קריירה והשכלה

חישוב מספר ימי חופשה שנתית – כמה ימים מגיעים לכם?

עובדים זכאים לקבל חופשה שנתית במקום העבודה שלהם לפי מספר תנאים, לצורך כך כדאי לדעת איך מבצעים חישוב מספר ימי חופשה. הזכאות משתנה לפי ותק, ימי עבודה ואורך תקופת העסקה.

מטרת הכתבה להסביר את אופן החישוב וקיבעת מספר ימי חופשה שנתית לכל עובד.

מהי חופשה שנתית?

חופשה שנתית היא חופשה בתשלום שכל עובד זכאי לקבל במקום העבודה בנוסף לימי היעדרות אחרים, עקב מחלה, חג, יום שבתון וכדומה. הזכאות של העובד לקבל את החופשה השנתית נובעת מתוקף חוק חופשה שנתית וגם לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה ל-5 ימי עבודה.

עבור ימי החופשה שהעובד צבר, הוא זכאי לקבל דמי חופשה המחושבים לפי השכר הרגיל שלו באותו יום. אצל עובד שעתי או יומי, נבדק מהו ממוצע השכר היומי שלו ב-90 הימים האחרונים.

למידע נוסף, ניתן לקרוא את הכתבה על ימי חופשה שנתית.

חישוב ימי חופשה שנתית

מספר ימי החופשה בתשלום שמגיע לכל עובד נקבע לפי 4 קריטריונים באופן הבא:

  • מספר ימי חופשה מירביים:
    1. ותק בעבודה – מספר שנות ותק קלנדריות של העובד אצל אותו מעסיק. שנת עבודה מוגדרת שנה קלנדרית, שהיא פרק זמן של 12 חודשים מחודש ינואר ועד דצמבר. כלומר, ותק הוא כמה שנים קלנדריות שהעובד עבד אצל המעסיק.
    2. אורך שבוע עבודה – האם במקום העבודה מונהג לעבוד 5 ימים בשבוע או 6 ימים בשבוע. במקום עבודה של 5 ימי עבודה בשבוע העובד רשאי להיעדר כל 5 ימים על כל 7 ימי חופשה שנתית. במקום עבודה של 6 ימי עבודה בשבוע, העובד רשאי להיעדר 6 ימי עבודה על כל 7 ימי חופשה שנתית.
    3. חוק או צו הרחבה – האם במקום העבודה נהוג לפעול לפי חוק או צו הרחבה. הצו קובע כי שבוע העבודה מקוצר ל-5 ימי עבודה בשבוע למעט מעסיקים מסויימים.
  • מספר ימי חופשה בפועל:
    1. תקופת העסקה – האם העובד עבד אצל המעסיק בכל השנה או חלק ממנה. כלומר, האם יחסי עובד מעביד היו רצופים בכל השנה הקלנדרית, או רק בחלק מהשנה (כמו בגלל תחילת עבודה או התפטרות / פיטורין).
    2. מספר ימי עבודה – סך ימי העבודה בפועל שעבד העובד אצל המעסיק באותה שנה, לרבות ימים שהם נחשבים ימים לחישוב ימי עבודה.

כדי לבדוק כמה ימי חופשה מגיעים לעובד, חשוב קודם לדעת מה הוותק שלו בעבודה בשנים, לאחר מכן בודקים האם במקום העבודה שלו מונהג לעבוד 5 ימים בשבוע או 6 ימים. אז נוצר סכום שהוא המספר המירבי של ימי חופשה שהעובד זכאי לקבל במהלך שנה קלנדרית.

לאחר מכן, בודקים האם העובד עבד אצל המעסיק בכל השנה או רק חלק ממנה, וכמובן בודקים מהו מספר ימי העבודה שהעובד עבד לפי מספר ימי עבודה לחישוב אורך החופשה. אז נוצר מספר של ימי חופשה שנתית שהעובד זכאי לקבל לפי הנתונים שלו.

מספר ימי החופשה שהעובד זכאי לקבל הם ימי ברוטו – כלומר הם כוללים את סך המנוחה השבועית.

