צרכנות

יבוא אישי 2019 – מה מותר לייבא, כמה מותר ועוד מידע חשוב [מדריך]

צרכנים רבים מזמינים מחו"ל מוצרים בדרכים שונות, באמצעות האינטרנט או באמצעות דרכים אחרות ולכן זה הזמן גם להסביר הכל על יבוא אישי. היבוא האישי שונה מאשר יבוא מסחרי והוא לא מצריך רישיון ייעודי לכך.

מטרת הכתבה לספק הסבר בכל הנושא על יבוא אישי, מה מותר לייבא, מה אסור, מהם המגבלות ועוד.

מהו יבוא אישי?

כאשר צרכנים רוכשים מוצרים או סחורות שונות בחו"ל ומייבאים אותם לישראל, ולרבות אם הם רוכשים זאת בישראל, הם דואגים לבצע רכישה של מוצרים שמותר לייבא אותם ובכמות המותרת. ההגדרה היבשה של יבוא אישי הוא יבוא של טובין בכמות סבירה לשימוש עצמי.

צו יבוא אישי 2019 (שנכנס לתוקף בתאריך 12 יוני 2019) קובע הגדרה חדשה של יבוא אישי והיא – יבוא של טובין (פריט לרבות חפצים ובעלי חיים) העומדים בכל התנאים הבאים:

  1. הטובין מיבואים שלא באמצעות עוסק (כלומר, רק אדם פרטי).
  2. הטובין אינם מיועדים לצרכי אספקה, יצור או מתן שירותים.
  3. הטובין מיובאים לצורך שימוש אישי או משפחתי של אותו יחיד המייבא.
  4. הטובין מיובאים בכמות סבירה. כמות סבירה היא אחת מאלה:
    • משלוח שערכו עד 1,000 דולר – עד 30 יחידות מאותו סוג במשלוח.
    • משלוח שערכו מעל 1,000 דולר – עד 5 יחידות של טובין מאותו סוג במשלוח.

כמו כן, כמה משלוחים מאותו ספק לאותו יבואן שנשלחים בתוך הפרש של עד 72 שעות – נחשבים משלוח אחד. עוד חשוב לציין כי תקנות המכס מגדירות שווי יבוא אישי של סכום הכולל את ערך הטובין וההוצאות הנלוות (ביטוח, הובלה / דמי משלוח) – לכן המסים חלים גם עליהם.

בנוסף, מנהל רשות המסים רשאי לקבוע כי יבוא של טובין שעומדים בכל ה-4 הקריטריונים לעיל אך לא עומדים בקריטריון של הכמות הסבירה, יחשב יבוא אישי.

לבסוף, יבוא טובין של עד 5 יחידות הדורשים אישו של גופים שונים, ייחשבו יבוא אישי. גופים אלו כמו: משרד התקשורת (מכשירים אלחוטיים או הכוללים רכיבים אלחוטיים), משרד התחבורה, מעבדה מוסמכת לרכב.

אגב.. הכמויות לעיל לא חלות על כלי רכב, כלי טיס, פריט תעופתי, עצם מוטס מרחוק (כמו כלי טיס בלתי מאויש או טיסן נהוג רדיו) וכן יכטות.

כך למשל: יבוא של 20 זוגות נעליים שעלות כל אחת מהן 40 דולר (סה"כ 800 דולר) – נחשב ייבוא אישי. עם זאת, הזמנה של עוד 10 זוגות תוך 48 שעות, תיחשב משלוח אחד ולכן ערך המשלוח יעמוד על 1,200 דולר וכתוצאה מכך הוא לא עונה על הקריטריונים של יבוא אישי.

מה לא יבוא אישי?

כל ייבוא אישי שלא עונה על הקריטריונים לעיל, לא נחשב יבוא אישי.

כמו כן, מנהל רשות המסים רשאי לקבוע כי מוצרים מסויימים לא ייחשבו יבוא אישי (אלא אם כן, היבואן הוכיח אחרת) אם הם עומדים באחד התנאים הבאים:

  1. יחידה של טובין שערכה מעל 200 דולר – אם כמות היבוא מאותו סוג עולה על 5 יחידות בשנה.
  2. יחידה של טובין שערכה עד 200 דולר – אם כמות היבוא מאותו סוג עולה על 30 יחידות ברבעון של שנה.

בנוסף לכך, מנהל רשות המסים רשאי לקבוע כי יבוא של סחורות (טובין) ומוצרים – שהם עד לכמות הסבירה אך הן מיועדות לאחת ממטרות שאינן יבוא אישי – לא יחשב יבוא אישי.

יבוא למטרת שיפוץ הבית

צו יבוא אישי 2019 קובע מסלול ייחודי ליבואן עבור יבוא אישי של מוצרים וסחורה לצורך בניית בית או שיפוץ בית. למרות שלא ניתן לייבא כמות העולה על "הכמות הסבירה" ככתוב מקודם, אדם יוכל לייבא מוצרים וסחורות מעל הכמות הסבירה אם הטובין נועד למטרת שיפוץ או בנית בית.

