גילוי מרצון – מה זה ועוד מידע שאתם חייבים להכיר על נוהל זה

הצהרה על הכנסות ותשלום המסים הוא לא אחד החלקים החשובים אצל אנשים שונים. מרביתם מעוניינים לשלם כמה שפחות מס על הכנסתם במקרים קיצוניים יותר, לא לדווח כלל לרשויות המס על הכנסות כאלו או אחרות בצורה לא חוקית וכתוצאה מכך לא לשלם מס כלל.

אך זה לא נעצר כאן. אדם שלא דיווח או צמצמם את המס בצורה משמעותית ולא לגיטימית, עשוי להמשיך לבצע זאת שוב ושוב ובכך הוא נגרר למצב שגם אם הוא רוצה להתחיל לדווח בצורה נכונה וחוקית, לא מתאפשר לו כי הוא פוחד מה יעלה בגורלו עבור אותה תקופה שבה הוא לא דיווח.

מיותר לציין שמדובר על עבירות מס, ובחלק מן המקרים, התוצאה של עבירה מסוג זו היא עבירת הלבנת הון, או להיפך, שעבירת המס היא התוצאה של עבירת הלבנת הון. כך או כך, מדובר על עבירות חמורות מאוד, ועבירת הלבנת הון חמורה עוד יותר מאשר עבירת מס.

אז למה אנחנו כותבים לכם את כל זה, ומה הקשר בין זה לכותרת הכתבה? ובכן, אפשר להימנע מעבירות אלו (שהם מהווים גם עבירות פליליות לכל דבר ועניין) על ידי חשיפת המידע וההכנסות אל רשויות המס בעצמכם, או במילים אחרות – גילוי מרצון.

מה זה גילוי מרצון?

גילוי מרצון משמע דיווח מיוזמתכם אל רשויות המס והצהרה על ההכנסות והרווחים שלכם מפעולות בארץ ובעולם כשהתוצאה היא תשלום המס בפועל. למעשה מדובר על דיווח הכנסות ותשלום כל סוגי המס האפשריים כחוק, ברור כי אי דיווח של הכנסה כלשהי גוררת עמה לעיתים מספר מיסים שאותו אדם היה צריך לשלם.

למשל, ברגע שעוסק מורשה לא מדווח על הכנסות בארץ, הרי שהוא לא משלם מע"מ עבור העסקה וסביר להניח כי גם גובה מס ההכנסה יוקטן – לכן מדובר על כמה מיסים יחדיו.

אז למה צריך לדווח בכלל ועוד למה זה צריך להגיע מיוזמה אישית?

משום שכיום המערכות פתוחות יותר ויותר, החוקים משתנים ויש הסכמים רבים בין מדינות שונות כאשר ישראל שותפה במגוון של אמנות מס, רגולציות ותהליכים נוספים. זאת ועוד שאם רשות המסים תתפוס את אותם אנשים שלא מדווחים על הכנסות, היא תפעל כנגדם בהליך משפטי שהנזקים של הליך מסוג זה בלתי ניתן לחזרה בדרך כלל, הליך זה ישפיע גם על המשפחה של אותו גורם ועל העסקים שלו.

אבל כך או כך, אותו אדם יהיה חשוף להליך משפטי, לא?

לא בדיוק, גילוי מרצון מונע הליך משפטי. המטרה של רשות המסים היא לגבות את ההכנסה עבור המדינה ועבור ההוצאות שלה. רשות המסים תעדיף לא לפנות במישור המשפטי ולסגור את הפרשה בהליך פשוט יותר כך שאותו אדם ישלם את המס על פי החוק – וזוהי המטרה של רשות המסים.

אדם שמדווח על ההכנסות שלו באמצעות הליך גילוי מרצון ומשלם את המס, לא ייחשף לעבירות מס והלבנת הון. מדובר על WIN-WIN, אדם זה יגלה לרשות המסים על הכנסותיו ומנגד, רשות המסים תקבל את הכספים ותתחייב שלא לפעול במישור המשפטי.

נוהל גילוי מרצון – מה ועד מתי?

