צרכנות פיננסית

פנסיה חובה 2019 – מי חייב, מי זכאי ומה קובע צו הרחבה במשק

החל משנת 2008, בישראל קיים חוק פנסיה חובה, או נכון יותר – צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק על פי ההסכמים הקיבוציים. צו ההרחבה קובע את הגיל בו חייבים להפקיד לפנסיה, ממתי חייבים לבצע הפקדות, מהם שיעור ההפרשות ועוד.

בכתבה זו נסביר לכם את כל המידע שאתם חייבים לדעת על פנסיית חובה, מהם הזכויות והחובות שלכם על פי הצווים ועוד מידע חשוב.

מהי פנסיה חובה?

פנסיה חובה בישראל היא פנסיה שנקבעה בצו על מנת להבטיח לכל עובד (שכיר או עצמאי) קבלת קצבת פנסיה חודשית בגיל הפרישה. למעשה, מדובר על פנסיה פרטית שבה העובד מחוייב להפריש לעצמו במהלך כל חייו במקום העבודה וזאת כדי שכספים אלו יבטיחו לו הכנסה חודשית כאשר יפרוש מהעבודה.

פנסיית חובה בישראל הוסדרה על פי צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק בשנת 2008 ובשנת 2016 נקבע צו מרחיב נוסף שמגדיל את אחוז ההפרשות לפנסיה לעובדים. צו ההרחבה הוא "מקיף" והכוונה היא שמדובר הן על חיסכון פנסיוני והן על ביטוח פנסיוני, במילים אחרות – הצו מחייב לא רק הפרשה לצורך קבלת כספים כקצבה בגיל הפרישה, אלא גם החלת כיסויים ביטוחיים למקרה מוות ונכות (לכן זה מקיף).

חשוב לציין כי מדובר על פנסיה פרטית, כלומר, בנוסף לפנסיה זו של עובד, הוא יהיה זכאי גם לקבל פנסיה לאומית – כלומר, קצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה).

מי זכאי על פי חוק פנסיה חובה?

כל עובד שהגיע לגיל הזכאות ואילך יהיה זכאי להסדר פנסיוני כך שהוראות הצו יחולו עליו, וזאת לאחר שעבר תקופת המתנה. גיל הזכאות על פי הצו הוא:

  • גברים – החל מגיל 21 שנים.
  • נשים – החל מגיל 20 שנים.

עבור עובד שהתחיל לעבוד לפני גיל הזכאות (בהתאם למגדר), תקופת המתנה (ככתוב בהמשך) תחושב מתחילת עבודתו/ה במקום העבודה. כך למשל, שאם חלה על עובד (גבר) תקופת המתנה של 6 חודשים והוא התחיל לעבוד בגיל 20 ו-7 חודשים, הוא יהיה זכאי להפרשות מיד כשיגיע לגיל 21 וחודש אחד.

תקופת המתנה – ממתי יש לבטח עובד בביטוח פנסיה חובה?

בזמן שגיל הזכאות קובע ממתי חלות הוראות הצו על העובדים, תקופת המתנה קובעת ממתי חלה החובה לבטח את העובד בביטוח פנסיוני. הכוונה היא, החל מכמה זמן (השלמת תקופת ההמתנה), המעסיק מחויב לבטח את העובד בביטוח פנסיוני ולהפריש (ביחד עם העובד) כספים עבורו.

תקופת ההמתנה היא אחת מאלה:

  • עובד עם הסדר פנסיוני – כאשר עובד מתקבל למקום עבודה חדש והיה לו הסדר פנסיוני, לא תחול עליו תקופת המתנה והוא יהיה זכאי לפנסיה חובה החל מהיום הראשון. אולם, מעסיק רשאי להפקיד עבורו לפנסיה רק לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס (המוקדם מבינהם) וזאת באופן רטרואקטיבי.
  • עובד ללא הסדר פנסיוני – כאשר עובד מתקבל למקום עבודה חדש ולא היה לו הסדר פנסיוני, כן תחול עליו תקופת המתנה של 6 חודשים. במקרה כזה, ההפרשות יחלו רק לאחר השלמת התקופה ומעסיק לא חייב בהפרשות רטרואקטיביות.

מובהר כי אם קיים הסדר מיטיב עם העובד, מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה אישי בינו לבין עובד הקובע כי תקופת ההמתנה תהיה קצרה יותר או שלא תחול כלל – העובד יהיה זכאי לתנאי מיטיב זה ובלבד שהוא אינו גורע מן הצו הכללי.

בעניין תקופת המתנה יש לציין כמה נקודות:

מקובל להתייחס לא אם היה או לא היה הסדר פנסיוני, אלא אם הוא פעיל (יש רצף זכויות פנסיוניות) או לא פעיל (אין רצף זכויות פנסיוניות). על מנת לענות על שאלה זו צריך לדעת האם העובד מפריש כל חודש כספים לטובת הביטוח / החיסכון הפנסיוני, או אם הוא לא מפריש, אך קיים הסדר ריסק זמני. הפסקת רצף זכויות פנסיוניות מתחילה אם העובד לא הפריש לפנסיה או לריסק זמני במשך 5 חודשים רצופים.

