קריירה והשכלה

חג סוכות 2019 – זכויות עובדים, תשלום שכר, עבודה, חופשה ועוד

חג סוכות הוא חג מקראי יהודי ומהווה אחד משלוש הרגלים, במהלך החג מתקיימים מנהגים לזכר מצוות בבית המקדש לאחר היציאה מארץ מצרים. מבין מצוות החג הם ישיבה בסוכה, נטילה של 4 המינים ועוד.

מטרת הכתבה היא להסביר את הזכויות של העובדים במהלך החג.

מתי חל חג סוכות 2019?

חג סוכות השנה חל בתאריכים הבאים:

  • ט"ו בתשרי תש"פ – יום שני בתאריך 14.10.2019.
  • כ"ב בתשרי תש"פ – יום שני בתאריך 21.10.2019. (חג שמחת תורה).

ערב חג סוכות וכניסת החג הינו ביום ראשון בערב, בתאריך 13.10.2019, ערב חג שני הינו ביום ראשון בתאריך 20.10.2019 וצאת החג הינו לאחר חג שמחת תורה.

חג סוכות – 2 ימי חג

צו הרחבה מסגרת 2000 מגדיר 9 ימי חג יהודים / אזרחיים בישראל – ימים אלו נחשבים ימי חג שאין עובדים בהם ועבורם משלמים תשלום של דמי חגים. חג סוכות, או ליתר דיוק, 2 ימי חג סוכות (טו' בתשרי וכן כב' בתשרי הידוע גם בשם חג שמחת תורה) – אלו הם 2 ימים שעבורם המעסיק משלם דמי חגים של חופשה.

תשלום שכר / דמי חג בחג סוכות

עבור 2 ימי חג סוכות, המעסיק חייב לשלם תשלום שכר שנקרא דמי חגים. מכיוון שבמהלך החג, העובדים נמצאים בחופשה והם לא מגיעים לעבוד, הם זכאים לקבל את השכר הרגיל שלהם – כאילו הגיעו לעבודה ועבדו במהלך אותם ימים (למעט שעות נוספות או הוצאות נסיעה).

לעובד מגיע לקבל תשלום דמי חגים גם אם הוא עובד משרה חלקית, משרה מלאה או בחלק מימות השבוע. זה נושא שחשוב לדעת. תנאי הזכאות לתשלום במהלך חג סוכות הם:

  • עובד במשכורת (לפי חודש עבודה או יותר) זכאי בתנאים הבאים:
    • הוא מקבל את המשכורת החודשית הרגילה, גם אם לא נכח בעבודה. לכן לא זכאי לקבל דמי חגים בנוסף לשכר הרגיל.
  • עובד בשכר (לפי שעה או יום של עבודה) זכאי בתנאים הבאים:
    • השלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה (משרה חלקית, מלאה או בחלק מימי השבוע).
    • לא נעדר ממקום העבודה יום לפני ויום אחרי החג מיוזמתו (אלא אם המעסיק ביקש / דרש).
    • החג חג ביום שהעובד היה צריך להגיע לעבוד (יום מנוחה שבועית לא מזכה בתשלום, במקום עבודה של 7 ימים בשבוע אז ימי מנוחה כן מזכים).

לדוגמה: העובד עובד בשכר 5 חודשים במקום העבודה, החג מתקיים במהלך אמצע השבוע ביום עבודה רגיל שצריך לעבוד והעובד לא נעדר לפני ואחרי החג. האם זכאי?

לפי הנתונים הללו כן, מכיוון שהוא עונה על כל תנאי הזכאות לקבלת דמי חגים.

עבודה במהלך ערב חג סוכות

ערב חג סוכות הינו יום עבודה קצר בישראל ואורכו נע בין 5 ל- 7 שעות עבודה. מספר שעות העבודה ביום זה משתנה בהתאם להסכם הנהוג במקום העבודה למשל הסכם קיבוציצו הרחבהחוזה עבודה אישי או נוהג מקובל במקום העבודה או בענף הכלכלה של העבודה.

