חדש: מעל 1,000 חברים כבר הצטרפו! קהילת הפייסבוק הרשמית "זכויות וחובות" - בה ניתן לשאול שאלות ולקבל מידע. הצטרפו עכשיו בחינם

אינפלציה – מה זה, איך משפיעה עלינו ומהו המדד במדינת ישראל?

הרבה פעמים שומעים את המילה אינפלציה, בעיקר מכלכלנים, אך לעיתים גם מאנשים שונים בציבור וזה הזמת באמת לדעת מה זה בכלל. מדובר על מושג מאוד חשוב והוא אינו חייב להיות מסובך להבנה.

מטרת הכתבה היא להסביר על מה מדובר בשפה שאפשר להבין אותה.

מהי אינפלציה?

אינפלציה (או באנגלית: Inflation) היא מונח מעולם הכלכלה שמתאר מצב של עליית מחירים כללית ומתמשכת במשק – דבר שמביא בסופו של דבר לירידת ערך הכסף. ערך המטבע נשחק וכוח הקניה שלו קטן, כלומר עבור אותו סכום כסף, אפשר לקבל פחות תמורה כספית.

אינפלציה היא תוצאה של שינוי מדד המחירים לצרכן, שהוא בתורו מודד את השינוי שחל במשך זמן בהוצאה הדרושה לצריכת סל קבוע של מצרכים ושירותים, שמייצגים את תצרוכת משקי הבית. במילים אחרות, כאשר מדד המחירים לצרכן הוא חיובי (המדד עלה כך וכך) אז יש אינפלציה, כאשר המדד שלילי (המדד ירד) אז יש אינפלציה שלילית (או למעשה – יש דפלציה שהיא ההיפך).

כאשר רמת המחירים במשק עולה, למשל שמוצרי המזון עולים בהדרגה, נוצר מצב שבו המחירים יקרים יותר ולכן אם התקציב שלנו נותר קבוע – אז ניאלץ לרכוש פחות מאותם מוצרי מזון. כלומר, ערך הכסף שלנו, התקציב, לא מאפשר רכישה של אותו סל ונצטרך או לקנות פחות או לשלם יותר עבור הסל.

לכן, אם אומרים שפעם יכולנו לרכוש מוצרי ריהוט לבית ב-1,000 ₪ וכיום אנחנו נדרשים לשלם 3,700 ₪ עבור אותם מוצרי ריהוט – אזי חלה אינפלציה.

מהם הגורמים שמביאים לתופעת אינפלציה?

יש סיבות רבות וכולן מבוססות ומוסברות על ידי תיאוריות כלכליות של כלכלנים בעולם. כמובן יש גם התעמקות של הדברים, אנחנו ננסה להציג אותם בצורה קלה להבנה ולא עם מונחים מסובכים מעולם הכלכלה.

באופן כללי, אינפלציה נגרמת כתוצאה מהיצע או עודף של כסף במשק, שגם לכך יש סיבות שונות. ובכן, אלו הם הסיבות לאינפלציה:

1. אינפלציית היצע

אינפלציה של היצע מתרחשת כאשר נוצר חוסר בייצור מסויים של מוצר, כתוצאה ממשבר, מלחמה או תופעה אחרת, ומנגד הביקוש על המוצרים הללו נותר זהה.

כך למשל, אם חברות הפקת נפט יחליטו על צמצמום בתפוקתו, עקב סכסוך כזה או אחר, עשויה להתפתח אינפלציה. הסיבה לכך שיהיה פחות נפט במשק, מה שיביא להקטנת ייצור של דלק, בנזין ואף מוצרי פלסטיקה שונים – כדי שהיצרנים עדיין יוכלו לספק את אותו הביקוש, הם יאלצו לשלם יותר עבור רכישת הנפט והפקתו לדלק למשל.

כך היצרנים נדרשים לשלם יותר והעלות גדלה ואת זה הם מגלגלים על הצרכנים. בסופו של דבר, הצרכן רוכש את המוצר/השירות במחיר גבוה יותר.

