צ'ק בנקאי (שיק בנקאי) עשוי להיות אמצעי תשלום ולעיתים ערובה לקיום התחייבות, כאשר נעשית עסקה בין צדדים, במיוחד אם מדובר על סכומים גדולים. השימוש של צ'ק בנקאי גובר בעסקאות כמו רשיכת רכב, דירה, עסק וכדומה.
מטרת הכתבה לספק הסבר על המושג.
מה זה צ'ק בנקאי?
צ'ק בנקאי (ידוע גם בתור: שיק בנקאי או המחאה בנקאית או שטר בנקאי או מימשך בנקאי) הוא אמצעי תשלום מקובל בעת ביצוע עסקאות בין צדדים, במיוחד אם אלו הן עסקאות מורכבות או סכומים גבוהים. צ'ק בנקאי משמש לא רק בתור אמצעי תשלום, אלא גם בתור ערובה לקיום התחייבות בין צדדים (למשל עסקאות שכירות למינהם).
צ'ק בנקאי בתור אמצעי תשלום הוא חלופה לאמצעי תשלום אחרים בעת ביצוע עסקאות גדולות יותר, שכן הוא עשוי להיחשב בטוח יותר בקרב הצדדים. כמו כן, הוא אינו מצריך ביצוע תשלום עם מזומן, במיוחד על רקע הוראות דין להגבלת השימוש במזומן.
בתור ערובה, שיק בנקאי כפוף לדינים ולהוראות בעניין ערבות, ולרבות לעניין הסכום המירבי שניתן לציין על השטר. הוא עשוי להיות ערובה יחידה או צירוף לערובה אחרת כמו צ'ק ביטחון, פיקדון מזומן ועוד.
צ'ק בנקאי הוא למעשה שיק רגיל, ומשמעו של שיק – שטר חליפין המשוך על חשבון בנק והוא בר פירעון עם דרישה. כך שהוא משמש בתור תשלום על מוצר או שירות ומהווה תקבול אצל הצד המספק את התמורה. בנוסף הוא בנקאי, כלומר הוא משוך על הבנק עצמו ולא על הבעלים של חשבון הבנק.
תכונות שיק בנקאי:
- שיק בנקאי משמש כחלופה למזומן.
- הבנק ערב לסכום הכסף שמופיע על הצ'ק הבנקאי משום שסכום הצ'ק מוקפא מראש ולכן קיימת וודאות מלאה שהצ'ק יכובד. כך שלא יכול להיווצר מצב של "אין כיסוי מספיק".
- תוקף צ'ק בנקאי הוא 7 שנים מתאריך הפירעון.
- ביטול צ'ק בנקאי לא אפשרי למעט החזרה לסניף הבנק.
- התאריך הנקוב על הצ'ק הוא לרוב לפירעון מיידי ("מזומן") ולא שיק מאוחר ("דחוי").
- החתום על צ'ק בנקאי וחשבון המשלם הם של הבנק ולא של הלקוח.
צ'ק בנקאי נראה כמו שיק רגיל והוא כולל מספר חשבון בנק, מספר סניף, מספר בנק, מספר צ'ק, תאריך פירעון, לפקודת למוטב בלבד, סכום, חותמת של הבנק וחתימת מורשה חתימה, שם הבנק הנמשך
הנפקת צ'ק בנקאי
על מנת לבצע עסקה באמצעות שיק בנקאי בתור חלופה לאמצעי תשלום או בתור חלופה לערובה, יש לגשת אל סניף הבנק בו מתנהל חשבון הבנק, או לפנות באמצעים בשירות הדיגיטלי של הבנק (אתר אינטרנט, אפליקציה וכדומה) אם יש אפשרות כזו.
במסגרת הבקשה להוצאת צ'ק בנקאי, יש לציין את הסכום שיופיע על השטר ואת המוטב של הצ'ק (לפקודת מי הוא נועד, כלומר האדם או הגורם אליו הצ'ק מיועד). באופן כללי, הבנק צפוי לאשר את הבקשה אם בחשבון הבנק המנוהל של הלקוח, יש יתרה מספקת לכיסוי הסכום המבוקש.
אם הבקשה להנפקה אושרה, הבנק ימסור את הצ'ק אל הלקוח. מכיוון שזהו הצ'ק של הבנק, החתימה והחותמת עליהם הם של הבנק בלבד ולא של הלקוח. התאריך צפוי להיות לפירעון מיידי וחשבון הבנק עליו הוא נמשך הוא של הבנק.
על מנת להבטיח כי בחשבון הבנק ישמור הסכום הדרוש לכיסוי הסכום המבוקש על פני הצ'ק הבנקאי, הבנק יקפיא את הסכום המבוקש או יפקיד אותו בפיקדון ייעודי. סכום כסף זה מושהה ולא ניתן למשיכה או לשימוש בו למטרות אחרות.
הפקדת צ'ק בנקאי
הצד שמקבל את הצ'ק הבנקאי, צריך רק להפקיד אותו כמו שהוא מפקיד צ'ק רגיל בחשבון הבנק שלו. ניתן לעשות זאת באמצעות הפקיד של הבנק או באמצעות מכשיר אוטומטי להפקדת כספים.
במקרה שהוחלט על הפקדת שיק בנקאי במכשיר אוטומטי, כדי לעשות זאת בשעות הפעילות של הסניף. כך שבמקרה בו המכשיר בטעות בלע את הצ'ק, או שהמכשיר נתקע – אפשר לבקש סיוע מיידי ולא להמתין ליום העסקים הבא, מה שגם יכול ליצור הרבה בעיות אחרות.
ביטול צ'ק בנקאי
צ'ק בנקאי יכול להתבטל ב-2 מקרים:
- הלקוח המבקש יחזיר את הצ'ק אל הבנק ויבקש לבטל אותו.
