים סכומים גבוהים יותר בהתאם לענף העבודה או הוותק של העובד.

מי זכאי לקבל שי לחג?

ככתוב מקודם, מתנה לחג היא לא חובה על פי חוק. אך במקרים אלו, העובדים זכאים לקבל את השי:

  1. הסכם קיבוצי – זהו הסכם בין המעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים יציג במקום העבודה. כאשר יש ועד עובדים חזק במקום העבודה, הוא עשוי לדרוש בהסכם כוללני הטבות ומענקים שונים לעובדים. כדי לבדוק זכאות, יש לברר מול ועד עובדים או לבדוק במאגר הסכמים קיבוציים.
  2. צו הרחבה – כאשר יש הטבות או תנאים חשובים בהסכם קיבוצי כלשהו, אפשר להרחיב אותם לכלל ציבור העובדים או לענף כלכלי מסויים על ידי צו של שר העבודה. כדי לבדוק זכאות, יש לבדוק במאגר צווי הרחבה.
  3. חוזה עבודה (הסכם העסקה) – כאשר עובד ומעסיק חותמים על הסכם העסקה אישי, שם נכתבים התנאים וההטבות השונות שמגיעות לעובד. אפשר לקבוע כי העובד יהיה זכאי להטבות כאלו או אחרות ואף תנאים טובים יותר.
  4. נוהג במקום העבודה או אצל המעסיק – כאשר המעסיק נוהג להעניק לעובדים שי לחג לאורך שנים, הוא חייב להמשיך בנוהג זה ולהמשיך לתת לעובדים מתנה לחג. אלא שאפילו הפסקה של הענקת המתנה, עשויה להיחשב כהרעת תנאים.

בנוסף לכך, חשוב לציין כי במידה ולגבי העובד מתקיים הסכם, צו או חוזה עבודה אישי. יכולו תנאי זכאות נוספות כמו למשל, מינימום של חודשי עבודה לצורך קבלת הזכאות וכד'.

בשירות המדינה: עובדים, מתמחים ואף סטודנטים זכאים לקבל את שי לחג בכפוף שהם מועסקים 4 חודשים. בנוסף, גם גמלאים שזכאים לקבל פנסיה תקציבית או פנסיה צוברת, זכאים לקבל בשיעור מוגדל. גם שאיר של בן הזוג של גמלאי בפנסיה צוברת זכאי להמשיך ולקבל.

איך נהוג להעניק שי לחג לעובדים?

יש כמה סוגים שי לחג שנהוג להעניק לעובדים, שזכאים לכך כמובן. סוגים אלו משתנים בהתאם לצווים או חוזרים או הסכמים שונים. אלו הם:

  • תשלום כסף – שי שהוא כסף פיזי שהמעסיק נותן לעובד בנוסף לתשלום שכר של החודש בו התקיים החג. המענק עשוי להיות בנוסף להעברת המשכורת או על ידי מזומן.
  • שווה כסף – מתנה שהיא מלווה בשוברים כמו הטבות או באמצעות תווי קנייה לרכישה במגוון של רשתות שונות.
  • מוצרים / טובין – מתנה פיזית ממש של מוצרים כמו שוקולדים ויין וכד'.

יחד עם זאת, במקרים של עובדים שזכאים לקבל שי לחג לפי צו הרחבה (כמו אצל עובדי ניקיון, עובדי שמירה ואבטחה, או עובדי כוח אדם) או במקרה שמדובר על עובדי שירות המדינה – הם זכאים לקבל את המתנה לשי בצורת תשלום כספי בלבד! אסור למעסיק לתת שוברי קניה (שווי כסף) או מתנה פיזית, רק כסף פיזי.

במקרים אחרים, שיש נוהג מסויים בעבודה, מכיוון שאינו חייב לפי חוק, הוא עשוי להעניק זאת גם בשווה כסף ולא חייב במזומן / תשלום כספי.

גובה שי לחג – כמה המעסיק צריך לתת?

במקרים בהם המעסיק לא חייב לפי צו או הסכם, הוא יכול להעניק זאת בכל סכום שהוא, שעשוי להיות כמה עשרות שקלים.

עם זאת במקרה של עובדי מדינה, עובדי ניקיון ותחזוקה, עובדי שמירה ואבטחה או עובדי כוח אדם, המתנה חייבת להיות בתשלום כספי בלבד והסכום הינו:

  • 212.50 ₪ עבור כל חג בנפרד בכל שנה.
  • כלומר: 425 ₪ עבור שני החגים (ראש השנה, פסח) ביחד בכל שנה.

הסכום הזה משתנה בהתאם להוראות חוזר של נציבות שירות המדינה או צו הרחבה בעניין העובדים, וזאת בכפוף לשינוי מדד המחירים לצרכן.

לרוב, העובד זכאי לקבל את מלוא התשלום אם הוא מועסק במשכורת חודשית בסך של 50% משרה לפחות או אם הוא מועסק בשכר שעתי או יומי, בסך 91 שעות לפחות מתוך 182 שעות חודשיות. במידה והעובד לא מגיע להיקף משרה זו – הוא זכאי לקבל את המתנה בשווי חלקי לפי שיעור המשרה.