2. אינפלציית ביקוש

אינפלציה של ביקוש היא הצד השני וההפוך מנקודה קודמת, ומצב זה מתרחש כאשר יש יותר ביקוש למוצר מסויים אך ההיצע של המוצר עדיין נותר קבוע.

כך למשל, נניח ועובדים מקבלים שכר גבוה יותר כתוצאה מגידול במכירות של מקום העבודה. העובדים שחלקם היו ללא דירה, מחליטים שהם רוצים לרכוש דירה שכן יש להם יותר כסף. מנגד, באותה עיר, כמות הדירות נותרה קבועה, בין אם הן מושכרות לשוכרים או שגרים בהם בעלי הדירות.

כך העובדים שמאוד רוצים לרכוש דירות עבור עצמם, נדרשים לשלם יותר כסף, ביחד לתקופה קודמת כיוון שמחירי הדירות עלו.

3. אינפלציה מוניטרית

מוניטרי היא מהמילה Money (שזה כסף) לא להיבהל. מדובר על תופעה בה הממשלה מגדילה את היצע הכסף במשק, על ידי גידול בהוצאות הממשלה ("הדפסת כסף") או שינוי בשער הריבית.

ממשלה או בנק מרכזי, הם היחידים שיכולים להדפיס כסף, כלומר להזרים יותר כסף למשק. דבר כזה יכול לקרות כאשר הממשלה צריכה לשלם כסף לספקים, ואין לה מאיפה. כדי לממן את הכסף הזה, הממשלה / בנק מרכזי נדרש לגייס באמצעות מכירה של אגרות חוב ממשלתיות לציבור.

כאשר יש יותר כסף במשק, אך הפעילות במשק נותרת קבועה – נוצר מצב של שחיקת ערך הכסף וזו למעשה אינפלציה.

אינפלציה – האם זה טוב או רע?

מחד גיסא, נראה כי עליית מחירים שביאה לאינפלציה היא חיסרון לשכעצמו, מאידך גיסא, יש גם יתרון שיש לציין. אינפלציה נמוכה, טובה למשק ולצרכנים אך אינפלציה גבוהה היא אסון.

תופעה של אינפלציה דו-ספרתית (10%+) או תת ספרתית (100%+) היא למעשה היפר אינפלציה וזו תופעה רעה מאוד שגורמת לכך שבמחיר של כיכר לחם שנקנה בבוקר, אי אפשר לקנות כיכר לחם בערב של אותו יום.

מנגד, אם האינפלציה היא נמוכה ומלווה ביחד עם עלייה של השכר במשק, כלומר, מצב שבו גם המחירים עולים בהדרגה וגם יש יותר ביקוש בגלל השכר – מה שמביא בסופו של דבר לשגשוג ועלייה בגידול בתוצר ובצמיחה במשק.

גם גידול בהיצע הכסף מצד הממשלה (הדפסת כסף) גורם למצב של יותר ביקוש במשק, וגם לגידול במספר מקומות העבודה, ירידה בשיעור האבטלה ועוד.

למעשה, המצב הכי אידיאלי הוא מצב בו גם השכר במשק גדל וגם יש עלייה במחירים בשיעור גבוה יותר במעט, כך נוצר מצב של אינפלציה שגורמת לגידול בביקוש וכך המשק צומח יותר.

על מה משפיעה אינפלציה?

