קריירה והשכלה

יום כיפור 2019 – זכויות עובדים, עבודה, חופשה, תשלום שכר ועוד

יום כיפור הוא אחד ממועדי ישראל ונחשב יום קדוש מאוד בשנה, כאשר הוא מסמל את התענית, איסורים של עינוי הנפש, כפרה על חטאים ועוד. ביום זה מקובל לצום, להתפלל ולשמור על מצוות נוספות.

מטרת הכתבה היא להסביר את זכויות העובדים ביום זה.

מתי חל יום כיפור 2019?

יום כיפור (או בשמו הנוסף, יום הכיפורים) השנה חל בתאריך:

  • י' בתשרי התש"פ – יום רביעי ה-09.10.2019.

יום כיפור בו מתקיים הצום מתחיל בתאריך ט' בתשרי, יום שלישי 08.09.2019, בשעות הערב ועד ליום המועד בערב.

יום כיפור – מועד לעניין תשלום דמי חגים

צו הרחבה מסגרת 2000 קובע 9 ימי חג ומועדים בישראל. ימים אלו נחשבים ימי חג שבהם עובדים אינם מגיעים לעבודה ובגינם משלמים תשלום של דמי חגים. יום כיפור (יום הכיפורים) הינו אחד מתוך ימי החג הללו שמקנים את הזכאות לתשלום דמי החג.

תשלום שכר במהלך יום כיפור

עבור יום הכיפורים המעסיק חייב לשלם דמי חגים. מכיוון שבמהלך יום כיפור, העובדים נמצאים בחופשה ולא מגיעים לעבודה, הם זכאים לקבל את השכר הרגיל שאותו היום זכאים לקבל אילו היו מגיעים לעבודה ועובדים (זאת למעט שעות נוספות או הוצאות נסיעה).

תשלום דמי חגים מגיע גם לעובד שעובד משרה חלקית (לפי שיעור משרה), משרה מלאה או בחלק מימי השבוע.

תנאי הזכאות לקבלת תשלום דמי חגים במהלך יום כיפור הם:

  • עובד במשכורת (שמקבל תשלום לפי חודש עבודה או יותר) זכאי בתנאים הבאים:
    • הוא מקבל את המשכורת החודשית המלאה הרגילה שלו, גם אם לא היה בעבודה. עובד זה ממילא זכאי לקבל שכר ולכן לא זכאי לקבל דמי חגים בנוסף.
  • עובד בשכר (שמקבל תשלום לפי שעה של עבודה או לפי יום עבודה) זכאי בתנאים הבאים:
    • הוא השלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה (משרה חלקית, מלאה או בחלק מימי השבוע).
    • הוא לא נעדר ממקום העבודה יום לפני ויום אחרי החג מיוזמתו (אלא אם המעסיק ביקש / דרש).
    • המועד חל ביום שהעובד היה צריך להגיע לעבודה ולעבוד (יום מנוחה שבועית לא מזכה בתשלום). במקום עבודה של 7 ימים בשבוע – ימי מנוחה כן מזכים.

להמחשה: עובד בשכר כבר 3 חודשים במקום העבודה, לא נעדר לפני ואחרי, והיום חל באמצע שבוע בימים בהם היה חייב להגיע לעבודה. האם זכאי?

כן, משום שהעובד עונה על כל ההתנאים המזכים בקבלת התשלום. למידע נוסף ניתן לקרוא מדריך בעניין דמי חגים.

עבודה במהלך ערב יום כיפור

ערב יום כיפור הוא יום עבודה מקוצר בישראל ואורכו הינו בין 5 לבין 7 שעות עבודה. השוני במספר שעות העבודה הוא בכפוף להסכם הקיים במקום העבודה כמו הסכם קיבוציצו הרחבה, חוזה עבודה אישי או נוהג מקובל במקום העבודה או בענף הכלכלה של העבודה.

במקומות עבודה בהם אין נוהג, הסכם או צו, של יום עבודה מקוצר:

  • במקומות עבודה עם 5 ימי עבודה בשבוע (9 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב החג עד 8 שעות. המעסיק והעובדים רשאים להחליט עבודה של 8 שעות בתשלום 9 שעות, או 7 שעות בתשלום 8 שעות.
  • במקומות עבודה עם 6 ימי עבודה בשבוע (8 שעות עבודה ביום) – יום עבודה בערב חג עד 7 שעות.