נוהל גילוי מרצון של רשות המסים קובע מהם התנאים להליך גילוי מרצון, כיצד לבצע את ההליך, איזו חסינות תינתן לאותו אדם ואילו מסלולים קיימים. נוהל גילוי מרצון האחרון שפורסם על ידי רשות המסים הוא בסוף שנת 2017 והוא קובע תנאים מסויימים להגשה הן עד סוף 2018 והן עד סוף 2019.

הנוהל הקודם הסתיים בסוף שנת 2016 ועל פי הודעות רשות המסים ונציגיה, מדובר על הישג משמעותי כך שבוצעו כ-7400 בקשות גילוי מרצון בסך הון של 25 מיליארד שקל שבסופו של דבר שולם מס בסך 3 מיליארד ₪.

גילוי מרצון – למי זה מתאים?

הליך גילוי מרצון מתאים לאנשים שמחזיקים כספים והכנסות שלא דווחו לרשות המסים בגין פעולות שונות. למעשה, גילוי מרצון מתאים לאנשים שיש להם דירות עם הכנסות לא מדווחות של שכר דירה, אנשים שמעלימים הכנסות מפעילות עסקית או פרטית בארץ או בעולם, עובדים שלא מדווחים על הכנסות שלהם בחו"ל, בעלי נדל"ן בחו"ל, יהלומנים, בעלי חשבונות בנק בחו"ל שמסתירים כספים ועוד.

למרות שהקונוטציה היא שמדובר על אנשים שמחזיקים כספים בעולם, בחשבונות בנק שוויצרים ואחרים, לא מדובר רק על אנשים אלו. גם ישראלים שהרוויחו כתוצאה מפעילות מקומית כזו או אחרת בישראל יכולים לבקש ולהתנהל לפי הליך גילוי מרצון.

למרות זאת, ההליך לא מתאים לאנשים שיש להם מחלוקת חוקית עם רשות המיסים. במילים אחרות, אנשים ששילמו מס והופתעו שרשות המסים דורשת תשלום נוסף, או שמדובר על החזרי מס, או כל הליך אחר מול הרשות המסים – הליך גילוי מרצון לא מתאים להם.

גילוי מרצון (נוהל גילוי מרצון) – מהם התנאים?

ובכן, לא כל אחד יכול לבקש גילוי מרצון. רשות המסים קבעה תנאים לפיהם ניתן לבדוק מי זכאי לפעול בהליך זה ומי לא.

ראשית כל, רשות המסים קבעה כי הגילוי יהיה כן ומלא וייעשה בתום לב. כלומר, רשות המסים רוצה שאותו אדם שיפעל בהליך זה, יחשוף בפניה את כל המידע אודות ההכנסות וההון שלו, הוא יעשה זאת בצורה אמיתית וצודקת ובצורה שתציג את כל התמונה המלאה.

שנית, הרשות קבעה כי התנאי השני הוא שבמועד הפניה לגילוי מרצון, לא מתנהלת חקירה או בדיקה על ידי רשות המסים או המשטרה כנגד אותו אדם, כנגד בן/בת הזוג שלו, כנגד אחד העסקים שלהם או כנגד השותף שלהם. המשמעות היא שאדם שלא דיווח ולפתע נודע לו שמתנהלת כנגדו חקירה, לא יכול לפנות בגילוי מרצון ולבטל את החקירה.

בנוסף, רשות המסים עשוייה שלא לאשר בקשה לגילוי מרצון אם קיים מידע הקשור לבקשה ביחס לאותו אדם, בן/בת זוג, חברות בשליטתם ותיקי שותף. הסירוב יתבצע במקרים הבאים: ברשות שלטונית אחרת / מדינה אחרת; באמצעי תקשורת; במסמכים משפטיים שונים כגון כתבי דין, פרוטוקולים, מסמך אזרחי או פלילי וזאת בארץ או בעולם.

מסלולי נוהל גילוי מרצון

קיימים 3 מסלולים בהליך גילוי מרצון של רשות המסים שעליהם נדון כאן.

1. מסלול אנונימי

הליך אנומימי מאפשר להגיש את הבקשה על ידי מיופה כוח וזאת בעילום שם ומבלי להיחשף. המטרה היא לברר את גובה החוב שאותו אדם צריך לשלם לרשות המסים, לנהל משא ומתן על גובה החוב, ורק לאחר מכן להחליט האם הוא מעוניין להיחשף ולשם את המס או למשוך את הבקשה ולבטל אותה.

