כסף

דמי מחלה – מי זכאי ולכמה כסף זכאי לקבל עובד עבור ימי מחלה?

עובד במקום עבודה זכאי לקבל תשלום בגין ימי מחלה שבהם הוא נעדר עקב מחלתו או מצב בריאותו, התשלום הזה משולם על ידי המעסיק ונקרא דמי מחלה. מעסיק מחויב לשלם לעובד את התשלום הזה, אולם בעת סיום יחסי עובד מעביד, לא ניתן לפדות את הימים הללו בכסף.

הכתבה הזו תספק לכם מידע אודות הזכות שלכם לקבלת ימי מחלה, תשלום דמי מחלה עבור ימים אלו, בסיס החישוב, צבירת ימי מחלה, תשלום לצורך פיצויים ופנסיה ועוד.

מהם דמי מחלה?

חוק דמי מחלה וגם תקנות דמי מחלה מסדירים את עניין אופן התשלום של דמי מחלה וכן ימי מחלה של עובדים במקום העבודה. הם קובעים את כל הזכויות והחובות של עובדים ושל מעסיקים לעניין הנושא, דרך חישוב, אופן התשלום ועוד.

עובדים זכאים לקבל תשלום דמי מחלה עקב היעדרות העובד ממקום העבודה בכפוף לאישור ולמכסת ימי מחלה של העובד (עבור הצבירה של העובד). עובד יהיה זכאי לתשלום רגיל ביום מחלה, כלומר, שכר עבודה רגיל אילו העובד היה ממשיך לעבוד.

על מנת לקבל תשלום עבור ימי מחלה, על העובד להגיש תעודת מחלה (אישור מחלה) למעסיק מרופא המשפחה של קופות החולים הכוללים את הפרטים שיפורטו בהמשך.

דמי מחלה נועדו לעזור לעובד להשתקם ממחלתו וזאת על מנת שהוא יוכל לחזור לעבודתו המלאה ומבלי לפגוע במצב הכלכלי שלו.

מי זכאי לקבל דמי מחלה?

כל עובד שמועסק במקום עבודה זכאי לקבל תשלום בגין ימי מחלה שהוא נעדר מעבודתו. הזכאות כפופה למתן אישור מחלה למעסיק ובהתאם לצבירת ימי המחלה של העובד.

עובד יהיה זכאי לקבל דמי מחלה באופן הבא (% מהשכר הרגיל):

  • יום המחלה הראשון – 0% (לא משולם תשלום עבור היום הראשון).
  • יום המחלה השני – 50%.
  • יום המחלה השלישי – 50%.
  • יום המחלה הרביעי ואילך – 100%.

למרות מדרגות הזכאות לעיל, עובדים החתומים על הסכם קיבוצי או הסכם עבודה מיטיב יותר, יהיו זכאים לתשלום לפי ההסכם. לדוגמה, עובד שחתום על הסכם קיבוצי לפיו משולמים לו דמי מחלה בשיעור 100% החל מהיום הראשון – יהיה זכאי לתשלום זה. אולם, אין לקבוע בהסכם קיבוצי, אישי או אחר תנאים גרועים יותר מאשר קובע החוק, כי אין לכך תוקף.

גובה דמי מחלה (רכיבי שכר)

החוק קובע כי דמי מחלה יחושבו לפי השכר הרגיל של העובד אילו עבד בתקופה זו. רכיבי השכר הבאים יובאו לצורך חישוב השכר לדמי מחלה:

  • שכר יסוד.
  • תוספת וותק.
  • תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות.
  • תוספת משפחה.
  • תוספת מחלקתית או מקצועית.

עובד שמקבל שכר שלא לפי רכיבים אלו או חלק מהם, יקבל שכר המשולם לו ביום עבודה רגיל בצירוף כל התוספות לעיל.

כפי שנראה לעיל, עובד לא יהיה זכאי לקבל תשלמי דמי נסיעות, אוכל או שעות נוספות עבור ימים אלו, שכן הם לא כלולים ברכיבי השכר לחישוב.

איך להגיש בקשה לקבלת דמי מחלה?

עובד שרוצה להגיש בקשה אל המעסיק על מנת לקבל דמי מחלה, צריך לפנות אל הרופא שהוא יכין תעודת מחלה עם חתימתו. חבר בקופת חולים יכול להסתפק ברופא משפחה לצורך כך. אישור המחלה צריך לכלול את הפרטים הבאים:

  • שם העובד ומספר תעודת הזהות שלו.
  • התקופה בה לא יכל לעבוד עקב המחלה.
  • שם הרופא והכתובת שלו (של קופת החולים לעניין זה).
  • תאריך הוצאת התעודה.

הודעה על היעדרות מן העבודה, יש להגיש לעובד תוך 3 ימים מיום ההעדרות הראשון ועל התקופה המשוערת בה העובד לא יוכל לעבוד ולא יגיע אל העבודה.

מתי מקבלי תשלום דמי מחלה?