בעניין שלעובד יש הסדר פנסיוני והוא הפסיק לעבוד לפני שהשלים 3 חודשי עבודה אצל מעסיק חדש, אין פרשנות ברורה. הפרשנות המקובלת היא כי יש להפריש עבורו עבור התקופה בה העובד עבד גם אם לא השלים 3 חודשים, וזאת משום שהעובד זכאי להפרשות מהיום הראשון על פי הצו (לכל המעוניין – סעיף 6 ה' בצו).

עד איזה גיל יש להפריש לפנסיה?

אחרי שהבנו מהו גיל הזכאות שבו העובד כפוף להוראות הצו, ומהי תקופת ההמתנה לעניין ההפרשות לפנסיה. כעת צריך גם מהו הגיל שבו אין צורך להפקיד יותר לפנסיה, כלל שקיים אחד כזה.

על פי הצו, עובד יהיה זכאי להפרשות פנסיוניות אם נתקיימו אחד או יותר מהתנאים הבאים:

  • הוא אינו מקבל קצבה (למעט של הביטוח הלאומי).
  • הוא פרש מעבודה לפני גיל פרישת החובה (גיל 67 לגברים ולנשים).

כלומר, עובד שהגיע לגיל הפרישה ולא מקבל קצבה, למעט של הבט"ל, זכאי להפרשות. עובד חדש שהגיע לגיל הפרישה וכן מקבל קצבה, זכאי להפרשות.

איפה אפשר לחסוך / לבטח בפנסיית חובה?

סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), קובע כי כל עובד רשאי לבחור את המוצר הפנסיוני שבו תתנהל פנסיית החובה שלו (ביטוח פנסיוני / חיסכון פנסיוני). קיימים כמה סוגי מוצרי חיסכון וביטוח שעובד יכול לבחור:

  1. קרן פנסיה – המוצר הנפוץ ביותר להפקדה לפנסיה חובה. קרן פנסיה היא תכנית חיסכון ארוך טווח, הכוללת רכיבי ביטוח למקרה מוות ולמקרה אובדן כושר עבודה.
  2. ביטוח מנהלים – מוצר נוסף שלמרות שמו, אינו בהכרח למנהלים. ביטוח מנהלים מהווה מתחרה לקרן פנסיה אשר כולל מרכיב ביטוח למקרה מוות וניתן להוסיף עוד ביטוחים למקרה אובדן כושר השתכרות.
  3. קופת גמל – מוצר נוסף, אך בשונה מקודמיו, הוא אינו כולל רכיב ביטוח בכלל. ניתן לרכוש כיסוי ביטוחי בנפרד.

במקרה של בחירת קרן פנסיה, עובד יכול לבחור קרן פנסיה ברירת מחדל שהיא למעשה קרן נבחרת של משרד האוצר ורשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (האחראית על הנושא) המציעה דמי ניהול נמוכים משמעותית מממוצע השוק.

מעסיק, שעובד שלו לא בחר באיזה מוצר חיסכון פנסיוני הוא רוצה לנהל את פנסיה החובה שלו, מחויב לבחור קרן פנסיה ברירת מחדל, אלא אם יצר מכרז המציע תנאים מיטיבים.

מה כוללת פנסיה חובה מקיפה?

על פי צו ההרחבה נקבע כי הפנסיה היא מקיפה, המשמעות היא שהיא כוללת לא רק חיסכון ארוך טווח, אלא גם כיסויים ביטוחיים במקרה של מוות או במקרה של נכות. לכן נקבע כי הפנסיה אמורה להיות מקיפה מכמה צדדים את העובד כך שיהיה מבוטח ובטוח עד גיל הפרישה ולאחר מכן.

אלו הם המרכיבים של פנסיה חובה:

  • חיסכון לקצבה – סכום כסף מתוך הפרשות לפנסיה חובה שנחסך לטובת חיסכון פנסיוני אשר יקנה לעובד קצבה חודשית למשך כל חייו החל מגיל הפרישה.
  • ביטוח למקרה מוות – סכום כסף מתוך ההפרשות שמיועד שמועבר לטובת רכישת כיסוי ביטוחי אשר יקנה למשפחת העובד קצבה חודשית או סכום חד פעמי אם חלילה ימות.
  • ביטוח נכות – סכום כסף שמועד לטובת רכישת כיסוי ביטוחי המקנה קצבה חודשית לעובד אם ייפגע כתוצאה מתאונה או ממחלה.

גובה הפרשות לפנסיה חובה

צו ההרחבה קבע גם את החובה של מעסיקים ושל עובדים להפריש סכומים לטובת הקרן כאחוז מתוך השכר. להלן שיעורי הפרשות לפנסיה:

החל מתאריךהפרשות עובדהפרשות מעבידפיצוייםסך הכל
1.1.2017 ואילך6.0%6.5%6.0%18.5%
1.7.20165.75%6.25%6.0%18.0%
1.1.20145.5%6.0%6.0%17.5%
1.1.20135.0%5.0%5.0%15.0%
1.1.20124.16%4.16%4.18%12.5%
1.1.20113.33%3.33%3.34%10.0%
1.1.20102.5%2.5%2.5%7.5%
1.1.20091.66%1.66%1.68%5.0%
1.1.20080.833%0.833%0.834%2.5%

חשוב לציין כי אם ההפרשות הם לא לקרן פנסיה, אז המעסיק מחוייב להבטיח 75% מהשכר של העובד וזאת עד לשיעור הפרשות של 7.5%. בכל מקרה שיעור ההפרשות של המעסיק לתגמולים לבד לא יפחתו מ-5%.

