ביטוח

ביטוח אובדן כושר עבודה (נכות מעבודה) – מי צריך ואיך עושים?

ביטוח אובדן כושר עבודה הוא אחד הביטוחים החשובים לציבור השכירים והעצמאיים ומאפשר להם להיות בטוחים במצבים בהם הם נפגעו ולא יכולים להתפרנס. למעשה מדובר על ביטוח נכות או מדוייק יותר, ביטוח נכות מעבודה, המקנה קצבה או מענק הנתן לנפגע העבודה ושאינו יכול להמשיך לעבוד ולהשתכר.

עובד שנפגע במקום העבודה, בדרך לשם או בחזרה משם, עשוי לקבל תשלום על ידי מוסדות ביטוח שונים בישראל. יש גמלת הנכות מעבודה של הביטוח הלאומי, יש קצת נכות בקרן הפנסיה או קצב מחברת הביטוח.

מכיוון שהנושא לא פשוט ומעורבים בו גופים שונים, החלטנו לעשות סדר בנושא.

מה זה אובדן כושר עבודה?

אובדן כושר עבודה (א.כ.ע) הוא מצב בו עובד נפגע במקום עבודתו, כתוצאה מתאונה או ממחלה, וכתוצאה מכך יכולת ההשתכרות שלו ירדה בצורה חלקית או מלאה. עובד כזה יכול לאבד את יכולת ההשכרות באופן זמני או באופן קבוע, כמו במקרה של נכות.

הפגיעה הכלכלית בעובד זה יכולה להיות משמעותית, מכיוון שלעיתים מדובר על תקופה ארוכה של כמה שנים ואף כמה עשרות שנים. על מנת להימנע ממצבים כאלו, עובדים צריכים להיות בטוחים שיש להם כיסוי ביטוחי מסויים שיכול לספק להם מענה בעת הצורך.

מה זה ביטוח אובדן כושר עבודה?

ביטוח אובדן כושר עבודה (ביטוח א.כ.ע) מהווה תכנית שמספקת חלף הכנסה למבוטח שנפגע כתוצאה ממחלה או מתאונה. כלומר, עובד שנקלע למצב שהוא אינו יכול להמשיך לעבוד ומכך שאינו יכול להתפרנס ולפרנס את משפחתו, יכול להיעזר בביטוח המספק כיסוי במקרים של פגיעה בכושר עבודתו.

במצב של תאונה או מחלה, נקבע האם יש לעובד את סוג הביטוח הזה, האם הוא יכול לעבוד בעיסוק אחר, מהו שיעור הפסד ההשתכרות, תקופת המתנה, תקופת הפוליסה ועוד. אם נמצא לעובד עיסוק סביר, הוא יעבוד בו ולא יקבל תגמולים מהביטוח, ואם לא, אז סביר להניח כי יקבל.

למעשה, אצל מרבית העובדים קיימת קרן פנסיה, או ביטוח מנהלים, וסביר להניח כי קיים כיסוי בחיסכון הפנסיוני המספק מענה במקרה של אובדן כושר עבודה. לעיתים, גם מעסיקים מפרישים לתכנית זו עבור העובדת בנוסף להפרשות לביטוח פנסיוני.

רשות שוק ההון קבעה כי ביטוח זה יהיה מודולארי וברור יותר עבור ציבור המבוטחים, כך שהוא כולל תכנית בסיסית המספקת הגנה במקרה ביטוח וניתן להוסיף הרחבות שונות שהופכות את הביטוח למותאם יותר עבור המבוטח. מקרה ביטוח הוא מצב בו המבוטח רשאי להפעיל את הביטוח ולקבל תגמולים.

ביטוח אובדן כושר עבודה – למי זה מתאים?

ביטוח מפני אבדן כושר עבודה הוא ביטוח חשוב עבור עובדים שכירים ועצמאים. במקרה של תאונה או מחלה, חלילה, יכולת ההשתכרות של עובד שכיר או עצמאי תיפגע משמעותית והוא עשוי להיקלע לקשיים כלכליים חמורים.

לדבר זה יש השלכות מרחיקות לכת גם עבור המשפחה שלו, שכן אם הוא המפרנס העיקרי בבית ואפילו אם הוא המשני, ייתכן כי משפחתו תיקלע לחובות כלכליים שמהם הוא יצטרך לצאת.