במקומות עבודה בהם אין נוהג, הסכם או צו, של יום עבודה מקוצר:

  • מקום עבודה של 5 ימי עבודה בשבוע (9 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב החג הוא עד 8 שעות. המעסיק והעובדים רשאים להחליט עבודה של 8 שעות בתשלום 9 שעות, או 7 שעות בתשלום 8 שעות.
  • מקום עבודה של 6 ימי עבודה בשבוע (8 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב חג הוא עד 7 שעות.

מבלי קשר לכתוב מקודם, יום עבודה בערב חג, חייב להסתיים לכל המאוחר עד 3 שעות מכניסת החג.

עוד יש להוסיף כי בענפי העבודה רבים בהם קיים צו הרחבה בענף כגון ניקיון, שמירה ואבטחה, מלונאות ועוד – התנאים עשויים להיות טובים יותר, ובמקרה כזה התנאים המיטיבים הללו חלים.

תזכורת: הכתוב בעניין עבודה בערב חג הסוכות, הכוונה היא לערב חג ראשון וכן לערב חג שמחת תורה לכל אחד בנפרד.

עבודה במהלך 2 ימי חג סוכות

ימי חג סוכות הם מועדי ישראל ולפיכך, חלים עליהם גם הוראות מתוקף חוק שעות עבודה ומנוחה. זמני כניסה ויציאה של החג מתקיימים בהתאם לזמני כניסה ויציאה של שבת במועד הקרוב לחג.

עובד שמתחיל או ממשיך לעבוד במהלך זמן כניסה של החג – זכאי לתשלום נוסף בכפוף לפירוט הבא:

עובד בשכר (יומי או שעתי):

  • זכאי לתשלום של 150% מהשכר היומי על שעות עבודה בחג.
  • זכאי לשעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (לא בתשלום אלא אם נקבע אחרת).
  • עובד שנאלץ לעבוד בחג שלא מתוך בחירתו – זכאי לקבל דמי חגים מלאים של 100% בנוסף לתשלום 150% בחג (פסק דין ע"ע 300360/98).

עובד במשכורת (חודשית או יותר):

  • זכאי לתוספת שכר של 50% על העבודה בחג – משום שהשכר הרגיל עבור אותו יום חג משולם גם אם עבד בחג וגם אם לא עבד בחג. אין כפל תשלום לעובד זה לא משנה באיזה יום בשבוע החג (אפילו אם שבת).
  • שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (כן בתשלום).
  • לגבי עובד שנאלץ לעבוד שלא מתוך בחירתו – יהיה זכאי לקבל דמי חגים מלאים של 100% בנוסף ל-50% של החג (אולם, טרם נקבעה פסיקה בנושא לעובד חודשי).

יש להוסיף כי במידה ומקיימים תנאים מיטיבים בעבודה כתוצאה מהסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי או נוהג מקובל בעבודה, שבהם נקבע כי העובד זכאי לשכר גבוה יותר – המעסיק מחויב לפעול לפי הוראה שמיטיבה עם העובד.

האמור חל על גם על עובדים לא יהודים שבחרו את ימי החג ומועדי ישראל כימי מועד עבורם. אלא אם כן, העובדים בחרו חגים אחרים לפי מצוות דתם שבגינם משלמים להם חגים ומנוחה.

עבודה במהלך חול המועד

בחוקים בעניין זכויות עובדים ועבודה, אין התייחסות לתנאי עבודה במהלך ימי חול המועד. לפיכך, עבודה בימי חול המועד היא דומה לעבודה ביום חול רגיל וזאת לעניין שעות העבודה ותשלום השכר.

עם זאת, במקרה שחלים תנאים טובים יותר או לפי נוהג מקובל בעבודה – המעסיק נדרש לפעול לפי ההסכם או לפי הנוהג.

עבודה במוצאי חג סוכות

עובד המועסק במוצאי חג סוכות (כל אחד מ-2 הימים) זכאי לקבל שכר רגיל. עם זאת, אם העובד החל לעבוד עוד לפני שעברו 36 שעות מאז שסיים לעבוד בערב החג – הוא זכאי לשכר של 150% על כל השעות עד שיושלמו 36 שעות.