יש להוסיף כי עבודה בערב חג, חייבת להסתיים לכל היותר עד 3 שעות מכניסת החג.

בענפי העבודה שונים בהם קיים צו הרחבה בענף כולו – כמו ניקיון, שמירה ואבטחה, מלונאות ועוד – ייתכן כי התנאים יהיו טובים יותר, ובמקרה כזה, המעסיק נדרש לפעול לפיהם.

עבודה במהלך יום כיפור

ימי חג הם מועדי ישראל ולפיכך, חלים עליהם גם הוראות מתוקף חוק שעות עבודה ומנוחה. זמני כניסה ויציאה של החג חלים לפי זמני כניסה ויציאה של שבת במועד הקרוב לחג.

עובד שמתחיל או ממשיך לעבוד במהלך זמן כניסה של החג – זכאי לתשלום נוסף בכפוף לפירוט הבא:

עובד בשכר (יומי או שעתי):

  • זכאי לתשלום של 150% מהשכר היומי על שעות עבודה בחג.
  • זכאי לשעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (לא בתשלום אלא אם נקבע אחרת).
  • עובד שנאלץ לעבוד בחג שלא מתוך בחירתו – זכאי לקבל דמי חגים מלאים של 100% בנוסף לתשלום 150% בחג (פסק דין ע"ע 300360/98).

עובד במשכורת (חודשית או יותר):

  • זכאי לתוספת שכר של 50% על העבודה בחג – משום שהשכר הרגיל עבור אותו יום חג משולם גם אם עבד בחג וגם אם לא עבד בחג. אין כפל תשלום לעובד זה לא משנה באיזה יום בשבוע החג (אפילו אם שבת).
  • שעת מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שעבד העובד לפי מספר וזמן שנקבעו בהיתר העסקה (כן בתשלום).
  • לגבי עובד שנאלץ לעבוד שלא מתוך בחירתו – יהיה זכאי לקבל דמי חגים מלאים של 100% בנוסף ל-50% של החג (אולם, טרם נקבעה פסיקה בנושא לעובד חודשי).

לעניין עבודה במהלך יום המועד, חשוב לציין כי אם קיימים תנאים מיטיבים בעבודה כתוצאה מהסכם קיבוצי במקום העבודה או אצל ענף העסקה, צו הרחבה ענפי או כללי, חוזה עבודה אישי או נוהג מקובל בעבודה – שבהם נקבע כי העובד זכאי לשכר גבוה יותר, אזי המעסיק מחויב לפעול לפי הוראה שמיטיבה עם העובד.

האמור חל על גם על עובדים לא יהודים שבחרו את ימי החג ומועדי ישראל כימי מועד עבורם. אלא אם כן, העובדים בחרו חגים אחרים לפי מצוות דתם שבגינם משלמים להם חגים ומנוחה.

עבודה במוצאי יום כיפור

עובד המועסק במוצאי יום הכיפורים זכאי לקבל שכר רגיל. עם זאת, אם העובד החל לעבוד עוד לפני שעברו 36 שעות מאז שסיים לעבוד בערב החג – הוא זכאי לשכר של 150% על כל השעות עד שיושלמו 36 שעות.

למשל, אם הפסיק לעבוד בשעה 15:00 בערב החג ושב לעבוד בשעה 21:00 במוצאי החג, כלומר עבור 30 שעות והוא זכאי לשעות חג עד שישלים את 6 השעות הללו ולאחר מכן השכר יחזור להיות רגיל.

שעות נוספות

עובד שמועסק במהלך החג גם שעות נוספות, בנוסף למקובל לפי יום או שבוע – זכאי לתוספת שכר. לפי פסק דין יש להכפיל את הזכאות ולא לחבר אותה – באופן הבא:

  • עבור השעתיים הנוספות הראשונות – תשלום של 150% על עבודה בחג * 125% על השעות הנוספות = 187.5% (ולא 175%).
  • עבור שעה נוספת שלישית ואילך – תשלום של 150% על עבודה בחג * 150% על השעות הנוספות = 225% (ולא 200%).

למידע נוסף על שעות נוספות בעבודה.