הביטוח הזה מספק הגנה מפני מצב זה, תמורת פרמיה חודשית כמובן. אלא שהביטוח יספק מעין הכנסה למבוטח עד למצב בו העובד חזר להיות כשיר לעבודה או עד לגיל הפרישה. אחרת, העובד יסתפק רק בגמלת נכות מהביטוח הלאומי – שככל הנראה לא תספיק לו.

לפיכך זה מתאים לכל עובד שכיר או עצמאי, במיוחד כאשר מדובר על מקומות עבודה עם רמת סיכון גבוהה יותר, שניתן להיפגע שם כתוצאה מתאונה או ממחלה.

מתי אפשר להפעיל את הפוליסה (מקרה ביטוח)?

מקרה ביטוח הוא מצב בו התקיימו התנאים לצורך מימוש הביטוח. במילים פשוטות יותר, זהו מצב שלשמו נרכש הביטוח ועבורו שולמה הפרמיה, והגיע הזמן להפעיל את הביטוח ולקבל תגמול. מקרה ביטוח כולל בתוכו את שיעור אובדן כושר העבודה, את אופי העיסוק ואת התקופה שלפני שחל מקרה הביטוח.

מכיוון שביטוח זה הינו מודולארי, או מעין, פוליסה אחידה, אזי מקרה הביטוח משתנה בהתאם לסוג הכיסוי ולפיכך גם המרכיבים שלו, כפי שצויינו בפסקה הקודמת. אך אין דאגה, אותם נסביר בהמשך הכתבה.

מה המשמעות של אובדן כושר עבודה מוחלט, חלקי או מלא?

קיימים מושגים שונים לגבי שיעור הפסד ההשתכרות, חשוב לציין כי קיימים רק שני סוגים ולא שלושה.

אובדן כושר עבודה מוחלט, גם מלא, הוא מקרה ביטוח בו נשלל כושר עבודה של המבוטח באופן זמני או קבוע, בשיעור של 75% לפחות (מינימום). כל הפוליסות של אובדן כושר עבודה, מציעות ביטוח בשיעור זה.

לעומת זאת, אובדן כושר עבודה חלקי, הוא מקרה ביטוח בו נשלל כושר עבודה של מבוטח באופן זמני או קבוע בשיעור של 25% ועד 74% כולל. זוהי הרחבה של פוליסה קיימת, והיא איננה בגדר של תכנית בסיס.

אז למה זה מעניין? כי אם לדוגמה נקבע לעובד שיעור אובדן של 50% לצורך העניין, חלילה, אז הוא אינו זכאי לתבוע את הביטוח ולקבל תגמול של הכיסוי הביטוחי הזה. עם זאת, אם הוא רכש הרחבה של שיעור אבדן חלקי, אז הפרמיה החודשית תהיה גבוהה יותר, אולם במצב של 50% כמו בדוגמה הזו, הוא יהיה זכאי לקבל תגמולים.

מה ההבדל בין עיסוק סביר לבין עיסוק ספציפי?

על מנת להיות זכאים לקבל כסף מהביטוח, הפוליסה מגדירה את אופי העיסוק שבו המבוטח עדיין יכול לעבוד. רשות שוק ההון קבעה בהנחיות כי עיסוק סביר הוא עיסוק התואם את ניסיונו, השכלתו והכשרתו של המבוטח, מכיוון שמדובר על הגדרה כללית מאוד, קשה לדעת מהו עיסוק סביר לכל אדם. אולם, עיסוק שפוגע בהכנסתו או בגודל המשרה, ככל הנראה ייחשב כעיסוק שלא סביר ובמקרה זה המבוטח יקבל את הפיצוי.

לעומת זאת, מבוטח יכול לרכוש כיסוי ביטוחי שמצמצם את ההגדרה של עיסוק סביר, לעיסוק ספציפי. למעשה מדובר על עיסוק שבו עסק המבוטח עד למקרה הביטוח, במקרה ולא נמצאה לו עבודה תואמת בעיסוק הספיצי שבו הוא עסק, הוא יהיה זכאי לקבל את הפיצוי / תגמול מהביטוח.

מהי תקופת המתנה?

תקופת המתנה היא תקופה בה המבוטח "ממתין" ולא מקבל כסף, אפשר לקרוא לזה השתתפות עצמית של המבוטח. לאחר שתקופת ההמתנה מסתיימת, המבוטח יהיה זכאי לקבל את התגמולים מחברת הביטוח ועד אז, הוא יצטרך לממן את עצמו ממקורות אחרים, כדוגמת דמי פגיעה של הביטוח הלאומי או הכנסות בן/בת זוג וכדומה.