לצורך קבלת ההיתר וההטבה, היבואן נדרש להציג בפני פקיד המכס ראיה מוחשית כמו היתר בניה או מסמך המעיד על כך כי המוצרים נועדו למטרה זו.

יבוא אישי של מזון

יבוא של מזון הוא בעל מעמד אחר בצו יבוא אישי 2019, הכמויות הסבירות הן שונות והיבואן הוא פטור מהחובות לפי פרק ד' של חוק המזון. התנאים לכך בפסקאות הבאות.

הכמות הסבירה היא אחת מאלה:

  • עד 5 ק"ג למזון מסוים, אך לא יותר מ-15 ק"ג מזון בכל משלוח. למעט קבוצות המזון הבאות:
    • תבלינים ואבקות תיבול (למעט זעפרן) – עד 500 גרם לכל תבלין או אבקה ועד 5 ק"ג למשלוח.
    • זעפרן – עד 20 גרם במשלוח.
    • תוספי תזונה – עד 5 פריטים של תוסף תזונה ועד 15 פריטים בכל משלוח.
  • עד 6 משלוחים של מזון מכל כמות וקבוצת מזון שהיא בשנה קלנדרית.

המזון חייב להיות ארוז ומסומן על ידי היצרן באופן המאפשר לזהות שהוא מזון. תנאי נוסף, הוא שמנהל רשות המסים וידא ולא מצא שהמוצרים לא עומדים בתנאי הצו.

מה מותר לייבא לישראל?

ניתן לייבא לישראל כמעט את כל המוצרים שרק אפשר לחשוב עליהם, הן ביבוא אישי והן ביבוא מסחרי. יחד עם זאת, יש מקרים בהם נדרש לקבל אישור של רשות מוסמכת כלשהי כמו למשל:

  • משרד התחבורה – יבוא של חלקי חילוף לרכב.
  • מעבדה מוסמכת לרכב – יבוא של מוצרים נלווים לרכב.
  • משרד התקשורת – יבוא של רחפן או טלפון אלחוטי ומוצרי תקשורת שונים.
  • משרד החקלאות (הגנת הצומח) – יבוא של צמחים.
  • משרד הבריאות (אגף הרוחקות) – יבוא של תכשירים ומוצרים רפואיים.
  • השירותים הרוטירינריים – יבוא של בעלי חיים מסויימים.
  • מכון התקנים או מעבדות לבדיקת תקן – יבוא של מוצרים בעלי תו תקן.

מה אסור לייבא לישראל?

יחד עם זאת, יש מוצרים שחל איסור מוחלט ליבא אותם לישראל, כמו למשל:

  • מוצרים פרוצים או מגונים.
  • זיופים וחיקויים של מטבעות ומסמכים, טופס חשבון מכר או תעודת מקור.
  • כרטיסים ופרסומות של הגדרות והימורים שלא ניתן מראש היתר לכריכתם.
  • שקים משומשים לאריזת חומר צמחי.
  • סכינים, למעט אולרים ולמעט סכינים שנועדו לעבודה או לבית.
  • משבש מד מהירות לייזר.
  • כלי ירייה דמוי עט או דמוי אקדח הזנקה או המופעל בגז וכדומה.
  • מכל גז מדמיה שצורתו ככלי ירייה.
  • טובין להכנת סם מסוכן.
  • טובין לצורך הסתת אלימות, טרור או גזענות.
  • טובין שיש בהם הזדהות עם ארגון טרור או הזדהות עמו.

רישיון, אישור או היתר

יש מוצרים (לפי התוספת השניה בצו) הדורשים את אישור הרגולטור ולכן היבואן נדרש לבקש היתר, אישור או רישיון. צו יבוא 2019 קובע כי החלטה לתת רישיון או לסרב, תינתן תוך 14 ימי עסקים (ימי עבודה) מיום קבלת הבקשה. במקרים של אגף רוקחות, משרד הביטחון או התחבורה, ההחלטה תיעשה עד 21 ימי עבודה.

כמו כן, אם היבואן נדרש רק לקבל היתר או אישור (ללא צורך ברישיון), ההחלטה על אישור או סירוב הבקשה תיעשה תוך 2 ימי עבודה בלבד מיום קבלת הבקשה עם כל המסמכים הנדרשים. עם זאת, אישור או סירוב ממשרד התקשורת או ממעבדה מוסמכת לרכב תינתן תוך 5 ימי עסקים (רק לאחר הוראת שעה של שנתיים בה הזמן יעמוד על 14 ימי עסקים).

אישור או סירוב מהגנת הצומח או מאגף למיכון וטכנולוגיה תינתן תוך 10 ימי עבודה, ואישור או סירוב משירותים ווטירינריים תוך 14 ימי עבודה (ההוראה לא חלה על יבוא מזון לבעלי חיים).