- התוקף של הצ'ק פקע (עברו 7 שנים ממועד הנפקתו).
במקרה כזה, סכום הכסף המוקפא יוחזר ללקוח והוא יוכל לעשות שימוש בכספים אלו.
במקרים אחרים לא ניתן לבטל צ'ק בנקאי.
מה ההבדל בין צ'ק רגיל לבין צ'ק בנקאי?
יש דימיון בין צ'ק רגיל לבנקאי: הפקדת צ'ק בנקאי דומה להפקדת צ'ק רגיל, הנראות שלהם דומה ואופן השימוש דומה. עם זאת, יש הבדל גדול בין 2 סוגי הצ'קים הבנקאיים, הנה ההבדלים:
| הבדל | צ'ק רגיל | צ'ק בנקאי |
|---|---|---|
| תאריך פירעון | מזומן או דחוי | מזומן בלבד |
| בעל הצ'ק | לקוח של הבנק | הבנק עצמו |
| תוקף | חצי שנה | 7 שנים |
| ערבות בנק | לא | כן |
| ביטול צ'ק | כן | לא |
| סכום | בד"כ סכומים נמוכים (עד אלפי ₪) | בד"כ סכומים גבוהים (עשרות אלפי ₪ ומעלה) |
| מחיר | שקלים אחדים / בודדים | עשרות שקלים |
מחיר צ'ק בנקאי
עלות של צ'ק בנקאי היא כמה עשרות שקלים. התעריפים של הבנקים (ליחידים ועסקים קטנים) לגבי עמלה על הנפקת שיק בנקאי משתנים:
| שם הבנק | גובה העמלה |
|---|---|
| בנק אגוד | 16.00 ₪ |
| בנק דיסקונט | 13.50 ₪ |
| בנק הפועלים | 13.00 ₪ |
| בנק יהב | 12.60 ₪ |
| בנק ירושלים | 22.00 ₪ |
| בנק לאומי | 12.90 ₪ |
| בנק מזרחי טפחות | 13.75 ₪ |
| בנק מרכנתיל דיסקונט | 13.50 ₪ |
| הבנק הבינלאומי, בנק מסד, יובנק / פאג"י, אוצר החייל | 13.70 ₪ |
| בנק הדואר | המחאת דואר, לפי סכום הצ'ק: עד 200 ₪ – מחיר 5.39 ₪ מעל 200 ₪ ועד 500 ₪ – 7.19 ₪ מעל 500 ₪ ועד 1,000 ₪ – 10.79 ₪ מעל 1,000 ₪ ועד 2,500 ₪ – 12.59 ₪ מעל 2,500 ₪ ועד 5,000 ₪ – 15.28 ₪ מעל 5,000 ₪ ועד 10,000 ₪ – 20.68 ₪ מעל 10,000 ₪ – 26.08 ₪ |
הערה: העמלות לעיל הן בעניין צ'ק בנקאי בשקלים חדשים (₪), במקרה ומדובר על המחאה במט"ח (מטבע חוץ), אזי העמלות מחושבות אחרת.
כדי לקבל מידע נוסף על כמה עולה השיק הבנקאי, ניתן לגשת לאתר האינטרנט של בנק ישראל בעניין התעריפים כאן.
ערובה בנקאית לכיסוי התחייבות במסגרת חוזה שכירות
כאשר שיק בנקאי ניתן במסגרת ערבות במסגרת חוזה לשכירת דירת מגורים (ערובה בנקאית), קיימים הוראות נוספות:
- סכום הצ'ק – הסכום המצטבר של הערובה כולל הערובות האחרות (מוזמן וכד') לא יכול להעלות על הסכום הנמוך מבין אלה:
- סכום דמי השכירות עבור שליש (1/3) מתקופת השכירות.
- סכום דמי שכירות עבור 3 חודשים (סכום של 3 דמי שכירות לחודש).
- נסיבות למימוש הצ'ק – ניתן לממש את הערובה הבנקאית רק במקרים הבאים ולפי הסכומים לצידם:
- השוכר של שילם את דמי השכירות הקבועים במועד הקבוע בחוזה השכירות – עד גובה דמי השכירות שלא שולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי תנאי החוזה.
- השוכר לא תיקן ליקויים שהוא אחראי לתיקון שלהם – עד גובה עלות הנזק.
- השוכר לא שילם את התשלומים השוטפים שהוא חייב בהם – עד גובה התשלומים שלא שולמו.
- השוכר לא פינה את הדירה המושכרת בתום תקופת השכירות – לפי סכום בהתאם לתנאי החוזה.
בעת מימוש הצ'ק, המשכיר חייב להודיע זמן סביר מראש על הכוונה שלו לממש את הערובה ולאפשר לו לתקן את מה שטעון בתיקון תוך זמן סביר.
לאחר סיום תקופת השכירות, המשכיר חייב להשיב את הערובה או היתרה שלה לאחר המימוש, לרבות פירותיה, בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה המושכרת לרשותו או עד למועד שבו נפרעו חובות השוכר, לפי המאוחר.
מידע נוסף
- אם הצ'ק הבנקאי נאבד או שהמוטב אינו מעוניין להחזיר ללקוח, לא ניתן לבטל את הצ'ק והכסף יושהה עד לסיום תקופת התיישנות של 7 שנים או המועד שבו הוא יופקד, המועד המוקדם.
- הגבלה על תשלום במזומן – סכום מירבי לתשלום במזומן על עסקאות.
- הגבלה על תשלום בצ'קים – סכום מירבי להסב באמצעות צ'קים
- העברת זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת)
חקיקה ופסיקה
- פקודת השטרות [נוסח חדש], תשי"ז-1957
- חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971