לאחר הגשת בקשה לגילוי מרצון לגורם מוסמך (בהמשך הכתבה) ובמידה והיא תאושר על ידיו, הוא יעביר אותה אל הגורם האזרחי המתאים (פקיד שומה, מנהל מיסוי מקרקעין וכד'). תוך 180 יום מרגע שהבקשה הוגשה לפקיד השומה, בא בוח המבקש (גילוי מרצון) יחתום על טיוטת הסכם שומה לעניין הבקשה הזו, יחד עם חתימת ההסכם הוא יחשוף את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו להמשך בדיקה וטיפול בבקשה. אם רשות המסים קבעה כי צריך להאריך את פרק הזמן לטיפול בבקשה, היא תשלח הודעה למבקש ולגורם המוסמך ובתנאי שהארכה לא תעלה על 90 יום.

במידה ולא יימסרו הפרטים של אותו אדם על ידי בא כוחו בתוך 180 יום מרגע הגשת הבקשה, רשות המסים תידחה את הבקשה.

המסלול הזה תקף עד לתאריך 31.12.2018.

2. מסלול מקוצר

המסלול המקוצר מאפשר להגיש בקשה כאשר סך ההון בבקשה לגילוי מרצון הוא עד 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת מכך לא עולה על 0.5 מיליון שקל שנות הדיווח. לאחר הגשת הבקשה ואם היא עומדת בנוהל היא תאושר ותועבר לגורם אחר שיקלוט את הבקשה ויתקן את הדו"חות ויוציא שובר לתשלום. אורך הטיפול של הבקשה לא יעלה על 30 יום מיום הגשת הבקשה.

אם אותו אדם ישלם את המס תוך 15 יום מרגע הגשת הודעת התשלום, לא ייפתח כנגדו הליך לפי דין פלילי לגבי המידע שמסר בבקשה.

עוד חשוב לציין כי לא ניתן להגיש בקשה אנונימית אם היא עומדת במסלול מקוצר. אולם, רשות המסים עשוייה להחיט כי בקשה שהוגשה כאנונימית ומתאימה למסלול מקוצר, תעבור למסלול זה תוך יידוע הנישום וחשיפת שמו לפני העברה למסלול זה.

בנוסף, רשות המסים יכולה לקבוע כי בקשה במסלול זה לא מתאימה ולפיכך היא תועבר ליפול כבקשה רגילה. גורם מטעם הרשות ישלח מכתב למבקש שמפרט את ההחלטה שלא לאשר במסלול זה ועל העברה למסלול הרגיל.

המסלול הזה תקף עד לתאריך 31.12.2019.

3. מסלול רגיל

המסלול הרגיל מתאים למי שלא מעוניין לגשת בצורה אנונימית ונגד הוא לא מתאים לפעול לפי מסלול מקוצר. לאחר הגשת הבקשה (בהמשך הכתבה) ואם הבקשה תאושר, הגורם המוסמך יעביר את המשך הטיפול אל הגורם האזרחי הרלוונטי. אם קיים תיק למבקש, אז לפקיד השומה בו מתנהל תיקו, אם לא קיים תיק, אז אצל פקיד שומה בהתאם למקום מגורים או מקום העסק.

פקיד השומה ידאג לטפל בבקשה תוך 90 יום מרגע שקיבל אותה. במידה ומצא לנכון להאריך את הבקשה, הוא יודיע לגורם המוסמך ובתנאי שהארכה לא תעלה על 90 יום.

המסלול הזה תקף עד לתאריך 31.12.2019.

גילוי מרצון – קיזוז הפסדים

במסגרת הנוהל ניתן לקזז הפסדים ולתבוע זיכויים שנובעים מהגילוי מרצון רק כנגד הכנסות פירותיות או רווחי הון, כמו שהם מדווחים בבקשה ורק בשנות המס אליהם מתייחס גילוי מרצון. הוצאות והפסדים אאשר לא נוצלו בשנות המס עליהן דווח בגילוי מרצון , לא יותרו לקיזוז או לזיכוי בשנים לאחר מכן.

