כסף והשקעות

הוועדה לבחינת אשראי וצמיחה בענף היהלומים בישראל הגישה המלצותיה

הוועדה הוקמה כדי לבחון את ענף היהלומים בישראל, לסקור מגמות שונות בישראל ובעולם וכן לדון באפשרויות לפיתוח התעשייה תוך הסרת חסמים למתן אשראי לעוסקים בתחום.

ענף היהלומים הינו ענף משמעותי בכלכלת ישראל. בשנת 2016 עמד יצוא היהלומים על כ – 28 מיליארד ₪,
המהווים כ – 13% מסך יצוא הסחורות של מדינת ישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מועסקים בענף
כ – 9,500 עובדים. הענף חווה שני משברים משמעותיים בשנים האחרונות, בשנת 2008 בעקבות המשבר העולמי, ובשנת 2015 בעקבות האטה בשוק הסיני.

בעקבות המשבר העולמי, משנת 2008 ירד יצוא היהלומים המלוטשים של ישראל בשיעור מצטבר של כ – 27% (בין 2008 ל – 2016, במונחים ריאליים).

התנודות ביצוא היהלומים הישראלי מתואמות במידה רבה עם המגמה העולמית והיצוא הישראלי מתאושש בשנים האחרונות בקצב דומה להתאוששות הגלובאלית בביקוש ליהלומים. שנת 2016, הינה חריגה וניכרת בה האטה יחסית ביצוא היהלומים של ישראל, ביחס לסחר העולמי.

ב – 6 בספטמבר 2017 מינה מר שי רינסקי, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ועדה לבחינת אשראי וצמיחה בענף היהלומים בישראל. הועדה בראשות עו"ד נעמה קאופמן פס, משנה למנכ"ל, כללה גם את מ"מ המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה, מר דני טל וסגניתו, סיגל שידלובסקי, מר אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ, מר רן קיויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מר עמית מרזאי, נציג אגף החשב הכללי באוצר, מר עידו סופר, נציג אגף התקציבים באוצר וגב' מורן חנסיס, נציגת הכלכלן הראשי באוצר. הוועדה הוקמה כדי לבחון את ענף היהלומים בישראל, לסקור מגמות שונות בישראל ובעולם וכן לדון באפשרויות לפיתוח התעשייה והענף תוך הסרת חסמים למתן אשראי לעוסקים בענף. הובהר כי הצוות יגיש את מסקנותיו בנוגע לתהליכים ולמגמות הנדרשים בדגש על היבטי מימון ואשראי עד לחודש ינואר 2018.

הוועדה קיימה דיונים אשר במסגרתם קיבלה סקירות מגורמים מקצועיים בהיבטים שונים הנוגעים לענף היהלומים. בין היתר, הועדה דנה באתגרי ענף היהלומים, בחסמים העיקריים של הענף ובפתרונות אפשריים לחסמים אלו.

תמצית אתגרי הענף

  • ירידה בהיקפי האשראי – בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית באשראי שמעניקים הבנקים לענף היהלומים בארץ. היקפי האשראי הבנקאי לענף פחתו בשיעור של כ-60% משיעור של כ-2.5 מיליארד דולר בשנת 2008 לשיעור של כ-1 מיליארד דולר בלבד, בשנת 2017.
  • העדר מענה למצוקת האשראי בשלבי העסקה הראשונים – לתקופה שמרכישת יהלומי הגלם ועד מכירתם ללקוח.
  • קושי בהעמדת בטוחות – מדיניות הבנקים אינה מאפשרת ליהלומנים להעמיד מלאי יהלומים כבטוחה כנגד לקיחת אשראי והם נדרשים להעמיד בטוחות אחרות כגון הון עצמי, נדל"ן אישי, תיקי ניירות ערך ופיקדונות.
  • תחרות בינלאומית – התחרות ההולכת וגוברת מצד מדינות אחרות, ובראשן הודו ובלגיה.