יבוא אישי – סיווג טובין

קיימים 3 דרגות של סיווג טובין בעת יבוא אישי. אלו משמשים את משרדי הממשלה השונים:

  1. טובין שלא חלים עליהם תנאים – טובין בדרגה זו פטורים מדרישה להמצאת אישור, היתר או עמידה בתנאים לשחרור מהמכס. אך יש צורך בהצהרה כי הטובין נרכש לצרכי שימוש אישי ולא מסחרי ככתוב מקודם.
  2. טובין הדורשים הצהרה בשלב קבלתם – נדרשת ההצהרה של היבואן כי הוא מודע לכך שהמוצר לא נבדק על ידי רשות מוסמכת. אין צורך להצהיר על עמידת המוצר בתנאים שקבלה הרשות המוסמכת לכך.
  3. טובין הדורשים קיום תנאים לשחרור מהמכס – טובין שהרשות המוסמכת קבעה שהם עשויים לפגוע בביטחון הציבור, בטיחותו או בריאותו. תנאים לשחרור מהמכס הם: 1) בדיקת מסמכים לגבי הטובין. 2) בדיקה פיזית של הטובין. בסיום הבדיקה, הרשות המוסמכת מחליטה האם לשחרר או לא. (הבדיקה ללא עלות לצרכן, אלא אם כן הוא ירצה לבדוק באמצעות מעבדה שהוסכמה על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות או גוף שחבר בארגון ILAC).

איך מייבאים לישראל?

זהו נושא בפני עצמו, לגבי אופן בחירת הספקים לקבלת הסחורה לישראל. יחד עם זאת, במשפט קצר, יבוא אישי לישראל ניתן על ידי משלוח של חבילות דרך האתרים השונים כמו אלי אקספרס, אמזון, איביי ודומים להם. דרך נוספת היא באמצעות חברות משלוחים שונים או חברות בלדרות.

ניתן לייבא מוצר באמצעות רכישה באופן ישיר בחוץ לארץ והגעה עמו לישראל, או באמצעות רכישה דרך האתרים ככתוב מקודם וייבוא דרך האוויר (מהיר יותר, יקר יותר) או הים (איטי יותר, זול יותר).

מסי יבוא אישי

עבור יבוא אישי של טובין (סחורות) ומוצרים נוספים נוספים גם 3 מסים עיקריים:

  • מע"מ (מס ערך מוסף) בגובה 17% המוטל על יבוא של מוצרים מחו"ל.
  • מכס המוטל על יבוא טובין ומשתנה לפי תעריף המכס של ישראל.
  • מס קניה הוא מס צריכה עקיף המוטל על מוצרים שונים מיבוא כדי לעודד יצור מקומי והוא משתנה בהתאם לסחורה. מבין המוצרים: כוהל ומשקאות משכרים, רכב מנועי וחלקיו, מוצרי אלקטרוניקה וחשמל ועוד.

טבלת מסים כללית ומרוכזת:

סכום רכישהמס ערך מוסףמכסמס קניהביסוס סכום המס
עד 75$פטורפטורפטורערך החבילה בלבד
מעל 75$ עד 500$חייבפטורחייב (אם חל עליהם)ערך החבילה בלבד
מעל 500$ עד 1000$חייבחייבחייב (אם חל עליהם)ערך החבילה כולל דמי משלוח/הובלה וביטוח
מעל 1,000$חייבחייבחייב (אם חל עליהם)ערך החבילה כולל דמי משלוח/הובלה וביטוח (כמו יבוא מסחרי)

כזכור, על פי תקנות המכס, שווי יבוא אישי כולל את סך הסכום ששולם, לרבות ערך הטובין והוצאות נלוות שהם ביטוח והובלה. גובה המסים לתשלום מבוססים על פי ערך שהוא CIF – כאשר ערך המוצר הוא (Cost), ביטוח הוא (Insurance) ועלות ההובלה היא (Freight).

ניתן לקרוא את הכתבה על מסי יבוא אישי – כדי לקרוא את סוגי המס הקיימים, אופן החישוב כולל דוגמאות וכן גם טבלת מסים מרוכזים (טבלה מקיפה של כל הטובין).

מעל 1,200 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגובה אחת

  1. כתבה מאוד מעניינת ושימושית. יחד עם זאת, לדעתי כדאי לפני הכל לשקול רכישת מוצרים ישראלים. בתחומים רבים יש חשיבות בכל הנושא של אישורים, בדיקות, תקנים וכדומה. למרות שגם מוצרים מיובאים צריכים לעמוד בתקנים, אולי נכנסים שיקולים זרים ואינטרסים, ולכן אני חושש ומעדיף מוצרים ישראלים. תוספי התזונה למשל הם תחום מאוד חשוב, וכיום גוברת המודעות לחשיבות הצריכה שלהם. בהקשר זה שמעתי המון חוות דעת חיוביות על דנסיטי הסידן האמורפי, שהוא מוצר ישראלי, ויתרונו נובע מכך שהוא נספג בגוף פי 2 יותר מכל תוספי הסידן האחרים הקיימים בשוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close