דין ומשפט

פורסם הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2017

הבוקר הגיש הנציב, כבוד השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, את הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2017 לשרת המשפטים, ח"כ איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות.

בשנה החולפת הוגשו 834 תלונות על שופטים, שופטים צבאיים ודיינים (ירידה של כ-6% ביחס לשנת 2016) וניתנו החלטות ב-855 תלונות. 534 תלונות מתוכן נמצאו בסמכות הנציבות ומתוכן 81 נמצאו מוצדקות (15%). ב-39 תלונות נוספות (כ-7%) מוצה הבירור לאחר שנמצאה תקלה בהתנהלות בית המשפט, והיא תוקנה עוד קודם להשלמת הטיפול בתלונה.

הדו"ח מפרט גם את הליקויים המערכתיים שנתגלו ואת המענה שניתן לממצאי הנציבות. הנציב מציין בדו"ח, כי "בצד המענה הרוחבי שניתן ע"י הנהלת בתי המשפט לצורך תיקון הליקויים, מוצבים בפני הנציבות גם מכשולים טכניים ובירוקרטיים ובהם מניעת הגישה החופשית של הנציבות לתוכנת 'נט המשפט'. על קושי זה מתגברים עובדי הנציבות בסיוע אנשי המזכירות בבתי המשפט השונים. דרך זו המאפשרת לנו גישה לחלק ממסמכי 'נט המשפט' רק באמצעות 'מתווכים', פוגמת בסודיות עליה מצווה הנציבות לשמור מכוח חוק הנציבות, והיא מטילה עומס נוסף על הדרג המינהלי במערכת בתי המשפט".

השופטים, הדיינים בבתי הדין הדתיים השונים, השופטים המשפטאים של בתי הדין הצבאיים ושופטי בתי הדין לעבודה נדרשו כולם בשנת 2017 להגיש הצהרת הון המפרטת את נכסיהם והתחייבויותיהם הפיננסיות. בסך הכל הוגשו כ-940 הצהרות הון. אלא שבדיקת ההצהרות ע"י הנציבות העלתה כי "ברובן נמצאו חוסרים בהצהרות ונשלחו לשופטים הודעות המפרטות את הליקויים. ליקויים אלה מצריכים בדיקות חוזרות של הצהרות ההון – עד לתיקון כל הליקויים והוצאת 'תעודת תקינות'. דו"ח על אי-מילוי החובות שבחוק הועבר לנשיאת בית המשפט העליון. הנציבות הפיצה חוברת כתובה ובה מידע מפורט על דרך מילוי הצהרות ההון בצורה של שאלות ותשובות. בצד הפצת החוברת ממשיכה הנציבות ליתן מענה שוטף, בעל פי ובכתב, לשאלות המתעוררות אצל נושאי המשרה השיפוטית מדי יום ביומו".

באחת ההחלטות העקרונית שנתן הנציב השנה, הוא קבע כי ראוי לתת את הדעת לתופעה לפיה "שופטים מסויימים מעכבים מתן פסקי דין עוד בכהונתם בערכאה ראשונה, דבר שלא מונע את קידומם ומינויים לכהונה בערכאת הערעור, שגם בה הם לוקים באותו ליקוי וגם אז נמצאות תלונות מוצדקות בעניינם באותו עניין. באחד המקרים מסוג זה אף קבע הנציב, כי גם יש לבדוק הכיצד, כדברי השופט, בזמן כהונתו הזמנית בערכאת הערעור המשיך לשמוע תיקי הוכחות בערכאה הראשונה. התלונה נמצאה מוצדקת ועותק מהחלטת הנציב הועבר על פי חוק לנשיאת בית המשפט העליון ולשרת המשפטים, וכן לחברי הוועדה לבחירת שופטים, ש"חזקה עליהם שיגבשו עמדתם באשר להליכים הראויים ליישום במצב דברים זה".

ממצאים מרכזיים נוספים:

בשנת 2017 הוגשו 4 בקשות בירור, אחת ע"י שרת המשפטים, שתיים ע"י נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, ואחת ע"י נשיא בית הדין השרעי לערעורים, על פי סמכותם בחוק. זאת, לעומת בקשת בירור אחת ב-2016.