התקנות של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון מאפשרות לחברות הביטוח להציע הרחבות נוספות על תכנית הבסיס, שעליה נפרט בהמשך. ניתן לקצר את תקופת ההמתנה על ידי רכישת הרחבה או על ידי רכישת תגמול עבור חלק מתקופת ההמתנה ("פרנצ'יזה").

למעשה, בעת רכישת הרחבה לקיצור תקופת ההמתנה, המבוטח יהיה זכאי לקבל את התגמולים החל מתום חודש או חודשיים לאחר שאירע מקרה הביטוח.

עד מתי מקבלים את התגמולים?

חברות הביטוח מחוייבות לשלם פיצויים חודשיים למבוטחים שבהם נמצאים במקרה של אובדן כושר עבודה וזאת החל מתום תקופת ההמתנה ועד למועד המוקדם מבין אלה:

  • מועד שבו המבוטח חדל מלהיות במצב של אובדן כושר עבודה.
  • מועד תום תקופת הביטוח, כלומר עד שהמבוטח הגיע לגיל פרישת החובה.
  • מועד מות המבוטח.

תגמולי ביטוח – פיצוי או שחרור

כאשר חל מקרה ביטוח והמבוטח זכאי לקבל תגמולים, אזי אותו מבוטח יהיה זכאי ל-2 סוגי תגמולים או לאחד מהם, השחרור.

פיצוי הוא למעשה הפיצוי החודשי שיקבל המבוטח במועד מקרה הביטוח. שכירים יהיו זכאים לתגמולי פיצויים בסך של שיעור הפיצוי החודשי שנרכש בפוליסה במכפלת ממוצע השכר המבוטח בפוליסה. ממוצע השכר לעניין זה הוא 12 חודשים האחרונים לפני מקרה הביטוח או 3 חודשים לפני, הממוצע הגבוה מבינהם.

עצמאים יהיו זכאים לתגמולי פיצויים בסך של שיעור הפיצוי החודשי שנרכש בפוליסה במכפלת ממוצע השכר המבוטח בפוליסה. ממוצע השכר לעניין זה הוא 12 חודשים האחרונים לפני מקרה הביטוח.

שחרור הוא למעשה שחרור המבוטח מתשלום הפרמיות בעד כל הכיסויים הביטוחיים בפוליסה, וזאת באופן שבו הכיסויים הביטוחיים יישמרו לאורך תקופת אובדן הכושר.

תוכניות ביטוח אובדן כושר עבודה

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לשעבר, דורית סלינגר, הובילה מספר רפורמות בשוק הביטוח והחיסכון של הציבור, שמטרתם להגן עוד יותר על כספי המבוטחים והחוסכים, על הזכויות שלהם ועל הפיכת השווקים לתחרותיים יותר, תוך כדי שמירה על יציבות הגופים המפוקחים.

לעניין ביטוח אובדן כושר עבודה, המפקחת על הביטוח לשעבר, קבעה כי היא תהיה מודולרית, כלומר כזו שאפשר להרכיב אותה. המשמעות היא כי קיימת תכנית בסיס כלשהי שהיא הבסיס של ביטוח זה ובנוסף אליו, יש הרחבות. לדוגמה, כמו שרוכשים דירה חדשה, ומחליטים לשפץ את המטבח הסטנדרטי, לבצע שינויים בתשתיות וכדומה.

1. תכנית בסיסית של ביטוח אובדן כושר עבודה

התכנית הבסיסית כוללת בתוכה מרכיבים שונים שעליהם נפרט מיד, רוב המרכיבים הללו, ניתן להרחיב אותם באמצעות הנספחים שנפרט בהמשך. ככל שתכנית הביטוח תהיה מותאמת יותר ומורכבת יותר, כך עלותה תהיה גבוהה יותר, אך מנגד היא תציע יתרונות רבים יותר על פני הבסיס.

מקרה ביטוח – אובדן כושר עבודה אם בגלל מחלה או תאונה, כך שנשלל כושר השתכרות מהמבוטח באופן זמני או קבוע בשיעור של 75% לפחות, לעסוק בעיסוק שעסק עד אותו מקרה ושכתוצאה מכך אינו יכול לעבוד בכל עיסוק סביר אחר התואם את ניסיונו, השכלתו והכשרתו, לפני קרות מקרה הביטוח (שהוא 3 שנים לפני כן).

