קריירה והשכלה

שמחת תורה 2019 – הכל על עבודה, שכר, חופשה וזכויות העובד

חג שמחת תורה הוא מועד שציין את סיום קריאת התורה והפרשות והתחלה מחדש של מחזור חדש לפי הפרשה הראשונה בראשית. החג קרוי גם בשם יום שני שמיני של עצרת ומבין מנהגיו הם סדר הקפות.

כתבה זו מדברת על זכויות העובדים במהלך החג.

מתי חל חג שמחת תורה 2019?

חג שמחת תורה השנה חל בתאריך כ"ב בתשרי תש"פ – יום שני בתאריך 21.10.2019. ערב החג וכניסתו הינו ביום ראשון בערב, בתאריך 20.10.2019 וצאת החג הינו ביום החג בערב.

חג שמחת תורה – יום חג

חג שמחת תורה הוא יום חג שני של סוכות בהתאם להוראות חוקי העבודה ולכן זה יום שבו לא עובדים ועבורו מקבלים תשלום של דמי חגים. חשוב לציין כי בצו הרחבה מסגרת 2000, לא כתוב במפורש את החג, אלא את השיוך לחג סוכות ואת התאריך העברי של החג – אך חג שני של סוכות הוא הכוונה לחג שמחת תורה.

תשלום דמי חגים

מכיוון שחג שמחת תורה הוא יום חג שבו לא עובדים בהתאם להוראות הצו, החוק קובע כי המעסיק צריך לשלם עבורו תשלום של דמי חגים לפי גובה השכר הרגיל של העובד, אילו הגיע לעבודה ועבד וללא החזר הוצאות למינהם או שעות נוספות.

עובד במשכורת חודשית לא זכאי לקבל שכר בנוסף לכך, מכיוון שתשלום דמי חגים כבר גלום בתוך השכר שלו. מנגד זאת, עובד בשכר שעתי או יומי כן זכאי לקבל אם השלים 3 חודשי עבודה, לא נעדר מיוזמתו יום לפני ואחרי החג ואם החג חל ביום עבודה רגיל ולא יום מנוחה.

עבודה במהלך שמחת תורה

אלו הם ההוראות על עבודה במהלך כל החג.

עבודה בערב החג

ערב חג שמחת תורה הוא יום עבודה מקוצר בישראל ונע בין 5 ל-7 שעות עבודה. מספר שעות העבודה ביום זה משתנה בהתאם להסכם הנהוג במקום העבודה למשל הסכם קיבוציצו הרחבהחוזה עבודה אישי או נוהג מקובל במקום העבודה או בענף הכלכלה של העבודה.

העבודה צריכה להסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.

במקרה שאין הסכם, צו או נוהג, אז:

  • מקום עבודה 5 ימי עבודה בשבוע (9 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב החג עד 8 שעות. המעסיק והעובדים רשאים להחליט עבודה של 8 שעות בתשלום 9 שעות, או 7 שעות בתשלום 8 שעות.
  • מקום עבודה 6 ימי עבודה בשבוע (8 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב חג עד 7 שעות.

עבודה בחג

יום החג כפוף גם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. כך ששעות כניסת החג ויציאת החג הם לפי שעות של שבת קרובה לחג ולכן עובד שממשיך לעבוד או מתחיל לעבוד בשעות החג, זכאי לשכר בשל עבודה בחג.

עובד במשכורת זכאי לקבל את השכר הרגיל ולכן על עבודה בחג הוא זכאי לתוספת של 50% בלבד. כמו כן הוא עשוי להיות זכאי למנוחת פיצוי בתשלום.

עובד בשכר יומי או שעתי זכאי לקבל תשלום של 150% מהשכר היומי / השעתי על עבודה בחג. כמו כן עשוי להיות זכאי למנוחת פיצוי שבדרך כלל ללא תשלום. עוד נקבע כי אם העובד הגיע לעבודה שלא מתוך בחירה, הוא זכאי לשכר של 250% כאשר 100% הם דמי חגים וכן 150% עבור שעות עבודה בחג.

