חדשות כלכלה

יום העצמאות 2019 – זכויות עובדים על עבודה בחג, תשלום, חופשה ועוד

יום העצמאות הוא אחד הימים החשובים ביותר של מדינת ישראל, וכשמו כן הוא – מציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל לעם היהודי. יום העצמאות הוא חג לאומי וכן יום שבתון ולכן זה הזמן לדעת מה הזכויות של עובדים במהלך החג, לרבות חופשה, תשלום ועוד.

אז אם אתם מעוניינים לקבל מידע על הזכויות שלכם בחג, זה המקום הנכון ביותר עבורכם.

מתי חל יום העצמאות 2019?

יום העצמאות השנה חל בתאריך ד' באייר (הוקדם) תשע"ט – יום חמישי ה-09.05.2019, החג מתחיל בשעה 20:00 בערב החג ועד 20:00 במוצאי החג ביום העצמאות. ערב חג העצמאות הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ה-08.05.2019.

יום העצמאות – יום שבתון

חוק יום העצמאות קובע כי יום העצמאות הוא יום שבתון. כלומר, זהו יום שחל בגלל אירוע מסויים, כמו למשל בחירות או חג לאומי, ולכן ביום זה לא עובדים (למעט מקומות עבודה מסויימים לפי החלטת הממשלה).

כלומר, זהו יום חופשה נוסף, מעבר לימי החופשה הרגילים של העובד.

האם יום העצמאות הוא חג במניין הימים לתשלום דמי חגים?

כן! בנוסף לכך שיום העצמאות הוא יום שבתון, הרי שלפי צו הרחבה בעניין ימי חגים ותשלום דמי חגים (הסכם מסגרת 2000), נקבע כי יום העצמאות הוא יום חג – בנוסף לימי החג הרגילים. המשמעות היא כי יום העצמאות הוא יום שבו משלמים דמי חגים.

חשוב לדעת: התשלום עבור יום העצמאות ניתן לכל העדות – ללא קשר האם העובד הוא יהודי, נוצרי, דרוזי או מוסלמי. זאת בשונה משאר ימי החג לפי הדת.

מי זכאי לתשלום עבור חופשה / חג במהלך יום העצמאות?

יום העצמאות הוא יום שבתון ויום חג לאומי ולכן גם לא עובדים וגם מקבלים שכר עבור החופשה / החג. לכן, עבור החופשה, מעסיק חייב לשלם את השכר הרגיל של העובד, אילו עבד באותו יום, לולא יום העצמאות. התשלום ישולם גם במקרים שבהם העובד עובד משרה מלאה, חלקית או אפילו חלק מימי השבוע.

במילים אחרות, תנאי הזכאות לקבל שכר עבור חג / חופשה הם:

  • עובד במשכורת (מי שמקבל תשלום לפי חודש או יותר):
    • זכאי לקבל את המשכורת החודשית הרגילה שלו, גם אם לא היה נוכח בעבודה. עובד זה ממילא מקבל את השכר עבור יום זה, ולכן לא זכאי לקבל תשלום נוסף.
  • עובד בשכר (מי שמקבל תשלום לפי שעה או יום):
    • העובד השלים 3 חודשי עבודה אצל המעסיק. ללא תלות בהיקף משרה – מלאה או חלקית.
    • העובד לא נעדר ממקום העבודה יום לפני ויום אחרי החג מיוזמתו. למעט אם המעסיק דרש להיעדר – הדבר לא ייחשב מיוזמתו של העובד.
    • יום החג הוא יום שהעובד היה צריך לעבוד, אך נעדר בגללו. גם אם העובד עובד בחלק ימי השבוע, והחג חל ביום זה. ימי מנוחה שבועית לא מזכים בתשלום.

דוגמה: עובד בשכר עובד רק יום אחד בשבוע כבר חצי שנה, השנה יום העצמאות חל ביום העבודה השבועי שלו. האם הוא זכאי לדמי חגים?

תשובה: כן, העובד יהיה זכאי לכך, כי עונה על כל 3 התנאים של עובד בשכר: הוא עובד 6 חודשים, הוא לא נעדר מיוזמתו לפני ואחרי החג וכמובן החג חל ביום העבודה שלו. במידה והמעסיק יבקש ממנו להגיע לעבודה ביום זה או אחר, העובד יהיה זכאי לשכר הרגיל באותו יום וגם את התשלום עבור ימי החג.

שימו לב: היעדרות של קרוב משפחה לחלל מערכות ישראל ביום הזיכרון – לא פוגעת בזכאותו לקבלת תשלום דמי חגים ביום העצמאות.

עבודה בערב יום העצמאות

ערב יום העצמאות הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

ערב יום העצמאות לא נחשב יום מנוחה, יחד עם זאת הוא נחשב ערב חג ולכן הוא יום מקוצר, הוא נע בין 5 ועד 7 שעות בתשלום של השכר הרגיל של העובד באותו יום. כאשר ההוראה לפיו מדובר על יום מקוצר חלה לפי חוק שבוע עבודה ומנוחה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג מקובל במקום העבודה. כל שעה נוספת מעל 7 שעות, תמנה במניין שעות נוספות.

