דין ומשפט

הרפורמה בדיני חדלות פירעון יוצאת לדרך

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול לקריאה שניה ושלישית את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול לקריאה שניה ושלישית את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016. מדובר בפרויקט דגל חברתי ששרת המשפטים הובילה מאז נכנסה לתפקיד, ושהציבה לעצמה כיעד בשנת 2016.

הרפורמה היא אחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בשנים האחרונות. הרפורמה כוללת למעלה מ-400 סעיפים, ונוגעת כמעט בכל תחום במשפט האזרחי. מטרתה היא ליצור לראשונה קודיפיקציה המסדירה באופן מלא את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. זאת, במטרה להביא לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום חדלות הפירעון הנותנת מענה לצרכי המשק ולערכים חברתיים נוספים.

הרפורמה נועדה לתקן את המצב הקיים, אשר היה מוסדר עד כה בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת, שנעדרה ראיה כוללת של התחום. דינים אלה אינם מיטיבים עם החייבים הנושים והמשק כולו.

נוכח החשיבות העליונה לחיי הכלכלה המודרנית בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיתמכו בערכים עליהם בנויה החברה, יקנו ודאות לשוק, וכן יתאימו לסביבה הכלכלית שבה הם פועלים, קודם מהלך כולל בהובלתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ובסיוע צוות משפטנים בראשות עו"ד ספי זינגר יחד עם עו"ד מיכל אלבז מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לכתיבת החוק ולניהולם של הליכי החקיקה.

מטרות הרפורמה

לאור החשיבות העליונה לחיי הכלכלה המודרנית, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציע רפורמה מקיפה במטרה לתקן את המצב הקיים המבוסס על פקודות מנדטוריות ארכאיות ועל פסיקה, ולהביא לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום חדלות הפירעון.

הרפורמה מבקשת ליצור קודיפיקציה ולהסדיר באופן מלא את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים. לצד הסדרת הדין המהותי הרפורמה יוצרת רפורמה מבנית ברשויות האמונות על יישום הדין – בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. זאת במטרה ליצור הליכים מהירים, יעילים ולצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בתחום.

הרפורמה מבקשת להגשים שלוש מטרות עיקריות:

שיקום כלכלי של החייב מתוך תפיסה של תועלת משקית וערכים חברתיים: לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. בתחום חדלות הפירעון של תאגידים, מבקשת הרפורמה להעדיף שיקום תאגידים כשהדבר אפשרי, וכך למנוע השמדת ערך מיותרת, לשמור על מקומות עבודה ולצמצם ביצוע "תספורת" לנושים. בכל הנוגע ליחידים, הרפורמה מבקשת להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי של הליכי חדלות הפירעון של יחידים. היא אף מבקשת לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע שוב למצב של חדלות פירעון באמצעות הכשרה כלכלית. זאת, במקביל ליצירת מנגנונים שימנעו ניצול לרעה של הליכים אלו.

הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים: הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, תכליתם של הליכים אלו היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין במידת האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון.

הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הביורוקרטי.

להלן, בתמצית, החידושים העיקריים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:

א. חלוקה צודקת יותר של החוב בין הנושים

הרפורמה מפחיתה את היקף דין הקדימה שניתן למדינה בחלוקת נכסי החייב. בנוסף, קובע החוק כי 25% מהנכסים המשועבדים בשעבוד צף יועברו לטובת הנושים הכלליים. מהלכים אלו צפויים להגדיל את חלקם של הנושים ה"רגילים" – ספקים, אנשים פרטיים ונושים אחרים – ולהביא לחלוקה צודקת יותר של קופת הנשייה.

ב. שיקום יחידים

הליכי חדלות הפירעון יתמקדו בשיקום החייב במידת האפשר. הרפורמה קובעת מנגנון ברור וידוע מראש לחובות החייב בהליכי חדלות הפירעון, שבסופם יזכה החייב להפטר שיאפשר לו לצאת לדרך חדשה. לצד זאת קובעת הרפורמה גם מנגנונים למניעת ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון בידי חייבים שאינם תמי לב. במסגרת זאת אף מקנה הרפורמה לכונס הנכסים הרשמי סמכויות חקירה ואכיפה שיסייעו להתמודד עם חייבים חסרי תום לב.

ג. שיקום חברות ומשא ומתן מוגן

הרפורמה קובעת עמדה ערכית ולפיה עדיף לשקם חברות מאשר להביא לפירוקן. היא אף יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים של החברה באמצעות "משא ומתן מוגן" היוצר סביבה בטוחה המאפשרת קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב. כלי זה צפוי לסייע בצמצום תופעת התספורות במשק הישראלי.

ד. אחריות נושאי משרה בתאגיד הנמצא בהליכי חדלות פירעון

הטלת חובה על דירקטורים בחברה לצמצום היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון. גם כלי זה צפוי לסייע בצמצום תופעת התספורות.

ה. העברת חלק נכבד מניהול ההליכים של יחידים מבתי המשפט לכונס הנכסים הרשמי ולמערכת ההוצאה לפועל

זאת לשם פישוט וייעול ההליכים. בנוסף, קובעת הרפורמה כי ניהולם של הליכי חדלות הפירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, תיערך במערכת ההוצאה לפועל. מהלך זה יחסוך כפילויות ביורוקרטיות ויאפשר לחייבים להסדיר את ענייניהם תחת מערכת מינהלית אחת.

ו. הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים

הרפורמה קובעת מנגנון חדש להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית. זהו צורך חיוני הנובע משינוי פני הכלכלה והפיכתה לכלכלה גלובלית, שבה גופים רבים מנהלים פעילות עסקית במספר מדינות באופן המחייב תיאום והשלמה.

ז. שינוי שיטת בחירת הנאמנים

הרפורמה קובעת כי הנאמנים ימונו מתוך רשימת נאמנים שתקבע ועדה ציבורית. הכונס הרשמי יציע לבית המשפט בכל תיק בין שלושה לחמישה מועמדים מתוך הרשימה למינוי כנאמן בתיק, וזאת בהתאם לקריטריונים שוויוניים שיקבע. מנגנון זה יבטיח הליך שקוף ושוויוני לבחירת הנאמנים ויסייע להרחיב את שורת הנאמנים בשוק הישראלי.

ח. הרחבת גמלת הביטוח הלאומי גם להבראת חברות

הדין הקיים מקנה לעובדים זכות לגמלת ביטוח לאומי רק בהליכי פירוק. לעומת זאת, בהליכי שיקום העובדים אינם זכאים לגמלת ביטוח לאומי. מצב זה פוגע בעובדים ומציב אותם לא אחת בפני ברירה אכזרית – איבוד מקום העבודה ובחירה בפירוק וקבלת גמלת הביטוח הלאומי או שמירת מקום העבודה תוך איבוד הגמלה. הרפורמה מבקשת לשנות מצב זה ולאפשר לעובדים לקבל את גמלת הביטוח הלאומי גם בהליכי שיקום. חלק זה בחוק, שנקבע כהוראת שעה, קודם יחד עם הביטוח הלאומי.

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close