חדשות כלכלה

מבקר המדינה: ליקויים חמורים במהלך הפרטת תע"ש

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח מיוחד על הפרטת התעשיה הצבאית לישראל בע"מ (תעש). מן הדו"ח ניתן להסיק מסקנות לגבי תהליך ההפרטה של כלל החברות הממשלתיות בישראל.

חברת תע"ש הוקמה בשנת 1990 כחברה ליצור ופיתוח אמצעי לחימה. החברה סבלה תמיד מקשיים כלכליים והפסדים שבעקבותם, משרד הביטחון ומשרד האוצר החליטו למזג אותה לחברה בטחונית אחרת – דבר שלא צלח. בדצמבר 2013 הוחלט בועדת שרים לענייני הפרטה על הפרטת תעש בהובלת רשות החברות הממשלתיות. ההחלטה קבעה כי תוקם חברה ממשלתית חדשה בשם תעש מערכות בע"מ (תעש מערכות) ואליה תועבר כל הפעילות של חברת תעש.

בשנת 2015 קבע משרד האוצר כי הרוכש של תעש מערכות ישלם למדינה גם תשלומים נוספים בסך 1.1 מיליארד שקל. במרץ 2018 הוועדה למכירת מניות המדינה החליטה למכור את החזקותיה בתעש מערכות לחברת אלביט בסך של 1.8 מיליארד שקל וכן תשלומים תלויי תוצאות בסך 100 מיליון שקל. זאת בכפוך לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים, שר האוצר ושר הביטחון. כאשר העסקה צפויה להיכנס לתוקף ב-1.7.18.

משרד מבקר המדינה בדק את תקינות תהליך הפרטת תעש מערכות בינואר 2016 עד יוני 2016 והביקורת הושלמה בחודש מאי 2018. משרד מבקר המדינה בחן את פעילות הוועדה למכירת מניות המדינה, השפעה על שוק הבטחון בישראל, הערכת שווי של תעש מערכות, סינרגיה בין החברות, חיוב הרוכש לשלם את ה-1.1 מיליארד שקל נוסף על הצעת הרכש, העברת פעילות, תיעוד פגישות ועוד.

בנובמבר 2016 מסר משרד מבקר המדינה את טיוטת דוח הביקורת לגופים המבוקרים ואלו דחו את הטענות. לאחר שנה, משרד מבקר המדינה מסר טיוטת דוח ביקורת מעודכנת. כמו כן, אלו הם הליקויים העיקריים:

אי-קביעת זהות נציגי המדינה בתהליך ההפרטה

בהחלטת ההפרטה ובנוהל למכירת מניות המדינה, נקבעו תפקידי נציגי מדינה ומיון מתמודדים. משרד האוצר לא הבהיר מי הנציגים שיבצעו כל תפקיד ולא הובהר מהו המסד הנורמטיבי לפעולת המתמודדים וחלוקת הסמכויות.

אי תלות וניגוד עניינים של הערכת שווי

הערכת שווי חשובה על מנת לקבוע את מחיר העסקה. משרד מבקר המדינה אמר כי משרד האוצר לא קבע דרישות לעניין אי תלות של מעריך שווי ההפרטה בגורמי המדינה הרלוונטיים ובחברה המופרטת. בנוסף, לא נקבעו כללים לגבי ניגוד עניינים של מעריך שווי שבהם יצוין באילו נסיבות הערכת השווי לא תיחשב "עצמאית ואובייקטיבית".

משרד האוצר לא נדרש להכריע בסוגיית הפעלת סמכותו של החשב הכללי להטיל וטו בוועדה למכירת מניות המדינה ב-"עניינים תקציביים" לפי תקנות חובת המכרזים וממילא הסוגיה לא הוכרעה. כמו כן, לא נקבעו במשרד האוצר תנאים למכירה של חברה ממשלתית במחיר הנמוך מהערכות השווי.

תשלומים נוספים (1.1 מיליארד שקל)

התשלומים הנוספים למעשה מציבים מחיר מינימום לרכישת תעש מערכות. משרד האוצר והאגפים שלו קבעו את התשלומים הנוספים על בסיס אינדיקציות של רשות החברות לעניין שוויה ולא לפי הערכת שווי. דבר שגרם למתומדדים לרכישת החברה לפרוש במהלכה וזאת לאחר שהושקעו כספים וזמנים בהתמודדות במכרז.

