דין ומשפט

ועדת החוקה אישרה: בית דין משמעתי לרואי חשבון

יו"ר הוועדה חה"כ סלומינסקי: "רואי החשבון עושים עבודת קודש והגיע הזמן להקים את ועדת המשמעת"

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה אתמול לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק רואי חשבון. ועדת המשמעת מוסמכת לנקוט באמצעי משמעת של התראה, נזיפה, קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקובע בחוק העונשין (כיום עד 75,300 ₪), התליית רישיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים או ביטול רישיון. כמו כן, אם שוכנעה הוועדה כי נוהל הליך טורדני או קנטרני, היא רשאית לחייב את הנקבל או את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה בסכום שלא יעלה על שיעור שקבע השר אם קבע.

כיום מצויה סמכות השיפוט המשמעתי של רואי החשבון בידי מועצת רואי החשבון, אשר מרכזת בידיה את סמכויות החקירה, ההחלטה והאכיפה של הדין המשמעתי. נוכח קשיים שמודל זה מעורר מוצע בהצעת החוק הממשלתית להקים ועדת משמעת שתפעל כטריבונל מעין שיפוטי עצמאי, תובע וחוקר.

ועדת המשמעת תמנה שלושה חברים, אשר שניים מהם ימונו לאחר התייעצות עם המועצה: יו"ר הוועדה- מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי, בעל ידע בחשבונאות, רואה חשבון שהוא עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון במשך שבע שנים לפחות; רואה חשבון שאינו עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון בשירות לכל במשך שבע שנים לפחות, שמתוכן עסק במשך חמש שנים לפחות בפעולות ביקורת דוחות כספיים ודוחות מס. תלונה על עבירת משמעת של רואה חשבון תוגש למועצה ותתברר בידי חוקר- עובד המדינה, שהוא רואה חשבון או בעל השכלה אקדמית בחשבונאות, שהשר הסמיכו לכך. התובע לפני ועדת המשמעת יהיה עורך דין, עובד המדינה, שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.

על החלטה של ועדת המשמעת רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "רואי החשבון הם אנשים שעושים עבודת קודש עבור כל המערכות והגיע הזמן שנסדיר את הדברים ובעיקר נקים את ועדת המשמעת שהיוותה דילמה פנימית לחברי הלשכה. כאן נבנה טריבונל נכבד כמו בימ"ש אמיתי, מערכת חוקרת, תובע וטריבונל מחליט".

רו"ח יזהר קנה נשיא לשכת רואי החשבון בישראל: "אני מאמין שהטריבונל יביא כבוד למקצוע ויפתור הרבה בעיות". הוא הציג בפני הוועדה בעיה של "תובעים טורדנים" ואמר כי "החקיקה קובעת שניתן להטיל הוצאות רק אם החל ההליך. לא יכול להיות שאדם מגיש תלונה נגד רו"ח ומחריב עליו את עולמו גורם לו עוגמת נפש ופגיעה בפרנסתו ומחייב אותו בהוצאות ושכירת עורך דין. אם התלונה טורדנית או שנועדה לפגוע לא ייתכן שלא יוטלו על התובע הוצאות גדולות. יש הרבה דוגמאות של מקרים שמתגלה שאין מאחוריהם דבר, כמו בעל ואישה המנהלים משפט גירושין והאישה מגישה תלונה נגד הבעל שהוא רו"ח והחוקר בתחילת עבודתו מבקש תגובה ורואה בברור שהתלונה שקרית. היום המצב פרוץ ואנחנו רואים את זה על ימין ועל שמאל שאנחנו נדרשים לפנות לתשובה על תלונות שווא נגד רו"ח. במקרים אלו חייבות להיות מוטלות הוצאות".




בואו להיות חברים שלנו בעמוד הטלגרם - t.me/protocolil

תגיות

אבי פסח

כותב במגזין העסקים פרוטוקול. אוהב חדשות מעניינות, יוצר תוכן, בוגר תואר ראשון. אימייל פניות בנושאי האתר: avi@protocol.co.il

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close