תקופת הביטוח – עד גיל הפרישה, למעט במקרים הבאים: (1) המבוטח ביקש להקדים את התקופה ובתנאי שלא לפני גיל פרישה מוקדמת. (2) פוליסה שהיא אובדן כושר עבודה קבוצתי.

תקופת המתנה – 3 חודשים לפני מועד מקרה הביטוח. למעט מקרים של החרגה ממצב רפואי מסויים, ששם ניתנת תקופת המתנה של 6 חודשים. במקרה של אובדן כושר עבודה חוזר, בגלל אותה מחלה או תאונה תוך 12 חודשים מיום הפסקת התשלומים, המבוטח יהיה זכאי לתגמולי ביטוח ללא תקופת המתנה נוספת.

פיצוי חודשי – עבור שכירים, סכום הפיצוי החודשי המקסימלי הוא 75% מממוצע השכר המבוטח בפוליסה תוך הצמדה למדד, ממוצע השכר ה-12 או ב-3 החודשים האחרונים לפני מקרה הביטוח, הגבוה מבינהם. לעניין עובדים עצמאים סכום הפיצוי החודשי המקסימלי הוא 75% מממוצע השכר המבוטח בפוליסה תוך הצמדה למדד, ממוצע השכר ה-12 החודשים האחרונים או בתקופה קצרה יותר אם מדובר על שנת הביטוח הראשונה.

שחרור מפרמיה / מהפקדות – מבוטח שנמצא במצב אובדן כושר עבודה יהיה זכאי לשחרור תשלום פרמיה על כל הכיסויים הביטוחיים וזאת תוך כדי שמירתם. לעניין כיסוי שנרכש אגב חיסכון, המבוטח יהיה זכאי לשחרור תשלום פרמיה וכן שחרור מהפקדות לחיסכון. כלומר, חברת הביטוח תפקיד עבורו לתכנית החיסכון במהלך התקופה בגובה שיעור השחרור מהפקדות במכפלת ממוצע השכר כאמור לעיל.

גג חתם – המבטח לא ידרוש חיתום רפואי עבור גידול ריאלי בשכר המבוטח של עד 15% ממוצע השכר ב-12 החודשים האחרונים, זאת בתנאי שסף הגידול הריאלי ב-60 החודשים (5 שנים) שקדמו למועד הגידול לא יעלה על 60%.

הכנסה אחרת בעת קבלת תגמולים – מבוטח שהייתה לו הכנסה אחרת (כולל דמי לידה) שלא עונה על הגדרת עיסוק סביר, יהיה זכאי לתגמולי הביטוח, ולא תישלל ממנו הזכות לקבלת התגמולים. עם זאת, חברת הביטוח רשאית לקזז תגמולים אם הכנסתו האחרת כולל התגמולים באופן הבא: ב-12 החודשים האחרונים כל הכנסה מעל 120%, מחודש 13 ועד חודש 36 כל הכנסה מעל 100%, החל מחודש 37 כל הכנסה מעל 75%.

מספר ביטוחי אובדן כושר עבודה – מבטח שמבוטח אצלו ביטח את עצמו גם אצל מבטח נוסף ומקבל תשלום בגלל אותו מקרה ביטוח או מקבל תשלומים מגורם ממשלתי בגלל אותו מקרה ביטוח, וזאת בשיעור העולה על 100%, רשאי מבטח זה לקזז מסכום הפיצוי המשולם על ידו כך שסך הפיצוי לאותו מבוטח לא יפחת מ-100%.

כיסוי בתקופת העדר עבודה – מבוטח שלא עבד במועד מקרה הביטוח לתקופה של עד 12 חודשים או שמצוי בהסדר ריסק זמני, לפי התקופה הארוכה מבינהם, ובתנאי שהפוליסה תקפה ולא בוטלה, יהיה זכאי לפיצוי חודשי ושחרור החל מהחודש שהפסיק לעבוד ולא ממועד קרות הביטוח. מבוטח שלא עבד במועד מקרה הביטוח לתקופה העולה על 12 חודשים ובתנאי שהפוליסה תקפה ולא בוטלה, יהיה זכאי לפיצוי חודשי או לשכר מינימום, הנמוך מבינהם.