למעשה, אינפלציה משפיעה על כל דבר (כמעט) במשק. הנה כמה מהם:

  • משכנתא – איך משפיעה אינפלציה על משכנתה? פשוט מאוד, יש מסלולי משכנתא שהם עם ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן. כאשר יש אינפלציה, המדד הוא חיובי ולכן הריבית גדלה ובכך ההוצאה גדלה.
  • הלוואה – בדומה למשכנתא, מי שנטל הלוואה עם ריבית צמודה למדד, אז בעת אינפלציה, ההלוואה מתייקרת.
  • חיסכון – חיסכון שהוא קבוע לא צמוד כמו פיקדון בבנק, נשחק בגלל הגידול באינפלציה. צרכנים יעדיפו פחות לחסוך ויותר לצרוך.
  • שכר – ככל שהאינפלציה גדלה, השכר של העובדים לא מספיק. אם השכר הוא קבוע ולא צמוד, העובדים יאצלו לרכוש פחות. אם השכר שלהם צמוד מדד, אין עליהם השפעה.

מה הקשר בין אינפלציה לבין ריבית בנק מרכזי?

ריבית בנק מרכזי כמו למשל ריבית בנק ישראל, הוא הכלי העיקרי של בנק מרכזי כדי להילחם באינפלציה, בין אם היא נמוכה או גבוהה. בזמן שאינפלציה שוחקת את ערך הכסף, ריבית בנק ישראל מסייעת בשמירה על ערך הכסף ולכן כאשר הריבית והאינפלציה זהים – ערך הכסף נשמר.

כך למשל, אם המחירים עלו ב-5%, נניח מ-100 ₪ ל-105 ₪, ובזמן זה גם הריבית עלתה ב-5%, אז 100 ₪ של תקופה קודמת שווים בערכם 105 ₪ בתקופה נוכחית.

מהי דפלציה?

דפלציה, או אינפלציה שלילית, היא מצב לא בריא למשק. זה המחירים יורדים, הביקוש קטן ואנשים פחות יעדיפו לקנות, אלא יותר לחסוך. כך המשק יכול להיכנס לקיפאון וכדי למנוע זאת, הבנק המרכזי עלול להקטין את הריבית.

התוצאה של זה, שאנשים יעדיפו להשקיע את החיסכון באפיקי השקעה שמביאים ריבית גבוהה יותר כמו רכישת דירות – מה שיכול לגרום גם לעלייה במחירי הדירות.

אינפלציה ישראל

יעד האינפלציה בישראל הוא בין 1% לבין 3% בשנה. כלומר, בנק ישראל ביחד עם ממשלת ישראל רוצים שהמחירים במשק יגדלו בטווח הזה כדי לעודד את הצמיחה. האינפלציה בישראל, כמו שנכתב מקודם, מחושבת לפי מדד המחירים לצרכן שזו מפורסמת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מדד המחירים לצרכן כולל סל מצרכנים ושירותים בתחומים של תחבורה, חינוך, בידור, דיור ותחזוקת דירה, מזון, ירקות ופירות ועוד.

אז מה היה לנו בישראל בעבר? כלכלת ישראל סבלה המון מרמה של אינפלציה גבוהה שערי האינפציה היו בטווח של עשרות אחוזים בשנה. בשיאה, האינפלציה הגיעה לרמה של כ-445% בשנת 1984. נעשה פיחות במטבע השקל (שער חליפין) ובנק ישראל הנפיק את המטבע החדש שהוא שקל חדש בשער המרה של 1,000 שקלים (ישנים) לכל שקל אחד.

חקיקה ופסיקה

  • פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], תשל"ב-1972
  • מילון מונחים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

חדש: מעל 1,000 חברים כבר הצטרפו! קהילת הפייסבוק הרשמית "זכויות וחובות" - בה ניתן לשאול שאלות ולקבל מידע. הצטרפו עכשיו בחינם

עזרנו לך לממש את הזכאות? חסכנו כסף או זמן יקר? תתמכו בנו כל סכום כדי שנמשיך להתקיים. תרומה לפרוטוקול


האם העמוד עזר לך? האם יש לך מידע נוסף או הצעות לשיפור?

הוספת משוב

אם אהבת את הכתבה והיא עזרה לך, אפשר לעזור לנו...
נשמח לקבל ממך ביקורת בעמוד ה-Google שלנו כאן: g.page/protocolil