1. מספר ימי חופשה מירביים

כמו שכתוב מקודם, יש 5 קריטריונים לחישוב, כאשר 3 קריטריונים: ותק בעבודה, על פי חוק / צו הרחבה וכן מספר ימי עבודה נהוגים בשבוע – שהם קובעים את מספר ימי החופשה המירביים שעובד זכאי לקבל אותם.

טבלת ימי חופשה מירביים לפי ותק במקום עבודה של 6 ימי עבודה בשבוע:

שנות וותקימי זכאות ברוטו לפי חוק (כולל שבת)ימי זכאות נטו לפי חוק (ימי חופשה בפועל)
1-4 שנים1614
5 שנים1614
6 שנים1816
7 שנים2118
8 שנים2219
9 שנים2320
10 שנים2421
11 שנים2522
12 שנים2623
13 שנים2724
14 שנים ומעלה2824

הנתונים עבור שנות וותק 1-4:

  • החל מ-1.1.2017 – לעובד מגיע 16 ימי חופשה ברוטו (או 14 ימי חופשה נטו).
  • בין 1.7.2016 ועד 31.12.2016 – לעובד מגיע 15 ימי חופשה ברוטו (או 13 ימי חופשה נטו). עובד שעבד בכל שנת 2016 זכאי ל-14.5 ימי חופשה (או 12.5 ימי חופשה נטו).
  • עד 30.6.2016 – לעובד היה מגיע 14 ימי חופשה ברוטו (או 12 ימי חופשה נטו).

טבלת ימי חופשה מירביים לפי ותק במקום עבודה של 5 ימי עבודה בשבוע:

שנות וותקימי זכאות ברוטו לפי חוק (כולל שישי שבת)ימי זכאות נטו על פי חוק (ימי חופשה בפועל)ימי זכאות נטו לפי צו הרחבה
1-4 שנים161212
5 שנים161212
6 שנים181417
7 שנים211517
8 שנים221617
9 שנים231723
10 שנים241823
11 שנים251923
12 שנים262023
13 שנים272023
14 שנים ומעלה282023

הנתונים עבור שנות וותק 1-4:

  • החל מ-1.1.2017 – לעובד מגיע 16 ימי חופשה ברוטו (או 12 ימי חופשה נטו).
  • בין 1.7.2016 ועד 31.12.2016 – לעובד מגיע 15 ימי חופשה ברוטו (או 11 ימי חופשה נטו). עובד שעבד בכל שנת 2016 זכאי ל-14.5 ימי חופשה (או 10.5 ימי חופשה נטו).
  • עד 30.6.2016 – לעובד היה מגיע 14 ימי חופשה ברוטו (או 10 ימי חופשה נטו).

2. מספר ימי חופשה בפועל

לאחר שיש לנו את מספר ימי החופשה המירביים שעובד זכאי לקבל, כעת צריך לחשב האם העובד זכאי לקבל את המספר המלא (המירבי) או המספר החלקי (כאחוז מתוך המספר המירבי). לצורך כך משתמשים ב-2 קריטריונים אחרונים מתוך ה-5: מספר ימי עבודה וכן תקופת העסקה.

שנת עבודה מלאה:

במקרה שהעובד משלים שנת עבודה מלאה, הוא זכאי לקבל את מספר ימי החופשה המירביים לפי הטבלאות הכתובות לעיל. שנת עבודה מלאה היא אחת מלאה:

  1. יחסי עובד מעביד התקיימו ברציפות בכל השנה הקלנדרית (כל 12 החודשים), והעובד השלים 200 ימי עבודה או יותר באותה שנה אצל המעסיק.
  2. יחסי עובד מעביד התקיימו רק בחלק מהשנה קלנדרית, והעובד השלים 240 ימי עבודה או יותר באותה שנה אצל המעסיק.

לדוגמה:

עובד מועסק במקום עבודה שבו נהוג 5 ימי עבודה בשבוע, הוותק שלו עומד על 5 שנים, הוא עובד משרה מלאה במשך 12 חודשים מלאים של אותה שנה ועבד 205 ימי עבודה באותה שנה.

תשובה: מכיוון שהעובד עבד שנת עבודה מלאה, הוא יהיה זכאי לקבל 12 ימי חופשה נטו.