החזר פרמיה – במצב של מקרה ביטוח וסכום הפיצוי החודשי נמוך מסכום הפיצוי שנרכש בפוליסה, המבוטח יהיה זכאי להחזר פרמיה עד 7 שנים לפני המקרה, כאשר תבוצע הצמדה למדד ביום שהפרמיה שולמה. כלומר, ההפרש בין הפרמיה שהמבוטח שילם לבין הפרמיה שהיה צריך לשלם לפי הפיצוי שקיבל בפועל, הפרש זה יוחזר למבוטח. אם נרכש הביטוח דרך החסיכון הפנסיוני, ההפרש יוחזר לחיסכון עצמו. אם לא קרה מקרה ביטוח, מבוטח לא יקבל כספים בחזרה.

חריגים – הפולסיה מכסה בכל המקרים שבהם נגרם אובדן כושר עבודה ולמעט מקרים חריגים כמו סמים, אלכוהול, פלילי וכד'.

שהיה בחו"ל – מבטח לא רשאי להגביל את הפוליסה תנאי המגביל תשלום תגמולי הביטוח למבוטח השוהה בחו"ל.

שיקום מקצועי – מבטח רשאי להציע למבוטח לעבור שיקום רפואי על חשבונו (חברת הביטוח). למבוטח הזכות לסרב להצעה זו. אם המבוטח בחר לעבור שיקום זה וכתוצאה מכך יכול לחזור לעבוד בעיסוק שאינו סביר, המבטח ימשיך לקבל תגמולי ביטוח על פי הפוליסה. אם המבוטח בחר לעבוד בעיסוק זה, המבטח רשאי לקזז את ההכנסה האחרת כאמור למעלה.

שינוי מעסיק או מעמד – מבוטח שעסק מעסיק או שהפך להיות משכיר לעצמאי ולהיפך, לא יהיה חייב בחיתום רפואי מחדש ובתוך כך כל הזכויות שלו יישמרו.

2. הרחבת הכיסוי הביטוחי שבפוליסת הבסיס

כפי שאמרנו, ביטוח אובדן כושר עבודה מורכב מתכנית בסיס ומהרחבות שונות לעניין שניתן להוסיף אותן בנוסף לביטוח הבסיסי. חשוב להבהיר כי כל ההוראות החלות על הכיסוי הבסיסי יחולו גם על ההרחבות, אולם מה שרשום בהרחבות גובר על פוליסת הבסיס.

הרחבה חלה לא רק על תכנית הבסיס, אלא גם על הרחבה אחרת. לדוגמה, מבוטח שרכש אבדן כושר עבודה חלקי ועיסוק ספציפי, אז נספח עיסוק ספציפי יחול גם על נספח אובדן כושר חלקי ולהפך. עוד חשוב לציין כי בכל פוליסה חייבים להיכלל נספח ברות ביטוח וגם אובדן כושר עבודה חלקי, השאר נספחי רשות.

ניתן להוסיף הרחבה כזו או אחרת בכל שלב הביטוח הבסיסי ולא חייב בתחילת הביטוח, אולם המבטח רשאי לדרוש חיתום רפואי. בנוסף, ניתן בטל הרחבה כזו או אחרת ללא פגיעה בכיסוי הביטוחי הבסיסי.

נספח אובדן כושר עבודה חלקי – נספח בלתי נפרד מהכיסוי הבסיסי שמרחיב את הכיסוי הביטוחי גם במקרה של אובדן כושר עבודה זמני או קבוע בשיעור של 25% ועד 74%.

נספח ברות ביטוח – במצב של העדר תעסוקה העולה על 12 חודשים, ניתן לרכוש כיסוי להקטנת הפרמיה החודשית תמורת רכישת הכיסוי הזה. נספח ברות ביטוח קובע כי כל עוד הכיסוי הביטוחי בתוקף והמבוטח לא במצב של אובדן כושר עבודה, תהיה לו זכות לחזור ולרכוש את הכיסוי הביטוחי המלא שהיה בפוליסה טרם הקטנת היקף הכיסוי הביטוחי, ובהתאם לתנאים שהיו בפוליסה, ללא צורך בחיתום רפואי. הזכות למימוש תעמוד לתקופה של 6 חודשים מיום שחזר המבוטח לעבוד או 5 שנים ממועד כניסת הנספח לתוקף, המוקדם מבינהם.

נספח הגדרת עיסוק ספציפי – כיסוי לעיסוק ספציפי של המבוטח שבו עסק ובמעמד לפני מקרה הביטוח. וזאת לפחות 12 חודשים לפני כן (לעומת 3 שנים בפוליסה הבסיסית).