מעסיק צריך לשלם לעובד תשלום דמי מחלה במועד שהיה משלם שכר אילו עבד באותם ימים וזאת בתנאי שהעובד הגיש את תעודת המחלה אל המעסיק לפחות 7 ימים לפי מועד התשלום.

עובד שלא הגיש לפחות 7 ימים לפני המועד, יקבל תשלום דמי מחלה במועד הקרוב לתשלום שכר עבודה להגשת תעודת מחלה.

כך למשל, עובד שמקבל שכר עד ב-10.10, יגיש תעודת מחלה לפחות עד תאריך ה-03.10. אם הוא יגיש בתאריך 07.10 או 15.10, הוא יקבל את התשלום רק במועד התשלום הבא, כלומר ב-10.11.

שלילת דמי מחלה

עובד שבמהלך תקופת המחלה יהיה מועסק במקום עבודה אחר עשוי לסכן את הזכאות שלו לקבלת דמי מחלה. החוק קובע כי מעסיק של עובד כזה רשאי שלא לשלם לעובד דמי מחלה ואם שילם, הוא רשאי לקזז את הסכום הנ"ל.

צבירת ימי מחלה – כמה ימים זכאי עובד לקבל?

עובד זכאי לקבל 1.5 ימי מחלה בכל חודש עבודתו אצל אותו מעסיק או אצל אותו מקום עבודה (18 ימי מחלה בשנה). עובד לא רשאי לצבור יותר מ-90 ימי מחלה, כך שימי מחלה מעל המכסה הזו לא ייספרו ולא יינתן בגינם תשלום אם וככל שיצטרך העובד.

עם זאת, יש הסכמים קיבוציים או אישיים מיטיבים יותר, המאפשרים צבירה חודשית של 2 ימי מחלה (כדוגמה בענפי כח אדם, שמירה ואבטחה, מלונאות וכן ענף האירועים).

עובד שלא עבד בכל ימי העבודה באותו חודש אצל המעסיק או באותו מקום העבודה, יחושבו ימי המחלה בצורה הבאה:

  • מקום עבודה עם 5 ימי עבודה בשבוע – 1.5 במכפלת מספר ימי עבודה בפועל בחודש חלקי 21 ושני שלישים (21.667).
  • מקום עבודה עם 6 ימי עבודה בשבוע – 1.5 במכפלת מספר ימי עבודה בפועל בחודש חלקי 25.

לדוגמה: עובד שעבד בחודש מסויים 15 ימי עבודה במקום עבודה של 6 ימי עבודה בשבוע. כמה ימי מחלה מגיעים לו?

תשובה: 1.5 כפול 15 חלקי 25 = 0.9 ימי מחלה.

תקופת מחלה – כמה ימים יש ישלם וכמה יש לנכות ממכסה?

החוק קובע גם איך מחושבת תקופת המחלה. כלומר, אילו ימים כלולים בתקופת המחלה שעליהם יש לשלם דמי מחלה ואילו ימים לא כלולים בתקופת המחלה ולפיכך אין תשלום בגינם, למרות שהמעסיק מנכה בפועל מהמכסה של העובד.

  • תקופת מחלה ברוטו היא כל התקופה בה העובד חלה בפועל ויש בגינו אישור מחלה מהעסיק (חופשת מחלה).
  • תקופת מחלה נטו היא תקופה בה העובד זכאי לקבל דמי מחלה עבורם ותקופה זו יש לנכות מהצבירה הכוללת של העובד (לפי התנאים מטה ועד גובה הצבירה).

1. עובד במשכורת

עבור עובד שמקבל משכורת חודשית (שמחושבת באופן חודשי ולא שעתי/יומי), תחושב תקופת המחלה כשהיא כוללת את ימי המנוחה השבועיים והחגים וזאת עד לגובה מכסת הצבירה.

לדוגמה: עובד במשכורת חודשית נעדר ממקום עבודתו מיום חמישי ועד יום שלישי (כולל) בשבוע שלאחר מכן, ושבוע העבודה הוא 5 ימים בשבוע. מהי תקופת המחלה וכמה ימים יש לנכות מהעובד?

מכיוון שהעובד הוא עובד במשכורת חודשית ומספר ימי מחלה בה הוא שהה הייתה בת 6 ימים. לכן:

  • תקופת המחלה (ברוטו) – 6 ימים.
  • תקופת המחלה (נטו) – 6 ימים.

העובד יקבל 0% על היום הראשון, 50% על הימים השני והשלישי וכן 100% על הימים הרביעי, החמישי והשישי.

2. עובד בשכר שעבד באופן מלא אצל אותו מעסיק או מקום עבודה

עבור עובד שמקבל שכר המחושב לפי בסיס יומי או שעתי ועבד אצל אותו מעסיק, תחושב תקופת המחלה כשהיא לא כוללת את ימי המנוחה השבועיים והחגים וזאת עד לגובה מכסת הצבירה.