למשל, אם הפסיק לעבוד בשעה 13:00 בערב החג ושב לעבוד בשעה 20:00 במוצאי החג, כלומר עבור 31 שעות והוא זכאי לשעות חג עד שישלים את 5 השעות הללו ולאחר מכן השכר יחזור להיות רגיל.

סירוב עבודה בחג סוכות

על פי חוק, עובד רשאי לסרב לעבוד במקום בעבודה בגלל איסור על פי מצוות דתו – כמו למשל עבודה בשבת או בחגים יהודים. אולם, החל מ-01.01.2019 עובד רשאי לסרב לעבוד ביום המנוחה מכל סיבה שהיא ולא רק לפי מצוות דתו (למעט מקומות עבודה מסויימים).

חופשה בערב חג סוכות (ביוזמת העובד)

במהלך ערב חג סוכות (עבור כל אחד משני ימי החג) העובד אינו יכול להיעדר ממקום העבודה, מכיוון שמדובר על ימי עבודה רגילים (למרות שהם מקוצרים) וזאת למעט זמני כניסה/יציאת החג או מנוחה שבועית.

לפיכך, עובד שמעוניין לצאת לחופשה במהלך ימי העבודה הרגילים הללו, צריך להודיע למעסיק על כוונתו, המעסיק מנגד רשאי לסרב על יציאת העובד לחופשה במהלך ימים אלו, אך החלטה זו חייבת להיות מנומקת מסיבות הגיוניות.

יחד עם זאת, ערב חג סוכות וערב חג שמחת תורה שהינו הושענה רבה, נחשבים ימי בחירה של חופשה והמשמעות היא שהעובד רשאי לנצל אותם ועד 2 ימים במהלך שנה קלנדרית בתור ימים שהמעסיק לא יכול לסרב והעובד יכול לצאת ללא הסכמת המעסיק שלו. אולם, במקרה כזה העובד חייב להודיע לפחות 30 יום מראש למעסיק על כך.

עובד שיצא לחופשה של יום בחירה או חופשה רגילה (לא חג), זכאי לקבל תשלום של דמי חופשה והמעסיק נדרש לנכות מימי החופשה השנתית של העובד. עבור ימי החג אסור לנכות ימי חופשה שנתית מהעובד, אלו לא ימי חופשה, אלו ימי חג!

תגמול שעות נוספות על עבודה

אם העובד מועסק במהלך החג שעות נוספות שהם מעבר לרמה היומית או השבועית – הוא זכאי לתוספת שכר. עפ"י פס"ד יש להכפיל את הזכאות ולא לחבר אותה – באופן הבא:

  • עבור השעתיים הראשונות – תשלום של 150% על עבודה בחג * 125% על השעות הנוספות = 187.5% (ולא 175%).
  • עבור שעה שלישית ואילך – תשלום של 150% על עבודה בחג * 150% על השעות הנוספות = 225% (ולא 200%).

חופשה במהלך 2 ימי חג סוכות

2 ימי חג הסוכות נחשבים ימי חג וגם ימי חופשה ולכן העובד זכאי לקבל תשלום של דמי חגים. אסור לנכות מהעובד ימי חופשה מסך ימי הצבירה השנתית משום שמדובר על ימי חג ולא ימי חופשה בהתאם להוראות החוק.

חופשה כפוייה במהלך יום סוכות (ביוזמת מעסיק)

הוראות החוק קובעות כי המעסיק אחראי ליציאת עובדים לחופשה רגילה או מרוכזת. דהיינו המעסיק רשאי לקבוע כי בסוכות מקום העבודה סגור והעובדים יהיו בחופשה מרוכזת על חשבון יתרת הצבירה השנתית שלהם.

במידה והחופשה עולה על 7 ימים, על המעסיק להודיע לעובדים 14 ימים מראש לפחות כך שהעובדים יוכלו להיערך מראש. זאת ועוד, המעסיק נדרש לוודא כי לכל עובד יש יתרה צבורה מספיקה של ימי חופשה שנתית וכך שכמות הימים העומדים לרשות כל אחד מהם לניצול מספיקה לכיסוי החופשה הכפוייה. הסיבה היא שמעסיק אינו רשאי להוציא עובד על חשבון צבירה עתידית.