סירוב עבודה ביום הכיפורים

על פי חוק, עובד רשאי לסרב לעבוד במקום בעבודה בגלל איסור על פי מצוות דתו – כמו למשל עבודה בשבת או בחגים יהודים. אולם, החל מ-01.01.2019 עובד רשאי לסרב לעבוד ביום המנוחה מכל סיבה שהיא ולא רק לפי מצוות דתו (למעט מקומות עבודה מסויימים).

חופשה במהלך יום כיפור (ביוזמת עובד)

בערב יום כיפור וביום לאחר מכן, העובד לא יכול להיעדר ממקום העבודה, מכיוון שמדובר על ימי עבודה רגילים (למעט מנוחה שבועית או זמני כניסה/יציאה של החג). עובד המעוניין לצאת לחופשה בימי עבודה רגילים, צריך להודיע אל המעסיק. המעסיק רשאי לסרב להוציא את העובד לחופשה, אך החלטה זו חייבת להיות מסיבות הגיוניות וסבירות.

אולם, לכל עובד יש 2 ימי בחירה של חופשה במהלך שנה קלנדרית והמשמעות היא כי עובד שהודיע על יום עבודה כלשהו כיום בחירה, יהיה רשאי להיעדר ממקום העבודה אף ללא הסכמת המעסיק. העובד במקרה כזה נדרש להודיע אל המעסיק לפחות 30 יום מראש.

חופשה בערב יום כיפור:

  • זהו יום בחירה של חופשה – עובד שיודיע 30 יום מראש, זכאי לצאת לחופשה, גם ללא הסכמת המעסיק.

חופשה במהלך יום כיפור:

  • זהו יום חג / מועד – אין עבודה ביום זה והעובד לא צריך להודיע במיוחד.

עובד שיצא לחופשה של יום בחירה או חופשה רגילה (לא חג), זכאי לקבל תשלום של דמי חופשה והמעסיק נדרש לנכות מימי החופשה השנתית של העובד. עבור ימי החג אסור לנכות ימי חופשה שנתית מהעובד, אלו לא ימי חופשה, אלו ימי חג!

חופשה כפוייה במהלך יום כיפור (ביוזמת מעסיק)

בהתאם להוראות החוק, המעסיק הוא האחראי על יציאה של עובדים לחופשה רגילה או מרוכזת. כך למעשה המעסיק רשאי לקבוע כי ביום כיפור (לפני ואחרי, לא באותו יום), מקום העבודה יהיה סגור וכל העובדים ייצאו לחופשה מרוכזת על חשבונם (חשבון יתרת הצבירה השנתית).

במידה והחופשה עולה על 7 ימים, המעסיק נדרש להודיע לפחות 14 ימים מראש כדי שהעובדים יוכלו להיערך. בנוסף, המעסיק צריך לוודא כי לכל עובד יש מספיק יתרה של ימי חופשה שנתית צבורים ועומדים לרשות כל אחד מהם לניצול. הסיבה היא שהוא אינו רשאי להוציא עובד על חשבון צבירה עתידית.

במקרה כזה, למעסיק אפשרות לפעול:

  • לא להוציא את העובד לחופשה.
  • להוציא את העובד לחופשה בתשלום, ללא ניכוי ימי חופשה עתידיים.
  • להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, רק אם העובד הסכים לכך.

מחלה ביום כיפור

אין התייחסות בחוק למקרים שבהם עובד שנעדר ממקום העבודה במהלך ימי החג בגלל מחלה. אולם במקרה זה יש לשלם את אחד הבאים:

  • דמי מחלה – תשלום עבור יום המחלה לפי השיעור שנקבע בחוק לגבי אותו יום.
  • דמי חגים – תשלום עבור יום החג (100%) שכן הוא היה משולם גם כך אם העובד לא היה חולה.

באופן כללי, הנוהג הוא לשלם דמי חגים לעובד זה.

הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים

דמי חגים, שהינו תשלום עבור ימי החג הוא תשלום חלף שכר בהתאם להוראות ודיני העבודה בעניין. המשמעות היא שזה שכר שממנו מחשבים הפרשות הן עבור פנסיית חובה והן עבור פיצויי פיטורים של העובד.

מעל 1,500 חברים בערוץ טלגרם של פרוטוקול. הצטרפו כעת: t.me/protocolil



המשוב שלך חשוב לשיפור התוכן: האם העמוד הזה עזר לך?


תגיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close