מרבית התלונות שנמצאו מוצדקות מתייחסות לליקויים בניהול המשפט (39%). תלונות אלה נוגעות לדחייה שלא לצורך של מועדי הדיון, התחלת הדיון באיחור, אי קיום דיונים במעמד הצדדים כנדרש בחוק וליקויים ברישום הפרוטוקול.

37% מהתלונות המוצדקות נגעו לעיכוב במתן פסקי דין והחלטות. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לתלונות המוצדקות ב-2016 (25%), ובהקשר זה מציין הנציב בדוח כי "בתחום זה לא ניתן, אפוא, מענה די הצורך להקל מעל השופטים את העומס".

לעומת זאת, ניתן להצביע על ירידה בשיעור התלונות המוצדקות על התנהגות לא ראויה של שופטים (15% בשנת 2017 לעומת 24% בשנה הקודמת). התלונות המתייחסות להתנהגות לא ראויה נוגעות לשימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות, גילויים של חוסר רגישות, היעדר תבונה והתנהגות פסולה מחוץ לכס המשפט.

זמן הבירור הממוצע בתלונות שבוררו לגופן עמד על כ-81 ימים (הזמן הקצוב בחוק לבירור תלונה הוא שנה).

בשנת 2017 הוגשו 29 תלונות נגד שופטי בית המשפט העליון, ומבין התלונות שבוררו בשנה זו, לא נמצאה אף תלונה מוצדקת.

בשנת 2017 הוגשו 118 תלונות נגד שופטי בתי משפט מחוזיים, ירידה של כ-14% משנת 2016. 7 מהתלונות שבוררו נגד שופטים מחוזיים נמצאו מוצדקות.

בשנה החולפת הוגשו 17 תלונות נגד דייני בית הדין הרבני הגדול, לעומת 7 תלונות בלבד ב-2016. עלייה נרשמה גם בתלונות על דייני בתי הדין הרבניים האזוריים.

ירידה משמעותית נרשמה בתלונות נגד קאדים בבתי הדין השרעיים (4 בלבד ב-2017 לעומת 15 בשנה שקדמה לה). עם זאת, 5 מתוך 9 ההחלטות שניתנו בתלונות נגד הקאדים נמצאו מוצדקות.

מתוך 176 התלונות שבוררו ביחס לשופטי בתי המשפט לענייני משפחה, 13 נמצאו מוצדקות.

לאחר שבשנים קודמות לא הוגשו כלל תלונות נגד שופטי בתי הדין הצבאיים, השנה הוגשה תלונה אחת שנדחתה לאחר בירור.

כ-38% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו על שופטי בתי משפט השלום, לרבות בתי המשפט לתביעות קטנות ובתי המשפט לתעבורה, רובן נגעו לליקויים בניהול המשפט ולהתמשכות ההליכים ועיכובים.

לפי הדו"ח, כנגד 10 שופטים נמצאה יותר מתלונה מוצדקת אחת, ובעניינם של 3 שופטים נוספים ניתנו 2 החלטות שבירור התלונה מוצה. נוסף על כך נמצאו 2 תלונות מוצדקות ומעלה על שישה דיינים מבית הדין הרבני (האזורי והגדול), ועל קאדי אחד מבית הדין השרעי לערעורים.

הנציב ריבלין התייחס היום לעניין חובת הסודיות שמטיל החוק על הנציבות, ושבעטיה לא מתפרסמים שמות השופטים המבוקרים, גם כאשר התלונה נגדם נמצאת מוצדקת: "בעידן המודרני, כשאמצעי התקשורת הם שונים ואחרים והשקיפות רבה הרבה יותר, ראוי אולי גם לשקול בחינה מחודשת של חוק הנציבות בכל הנוגע לסודיות הטיפול בתלונות, בדיוק כפי שיש מקום לנסח מחדש את חוקי הבחירות (דרכי תעמולה) בכל הנוגע למגבלות פרסומי התעמולה וחקיקה ותיקה אחרת".

עוד בנושא

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close