עבודה במוצאי חג

תשלום שכר במוצאי החג חל לפי השכר הרגיל של העובד. אולם, אם החל לעבוד בטרם הסתיימו 36 שעות מאז סיום העבודה במוצאי החג, הוא זכאי לשכר של 150% עבור כל השעות עד שיושלמו 36 שעות עבודה ורק אז יחול שכר רגיל של 100%.

סירוב עבודה בחג שמחת תורה

על פי חוק, עובד רשאי לסרב לעבוד במקום בעבודה בגלל איסור על פי מצוות דתו – כמו למשל עבודה בשבת או בחגים יהודים. אולם, החל מ-01.01.2019 עובד רשאי לסרב לעבוד ביום המנוחה מכל סיבה שהיא ולא רק לפי מצוות דתו (למעט מקומות עבודה מסויימים).

תגמול שעות נוספות

אם העובד מועסק בחג גם שעות נוספות, הוא זכאי לתוספת שכר כך:

  • עבור השעתיים הנוספות הראשונות – תשלום של 150% על עבודה בחג * 125% על השעות הנוספות = 187.5% (ולא 175%).
  • עבור שעה נוספת שלישית ואילך – תשלום של 150% על עבודה בחג * 150% על השעות הנוספות = 225% (ולא 200%).

חופשה במהלך חג שמחת תורה

אלו הם ההוראות בעניין החופשה.

חופשה ביוזמת עובד

חג שמחת תורה הוא יום חופשה בתשלום של חגים. אולם, יום לפני ויום אחרי החג הם ימי עבודה רגילים ולכן העובד לא יכול להיעדר בהם מיוזמתו. עובד שרוצה לצאת לחופשה בערב החג או במוצאי החג, צריך להודיע אל המעסיק והמעסיק רשאי לסרב לבקשה זו, אך היא יכולה להיעשות מסיבות הגיוניות.

עם זאת, לכל עובד יש 2 ימי בחירה בשנה קלנדרית שמזכים אותו לצאת לחופשה ללא הסכמת המעסיק. במקרה כזה, על העובד להודיע לפחות 30 יום מראש ומהעסיק לא יכול לסרב כלל לבקשה זו.

ערב חג שמחת תורה נחשב יום בחירה ולכן ניתן לבקש אותו בתור יום כזה.

עובד שיצא לחופשה בעקבות יום בחירה או חופשה רגילה (לא חג), זכאי לתשלום דמי חופשה והמעסיק צריך לנכות מימי החופשה השנתית של העובד. עבור ימי החג אסור לנכות ימי חופשה שנתית מהעובד, אלו לא ימי חופשה, אלו ימי חג.

חופשה כפויה ביוזמת המעסיק

המעסיק הוא זה שאחראי על יציאת העובדים לחופשה ובפרט חופשה מרוכזת. לכן, הוא יכול לקבוע כי במהלך החג כל העובדים יצאו לחופשה על חשבון יתרת הצבירה השנתית שלהם ומקום העבודה יהיה סגור (כמובן למעט יום החג עצמו שלא עובדים בו ממילא).

אם החופשה היא מעבר ל-7 ימים, המעסיק צריך להודיע לפחות 14 יום מראש. כך או כך, המעסיק נדרש לוודא שיש מספיק ימי חופשה לעובדים, שכן הוא לא יכול לקזז מיתרה עתידית. אם אין מספיק יתרה עתידית, המעסיק יכול:

  • לא להוציא את העובד לחופשה.
  • להוציא את העובד לחופשה בתשלום, ללא ניכוי ימי חופשה עתידיים.
  • להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, רק אם העובד הסכים לכך.

הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים

דמי חגים, שהינו תשלום עבור ימי החג הוא תשלום חלף שכר בהתאם להוראות ודיני העבודה בעניין. המשמעות היא שזה שכר שממנו מחשבים הפרשות הן עבור פנסיית חובה והן עבור פיצויי פיטורים של העובד.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil



המשוב שלך חשוב לשיפור התוכן: האם העמוד הזה עזר לך?


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close