בנוסף לכך, לא ניתן לקזז הפסדים או לתבוע זיכויים עליהם הוצהר בדוחות שהוגשו קודם לבקשה לגילוי מרצון כנגד רווחים או הכנסות שהוצהרו בבקשה.

איך להגיש בקשה לגילוי מרצון?

הבקשה יכולה להיעשות על ידי אותו אדם או מיופה כוח מטעמו שהוא יכול להיות אדם אחר או מייצג כדוגמת עורך דין, רואה חשבון או יועס מס. מיותר לציין שכאשר מדובר על בקשה אנונימית, הרי שיש צורך במיופה כוח. אם מיופה כוח מגיש את הבקשה, הוא צריך להציג את ייפוי הכוח.

הבקשה לגילוי מרצון תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד ורק הוא יהיה מוסמך לאשר אותה (גורם מוסמך). הבקשה לגילוי מרצון חייבת לכלול את כל המידע הרלוונטי לבקשה ובין היתר:

• שמות המבקשים.
• שנות המס הרלוונטיות.
• מקורות הכנסה.
• פירוט סכום ההכנסה שהושמטה (אם ההכנסה שהושמטה היא תשואה על השקעה, יש לציין את סכום ההשקעה).
• אומדן המס לתשלום.
• צו ירושה (ככל שצריך).
• דפי חשבון בנק ויתרות.

לבקשה ויחד עם המסמכים יצורף גם טופס הצהרה לבקשה לגילוי מרצון כשהוא מלא וחתום על ידי המבקש. לפי סוג המסלול:

• טופס הצהרה לבקשה לגילוי מרצון – מסלול אנונימי.
• טופס הצהרה לבקשה לגילוי מרצון – מסלול מקוצר.
• טופס הצהרה לבקשה לגילוי מרצון – מסלול רגיל.

הגשת הבקשה נעשית על ידי שליחה אל האימייל הייעודי של רשות המסים הזה: giluymerazon@taxes.gov.il.

מה קורה לאחר הגשת הבקשה?

הגורם המוסמך (לעיל) יודע למגיש הבקשה אם הוא אישר את הבקשה או לא. במידה והוא כן אישר, הוא יעביר את הבקשה לגורם אזרחי רלוונטי שיקבע את סכום המס לתשלום (פקיד שומה, ממונה תחנת מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין, גובה מכס וכדומה).

לאחר מכן, הגורם המרכזי והמבקש של הבקשה יחתמו על הסכם שומה מתאים. המבקש ישלם את המס שייקבע על ידי הגורם האזרחי לרבות ריביות, קנסות, הצמדות וקרן החוב וכל זאת במועד. אם המבקש ישלם זאת במועד, לא יבוצע שום הליך פלילי כנגד אותו נישום (חייב במס).

מפני אילו חוקים תינתן חסינות מדין פלילי?

כאשר תגישו בקשה לגילוי מרצון, היא תינתן חסינות מפני החוקים הבאים:

1. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.
2. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.
3. חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
4. חוק מס קנייה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952.
5. פקודת המכס (נוסח חדש).
6. חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש"ט- 1949.
7. חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, כשעבירת המקור הינה עבירה עפ"י אחד מהחוקים לעיל.
8. כל הוראה לעניין מס בחוק או על-פיו, המתייחסת לאחד או יותר מן החיקוקים לעיל.

מה עוד חשוב לדעת?

• כל אדם רשאי להגיש בקשה אחת בלבד.
• לא ניתן להגיש בקשה על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.
• החסינות בהליך פלילי תחול לגבי המידע שנמסר בהליך גילוי מרצון בלבד.
• רשות המסים לא תעשה שימוש במידה בבקשה אם הבקשה לא אושרה על ידיה גורם המוסמך.
• לא יוטל מס על סכום הקרן אם שוכנע פקיד השומה כי מקור ההון הלא מדווח הוא בהכנסה מחוץ לישראל.
• הון שמקורו בכספי פיצויים ששולמו לניצול שואה לא יחוייב במס.
• הון שמקורו במס ירושה לא יחויב במס.
• נפטר שהשאיר עיזבון ליורשיו – הכנסתו החייבת מיום הפטירה תיחשב ההכנסה החייבת של היורשים.