לדוגמה: עובד בשכר נעדר ממקום עבודתו מיום חמישי ועד יום שלישי (כולל) בשבוע שלאחר מכן, ושבוע העבודה הוא 5 ימים בשבוע. מהי תקופת המחלה וכמה ימים יש לנכות מהעובד?

מכיוון שהעובד הוא עובד בשכר שעתי/יומי ומספר ימי מחלה בה הוא שהה הייתה בת 6 ימים. לכן:

  • תקופת המחלה (ברוטו) – 6 ימים.
  • תקופת המחלה (נטו) – 4 ימים.

העובד יקבל 0% על היום הראשון, 50% על הימים השני והשלישי וכן 100% על היום הרביעי.

לאותה דוגמה:

  • אם שבוע העבודה היה בן 6 ימים, אזי, תקופת המחלה נטו הייתה בת 5 ימים.
  • אם שבוע העבודה היה בן 7 ימים, אזי, תקופת המחלה נטו הייתה בת 6 ימים. (בדומה לעובד במשכורת).

3. עובד בשכר שלא עבד באופן מלא אצל אותו מעסיק או מקום עבודה

עבור עובד שמקבל שכר המחושב לפי בסיס יומי או שעתי ושלא עבד אצל אותו מעסיק (עובד לסירוגין), תחושב תקופת המחלה כשהיא לא כוללת את ימי המנוחה השבועיים והחגים וזאת עד לגובה מכסת הצבירה, כשהיא מחושבת כך:

תקופת המחלה ברוטו במכפלת היחס שבין מספר ימי עבודה ברבע השנה הכי מלא ב-12 החודשים הקודמים שלפני תקופת המחלה, לבין מספר ימי העבודה המלאים באותה רבע שנה.

עובד לסירוגין שעבד עד 3 חודשים אצל אותו מעסיק או מקום עבודה. תקופת המחלה תחושב כך: תקופת המחלה ברוטו בניכוי ימי מנוחה וחגים ובמכפלת היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופת עבודתו שקדמה למחלה לבין 6.

פיטורין ודמי מחלה

במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה, המעסיק לא רשאי לפטר את העובד וזאת עד לתקופה המקסימלית של הזכאות לצבירת המכסה. עם זאת, רשאי המעסיק לפטר אם נתן הודעה מוקדמת לפיטורים לפני שהעובד נעדר מעבודתו.

דמי מחלה – הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורין

דמי מחלה מהווה חלף שכר בסיס מכיוון שהם משולמים במקום השכר הבסיס. לכן, יש להכליל את דמי החגים לחישוב שכר לעניין פיצויי פיטורים. השכר הקובע את הבסיס לחישוב הפרשות לפנסיה הוא אותו שכר הקובע הפרשות לחישוב שכר פיצויי פיטורין. לפיכך, גם על דמי מחלה יש להפריש לפנסיה.

דמי מחלה ביום חג

החוק קובע כי תקופת המחלה של עובד במשכורת כוללת ימי מנוחה (שישי ושבת) וכן ימי חגים. לעניין עובד בשכר שעתי או יומי, תקופת המחלה לא כוללת ימי שישי, שבתות וחגים.

לפיכך:

  • עובד במשכורת, יהיה זכאי לקבל דמי מחלה במקום דמי חגים. נראה כי החוק פה פוגע דווקא בזכויות של עובד זה שכן הוא גם מבזבז יום מחלה וגם לא מקבל דמי חגים. עם זאת, עובד במשכורת לא זכאי תשלום בנפרד עבור דמי חגים שכן הוא מקבל שכר חודשי גם בחודשים בהם יש ימי חג או שאין.
  • עובד בשכר, יהיה זכאי לקבל דמי חגים שכן בימים אלו הוא לא מקבל דמי מחלה.

מה עוד חשוב לדעת?

  • ביטוח דמי מחלה – מעסיק רשאי לא לשלם דמי מחלה אילו ביטח את העובד בביטוח דמי מחלה בקופת גמל לפי תנאים מסויימים.
  • ימי מחלה שלא נוצלו לא ניתנים לפידיון או להעברה למעסיק אחר.
  • דמי חופשה הם שכר שמהם מנכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וכן דמי ביטוח בריאות.
  • היעדרות בתקופת מחלה – חופשת לידה, ימי אבל, יום מנוחה או חג, וכן ימי אימון לשירות המדינה הם הפסקות מעבודה שיילקחו בחשבון בעת חישוב ימי מחלה.

בואו להיות חברים שלנו בערוץ הטלגרם - t.me/protocolil


תגיות

מערכת האתר

פרוטוקול מגזין עסקים הוא פורטל חדשות כלכלה, שוק ההון, נדל"ן, דין ומשפט, כסף, ביטוח, צרכנות פיננסית, עסקים ויזמות, סטארטאפ, אנרגיה, שיווק, טכנולוגיה ועוד. יש לכם מידע חשוב לספר לנו? כתבו לנו דרך המייל האדום.

כתבות נוספות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close