בנוסף, אם העובד עובד במקום עבודה של מזמין שירות, והוא מעניק מתנה לעובדים אלו בחגים, המעסיק שלהם (חברת כוח אדם) חייב לשלם להם את כל התשלום שמזמין העבודה נתן, לפחות.

עוד חשוב לציין, כי במקומות עבודה אחרים, שי לחג עשוי להיות בסכום גבוה יותר משמעותית מסכומים אלו. כמו למשל בחברות הייטק למינהן או אפילו אם ההטבה ניתנת בהתאם לוותק של העובד בעבודה.

עבור שירות המדינה: גמלאי פנסיה תקציבית, מקבל שי בשווי 315 ₪ לחג (630 ₪ לשנה עבור 2 החגים). גמלאי פנסיה צוברת זכאי לקבל את המתנה החל מראש השנה 2018 באמצעות "מועדון טוב".

עובדים בשירות המדינה שטרם השלימו 4 חודשי עבודה זכאים לשי בשווי של עד 100 ₪.

מתי מקבלים את המתנה לחג?

לרוב המתנה ניתנת סמוך לחג, מדובר על ערב ראש השנה או ערב חג פסח. אם מדובר על מתנה פיזית תווי קניה, היא ניתנת במהלך הרמת כוסית או לפני החג.

אם מדובר על תשלום של כסף, אזי הוא ניתן בנוסף במועד תשלום המשכורת של אותו חודש בו התקיים החג.

מה לגבי חופשת לידה?

עובדת שנמצאת בחופשת לידה רגילה, זכאית לקבל שי לחג כמו כל עובד רגיל אחר, ובהתאם לתנאים הכתובים מקודם.

במידה והעובדת נמצא בחופשה ארוכה יותר, שהיא מעבר לחופשת הלידה, עבורה היא לא מקבלת שכר, אזי בתקופה זו העובדת לא זכאית לקבל את התשלום.

מה לגבי חופשה ללא תשלום?

עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום, למרות שיחסי עובד-מעביד נשמרים, אינו זכאי לקבל את המתנה.

עובד שנמצא בחופשת מחלה

עובד שנמצא בחופשת מחלה, בין אם היא בתשלום ובין אם היא לא בתשלום, זכאי לקבל שי.

מס הכנסה על שי לחג

שי לחג / מתנה לחג, נחשב טובת הנאה לפי הגדרה של פקודת מס הכנסה והמשמעות היא שמדובר על הכנסה שחייבים לנכות ממנה מס הכנסה ולזקוף אותה לטובת העובד בתלוש השכר. מי שחייב לשלם מס במקרה כזה הוא העובד, לפי מדרגות מס הכנסה.

אולם, מעסיקים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה, למרות שזו אינו חובה. גילום משמעו כי המעסיק לוקח על עצמו בתשלום של המס, ולא מחייב את העובד.

דמי ביטוח לאומי ובריאות

שי לחג נחשב סכום שממנו מחשבים דמי ביטוח לאומי ואף דמי ביטוח בריאות. הסכום נגבה הן על ידי המעסיק והן על ידי העובד.

הפרשות סוציאליות לפנסיה ולפיצויים

תקנון פיצויי פיטורים קובעים את רכיבי השכר המהווים בסיס לחישוב הפיצויים, הכוללים בין היתר את שכר היסוד ותוספים שונים. שי לחג, אף שניתן בתשלום כספי אינו נחשב רכיב לצורך פיצויים ולכן אין מחשבים אותו כשכר לעניין פיצויים.

השכר לעניין חישוב הפיצויים הוא אותו שכר לעניין חיפוש הפרשות סוציאליות לחיסכון פנסיוני של העובד (פנסיה חובה) ולכן מתנה לחג לא נחשבת כסכום שממנו מפרישים.

מה עושים אם המעסיק אינו מעניק מתנה לחג?

במידה וזו אינה חובה של המעסיק, לא ניתן לפעול בפן המשפטי. ניתן לברר זאת מול המעסיק ולנסות לשפר את ההטבות המוענקות בעבודה.

במידה והעובד כן זכאי לכך, אך המעסיק מתעלם או לא משלם, הרי מדובר על הרעת תנאי עבודה שבגללן העובד יכול להתפטר ולהיחשב כמפוטר ואף לקבל על כך פיצויי פיטורים מלאים לפי חוק. בנוסף לכך, ניתן הלגיש תלונה למינהל אכיפה והסדרה של משרד העבודה או להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


הירשמו לקבלת חדשות ומידע למייל

המשוב שלך חשוב לשיפור התוכן

האם העמוד הזה עזר לך? האם קיבלת תשובות לכל השאלות שלך? האם תמליץ/י עליו?

זהו משוב אנוניני והמידע נועד לשיפור התוכן. המשוב לא נועד לשאלות ואנחנו לא עונים כאן.

למידע נוסף ניתן להגיב לכתבה זו בהמשך או לפנות בטופס בעמוד ייעודי.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close