חדשות כלכלה

עמלה צולבת – מהי, למה חשובה ומה גובה העמלה הצולבת?

עמלה צולבת היא אחת העמלות הקיימות בשוק כרטיסי החיוב (המיידי והנדחה) אשר צרכן משלם אותו ובית העסק מעביר אותו לחברת האשראי. בעסקה שאין בה אשראי, אין גם עמלה צולבת ולא משלמים אותה.

בחודש פברואר 2018 בנק ישראל הודיע על מתווה ההפחתה הסופי של העמלה הצולבת בישראל, לשנים הקרובות. חשוב לדעת מהי העמלה הזו, כיצד היא מחושבת והאם מתווה ההפחתה יעזור לנו לשלם פחות על עסקאות בכרטיס חיוב.

עמלה צולבת מה זה?

עמלה צולבת או עמלת המנפיק, היא העמלה אשר מנפיק כרטיס החיוב ללקוח גובה מהסולק עבור עסקה שבוצעה בכרטיס וזאת לפני העברת תמורת העסקה לסולק.

כאשר מתבצעת עסקה באמצעות כרטיס חיוב מיידי (דביט) או כרטיס חיוב נדחה (אשראי) – יש התחשבנות בין 4 צדדים לאותה עסקה: הלקוח (מחזיק הכרטיס שמשלם את התשלום), המנפיק (מי שהנפיק את כרטיס החיוב ללקוח), הסולק (החברה שסולקת עסקאות עבור בית עסק), וכן בית העסק / הספק (שמקבל את התקבול).

הן המנפיק והן הסולק מקבלים עמלה עבור העסקה בין הלקוח לבין בית העסק. המנפיק זכאי לעמלה שנקראת עמלה צולבת / מנפיק והסולק זכאי לעמלה שנקראת עמלת סליקה. בית העסק עצמו – משלם עמלת עסק שהיא כוללת עמלת המנפיק + עמלת הסולק. כיום, כאשר אומרים עמלת סליקה, בדרך כלל מתכוונים לשתי העמלות הללו יחד.

עוד חשוב לציין כי עמלה צולבת מתייחסת לכל סוגי העסקאות באשראי, הן עסקאות בחיוב מיידי (על ידי כרטיס דביט / דיירקט) והן עסקאות בחיוב נדחה (כרטיס אשראי / קרדיט – כמו שאנחנו מכירים).

למה צריך לשלם עמלה צולבת?

כאן נשאלת השאלה, אם בית העסק משלם עמלת סליקה והלקוח משלם לחברת האשראי דמי כרטיס חודשיים בנוסף לעלויות נוספות. אז למה בכלל צריך לשלם עמלה צולבת? ובכן, העמלה הצולבת משקפת עלות של הבטחת תשלום ואישור עסקאות.

באמצעות הבטחת תשלום, המנפיק מחוייב לשלם את הכספים ולהעביר אותם הלאה גם אם לא הצליח לגבות אותם מהלקוח. לדוגמה, מבקרה של חדלות פירעון, שימוש בכרטיס ללא רשות על ידי אדם אחר, זיוף וכד'. 

הרי במקרים אלו, בית העסק לא צריך לספוג את ההפסד, הוא סיפק את המוצר או השירות ללקוח. בנוסף, הרי המנפיק אישר את העסקה ולכן זה נכון עוד יותר שבית העסק לא צריך לספוג זאת.

הבטחת התשלום הזו כוללת גם פעולות בהן נוקט המנפיק כדוגמת: גיבוש הערכת סיכון במקרה בו הלקוח לא יוכל לעמוד בתשלומים, בקרה שוטפת למניעת הונאות, מתן אישור לבית העסק כי העסקה תקינה (אישור עסקאות) וכן שמירה על כרית ביטחון לחברת האשראי ולבנק אם וכאשר הלקוח לא עומד בתשלומים.

איך זה עובד?

עניין העמלה עובדת בצורה כזו: 

  • הלקוח רוכש מוצרים בבית העסק על ידי תשלום בכרטיס אשראי.
  • המנפיק, מי שהנפיק את כרטיס החיוב ללקוח, מעביר את יתרת העסקה בניכוי העמלה הצולבת לסולק.
  • הסולק, מי שמציע שירותי סליקה לבית העסק, מעביר את יתרת העסקה בניכוי עמלת הסליקה לבית העסק.
  • בית העסק מקבל את יתרת התשלום לאחר ניכויי 2 העמלות לעיל.

ייתכן והסולק הוא גם המנפיק, אין מניעה לכך. ייתכן כי במקרה זה של סליקה בכרטיסים המונפקים על ידו, הוא יציע לבית העסק עמלה נמוכה יותר.

דוגמה: נניח והלקוח קנה מוצר ב-100 שקלים חדשים ב-2018 דרך האשראי. עמלת הסליקה הכוללת הניתנת לבית העסק היא 1.7%. אז מהי התפלגות הכספים?

