דין ומשפט

רשות מקרקעי ישראל קיבלה צו הגנה כנגד תובענות ייצוגיות

ועדת החוקה אישרה את הצו המעניק לרשות מקרקעי ישראל הגנות בתובענות ייצוגיות. הצו יעניק לה את ההגנות שיש בחוק במקרה של תביעה כנגד "רשות".

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ד') את צו תובענות ייצוגיות (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשע"ז–2017. הצו יאפשר להגיש תובענה ייצוגית נגד רמ"י על כל סוג של גבייה כספית שנעשתה שלא כדין ולצד זאת יעניק לה את ההגנות שיש בחוק במקרה של תביעה כנגד "רשות", כמו אי-אישור תובענה ייצוגית נגדה במקרה שבו הודיעה רמ"י על חדילה מהגבייה שלא כדין. הצו יחול בתוך 30 יום מיום פרסומו ולא יחול על בקשה לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענה ייצוגית שתלויים ועומדים.

חוק התובענות הייצוגיות מעניק לרשות נתבעת מספר הגנות, ובכלל זה שבית המשפט לא יאשר תביעת השבה נגד רשות שהודיעה כי היא חדלה מהגבייה, ושחבות הרשות בתביעה להשבה תהיה מוגבלת לתקופה של עד 24 החודשים שקדמו למועד אישור הבקשה לתובענה. בדברי ההסבר לצו נאמר, כי ההצדקות להענקת ההגנות שקבועות בחוק עבור "רשות" רלוונטיות גם לרמ"י, בשל העובדה שהתכלית המרכזית שהובילה לקביעת הגנות שהיא הגברת הוודאות בניהול התקציב של רשויות השלטון – נכונה ומחויבת אף לגבי רמ"י.

צוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה הסביר כי רמ"י היא רשות מרשויות המדינה המנהלת את מקרקעי ישראל מכוח חוק מקרקעי ישראל. באשר לגביית דמי חכירה בעבור נכסים אותם מחכירה רמ"י, נקבע בפסיקה כי מדובר בפעילות מסחרית ולא במס, אגרה או תשלום חובה אחר, וניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית להשבה בגין גבייתם שלא כדין על פי עילות חוק הגנת הצרכן מבלי שיעמדו לרמ"י ההגנות מכוח היותה רשות.

כך נקבע לדוגמה בפס"ד אסל לגבי מתן פטור מדמי היתר (שהם דמי חכירה מהוונים בעבור היתר לבניה נוספת במקרקעין על זו שהיה זכאי לה החוכר לפי חוזה החכירה המקורי), כי האופי הדומיננטי של הפעילות הוא מסחרי. לפי התיקון המוצע, לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית כנגד רמ"י כ"עוסק" אלא רק כרשות, גם אם הגבייה בוצעה כחלק מפעילותה של רמ"י כ"עוסק". לפיכך, רמ"י תהנה מההגנות המוענקות לרשות בין אם הסכום שנגבה היה תשלום חובה, ובין אם היה ­סכום שאינו תשלום חובה.

עו"ד רני נויבואר ממשרד המשפטים: "עד היום היה צריך להכריע אם רמ"י היא "עוסק" או "רשות" ובכל תביעה נקבע שמדובר ברשות אי אפשר היה לתבוע אותה אם היה מדובר על תשלום שאינו תשלום חובה. הצו אומר שאם מישהו חושב שרמ"י גבתה סכומים בצורה לא ראויה הוא יוכל בוא ולתבוע אותה בלי קשר לשאלה האם פעלה כעוסק או כרשות. מצד שני, לאור פעילותה ותקציבה רמ"י צריכה ליהנות מהגנות המדינה.

בכך אנחנו מפשטים ומרחיבים את העילות שניתן לתבוע לפיהן את רמ"י על כל סכום כסף שהיא גבתה בין אם הוא הסכמי ובין אם הוא שלטוני, ללא שיש צורך להוכיח אם היא פעלה כרשות או כעוסק, והיא תהנה מהגנות של רשות. מצאנו לנכון להביא את רמ"י ראשונה אך שני גופים שיוצרים קושי דומה: תאגידי המים שהם בעקרון משהו שיוצר הרבה בעיה בבימ"ש ביחס למחיר שהם גובים ומה זהותם; וגוף נוסף הוא קופות החולים שניזונות ממסי הבריאות. הפתרון עוד לא ברור לגבי שניהם אך הם עוררו הרבה דיונים".

6 ח"כים תמכו בצו: יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) והח"כים בני בגין, ענת ברקו, נורית קורן (הליכוד), מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ואורי מקלב (יהדות התורה). 5 ח"כים התנגדו: מרב מיכאלי, רויטל סויד (המחנה הציוני), יעל גרמן (יש עתיד), דב חנין (הרשימה המשותפת) ומיכל רוזין (מרצ).

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

אבי פסח

כותב במגזין העסקים פרוטוקול. אוהב חדשות מעניינות, יוצר תוכן, בוגר תואר ראשון. אימייל פניות בנושאי האתר: avi@protocol.co.il

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close