ככל שקיימים תנאים מיטיבים לעובדים, מעסיקיהם חייבים לפעול על פיהם ולתת את התנאים הטובים יותר. בכל מקרה, לא ניתן לתת תנאים פחות טובים מצו ההרחבה הכללי במשק.

השכר המבוטח ורכיבי השכר לחישוב הפרשות לפנסיה

עובדים ומעסיקים מחויבים להפריש כספים לטובת פנסיה חובה של העובד על פי השיעורים בטבלה לעיל. אולם, יש כמה דברים שיש לציין בעניין גובה השכר הקובע.

השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות לפנסיה חובה יהיה השכר של העובד עם רכיבי השכר שיפורטו בהמשך. השכר המבוטח חייב להיות לכל הפחות שכר מינימום ולכל היותר השכר הממוצע במשק.

רכיבי שכר לחישוב פנסיה הם רכיבי השכר כבסיס לחישוב כספי פיצויי פיטורים. רכיבים אלו כוללים את שכר היסוד, תוספות וותק ועוד.

השכר הקובע כולל בתוכו את השכר ברוטו של העובד, דמי מחלהדמי חופשהדמי חגים, תוספת וותק, תוספת יוקר, תוספת מקצועית ועוד. השכר הקובע אינו כולל שעות נוספות, דמי הבראהשווי שימוש ברכב או כל שכר אחר שאינו מחליף שכר בסיס.

יחד עם זאת, מעסיק רשאי להפריש סכומים מתוך רכיבי שכר שאינם כלולים. אולם, מעסיק יהיה מחוייב לכך, אם קיימים תנאים מיטיבים.

פיצויי פיטורין / התפטרות

פנסיה חובה כוללת לא רק את תגמולי העובד וגם תגמולי המעסיק, אלא גם הפרשות פיצויי פיטורין או התפטרות של העובד. פיצויים מחושבים חודש אחד עבור כל שנת עבודה אצל המעסיק, כלומר 1/12 או 8.33%. הכספים שהופקדו בפנסיה הם של העובד גם אם הוא פוטר או התפטר מיוזמתו, ובתנאי שהם לא נשללו בגלל מעשים לא תקינים של העובד.

עובד זכאי לקבל את כספי הפיצויים בכפוף לדיני המס המאפשרים למשוך סכום בפטור ממס ועל המעסיק לאשר את הבקשה למשיכת הכספים. בעקבות תיקון לחוק, מעסיק שלא יפעל תוך 4 חודשים לקביעת מעמד הפיצויים, לא יוכל לטעון בטענה מדוע קופת החיסכון שחררה את הכספים.

בעת פיטורין מעבודה, מעסיק נדרש להשלים פיצויים על פי החוק והכספים שהופרשו לחיסכון פנסיוני נחשבים חלק מהסכום. אם המעסיק מפריש 8.33% לפיצויים וחל סעיף 14 – המעסיק לא נדרש לבצע השלמת פיצויים.

חשוב לציין בנקודה זו כי אם עובד היה זכאי להפרשות של 8.33% משכרו לטובת הפנסיה שלו, ועבר למעסיק אחר ובחר לפעול עם אותו מוצר פנסיוני, אז המעסיק החדש מחויב בהפרשות של 8.33% לטובת הפנסיה.

פנסיה חובה לעצמאים

בשנת 2016 נחקק חוק פנסיה חובה לעובד עצמאי המחייב כל עובד עצמאי (כדוגמת עוסק פטור או עוסק מורשה) להפריש לפנסיה בדומה לעובד עצמאי על פי צו ההרחבה. חוק קובע גם כללים שמטרתם לסייע לעובד כזה למשוך את הכספים במצב של אבטלה, שכן עובד עצמאי לא זכאי לתשלום זה מהביטוח הלאומי.

איתור חסכונות אבודים או לא פעילים

בשנת 2013 השיקה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (אגף שוק ההון במשרד האוצר דאז) מערכת לאיתור כספים אבודים. המערכת מאפשרת לחוסכים ולעמיתים לאתר את החסכונות הפנסיוניים האבודים שלהם – כאלו שאינם פעילים עקב הפסקה של הפרשות אליהם.

במידה והופקדו עבורכם כספים לטובת חיסכון פנסיוני מסויים, ניתן לחפש את הגוף בו נמצאים הכספים באמצעות אתר הר הכסף של משרד האוצר בחינם. דרך נוספת לאיתור כספים שאולי לא מופיעים באתר הר הכסף, הוא לבצע שאילתא באמצעות מסלקה פנסיונית המפוקחת על ידי משרד האוצר, זאת תמורת כמה שקלים.

מעל 1,300 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close