הלקוח ישלם 100 ₪, בית העסק יקבל 98.3 ₪. המנפיק יקבל 0.7 ₪ והסולק יקבל 1 ₪. אך הדבר יתבצע כך: הלקוח משלם 100 ₪ למנפיק, המנפיק משלם 99.3 ₪ לסולק (בניכוי העמלה הצולבת), הסולק משלם 98.3 ₪ לבית העסק (בניכוי עמלת הסליקה).

מי קובע את העמלה הצולבת?

עמלה צולבת נקבעת על ידי בנק ישראל ומפוקחת על ידה מכוח חוק הבנקאות בישראל. מנפיק כרטיס האשראי לא רשאי להעלות את העמלה מעבר למה שנקבע בחוק.

כאשר בית עסק מתקשר עם סולק, העמלה שניתנת לבית העסק נקבעת על ידי כמה פרמטרים והיא חייבת לכלול את גובה העמלה הצולבת, אחרת, הסולק ישלם מחשבונו את העמלה הזו. חשוב לציין כי אין רגולציה על המחיר המקסימלי שסולק יכול לדרוש מהבית העסק ועמלה זו אינה מפוקחת.

גובה העמלה הצולבת בישראל – מתווה הפחתה

בחודש פברואר 2018 הודיע בנק ישראל על מתווה סופי להפחתת העמלה הצולבת בישראל, לאחר שהודיע על טיוטה חודש אחד קודם לכן. במהלך אותו חודש, בנק ישראל קיבל הערות מהציבור, מחברות האשראי, מבעלי עסקים וכן מגופים חברתיים נוספים.

החישובים בבנק ישראל התבססו על פסיקת בית הדין להגבלים עסקיים. החישובים הראו כי העמלה צריכה לעמוד על 0.6% ולכן נקבע כי הסכום הזה יהיה מיד בתום ההסכם הקיים אצל החברות. תוך כדי בחינת התייעלות נוספת אצל חברות האשראי המנפיקות, נראה כי העמלה הצולבת יכולה לרדת לסכום של 0.5% בסופו של התהליך.

על פי המתווה הסופי, קצב הפחתת העמלה של עסקאות בחיוב נדחה יואץ וגובה העמלה הסופית תהיה נמוכה יותר.

1.העמלה הצולבת לחיוב נדחה

מדובר על עסקאות אשראי שבהם הלקוח קונה באמצעות כרטיס אשראי עם תשלומים, אשר יורד מחשבונו פעם אחת בחודש. להלן מתווה ההפחתה:

תאריךגובה העמלה הצולבת
יולי 2014 – דצמבר 20180.7%
ינואר 2019 – דצמבר 20190.6%
ינואר 2020 – דצמבר 20200.575%
ינואר 2021 – דצמבר 20210.55%
ינואר 2022 – דצמבר 20220.525%
ינואר 2023 ואילך0.5%
מתווה ההפחתה הסופי של העמלה הצולבת בעסקאות חיוב נדחה
מתווה ההפחתה הסופי של העמלה הצולבת בעסקאות חיוב נדחה

2. העמלה הצולבת לחיוב מידי

מדובר על עסקאות אשראי שבהם הלקוח קונה באמצעות כרטיס חיוב מיידי דביט וללא תשלומים, אשר יורד מחשבונו מיד עם ביצוע העסקה. להלן מתווה ההפחתה:

תאריךגובה העמלה הצולבת
אפריל 2016 – דצמבר 20200.3%
ינואר 2021 – דצמבר 20220.275%
ינואר 2023 ואילך0.25%
מתווה ההפחתה הסופי של העמלה הצולבת בעסקאות חיוב מיידי
מתווה ההפחתה הסופי של העמלה הצולבת בעסקאות חיוב מיידי

האם ההפחתה תגולגל לצרכנים?

על פי הודעת בנק ישראל, הורדת העמלה הצולבת של כרטיסי החיוב הנדחה והחיוב המיידי צפויה להתבטא בחיסכון של מאות מיליוני שקלים לעסקים במשק, מידי שנה, בשנים הבאות.

למעשה, הפחתה של עמלה צולבת עשויה להשפיע באופן ישיר על בתי העסק, מכיוון הם אלו שמעבירים את הכסף בפועל באמצעות שירותי סליקה הניתנים לו. בתי עסק אמורים לתמחר לפי האופן שבו הלקוח משלם עבור על המוצר או השירות. אמנם מרבית המקרים, בית העסק לא מעלה את המחיר ללקוח שמשלם באשראי לעומת מי שמשלם במזומן עבור אותו מוצר. 

לכן, סביר להניח כי ההפחתה לא תשפיע על הצרכנים, ולא תהיה הקלה עליהם. מכיוון שגם במקרה כזה, המוצר יישאר באותה רמת מחיר ללא תלות באופן התשלום. אולם, במקרה בו בית העסק מחייב את הלקוח בתשלום נוסף מעבר למחיר הרגיל של המוצר או השירות, ייתכן כי בתי עסק אלו יצטרכו להפחית את המחיר בשל הפחתה זו. לקוחות של אותם שירותים, דווקא כן ייהנו מכך.

מעל 1,300 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close