במקרה כזה, למעסיק אפשרות לפעול:

  • לא להוציא את העובד לחופשה.
  • להוציא את העובד לחופשה בתשלום, ללא ניכוי ימי חופשה עתידיים.
  • להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, רק אם העובד הסכים לכך.

מחלה בחג סוכות

אין התייחסות בחוק למקרים שבהם עובד שנעדר ממקום העבודה במהלך ימי החג בגלל מחלה. אולם במקרה זה יש לשלם דמי מחלה עבור יום המחלה לפי השיעור בחוק לגבי אותו יום או דמי חגים עבור בשיעור מלא. באופן כללי, הנוהג לשלם דמי חגים לעובד זה.

הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים

דמי חגים, שהינו תשלום עבור ימי החג הוא תשלום חלף שכר בהתאם להוראות ודיני העבודה בעניין. למעשה, זהו שכר שממנו מחשבים הפרשות הן עבור פנסיית חובה והן עבור פיצויי פיטורין של העובד.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil


הירשמו לקבלת חדשות ומידע למייל

המשוב שלך חשוב לשיפור התוכן

האם העמוד הזה עזר לך? האם קיבלת תשובות לכל השאלות שלך? האם תמליץ/י עליו?

זהו משוב אנוניני והמידע נועד לשיפור התוכן. המשוב לא נועד לשאלות, ניתן להגיב לכתבה זו בהמשך.

כתבות נוספות

4 תגובות

  1. שאילה?
    אם עבדתי במקום מסודר ועדתי לפי שעות והמנהל החליט לפטר לפני פסח האם אני זכאית ל10 ימי חופשה הרי בכל חודש יש יום אחד?

    1. שלום אסתר,

      איננו מבינים מדוע ציינת 10 ימי חופשה ולפי איזה חישוב בדיוק.

      יחד עם זאת, את זכאית לפדיון כל ימי החופשה שצברת ועומדים לשירותך, והכל בכפוף לזכות שלך לקבל ימי חופשה שנתית בהתאם להוראות החוק. ייתכן כי הינך זכאית יותר ועלייך לעשות חישוב.

  2. שלום רב,
    יש לי שאלה לגבי חול המועד סוכות שהיה בתאריכים 15.10.19 עד 17.10.19.
    המעסיקה שלנו טוענת שהיא סוגרת את המשרד שלה בחול המועד ולא עובדים באותם ימים. למרות שיש בנות שכן הגיעו לעבודה באותם ימים.
    אני הייתי חולה והוצאתי ימי מחלה על הימים האלו.
    המעסיקה שלי טוענת שהיא לא משלמת לי ימי מחלה על אותם ימים מכיוון שמהשרד סגור.

    האם מה שהיא טוענת נכון עפי חוק? כי אני הבנתי שימים אלו נקראים ימי עבודה רגילים והיא מחויבת לשלם עליהם. (אין הסכם קיבוצי או משהו כזה שאומר אחרת).

    אשמח לתגובה,
    תודה,

    1. שלום רעות,

      ככתוב בכתבה, המעסיק הוא זה שקובע את יציאת העובדים לחופשה, בהתאם לפסיקת בית הדין. כך גם לגבי הוצאה של כל העובדים או רובם.
      כדאי לברר האם רוב העובדים אכן יצאו לחופשה, או רק חלק יצאו ואז הדבר לא נחשב חופשה מרוכזת.

      כך או כך, המעסיקה חייבת לוודא שיש לך מספיק ימי חופשה לניצול תמורת תשלום דמי חופשה וללא ניצול על חשבון העתיד. אחרת, היא אינה יכולה להוציא אותך לחופשה ללא תשלום ללא רשותך.

      ככל שהדבר לא נחשב חופשה מרוכזת, ימי המחלה עוצרים את החופשה הרגילה והתשלום מחושב לפי דמי חופשת מחלה.
      בכל מקרה, אנחנו ממליצים לך לפנות לייעוץ משפטי של עו"ד בעניין, לרוב על ידי איתור אם המעסיקה פעלה כחוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close