מסקנות הוועדה

עיקר צרכי האשראי בענף היהלומים מתמקדים בעסקים קטנים, בעלי מחזור כספי של עד ל-3 מיליון דולר והיקף עסקה בודדת של 10,000 דולר (עסקים אלו מהווים כ- 70% מהאוכלוסייה). החסם העיקרי העומד בפני הענף, הינו מחנק האשראי הנובע בעיקרו מהתלות בבנקים אשר רואים בפעילות הענף, פעילות בעלת רמת סיכון גבוהה באופן יחסי, וכן מהיעדר בטוחות מספקות.

הועדה התמקדה באיתור פתרונות שיקלו על נושא האשראי, וכן במתן מענה משלים לאתגרים נוספים איתם מתמודד הענף, באמצעות תמיכה בכלי חדשנות, יצירת מודעות בקרב יהלומנים לכלים העומדים לרשותם, תמיכה בפעילות שיווק בינלאומית וכן באמצעות הקלות רגולטוריות.

עיקרי המלצות הועדה

  • הקמת מסלול ייעודי לענף בקרן לעסקים קטנים ובינוניים – במסגרתו יוכל לקחת הענף אשראי בהיקף של
    1 מיליארד ₪.
  • המלצה להקמת קרן "בטוחות" על ידי הענף – כמענה משלים לעסקים קטנים.
  • הקמת מעבדה לחדשנות בבורסה – בהיקף של 12 מיליון ₪.
  • סיוע לענף במימון כנסים בחו"ל, הבאת קניינים לישראל וכן קידום זירות מסחר מקוונות בינלאומיות – בהיקף של 10 מיליון ש"ח.
  • הקצאת כלי אגף סחר חוץ, כסף חכם ושל"ב לטובת הענף ללא הגבלה בסכום.
  • הנחיה בדבר "החזר יצוא" של יהלומים – הקלה רגולטורית משמעותית לענף.

בנוסף, יסייע משרד הכלכלה בהקמת מפעל ליטוש לאבנים גדולות לענף.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה:

"יישום מסקנות הוועדה לצד צעדים נוספים הוא נדרש על רקע המשבר שחווה הענף והשינויים בתעשיית היהלומים העולמית בשנים האחרונות, ונועדו להעניק כלים חדשים להתמודד עם האתגרים בענף ולהקל ברגולציה על מנת להגדיל את היצור והיצוא לעולם".

 

יורם דבש, נשיא בורסת היהלומים:

"הוועדה והעומדת בראשה, המשנה למנכ"ל נעמה קאופמן פס, עשו עבודה רצינית וטובה ואני מברך על כך שהגיעו למסקנות שיכולות לסייע לענף ולעוסקים בו. נעשה ניסיון רציני להקל ברגולציה המקשה על הענף להתמודד בתחרות בזירה הבינלאומית. יישום מסקנות הוועדה בפועל יכול בהחלט לסייע לנו בכל התחומים שחשובים ליהלומנים ושעשויים לאפשר לנו לחזור לצמיחה ולהובלה עולמית: ערבות המדינה לענף; ההשקעה הממשלתית בחממה הטכנולוגית שהבורסה תפתח בעוד שבועיים; הסיוע להקמת המפעל הייחודי לייצור אבנים גדולות שימצב את ישראל המובילה עולמית בתחום; והסיוע בשיווק היהלומים ברחבי העולם.

כל אלה צעדים משמעותיים וחשובים ביותר וחשוב לי להודות לשר הכלכלה אלי כהן, למנכ"ל המשרד שי רינסקי ולראש הוועדה, על התגייסותם לקידום ענף היהלומים בתקופה מאתגרת זו".




בואו להיות חברים שלנו בעמוד הטלגרם - t.me/protocolil

תגיות

אבי פסח

כותב במגזין העסקים פרוטוקול. אוהב חדשות מעניינות, יוצר תוכן, בוגר תואר ראשון. אימייל פניות בנושאי האתר: avi@protocol.co.il

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close