במקומות עבודה שבהם נהוג לעבוד 6 שעות בתשלום 8 שעות – הנוהג יימשך כך.

במקומות עבודה ללא נוהג או הסכם אחר בעניין ערב חג, יחול לפי צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר באופן הבא:

  • במקומות עבודה עם 5 ימי עבודה בשבוע (9 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב החג לא יעלה על 8 שעות. המעסיק והעובדים רשאים להחליט עבודה של 8 שעות בתשלום 9 שעות, או 7 שעות בתשלום 8 שעות.
  • במקומות עבודה עם 6 ימי עבודה בשבוע (8 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב חג לא יעלה על 7 שעות.

עוד חשוב להוסיף כי ערב חג צריך להסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.

בענפים שונים כמו ניקיון, מלונאות, מתכת וחשמל וכדומה – חלים תנאים שונים יותר ובדרך כלל מיטיבים יותר.

עבודה במהלך יום העצמאות

כפי שכתבנו זאת מקום, יום העצמאות הוא יום שבתון – יום שבו לא עובדים. לכן מעסיק לא רשאי לכפות על העובד להגיע לעבודה ביום חג. יחד עם זאת, לפי חוק יום העצמאות, ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עבודה ושירותים שלדעתו אין להפסיק אותם ביום העצמאות. לכן, במקומות עבודה אלו, המעסיק כן יכול לדרוש מהעובדים להגיע לעבודה.

חשוב להדגיש: לפי הנחיית משרד הכלכלה והתעשייה, זמן כניסת חג יום העצמאות הוא בשעה 20:00 בערב חג וזמן יציאת החג הוא בשעה 20:00 בערב של יום החג בפועל. לכן, תוספות השכר בהמשך, חלות רק עבור עבודה בשעות אלו.

בנוסף, המצב החוקי והמשפטי לגבי העבודה ביום העצמאות אינו סדיר, בזמן שבית הדין לעבודה קובע דבר אחד, משרד הכלכלה מציג דבר אחר.

עובד בשכר שעתי / יומי:

  • לפי חוק שעות עבודה ומנוחה ולפי פקודת סדרי השלטון והמשפט – זכאי לתשלום שכר בגובה של 150% מהשכר הרגיל (או לפי אותן שעות).
  • זכאי ליום מנוחה חלופי (מנוחת פיצוי), בדרך כלל ללא תשלום, למעט ענפים מסויימים שנקבעו – רק עבור עבודה לפי מקומות עבודה מחייבים לעבוד ביום זה.
  • עבודה שלא מתוך בחירה (לפי פסיקת בין הדין הארצי לעבודה) – עובד שהועסק בחג לא מתוך בחירה (מתוך כורח – במקומות עבודה כלולים בצו ראש הממשלה), זכאי לתשלום עבור עבודה בחג בסך 150% ובנוסף זכאי לדמי חגים מלאים של 100% (אם היה זכאי להם מלכתחילה). כלומר – סך הכל 250% (פסק דין ע"ע 300360/98).
  • לפי עמדת משרד הכלכלה – עובד זכאי לתשלום של 150% וכן מנוחת פיצוי, או לחילופין תשלום של 200% בגין העבודה ויום השבתון ללא מנוחת פיצוי.

עובד במשכורת חודשית או יותר:

  • לפי חוק שעות עבודה ומנוחה ולפי פקודת סדרי השלטון והמשפט – זכאי לתשלום של תוספת שכר בגובה של 50% מהשכר הרגיל, בנוסף ל-100% שהיה זכאי לקבל (משום שהשכר הרגיל היה משולם לו בכל מקרה גם אם לא היה עובד.). סך הכל 150%.
  • שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (כן בתשלום) – רק עבור עבודה לפי מקומות עבודה מחייבים לעבוד ביום זה.
  • עבודה שלא מתוך בחירה (לפי פסיקת בין הדין הארצי לעבודה) – ייתכן שהזכאות לקבלת 250% כמו לעובד בשכר שעתי/יומי תחול גם על עובד במשכורת, אך סוגייה זו טרם נידונה.
  • לפי עמדת משרד הכלכלה – עובד זכאי לתשלום של 150% וכן מנוחת פיצוי, או לחילופין תשלום של 200% בגין העבודה ויום השבתון ללא מנוחת פיצוי.

עבודה במוצאי יום העצמאות

עובדים שמועסקים במוצאי יום העצמאות זכאים לקבל שכר רגיל. עם זאת, אם העובד החל לעבוד עוד לפני שעברו 36 שעות מאז שסיים לעבוד בערב החג – הוא יהיה זכאי לקבל שכר של 150% על כל השעות עד שיושלמו 36 שעות.