במרץ 2015 בוצע תחשיב נוסף לכיסויי התחייבויות תעש בגין פעילות שלא עברה מחברת תעש לחברת תעש מערכות. התחשיב הסתכם ב-300 מיליון שקלים כאשר נכללו גם סכומים שלא היו צריכים לחול או סכומים שכבר שולמו.

משרד האוצר קבע סכום של 300 מיליון ש"ח מחוץ לתקציב המדינה למימון הפעילות של תעש (נצר השרון) שלא הועברה לתעש מערכות, במקום לתקצב את העלויות בגינן ב"דרך המלך", באמצעות תקציב המדינה. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הנקבע בהחלטת ההפרטה כי מבנה ההון של תעש ואופן תקצובה יוסדרו, מכיוון שמשמעות התקצוב והסדרת ההון כאמור בהחלטת ההפרטה הינה הקצאת הכספים המיועדים לכך מתקציב המדינה בלבד. זאת מכיוון שהוא אמור לכלול את כלל ההוצאות הצפויות והמתוכננות של המדינה.

העברת מפעלי תעש מערכות ממתחם רמת השרון לרמת בקע

ליקוי נוסף של משרד הביטחון ומשרד האוצר זה העניין כי לא יושם תהליך העברת מפעלי תעש ומתקניה ממתחם רמת השרון לרמת בקע, על פי החלטת ההפרטה.

גם המנגנון שנקבע בהסכם הרכש של מוצרי תחמושת לשנים 2019 – 2025 בין משהב"ט ותעש מערכות, אינו מחייב מעבר של כל מפעלי תעש ומתקניה לרמת בקע, אלא מאפשר העברה של חלק מהמפעלים והמתקנים למתחם חלופי.

זאת ועוד, מחויבויותיה של תעש מערכות לפי הסכם הרכש להקים מתקנים מסוימים במתחם רמת בקע אף פקעו לדבריה בסוף 2016. כלומר, המחויבויות האמורות אינן בתוקף.

תוספת לתקציב הביטחון עבור פעולות תכנון ואינטגרציה הנוגעות למתחמי תעש

בהסכם הבנות מאפריל 2014 נקבעו פעולות תכנון ואינטגרציה שיבצע משהב"ט לגבי מתחמי תעש והתמורה שיקבל מרמ"י בגינן, המסתכמת ב-80 מיליון ש"ח. עוד נקבע בהסכם ההבנות כי משרד האוצר יעביר לתקציב הביטחון בשנים 2014 – 2022 עוד 980 מיליון ש"ח כשמשהב"ט יבצע את פעולות התכנון והאינטגרציה האמורות.

תוספת זו לתקציב הביטחון היא "ללא קשר להליך ההפרטה". דהיינו משהב"ט רשאי להשתמש בסכום זה לצורכי מערכת הביטחון לפי שיקול דעתו. תוספות לתקציב הביטחון אמורות להינתן ב"דרך המלך" למימוש היעדים של מערכת הביטחון, ולא באמצעות מתן תוספת תקציבית (בסך 980 מיליון ש"ח) לפעילויות שאינן קשורות להפרטה, כתמריץ לביצוע פעילויות הקשורות בה.

תיעוד לקוי של פגישות וישיבות הקשורות לתהליך ההפרטה

מרבית הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה שהתקיימו מראשית שנת 2016 עד לאוגוסט אותה שנה לא נחתמו; תיעוד של תוכן הפגישות שקיימה רשות החברות עם המתמודדים היה דל; לא תועד תוכן שיחות שקיימו יועצי הרשות עם מתמודדים בנוגע לסיבות לפרישתם מהליך המכירה; לא תועד תוכן הפגישות שקיימו מנהל רשות החברות לשעבר ומנכ"ל משהב"ט לשעבר בארבע עיניים בנושא הפרטת תעש.