שנת עבודה חלקית:

במקרה שהעובד משלים שנת עבודה חלקית, הוא זכאי לקבל מספר ימי חופשה בשיעור יחסי מימי החופשה המירביים לפי הטבלאות הכתובות לעיל. שנת עבודה חלקית היא אחת מלאה:

  1. יחסי עובד מעביד התקיימו ברציפות בכל השנה הקלנדרית (כל 12 החודשים), והעובד השלים עד 200 ימי עבודה באותה שנה אצל המעסיק.
  2. יחסי עובד מעביד התקיימו רק בחלק מהשנה קלנדרית, והעובד השלים עד 240 ימי עבודה באותה שנה אצל המעסיק.

במקרה כזה, יש לחלק את סך ימי העבודה שהעובד עבד, חלקי מספר ימי עבודה לפי עניין 200 אם יחסי עובד מעביד רצופים כל השנה או 240 אם יחסי עובד מעביד לא רצופים.

לדוגמה:

עובד מועסק במקום עבודה שבו נהוג 5 ימי עבודה בשבוע, הוותק שלו עומד על 5 שנים, הוא עובד משרה מלאה במשך 12 חודשים מלאים של אותה שנה ועבד 180 ימי עבודה באותה שנה.

תשובה: מכיוון שהעובד עבד רצוף אך פחות ימי העבודה פחות מ-200, יש לחשב כך: 180 חלקי 200, ואז כפול 12 ימי חופשה נטו (לפי הטבלה לעיל) = 10.8. אך יש לעגל זאת כלפי מטה – ולכן העובד זכאי ל-10 ימי חופשה נטו.

דוגמה נוספת:

עובד מועסק במקום עבודה שנהוג 6 ימים בשבוע, עם ותק של 8 שנים, עבד רק בחלק מהשנה עם סך של 220 ימי עבודה אותה שנה.

תשובה: מכיוון שהוא לא עבד רצוף, אלא רק חלק מהשנה וסך הימים שעבד פחות מ-240, אז יש לחשב כך: 220 חלקי 240 כפול 19 ימי חופשה נטו = 17.41, מעגלים מטה – לכן העובד זכאי לקבל 17 ימי חופשה נטו.

איך מחשבים, לפי חוק או צו הרחבה?

צו הרחבה בעניין שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, קובע כיצד מחשבים את ימי החופשה השנתית של עובד בעת המעבר לשבוע מקוצר של 5 ימי עבודה בשבוע. הצו נוקב במספר ימי חופשה נטו והוא חל על מרבית יחסי העבודה במשק, למעט:

  • מקום עבודה שיש בו 4 מועסקים ומטה.
  • עובדים ומעסיקים שמעבר לשבוע מקוצר של 5 ימים הוסדר או יוסדר בהסכם קיבוצי.
  • חברה ממשלתית לפי חוק החברות הממשלתיות.
  • חברה עירונית לפי חוק יסודות התקציב.
  • מעסיק שוועדת הפיקוח לפי הצו קבעה שהוראות הסכם הקיבוצי שהורחבו בצו לא יחולו עליו.

במידה ויש פער בין מספר ימי החופשה המופיעים בחוק, לבין מספר ימי החופשה המופיעים לפי צו ההרחבה, העובדים זכאים לפי התנאים המיטיבים יותר (הטובים). במילים אחרות, לפי מספר ימי החופשה הגבוה ביותר.

חופשה שנתית לבני נוער

בני נוער עד גיל 18, עם ותק של עד 4 שנים זכאים ל-18 ימי חופשה ברוטו. כלומר, הם זכאים ל-16 ימי חופשה נטו בשנה קלנדרית במקום עבודה שבו מונהג 6 ימי עבודה בשבוע או 14 ימי חופשה נטו במקום עבודה שבו מונהג 5 ימי עבודה בשבוע.

מה עוד חשוב לדעת?

  • עובדים בתחומי עיסוק מסויימים זכאים למספר גדול יותר של ימי חופשה שנתית.
  • עובדים המועסקים בענפים שונים, זכאים לתנאי חופשה שנתית נוספים על הצו או החוק.
  • עובדים המועסקים על ידי קבלן כוח אדם, זכאים לתוספת של חופשה שנתית.

מעל 1,400 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close