סירוב על עבודה ביום העצמאות

עובד רשאי לסרב לעבוד ביום העצמאות (ללא תלות דתו) בכל מקרה, כל עוד לא מדובר על מקום עבודה הכלול בתוך רשימת מקומות העבודה שמפרסם משרד ראש הממשלה שיש להפעילם גם ביום העצמאות.

תגמול שעות נוספות

אם העובד מועסק במהלך החג שעות נוספות שהם מעבר לרמה היומית או השבועית – הוא זכאי לתוספת שכר. עפ"י פס"ד יש להכפיל את הזכאות ולא לחבר אותה – באופן הבא:

  • עבור השעתיים הראשונות – תשלום של 150% על עבודה בחג * 125% על השעות הנוספות = 187.5% (ולא 175%).
  • עבור שעה שלישית ואילך – תשלום של 150% על עבודה בחג * 150% על השעות הנוספות = 225% (ולא 200%).

למידע נוסף על שעות נוספות בעבודה.

חופשה במהלך יום העצמאות ביוזמת העובד

עובד לא רשאי להיעדר ממקום העבודה במהלך ערב העצמאות ויום לאחר יום העצמאות מכיוון שמדובר על ימי עבודה רגילים (למעט ימי מנוחה שבועית). אולם, העובד רשאי לפנות אל המעסיק בבקשה לצאת לחופשה באחד מימי החג ומעסיק יכול לסרב לבקשה רק מטמעמים סבירים והגיוניים.

חופשה בערב חג יום העצמאות (יום הזיכרון):

  • מדובר על יום בחירה של חופשה – לכן עובד שיודיע 30 יום מראש על רצונו לצאת בערב החג לחופשה, יהיה זכאי לצאת לחופשה גם ללא הסכמת המעסיק. עובד שנעדר בגלל חופשה רשאי לקבל דמי חופשה.
  • היעדרות של קרוב משפחה של חללי מערכות ישראל – קרובי משפחה (הורים, הורי הורים, בן/בת זוג, ילדים, אחרים ואחיות) רשאים להיעדר מערב החג שהוא יום הזיכרון וזאת ללא ניכוי שכר. כלומר עובדים אלו יקבלו את השכר הרגיל שלהם ביום זה. יום זה בנוסף לחופשה, לא מנכים חופשה שנתית.

חופשה ביום העצמאות:

  • מדובר על יום חג / יום שבתון – זהו יום שלא עובדים (למעט מקומות עבודה מסויימים). לכן, עובד לא נדרש להודיע על חופשה.

ימי החג לא נמנים עם ימי החופשה השנתית של העובד. לכן, מעסיק לא רשאי לנכות מימי החופשה של העובד על יום החג.

חופשה כפויה במהלך יום העצמאות ביוזמת מעסיק

לפי חוק, המעסיק רשאי לקבוע אם ומתי עובד יצא לחופשה ולכן הוא יכול לקבוע כי במהלך יום העצמאות (וכן ימים לפני ואחרי), מקום העבודה לא יהיה פעיל. במקרה כזה, המעסיק רשאי להוציא את כל העובדים לחופשה מרוכזת על חשבונם (על חשבון צבירת ימי חופשה של העובדים), למעט יום העצמאות שהוא תשלום דמי חגים בנוסף לימי החופשה.

אם ימי החופשה המרוכזת, לרבות ימי מנוחה שבועית, עולים על 7 ימים, המעסיק נדרש להודיע על החופשה המרוכזת לפחות שבועיים מראש (14 ימים).

מעסיק צריך לוודא כי לעובדים יש מספיק ימי חופשה שנתית שנצברו להם ועומדים לרשותם לניצול. הסיבה היא כי מעסיק לא יכול להוציא עובד לחופשה על חשבון ימי צבירה עתידיים. במקרה כזה, למעסיק תיהיה אפשרות לפעול באחת הדרכים הבאות:

  • לא להוציא את העובד לחופשה.
  • להוציא את העובד לחופשה בתשלום ללא ניכוי ימי חופשה עתידיים.
  • להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, רק אם העובד הסכים לכך.

עבור יום העצמאות, המעסיק נדרש לשלם כמו יום חג ולא יום חופשה. אסור למעסיק לנכות יום חופשה ביום העצמאות.

דמי מחלה ביום העצמאות

אין התייחסות בחוק למקרים שבהם עובד שנעדר ממקום העבודה במהלך ימי החג בגלל מחלה. אולם במקרה זה יש לשלם את אחד הבאים:

  • דמי מחלה – תשלום עבור יום המחלה לפי השיעור שנקבע בחוק לגבי אותו יום.
  • דמי חגים – תשלום עבור יום החג (100%) שכן הוא היה משולם גם כך אם העובד לא היה חולה.

באופן כללי, הנוהג הוא לשלם דמי חגים לעובד זה.

הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורין

תשלום עבור חג יום העצמאות הוא תשלום חלף שכר ולכן זהו שכר שממנו מחשבים את ההפרשות לפנסיית חובה ולפיצויי פיטורין של העובד.

מעל 1,400 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close