נספח תשלום תגמולי ביטוח עבור חלק מתקופת ההמתנה (פרנצ'יזה) – כיסוי המספק אפשרות לקבל עבור החודש השני והשלישי או חלק מהם מועד קרות הביטוח כאשר הם ישולמו בחודשים הרביעי והחמישי או חלק מהם, בנוסף לתשלום השוטף.

נספח קיצור תקופת המתנה – כיסוי המאפשר לקבל תגמולי ביטוח החל מתום החודש או חודשיים לאחר קרות מקרה הביטוח.

נספח ביטול קיזוז פיצוי חודשי מגורם ממשלתי – כיסוי המאפשר למבוטח לקבל תגמולי ביטוח גם מחברת הביטוח וגם מגורם ממשלתי עבור אותו מקרה ביטוח, וזאת כאשר חברת הביטוח לא תקזז מהפיצוי החודשי.

נספח ביטול חריג – כיסוי המספק אפשרות לקבל תגמולים גם במקרים חריגים כפי שצויינו לעיל.

נספח הגדלת תגמולי הביטוח כתוצאה מגידול בשכר המבוטח (גג חתם) – הרחבה המאפשרת גידול ריאלי בשכר של עד 20% או 25% מממוצע השכר ב-12 החודשים האחרונים לפני מועד הגידול ובתנאי שסך הגידול הריאלי לא יעלה על 75% או 80% בהתאמה ב-60 החודשים לפני הגידול.

נספח תשלום נוסף במקרה סיעוד – תשלום נוסף שמבוטח יהיה זכאי לקבל במקרה שזכאי לקבל תגמולי אובדן כושר עבודה והוא מצוי במצב סיעודי (לקריאה בעניין ביטוח סיעודי) בתנאי ששיעור הפיצוי לא יעלה על 100% מהשכר המבוטח בפוליסה. הפיצוי הנוסף יופסק אם המבוטח חדל מלהיות במצב סיעודי או בגיל הפרישה.

נספח הארכת תקופת הצמדת הפיצוי החודשי למדד – ניתן להצמיד את תשלומי התגמול החל מהתשלום הראשון ועד 36, 48 או 60 חודשים.

נספח הגדלת תגמולי הביטוח בתקופת אבדן כושר עבודה – ניתן להצמיד את תגמולי הביטוח כך שיגדלו אחת לשנה לפי שיעור של 1% או 2%, זאת בתנאי שהמבוטח זכאי לתגמולים ולמשך תקופה של מעל 240 חודשים.

אובדן כושר עבודה – ביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מציע דמי פגיעה לעובד שנפגע במקום עבודתו וזאת עד 91 יום מקרות התאונה. לאחר מכן אם העובד אינו מסוגל להמשיך לעבוד, הוא יוכל לקבל קצבת נכות וזאת על ידי הגשת תביעה לביטוח הלאומי בה נקבעת לו דרגת נכות. אולם דרגת הנכות בביטוח הלאומי עשויה להיות שונה ממה שנקבע בחברת הביטוח וייתכנו פערים.

ביטוח אובדן כושר עבודה – קרן פנסיה לעומת מבטח

קיים גם ביטוח נכות דרך קרן הפנסיה, הביטוח מכסה במקרה של אובדן כושר עבודה. אולם, ביטוח זה זול משמעותית ולכן הוא גם נחות יותר. כך למשל, מדובר על כל עיסוק, במקרה של אובדן כושר עבודה, למבוטח תוצע עבודה כלשהי ואם יסרב – לא יהיה זכאי לקבל את הקצבה.

בנוסף, הפסקת הפקדות לקרן הפנסיה במשך של יותר מ-5 חודשים תגרום לביטול הכיסויים הביטוחיים בקרן ותיצור תקופת אכשרה של 5 שנים לאחר חידוש ההפקדות, כך שלא יהיה כיסוי למחלות קודמות.

לעומת זאת, ביטוח אובדן כושר עבודה דרך מבטח עולה יותר, אך היא כוללת מקרה של עיסוק סביר או עיסוק ספציפי. בנוסף, לא קיימת תקופת הכשרה.

הפיתרון לכך, הוא לרכוש מטריה לקרן הפנסיה, כלומר, רכישה של כיסויים משלימים ונוספים שעולים על הביטוח באמצעות קרן הפנסיה. ניתן לרכוש הגדרת עיסוק ספציפי, ביטול תקופת אכשרה, וגם קיזוז מגורם ממשלתי.

מעל 1,400 עוקבים בערוץ טלגרם: בואו להיות חברים שלנו. חפשו 'פרוטוקול' או היכנסו t.me/protocolil


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close