ליקויים אלה מהווים חריגה מכללי מינהל תקין. הליקויים בתיעוד ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה אף מהווים חריגה מההוראות המחייבות ומהאמור בפסיקה. הליקויים בתיעוד גורמים לפגיעה בשקיפות הנדרשת של תהליך ההפרטה ולפגיעה בפיקוח ובבקרה עליו ועל תקינותו.

אמירה של מנהל רשות החברות לשעבר בדבר מעורבות בלתי תקינה של משהב"ט בתהליך ההפרטה

מנהל רשות החברות לשעבר מר אורי יוגב נשמע בהקלטת הישיבה של דירקטוריון תעש מאוקטובר 2015 אומר באופן ברור וחד-משמעי שאינו משתמע לשתי פנים כי מנכ"ל משהב"ט לשעבר או משהב"ט לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור רכישת תעש מערכות ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד".

עם זאת, מנכ"ל משהב"ט לשעבר אלוף (במיל) דן הראל ומשהב"ט הכחישו את הדברים המיוחסים להם, מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר הודיע כי לא ידוע לו שהמנכ"ל או משהב"ט מעדיפים את אלביט או הבטיחו לה "הבטחות מהצד", והיועץ המשפטי לממשלה הודיע שאין מקום לפתוח בבדיקה פלילית.

נוכח זאת, מכיוון שעל בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי מוטלת אחריות כבדה, ומאחר שלהתבטאויותיהם יש משמעות רבה, היה על מנהל רשות החברות לשעבר, שעמד אז בראש הרשות שניהלה את תהליך ההפרטה, להיזהר בדבריו בישיבת הדירקטוריון ולא להשמיע אמירה חמורה, שהיה בה ובמשמעויותיה בעת אמירתה בין היתר כדי להטיל דופי במנכ"ל משהב"ט לשעבר ובמשהב"ט או בתהליך התקין של ההפרטה, ואולי אף לעצור את התהליך.

נוכח דבריו של מנהל רשות החברות לשעבר, היה על יו"ר הדירקטוריון של תעש לשעבר אלוף (במיל') אודי אדם ועל יתר הדירקטורים שכיהנו במועד ישיבת הדירקטוריון לייחס חשיבות לדברים אלה, וזאת מכיוון שבמועד בו נאמרו עלתה מהם האפשרות לפגיעה בחוק או בטוהר המידות.

היה עליהם לפעול לכל הפחות לבדיקת מכלול החובות שחלו עליהם בנסיבות העניין. ככל שנדרש בעקבות תוצאות הבדיקה, היה על יו"ר הדירקטוריון של תעש לשעבר לזמן את הדירקטוריון לדיון בנושא ולקביעת דרכי פעולה והיה על כלל חברי הדירקטוריון להביא לידיעת השרים האחראים לענייני תעש ולידיעת מבקר המדינה את דברי מנהל רשות החברות לשעבר, כנדרש בחוק החברות הממשלתיות.

המסקנות

מבקר המדינה ציין בדוח גם את ההמלצות שלו לעניין הפרטת חברות ממשלתיות וקבע כי רשות החברות צריכה לבצע עבודת מטה מקיפה עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים הכוללת את ההשפעה על הכלכלה, אתגרים וקשיים שונים במשק. כמו כן, יש לבחון את השפעת המכירה על השוק הביטחוני בארץ, עלויות הרכש וחוסן החברות הממשלתיות.

משרד האוצר צריך לקבוע את זהות האנשים המעורבים בתהליכי הפרטה, הסמכות ותחומי האחריות שלהם. משרד האוצר צריך לקבוע אי תלות של מעריך שווי בהפרטה ולקבוע נסיבות בהן הערכה היא לא אובייקטיבית/עצמאית. משרד מבקר המדינה ממליץ לקבוע את תנאי המכירה לרבות מחיר מינימום.

כמו כן, כי המשרדים צריכים לוודא כי מבוצעות פעולות לעניין העברת מפעלי תעש כאמור.

לבסוף, סיכם המבקר כי ההפרטה אמורה להביא ליעול וניתוק החברה מתקציב המדינה. עם זאת הוא מסיים עם חשש כי מכירת תעש מערכות תשפיע על השוק הביטחוני והחברות הממשלתיות.

מעל 1,100 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close